אפל שולטת גם בסנופי - המשקל הגבוה ביותר למניה אחת במדד מאז 1980
אפל APPLE היא החברה הציבורית הגדולה בעולם עם שווי שוק של 2.7 טריליון דולר, והחברה היחידה אי פעם שחצתה את רף ה-3 טריליון דולר, אם כי לזמן קצר. אפל גם ידועה כחברה הדומיננטית ביותר במדד הנאסד"ק עם משקל של 13.4% מהמדד, הבאה אחריה, מיקרוסופט MICROSOFT , עם כ-10.6% בלבד.
פחות ידועה העובדה שאפל היא גם המניה המובילה של מדד ה-S&P 500 המכונה סנופי והדומיננטיות הזו רק מתגברת. אפל אומנם ירדה מתחילת השנה בכ-4%, אבל כשכולם מסביבך יורדים יותר ממך אתה גדל באופן יחסי. למעשה, משקל השוק של אפל ב-S&P 500 כבר הגיע ל-7.3% מהמדד, שזהו המשקל הגבוה ביותר למניה כלשהי במדד הסנופי מזה יותר מארבעה עשורים, כלומר מאז שנת 1980.
אפל נכללת כם במדד הדאו ג'ונס, אך שם היא אינה מובילה במשקלה את המדד. הסיבה לכך היא שמשקל המניות במדד הדאו ג'ונס לא נקבע לפי שווים בשוק אלא לפי מחיר המניה. ככל שמחיר המניה גבוה יותר החברה תתפוס נתח גדול יותר מהמדד. זוהי שיטה מוזרה למדי אך כך עובד המדד הוותיק.
בעבר הובילו את מדד הסנופי מניות של חברות כמו אקסון מוביל EXXON MOBIL , IBM INTERNATIONAL BUSINESS MACHINES , ג'נרל אלקטריק GENERAL ELECTRIC או AT&T AT&T INC , כל אחת מהם מייצגת שלב אחר בהיסטוריה הכלכלית של ארצות הברית, וכולן איבדו את הדומיננטיות שלהן וכיום משמעותיות הרבה פחות בכלכלת ארצות הברית.
- UBS: מדד S&P 500 צפוי לעלות כ-12% ב-2026
- מורגן סטנלי: ה-S&P 500 יגיע ל-7,800 ב-12 החודשים הקרובים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באמצע שנות ה-80, לפני תקופת המחשבים האישיים, IBM הייתה מובילת השוק. בשיאה בשנת 1985 היא הצליחה לכבוש 6.4% מהמדד. לפני כן, בשנת 1981, AT&T הובילה את המדד. אז היא הייתה בעצם מונפול בשוק הטלפוניה לפני פירוקה ב-1984. בשיאה הגיע משקלה ל-5.5% מהמדד.
כשמחיר הנפט הגיע ל-150 דולר בשנת 2008 אקסון מובייל הובילה את המדד עם נתח של 5% מהמדד. עוד הובילה את המדד ג'נרל אלקטריק בשנת 2000 לאחר התפוצצות בועת הדוט.קום עם 4% מהמדד ולתקופה קצרה מיקרוסופט לפני התפוצצות הבועה. מאז הידרדרה החברה בעקביות וכיום, לדעת רבים, צפויה להתפרק לכמה חברות.
- 2.רן 12/08/2022 08:42הגב לתגובה זומאמין שיש לה עשרים אחוז לרדת...
- רק דביל שם שורט על אפל (ל"ת)ירדן 12/08/2022 13:31הגב לתגובה זו
- 1.mr. m 11/08/2022 23:30הגב לתגובה זושהצמיחה השנתית בין 5 ל8 אחוז ופי 38 מההון העצמי
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה
למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים
אנבידיה מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93% נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.
התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.
היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.
במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.
- האם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?
- אנבידיה מפתחת את הצפון: קמפוס ענק בקריית טבעון ליותר מ-10,000 עובדים עד 2031
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.
רחפן נגד רחפנים (טיטאן)הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
מלחמת אוקראינה שמה את הרחפנים במרכז, סין דוחפת ייצור והוזלה בקנה מידה תעשייתי, וארה"ב מנסה להדביק קצב עם תוכניות מאוחרות ותלות רכיבים בעייתית
המאבק בין ארה"ב לסין על עליונות צבאית מתנקז יותר ויותר לשאלה מי שולט בשמיים הנמוכים. הרחפנים משנים את אופי הלחימה, לא רק ככלי איסוף מודיעין אלא כמערכת נשק שמחליפה חלק מהיכולות שפעם היו שמורות למטוסים מאוישים, לטילים ולמערכי ארטילריה.
מלחמת אוקראינה מדגימה את זה בשטח, עם השמדת אלפי טנקים ומערכות ארטילריה באמצעות רחפנים, שתרמו ל-60-70% מהנזק לציוד רוסי מתחילת השנה. במקביל, שילוב בינה מלאכותית דוחף את המהפכה קדימה, עם יכולת פעולה אוטונומית, זיהוי מטרות בטווחים של מאות ק"מ ותקיפה מדויקת.
תעשייה מול מערכות, סין בונה יתרון סדרתי
סין משקיעה מעל 20 מיליארד דולר בפיתוח רחפנים צבאיים ב-2025, ומפעילה כ-300 חברות בתחום שמייצרות לפי ההערכות כ-70% מהשוק העולמי. זה לא רק עניין של נתח שוק, אלא גם של יכולת ייצור תעשייתית, שרשרת אספקה ורכיבים שמגיעים מהר. בארה"ב התמונה הפוכה יותר, עם תקציבים נמוכים יחסית, ריבוי ספקים קטנים וקצב ייצור איטי, שמקשה לעבור מתוכניות פיתוח לסדרות גדולות בקנה מידה של אלפי יחידות.
רחפני התאבדות חושפים פער. הסוויץ'בלייד 300 האמריקאי פועל בטווח 10 ק"מ עם מטען 5 פאונד, בעוד ה-CH-901 הסיני מגיע ל-20 ק"מ עם מטען כפול, ובקצב ייצור שמגיע ל-10,000 יחידות בשנה. בדצמבר, ארה"ב פרסה את לוקאס, רחפן התאבדות זול שפותח בהנדסה הפוכה מדגם שאהד 136 האיראני, בעלות 35 אלף דולר ליחידה וטווח 2,000 ק"מ. כפי שפורט בארה"ב לומדת מהאיראנים: מפתחת כטב"מים ורחפנים זולים, השינוי מאפשר תקיפות המוניות זולות, בהשראת השימוש הרוסי באוקראינה וההתקפות החות'יות.
- ארה"ב לומדת מהאיראנים: מפתחת כטב"מים ורחפנים זולים
- מלחמת הרחפנים: בריטניה מכפילה השקעות בנשק אוטונומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רחפני "לווין נאמן" כמו אקס קיו 58א ואלקירי האמריקאי פועלים לצד אף 35, אבל ה-GJ-11 הסיני נכנס לאותה משבצת עם טווח של 4,000 ק"מ ושילוב בינה מלאכותית שמאפשר זיהוי מטרות בצורה עצמאית. בסין מדברים פחות על פלטפורמה בודדת ויותר על תפיסה תעשייתית של קנה מידה, וכאן מגיע הניסוי המעשי. במהלך השנה, סין הדגימה נחילים של 100 יחידות בדיוק 95%. כפי שתואר בהכטב"ם הסיני שמפחיד את המערב- "אם כל הכטב"מים", Jiutian משגר נחילי התאבדות ללא מקבילה מבצעית מערבית.
