6 גברים ו-2 נשים: הקבוצה הסגורה שמחליטה האם ארה"ב נכנסה למיתון
הכותרות בכלי התקשורת הכלכליים בישרו היום אחר הצהריים על כניסתה של ארצות הברית למיתון, לאחר שנתוני משרד המסחר האמריקאי, התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) בארה"ב ירד ברבעון השני ב-0.9%. אלא שמי שצפויים לקבוע האם כלכלת ארה"ב אכן נכנסה למיתון ומתי הם קובצה מצומצמת של 8 כלכלנים, אליהם נשמעים כולם, החל מממשלת ארה"ב, עובר במנהלי עסקים וכלה במשקיעים.
הכלכלנים, המשמשים יחדיו כוועדת ההיכרויות למחזור העסקים, נבחרים ועובדים תחת המטרייה של הלשכה הלאומית למחקר כלכלי (NBER), ארגון אמריקאי פרטי ללא מטרות רווח, שרבים מחבריו זכו בפרסי נובל בכלכלה. אין להם תאריכי פגישה קבועים מראש והדיונים שלהם נותרים חסויים, וכן הם אינם מכהנים תקופה קצובה. הקביעה הסופית מי יזכה לכהן בוועדה נעשית על ידי אדם אחד, נשיא ה-NBER וכלכלן המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) ג'יימס פוטרבה
כל חברי NBER הם מומחים במאקרו-כלכלה, כולם מעל גיל 60, וקשורים לאוניברסיטאות יוקרתיות. נקודה שהביאה לביקורת רבה על הגוף בשל היעדר הגיוון בכל הקשור לבעלי התפקידים, שכן בגוף מעולם לא כיהן חבר שהינו בן לקבוצת מיעוט גזעי, והוא כולל שתי נשים בלבד. זאת על אף, שבשנים האחרונות אנחנו עדים לשינוי התחום תוך שימד דגש על גיוון הבירוקרטיה. כך למשל, ג'נט ילן, שרת האוצר הראשונה של אמריקה, טענה שהמחסור בנשים וכלכלניות בפדרל ריזרב ובממשל מטה את נקודות המבט ומגביל את נושאי הדיון. נקודה זו, מתעצמת לנוכח התפקיד המשמעותי שמשחקת הוועדה בכל הקושר לפוליטיקה, למדיניות ולקבלת החלטות פיננסיות באמריקה.
בעוד שמיתון מוגדר בדרך כלל על ידי שני רבעונים שליליים רצופים של צמיחת התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג), אין כלל אחיד שקובע מה מגדיר מיתון בארצות הברית. במקום זאת, הוועדה מקפידה על הגדרה מעורפלת יחסית המאפשרת להם מרחב תמרון נרחב יחסית. מיתון, הם כותבים, "כרוך בירידה משמעותית בפעילות הכלכלית שמתפרסת על פני המשק ונמשכת יותר מכמה חודשים".
- טורקיה מתכננת העלאת מס במטרה לרסן את האינפלציה
- המדינה הראשונה שקובעת יעד אינפלציה רשמי ומה קרה היום לפני 24 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוועדה גם לוקחת את הזמן בכל הקשור לקביעה מתי מתחיל ונגמר מיתון, ומקפידה לבחון את הנתונים על ציר זמן רחב. לרוב, היא מכריזה על כניסה למיתון רק בדיעבד, מה שאומר שארה"ב יכולה להיות כרגע בעיצומו של מיתון, מבלי שאף אחד יכיר בכך רשמית. עם זאת, כלל לא ברור מתי הוועדה תתכנס בפעם הבאה ומה היא תחליט. זאת למרות שהאינפלציה נמצאת בשיא של 40 שנה, כלכלת ארה"ב התכווצה במהלך הרבעון הראשון של השנה, שוקי המניות רשמו את הביצועים החלשים ביותר במחצית השנה הראשונה מאז 1932 וסנטימנט הצרכנים צנח.
הקבוצה טוענת, כי היא בוחנת אינדיקטורים כלכליים - הכנסה אישית ריאלית, תעסוקה בשכר, הוצאות צריכה, מכירות קמעונאיות סיטונאיות מותאמות לשינויי מחירים, תעסוקה כפי שנמדדה בסקר משקי הבית, וייצור תעשייתי. אך אין כלל קבוע לגבי אילו אמצעים הם נוקטים בתהליך שלהם או כיצד הם משוקללים בהחלטות הוועדה.
את המיתון קצר המועד שנגרם כתוצאה מהקורונה בשנת 2020, החליטה הוועדה לסווג כמיתון. זאת למרות שמדובר היה רק ברבעון בודד של צמיחה שלילית, "הוועדה הגיעה למסקנה שהירידה בפעילות שלאחר מכן הייתה כה גדולה וכל כך מפוזרת בכל המשק, עד שגם אם התברר שהיא קצרה למדי, יש לסווג את השפל כמיתון", נכתב בהחלטת הוועדה אי שם לפני כשנתיים.
- הסנאט הארגנטינאי אישר את תקציב 2026: הישג פוליטי ראשון למיליי מאז הבחירות
- מייקל ברי חוזר להמר נגד השוק: "בועת ה-AI מזכירה את הדוט-קום"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%
- 2.ובקיצור, במקרה הטוב נדע בשנה הבאה אם היה מיתון (ל"ת)מוישה 29/07/2022 00:31הגב לתגובה זו
- 1.יש שיפור בירידת התמ"ג הצפי לא היה ראלי מלכתחילה. (ל"ת)שישקו 28/07/2022 21:44הגב לתגובה זו
וול סטריט, Photo by Keenanוול-סטריט בדרך לסיים את 2025 בשיא - מה האנליסטים צופים?
שוק המניות האמריקאי מתקרב לסיום 2025 כשהוא בשיאים היסטוריים, והציפייה בקרב המשקיעים היא לנעילה חיובית של השנה. המדדים המובילים נסחרים סמוך לרמות שיא, לאחר שהתאוששו מתנודתיות מוקדמת יותר בדצמבר, שנבעה בעיקר מחולשה במניות הטכנולוגיה על רקע חששות מהיקף ההשקעות בבינה מלאכותית.
מדד S&P 500 רשם שיא חדש לפני חג המולד, והוא נמצא במרחק של כ־1% בלבד מרמת 7,000 נקודות, רף סמלי שמעולם לא נפרץ. אם המגמה הנוכחית תימשך, זה יהיה החודש השמיני ברציפות של עליות במדד, רצף העליות החודשי הארוך ביותר מאז השנים 2017–2018. גם מדד נאסד"ק, המוטה לטכנולוגיה, מסכם שנה חזקה עם עלייה דו־ספרתית.
מדיניות הפד במוקד
על רקע סיום השנה, תשומת הלב של השווקים מופנית בעיקר למדיניות הפדרל ריזרב. הבנק המרכזי הוריד את הריבית המצטברת ב־75 נקודות בסיס בשלושת ישיבותיו האחרונות, לרמה של 3.50%–3.75%, אך ההחלטה האחרונה התקבלה ברוב דחוק, והתחזיות של חברי הוועדה לגבי המשך השנה הקרובה אינן אחידות. פרסום פרוטוקול הישיבה הקרובה עשוי לשפוך אור על חילוקי הדעות בתוך הבנק.
נושא נוסף שמרחף מעל השווקים הוא זהות יו"ר הפד הבא. כהונתו של ג'רום פאוול מסתיימת במאי, והמשקיעים ממתינים להודעת הנשיא דונלד טראמפ על מועמדותו להחלפה. כל רמז להחלטה צפוי להשפיע על המסחר בטווח הקצר, במיוחד בתקופה של נזילות נמוכה.
- נייקי עולה 2%, אינטל יורדת 3% ומהי המגמה בחוזים?
- התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות העליות במדדים, הרכב העליות בשוק השתנה בחודשים האחרונים. מניות הטכנולוגיה, שהיו המנוע המרכזי של העליות בשנים האחרונות, רשמו ביצועי חסר מאז נובמבר, בעוד שסקטורים אחרים תפסו את מקומן כמובילי השוק. מניות פיננסים, תחבורה, בריאות וחברות קטנות הציגו תשואות עודפות, תופעה שבוול-סטריט מגדירים כרוטציה של משקיעים לעבר תחומים שבהם רמות התמחור נמוכות יחסית והחשיפה לסיכונים בענף הטכנולוגיה מוגבלת יותר.
טראמפ ומאסק (X)מי אנשי השנה שלי בוול סטריט?
כרגיל עם סיומה של השנה האזרחית, מגיע מבול הערכות לגבי "איש השנה" בוול סטריט, מי השפיע הכי הרבה על התנהגות השוק וכיכב הכי הרבה בכותרות. ברשימה שלי זו השלישייה המנצחת: נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, אילון מאסק וג'נסן הואנג, מנכ"ל ומייסד אנבידיה שהוביל את מהפכת ה-AI
"אנחנו אוהבים לחשוב שהבאנו חדשנות לעסקי החדשות, אבל יש דברים שאי אפשר להמציא מחדש וסקירת סוף השנה היא אחד מהם," כתבה ליז הופמן, עורכת Semafore ולשעבר עיתונאית בכירה בניו יורק טיימס. ברוח צנועה זו, הופמן מונה את תשעת הסיפורים העסקיים הגדולים לשנת 2025, ביניהם היווצרות בועת ה-AI, הקפיטליזם המדיני של הנשיא טראמפ, התפתחות כלכלת הקזינו ועוד. אזקק מכאן את הסיפורים הגדולים שלהם יש אימפאקט משמעותי על השוק גם השנה וגם לשנים הבאות.
ראשית כל, נראה כי למרות אופן הדיבור שלו, המדיניות של טראמפ בכול התחומים מצליחה, כאשר לדעתי הטענה הזו תאומת יותר במהלך שנת 2026 שעומדת בפתח וגם במזרח התיכון. טראמפ הוא ללא ספק האדם המשפיע ביותר על העולם הכלכלי שוול סטריט בתוכו.
הופמן מדייקת כשהיא כותבת כי "המכסים של הנשיא דונלד טראמפ היו או תיקון הכרחי לשנים של מדיניות סחר קלוקלת או מס מיותר ומעוות שוק על האמריקאים. מה שהם לא היו, להפתעתם של כלכלנים ומשקיעים רבים שציפו לכך, זה אסון כלכלי. עסקים הסתגלו, המחירים עלו מעט, ומנהלים, שקראו נכון את הקהל, מיהרו לעצב מחדש את סדרי העדיפויות שלהם כביטחון לאומי. "יום השחרור" (השם שהעניק טראמפ ליום הטלת המכסים) היה מטח הפתיחה של שכתוב גורף של המדיניות הכלכלית של ארה"ב, שראה את הממשלה מפנה משאבי מדינה הן לתעשיות לאומיות חיוניות והן למופעי צד שהעשירו את המעגל הפנימי של הנשיא. גם הרפובליקנים וגם הדמוקרטים עוסקים כעת בבחירת מנצחים ומפסידים ודוחפים את ארה"ב לעבר מודל ממשלתי שמדינות אחרות, בעיקר באסיה ובמזרח התיכון, מתרחקות ממנו".

- טראמפ: אם השווקים חזקים יו״ר הפד צריך להוריד ריבית
- טראמפ מתקרב להכרעה על יו״ר הפד הבא ודורש ריבית נמוכה בהרבה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם אילון מאסק וג'נסן הואנג הסיפור הוא שונה וסנסציוני, מאחר והשניים הללו משנים את העולם באמצעות מהפכת הטכנולוגיה. הואנג, יליד טייוואן שהיגר לארה"ב, סיים את לימודיו באוניברסיטת סטאנפורד והקים את אנבידיה ב-1993 אותה הוא מוביל מאז. הוא הצליח למזג את הבינה המלאכותית לתעשייה, הרבה קודם לתחזיות ושינה לחלוטין את כלכלת העולם. אין שום ספק שהתואר "הארכיטקט של ה-AI" שניתן לו ע"י מגזין Time מוצדק וכך גם הערך המטורף שהשוק מעניק לחברה שלו. כל זה ללא קשר להחלטה שלו להקים מרכז פיתוח בישראל, החלטה שמלמדת אותנו גם לקח, לפיו אם נפסיק להתעסק או לבכות על מר גורלנו ובמקום זאת נמשיך בדרך שהתוו מנהיגי הציונות, מבלי לחשוד בכל אחד שהוא נגדנו, אז המילים "אור לגויים" לא יהוו סיסמה בלבד, אלא הן יהיו למציאות.
