מטוסי בואינג טיסה נופש
צילום: בואינג

רכישת מניות של מנהלים ומשמעותן – ג'נרל אלקטריק ובואינג כמשל

חברות ג'נרל אלקטריק ובואינג נמצאות במומנטום שלילי, אך המנהלים שלהם בכל זאת החליטו לקנות או להחזיק במניות החברה במיליוני דולרים - מה המשמעות של מהלך קניית מניות החברה על ידי המנהלים ובעלי עניין?
משה כסיף | (2)

יו"ר ומנכ"ל חברת ג'נרל אלקטריק GENERAL ELECTRIC , לארי קאלפ, קנה בתאריך 02.05.22 מניות GE, תוך ניצול הירידות האחרונות. רכישת המניות התבצעה בשוק הפתוח ומשקיעים רואים בה איתות חיובי לגבי העתיד. קאלפ רכש 65,000 מניות בשווי 4.84 מיליון דולר. הרכישה הגדילה את הבעלות הישירה של המנכ"ל לכדי - 211,000 מניות. הצהרת הפרוקסי של GE מונה 2.2 מיליון מניות המצויות כעת בבעלותו של קאלפ בחברה. שווי המניות שבידיו מגיע כעת לסך של 16 מיליון דולר. השווי הכללי של מניות החברה מגיע כיום לכדי 85 מיליארד דולר

הרכישה בשווי של כ-5 מיליון דולר היא קרן של תקווה למשקיעים. רכישות עצמיות אמורות להיות איתות מההנהלה לכך שהחששות של המשקיעים מוגזמות ושהמצב לאמיתו של דבר טוב ממה שהם משערים..

מניית ג'נרל אלקטריק ספגה לאחרונה מכות קשות. מחירי המניות כיום נמוכים ב-18% ממחיר המניה בתקופה המקבילה אשתקד, ונמוכים בכ-34% ממחירי השיא שנרשמו ב-52 השבועות האחרונים. מחיר השיא נרשם בנובמבר, ועמד על 116 דולר למניה. הירידות בערך המניה גדולות בהשוואה לירידות במדד S&P 500 ומדד דאו ג'ונס. שני המדדים ירדו בכ-14% ו-10% מהשיא של 52 שבועות, בהתאמה.

קאלפ הובא לחברה בשנת 2018, במטרה להחזיר את ג'נרל אלקטריק למסלול עלייה, אחרי כמה שנים קשות מאוד שעברו על החברה. במהלך השנים, מניית GE ירדה ביותר מ-80% משיא כל הזמנים שלה. מהחברה לא נמסרה תגובה, מעבר לציון הרכישה של קאלפ.

חברת בואינג והפעולות של המנכ"ל

בדומה שמה שקרה בחברת ג'נרל אלקטריק, הובא בינואר 2020 עמיתו של קאלפ, דייב קלהון, במטרה לנסות לשנות את המגמה באייקון תעשייתי אמריקאי אחר -  יצרנית המטוסים בואינג BOEING . גם כאן המגמה הכללית היא ירידה, כאשר מניית בואינג ירדה בכ-67% משיא כל הזמנים שלה. מתחילת השנה ירד ערך המניה בכ-26% ובכ-42% מהשיא של 52 שבועות שנרשם ביוני בשנה שעברה, של יותר מ-258 דולר למניה. 

לעומת קולפ, קלהון לא ביצע רכישות בשוק הפתוח של מניות בואינג, אלא קיבל מניות כחלק מתגמולי הניהול שלו. אלא שהמחיר הנקוב של המניות שנרכשו הינו 0 $. בתגובה לבקשת תגובה על רמת הבעלות של קלהון, הופנו המבקשים להודעת הפרוקסי של החברה בנושא זה.

בהודעת הפרוקסי של בואינג נמסר כי קיימות 132,118 מניות לחברת בואינג המוחזקות ע"י קלהון. השווי המוערך של המניות הללו הינו 20 מיליון דולר. זה המקום לציין כי בואינג דורשת מהמנכ"ל שלה להחזיק במניות שהשווי הכולל שלהן הינו פי שישה משכר הבסיס שלו. בשנת 2021 עמד שכר הבסיס השנתי של קלהון, מנכ"ל בואינג, על 1.4 מיליון דולר והוא לא קיבל בונוס במזומן. מנגד, באותה השנה היה שכרו של קאלפ 2.5 מיליון דולר ובנוסף הוא קיבל בונוס במזומן של 4.2 מיליון דולר. חישוב השכר עבור קולפ וקלהון בשנת 2021, כולל שכר מבוסס מניות, הסתכם בכ-23 מיליון דולר וכ-21 מיליון דולר, בהתאמה.

קיראו עוד ב"גלובל"

שכר למנהלים עלול להיות נושא מסובך עבור בעלי המניות. משקיעים אוהבים לראות שמנהלי העסק משקיעים בו נתח גדול של ההון שלהם. משקיעים גם אוהבים לראות יותר אנשים מבפנים שקונים מניות מאשר כאלה שמוכרים אותן.

במהלך 12 החודשים האחרונים, גורמים פנימיים בחברת בואינג רכשו, לפי פרסומי בלומברג, כ-4,000 מניות ברכישות בשוק הפתוח. מנגד, אנשי ג'נרל אלקטריק רכשו כ-67,000 מניות, כולל הרכישה האחרונה של 65,000 מניות של קאלפ.

רכישה עצמית ורכישת מנהלים והמשמעות שלהן

רכישה עצמית של מניות היא נושא מורכב. רכישה עצמית היא מצב שבו תאגיד רוכש בחזרה מניות שהוא עצמו הנפיק בעבר. על פי החוק, רכישה כזאת נחשבת כסוג של העברת נכסים מהחברה לבעליה, בדומה לדיבידנד. לכאורה, מדובר באמצעי חוקי לחלוטין לשמור על ערך המניה. למעשה, רכישה עצמית של מניות עלולה לדלל את ההון של החברה ולפגוע ביכולת שלה לעמוד בהתחייבויות שלה, הן לבעלי המניות והן לספקים. רכישה עצמית כשלתאגיד אין כסף לשלם לספקים, מעבירה למעשה כסף למי שאחזו במניות, על חשבון ספקי סחורות ושירותים, שהחברה חייבת להם כסף תמורת סחורות או שירותים שכבר סופקן. התנהלות כזאת עלולה לפגוע ביציבות של החברה וביכולת שלה להמשיך ולתפקד.

רכישה עצמית בתנאים מיטיבים: סוג נוסף של רכישה, הינו רכישה עצמית של מניות על ידי החברה מבעל מניות יחיד או מחלק מבעלי המניות, במחירים גבוהים ממחירי השוק. רכישה כזאת פוגעת בכלל המשקיעים, שלא יקבלו תמורת המניות שלהם את אותם הסכומים. מנגד, רכישה ממנהלים בסכום נמוך מערך המניה או לפי ערך המניה איננו מעורר כל בעיה. בכל מקרה, המניות שנרכשו במהלך רכישה עצמית אינן מזכות בדיבידנדים, אם מחולקים כאלה, ואינן מזכות את החברה בהגדלת זכות ההצבעה שלה באספת בעלי המניות. סכום הרכישה העצמית מופחת מההון העצמי של החברה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שוקי 04/05/2022 14:09
    הגב לתגובה זו
    בhe נעשה דילול מניות לפני כשנה וחצי במניה היתה בשיא של כ16 דולר למניה דהיינו בשוויה היום כ160 דולר היא ירדה לעבר 79 דולר דהיינו שוויה היום לפני דילול המניות כ7.5 דולר אני שהחזקתי אותה עד ל16 דולר הייתי קונה אותה גם היום במחירה הנוכחי כי למעשה היא ירדה משיאה כ 50 אחוזים למעשה הכתב לא מחדש שום דבר למי שעוקב אחרי במניה הזאת כבר כמה שנים גילוי נאות נקנתה ב4.5 דולר בתקופת שיא הקורונה נמכרה ב16.5 וחצי דולר לאחר כשנה
  • 1.
    לרון 04/05/2022 10:39
    הגב לתגובה זו
    ואשאל שוב,איך מתקשר אם מתקשר ולמה לא מתקשר העניין של מידע פנים??!!!
פיטר לינץ
צילום: PAT greenhouse - GLOBE STAFF
דבר הגורו

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח כשאתה צודק"

עמית בר |

הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.

לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.

במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן  אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.

החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

טראמפ מחייךטראמפ מחייך

טראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית

בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח

רן קידר |
נושאים בכתבה טראמפ SEC

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח. 

טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.


כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח. 

המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי: מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.