6 גברים ו-2 נשים: הקבוצה הסגורה שמחליטה האם ארה"ב נכנסה למיתון

למרות ההכרזות השונות על כניסתה של ארצות הברית נוכח הצניחה בתמ"ג זה הרבעון השני ברציפות, מי שקובעים האם ומתי המדינה נכנסה למיתון הם קבוצה מצומצמת של כלכלנים מהאוניברסיטאות המובילות במדינה
איתן גרסטנפלד | (2)

הכותרות בכלי התקשורת הכלכליים בישרו היום אחר הצהריים על כניסתה של ארצות הברית למיתון, לאחר שנתוני משרד המסחר האמריקאי, התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) בארה"ב ירד ברבעון השני ב-0.9%. אלא שמי שצפויים לקבוע האם כלכלת ארה"ב אכן נכנסה למיתון ומתי הם קובצה מצומצמת של 8 כלכלנים, אליהם נשמעים כולם, החל מממשלת ארה"ב, עובר במנהלי עסקים וכלה במשקיעים.

הכלכלנים, המשמשים יחדיו כוועדת ההיכרויות למחזור העסקים, נבחרים ועובדים תחת המטרייה של הלשכה הלאומית למחקר כלכלי (NBER), ארגון אמריקאי פרטי ללא מטרות רווח, שרבים מחבריו זכו בפרסי נובל בכלכלה. אין להם תאריכי פגישה קבועים מראש והדיונים שלהם נותרים חסויים, וכן הם אינם מכהנים תקופה קצובה. הקביעה הסופית מי יזכה לכהן בוועדה נעשית על ידי אדם אחד, נשיא ה-NBER וכלכלן המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) ג'יימס פוטרבה

כל חברי NBER הם מומחים במאקרו-כלכלה, כולם מעל גיל 60, וקשורים לאוניברסיטאות יוקרתיות. נקודה שהביאה לביקורת רבה על הגוף בשל היעדר הגיוון בכל הקשור לבעלי התפקידים, שכן בגוף מעולם לא כיהן חבר שהינו בן לקבוצת מיעוט גזעי, והוא כולל שתי נשים בלבד. זאת על אף, שבשנים האחרונות אנחנו עדים לשינוי התחום תוך שימד דגש על גיוון הבירוקרטיה. כך למשל, ג'נט ילן, שרת האוצר הראשונה של אמריקה, טענה שהמחסור בנשים וכלכלניות בפדרל ריזרב ובממשל מטה את נקודות המבט ומגביל את נושאי הדיון. נקודה זו, מתעצמת לנוכח התפקיד המשמעותי שמשחקת הוועדה בכל הקושר לפוליטיקה, למדיניות ולקבלת החלטות פיננסיות באמריקה. 

בעוד שמיתון מוגדר בדרך כלל על ידי שני רבעונים שליליים רצופים של צמיחת התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג), אין כלל אחיד שקובע מה מגדיר מיתון בארצות הברית. במקום זאת, הוועדה מקפידה על הגדרה מעורפלת יחסית המאפשרת להם מרחב תמרון נרחב יחסית. מיתון, הם כותבים, "כרוך בירידה משמעותית בפעילות הכלכלית שמתפרסת על פני המשק ונמשכת יותר מכמה חודשים".

הוועדה גם לוקחת את הזמן בכל הקשור לקביעה מתי מתחיל ונגמר מיתון, ומקפידה לבחון את הנתונים על ציר זמן רחב. לרוב, היא מכריזה על כניסה למיתון רק בדיעבד, מה שאומר שארה"ב יכולה להיות כרגע בעיצומו של מיתון, מבלי שאף אחד יכיר בכך רשמית. עם זאת, כלל לא ברור מתי הוועדה תתכנס בפעם הבאה ומה היא תחליט. זאת למרות שהאינפלציה נמצאת בשיא של 40 שנה, כלכלת ארה"ב התכווצה במהלך הרבעון הראשון של השנה, שוקי המניות רשמו את הביצועים החלשים ביותר במחצית השנה הראשונה מאז 1932 וסנטימנט הצרכנים צנח.

הקבוצה טוענת, כי היא בוחנת אינדיקטורים כלכליים - הכנסה אישית ריאלית, תעסוקה בשכר, הוצאות צריכה, מכירות קמעונאיות סיטונאיות מותאמות לשינויי מחירים, תעסוקה כפי שנמדדה בסקר משקי הבית, וייצור תעשייתי. אך אין כלל קבוע לגבי אילו אמצעים הם נוקטים בתהליך שלהם או כיצד הם משוקללים בהחלטות הוועדה.

את המיתון קצר המועד שנגרם כתוצאה מהקורונה בשנת 2020, החליטה הוועדה לסווג כמיתון. זאת למרות שמדובר היה רק ב​​רבעון בודד של צמיחה שלילית, "הוועדה הגיעה למסקנה שהירידה בפעילות שלאחר מכן הייתה כה גדולה וכל כך מפוזרת בכל המשק, עד שגם אם התברר שהיא קצרה למדי, יש לסווג את השפל כמיתון", נכתב בהחלטת הוועדה אי שם לפני כשנתיים.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ובקיצור, במקרה הטוב נדע בשנה הבאה אם היה מיתון (ל"ת)
    מוישה 29/07/2022 00:31
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יש שיפור בירידת התמ"ג הצפי לא היה ראלי מלכתחילה. (ל"ת)
    שישקו 28/07/2022 21:44
    הגב לתגובה זו
בחירות אירופה
צילום: Freepik

רעידת אדמה פוליטית בצרפת, המדדים באירופה נופלים

התקציב של צרפת מכביד על אירופה: ראש הממשלה פרנסואה בארו הולך על הימור בהצבעת אמון סביב קיצוצים מתבקשים בתקציב, בעוד האופוזיציה מתייצבת נגדו במה שעשוי להביא להפלת הממשלה; השווקים באירופה מגיבים בירידות כשברקע הגירעון הגבוה מול החשש להורדות דירוג נוספות

תמיר חכמוף |

המסחר באירופה מתנהל בירידות חדות, בהובלת פריז, על רקע חשש גובר ליציבותה של ממשלת צרפת. מדד הקאק 40 הצרפתי נופל ביותר מ-2%, כאשר מניות הבנקים הצרפתיים איבדו עד 6% מערכן, ותשואות האג"ח הממשלתיות עלו.

המשבר הפוליטי

ראש הממשלה פרנסואה בארו הודיע כי יעלה להצבעת אמון ב-8 בספטמבר את התוכנית התקציבית שלו לשנת 2026, הכוללת חבילת צמצומים בהיקף של כ-44 מיליארד אירו. בין הצעדים המתוכננים אפשר למצוא הקפאת קצבאות ופנסיות, שמירת מדרגות המס ברמות 2025 וביטול שני ימי חג, מהלך ש-84% מהציבור מתנגד לו לפי סקר עדכני.

בארו טוען כי "המדינה שלנו בסכנה, משום שאנו מצויים בסכנת חוב", והזהיר כי תלותה של צרפת במימון חוב הפכה כרונית. לדבריו, בעשרים השנים האחרונות תפח החוב הציבורי ב-2 טריליון אירו, בין היתר בעקבות משברים עולמיים כמו 2008, הקורונה, המלחמה באוקראינה והאינפלציה הגואה.

אופוזיציה מאוחדת

המפלגות הגדולות באופוזיציה, ההתכנסות הלאומית (RN) בראשות ז'ורדן ברדלה, צרפת בלתי נכנעת (LFI) בראשות ז'אן-לוק מלנשון, המפלגה הסוציאליסטית (PS) בראשות אוליבייה פור, והמפלגה הירוקה (EELV) בראשות מרין טונדלייה, הודיעו שלא יתמכו בהצבעת האמון. ברדלה הצהיר כי מפלגתו "לעולם לא תצביע בעד ממשלה שהחלטותיה גורמות לעם הצרפתי לסבול". גם בסוציאליסטים הבהירו כי הממשלה איבדה את אמון הציבור, והירוקים הצטרפו לעמדה זו.

המשבר הנוכחי מתווסף לרצף של טלטלות פוליטיות בצרפת. בדצמבר האחרון נפלה ממשלת המיעוט של מישל ברנייה לאחר שלא הצליחה להעביר את התקציב, והבחירות ביולי 2024 הסתיימו שוב ללא רוב ברור לאף מפלגה. מאז, צרפת מתנהלת עם ממשלות חלשות ובלתי יציבות, דבר שמחריף את הסיכון הכלכלי ומעמיק את חוסר האמון של השווקים.


בחירות אירופה
צילום: Freepik

רעידת אדמה פוליטית בצרפת, המדדים באירופה נופלים

התקציב של צרפת מכביד על אירופה: ראש הממשלה פרנסואה בארו הולך על הימור בהצבעת אמון סביב קיצוצים מתבקשים בתקציב, בעוד האופוזיציה מתייצבת נגדו במה שעשוי להביא להפלת הממשלה; השווקים באירופה מגיבים בירידות כשברקע הגירעון הגבוה מול החשש להורדות דירוג נוספות

תמיר חכמוף |

המסחר באירופה מתנהל בירידות חדות, בהובלת פריז, על רקע חשש גובר ליציבותה של ממשלת צרפת. מדד הקאק 40 הצרפתי נופל ביותר מ-2%, כאשר מניות הבנקים הצרפתיים איבדו עד 6% מערכן, ותשואות האג"ח הממשלתיות עלו.

המשבר הפוליטי

ראש הממשלה פרנסואה בארו הודיע כי יעלה להצבעת אמון ב-8 בספטמבר את התוכנית התקציבית שלו לשנת 2026, הכוללת חבילת צמצומים בהיקף של כ-44 מיליארד אירו. בין הצעדים המתוכננים אפשר למצוא הקפאת קצבאות ופנסיות, שמירת מדרגות המס ברמות 2025 וביטול שני ימי חג, מהלך ש-84% מהציבור מתנגד לו לפי סקר עדכני.

בארו טוען כי "המדינה שלנו בסכנה, משום שאנו מצויים בסכנת חוב", והזהיר כי תלותה של צרפת במימון חוב הפכה כרונית. לדבריו, בעשרים השנים האחרונות תפח החוב הציבורי ב-2 טריליון אירו, בין היתר בעקבות משברים עולמיים כמו 2008, הקורונה, המלחמה באוקראינה והאינפלציה הגואה.

אופוזיציה מאוחדת

המפלגות הגדולות באופוזיציה, ההתכנסות הלאומית (RN) בראשות ז'ורדן ברדלה, צרפת בלתי נכנעת (LFI) בראשות ז'אן-לוק מלנשון, המפלגה הסוציאליסטית (PS) בראשות אוליבייה פור, והמפלגה הירוקה (EELV) בראשות מרין טונדלייה, הודיעו שלא יתמכו בהצבעת האמון. ברדלה הצהיר כי מפלגתו "לעולם לא תצביע בעד ממשלה שהחלטותיה גורמות לעם הצרפתי לסבול". גם בסוציאליסטים הבהירו כי הממשלה איבדה את אמון הציבור, והירוקים הצטרפו לעמדה זו.

המשבר הנוכחי מתווסף לרצף של טלטלות פוליטיות בצרפת. בדצמבר האחרון נפלה ממשלת המיעוט של מישל ברנייה לאחר שלא הצליחה להעביר את התקציב, והבחירות ביולי 2024 הסתיימו שוב ללא רוב ברור לאף מפלגה. מאז, צרפת מתנהלת עם ממשלות חלשות ובלתי יציבות, דבר שמחריף את הסיכון הכלכלי ומעמיק את חוסר האמון של השווקים.