מטוסי בואינג טיסה נופש
צילום: בואינג

רכישת מניות של מנהלים ומשמעותן – ג'נרל אלקטריק ובואינג כמשל

חברות ג'נרל אלקטריק ובואינג נמצאות במומנטום שלילי, אך המנהלים שלהם בכל זאת החליטו לקנות או להחזיק במניות החברה במיליוני דולרים - מה המשמעות של מהלך קניית מניות החברה על ידי המנהלים ובעלי עניין?
משה כסיף | (2)

יו"ר ומנכ"ל חברת ג'נרל אלקטריק GENERAL ELECTRIC , לארי קאלפ, קנה בתאריך 02.05.22 מניות GE, תוך ניצול הירידות האחרונות. רכישת המניות התבצעה בשוק הפתוח ומשקיעים רואים בה איתות חיובי לגבי העתיד. קאלפ רכש 65,000 מניות בשווי 4.84 מיליון דולר. הרכישה הגדילה את הבעלות הישירה של המנכ"ל לכדי - 211,000 מניות. הצהרת הפרוקסי של GE מונה 2.2 מיליון מניות המצויות כעת בבעלותו של קאלפ בחברה. שווי המניות שבידיו מגיע כעת לסך של 16 מיליון דולר. השווי הכללי של מניות החברה מגיע כיום לכדי 85 מיליארד דולר

הרכישה בשווי של כ-5 מיליון דולר היא קרן של תקווה למשקיעים. רכישות עצמיות אמורות להיות איתות מההנהלה לכך שהחששות של המשקיעים מוגזמות ושהמצב לאמיתו של דבר טוב ממה שהם משערים..

מניית ג'נרל אלקטריק ספגה לאחרונה מכות קשות. מחירי המניות כיום נמוכים ב-18% ממחיר המניה בתקופה המקבילה אשתקד, ונמוכים בכ-34% ממחירי השיא שנרשמו ב-52 השבועות האחרונים. מחיר השיא נרשם בנובמבר, ועמד על 116 דולר למניה. הירידות בערך המניה גדולות בהשוואה לירידות במדד S&P 500 ומדד דאו ג'ונס. שני המדדים ירדו בכ-14% ו-10% מהשיא של 52 שבועות, בהתאמה.

קאלפ הובא לחברה בשנת 2018, במטרה להחזיר את ג'נרל אלקטריק למסלול עלייה, אחרי כמה שנים קשות מאוד שעברו על החברה. במהלך השנים, מניית GE ירדה ביותר מ-80% משיא כל הזמנים שלה. מהחברה לא נמסרה תגובה, מעבר לציון הרכישה של קאלפ.

חברת בואינג והפעולות של המנכ"ל

בדומה שמה שקרה בחברת ג'נרל אלקטריק, הובא בינואר 2020 עמיתו של קאלפ, דייב קלהון, במטרה לנסות לשנות את המגמה באייקון תעשייתי אמריקאי אחר -  יצרנית המטוסים בואינג BOEING . גם כאן המגמה הכללית היא ירידה, כאשר מניית בואינג ירדה בכ-67% משיא כל הזמנים שלה. מתחילת השנה ירד ערך המניה בכ-26% ובכ-42% מהשיא של 52 שבועות שנרשם ביוני בשנה שעברה, של יותר מ-258 דולר למניה. 

לעומת קולפ, קלהון לא ביצע רכישות בשוק הפתוח של מניות בואינג, אלא קיבל מניות כחלק מתגמולי הניהול שלו. אלא שהמחיר הנקוב של המניות שנרכשו הינו 0 $. בתגובה לבקשת תגובה על רמת הבעלות של קלהון, הופנו המבקשים להודעת הפרוקסי של החברה בנושא זה.

בהודעת הפרוקסי של בואינג נמסר כי קיימות 132,118 מניות לחברת בואינג המוחזקות ע"י קלהון. השווי המוערך של המניות הללו הינו 20 מיליון דולר. זה המקום לציין כי בואינג דורשת מהמנכ"ל שלה להחזיק במניות שהשווי הכולל שלהן הינו פי שישה משכר הבסיס שלו. בשנת 2021 עמד שכר הבסיס השנתי של קלהון, מנכ"ל בואינג, על 1.4 מיליון דולר והוא לא קיבל בונוס במזומן. מנגד, באותה השנה היה שכרו של קאלפ 2.5 מיליון דולר ובנוסף הוא קיבל בונוס במזומן של 4.2 מיליון דולר. חישוב השכר עבור קולפ וקלהון בשנת 2021, כולל שכר מבוסס מניות, הסתכם בכ-23 מיליון דולר וכ-21 מיליון דולר, בהתאמה.

קיראו עוד ב"גלובל"

שכר למנהלים עלול להיות נושא מסובך עבור בעלי המניות. משקיעים אוהבים לראות שמנהלי העסק משקיעים בו נתח גדול של ההון שלהם. משקיעים גם אוהבים לראות יותר אנשים מבפנים שקונים מניות מאשר כאלה שמוכרים אותן.

במהלך 12 החודשים האחרונים, גורמים פנימיים בחברת בואינג רכשו, לפי פרסומי בלומברג, כ-4,000 מניות ברכישות בשוק הפתוח. מנגד, אנשי ג'נרל אלקטריק רכשו כ-67,000 מניות, כולל הרכישה האחרונה של 65,000 מניות של קאלפ.

רכישה עצמית ורכישת מנהלים והמשמעות שלהן

רכישה עצמית של מניות היא נושא מורכב. רכישה עצמית היא מצב שבו תאגיד רוכש בחזרה מניות שהוא עצמו הנפיק בעבר. על פי החוק, רכישה כזאת נחשבת כסוג של העברת נכסים מהחברה לבעליה, בדומה לדיבידנד. לכאורה, מדובר באמצעי חוקי לחלוטין לשמור על ערך המניה. למעשה, רכישה עצמית של מניות עלולה לדלל את ההון של החברה ולפגוע ביכולת שלה לעמוד בהתחייבויות שלה, הן לבעלי המניות והן לספקים. רכישה עצמית כשלתאגיד אין כסף לשלם לספקים, מעבירה למעשה כסף למי שאחזו במניות, על חשבון ספקי סחורות ושירותים, שהחברה חייבת להם כסף תמורת סחורות או שירותים שכבר סופקן. התנהלות כזאת עלולה לפגוע ביציבות של החברה וביכולת שלה להמשיך ולתפקד.

רכישה עצמית בתנאים מיטיבים: סוג נוסף של רכישה, הינו רכישה עצמית של מניות על ידי החברה מבעל מניות יחיד או מחלק מבעלי המניות, במחירים גבוהים ממחירי השוק. רכישה כזאת פוגעת בכלל המשקיעים, שלא יקבלו תמורת המניות שלהם את אותם הסכומים. מנגד, רכישה ממנהלים בסכום נמוך מערך המניה או לפי ערך המניה איננו מעורר כל בעיה. בכל מקרה, המניות שנרכשו במהלך רכישה עצמית אינן מזכות בדיבידנדים, אם מחולקים כאלה, ואינן מזכות את החברה בהגדלת זכות ההצבעה שלה באספת בעלי המניות. סכום הרכישה העצמית מופחת מההון העצמי של החברה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שוקי 04/05/2022 14:09
    הגב לתגובה זו
    בhe נעשה דילול מניות לפני כשנה וחצי במניה היתה בשיא של כ16 דולר למניה דהיינו בשוויה היום כ160 דולר היא ירדה לעבר 79 דולר דהיינו שוויה היום לפני דילול המניות כ7.5 דולר אני שהחזקתי אותה עד ל16 דולר הייתי קונה אותה גם היום במחירה הנוכחי כי למעשה היא ירדה משיאה כ 50 אחוזים למעשה הכתב לא מחדש שום דבר למי שעוקב אחרי במניה הזאת כבר כמה שנים גילוי נאות נקנתה ב4.5 דולר בתקופת שיא הקורונה נמכרה ב16.5 וחצי דולר לאחר כשנה
  • 1.
    לרון 04/05/2022 10:39
    הגב לתגובה זו
    ואשאל שוב,איך מתקשר אם מתקשר ולמה לא מתקשר העניין של מידע פנים??!!!
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AIאנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI

"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה

למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה

מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93%   נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.

התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.

היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.

במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.

בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.

שבביםשבבים
הטור של גרינברג

האם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?

חברת STMicroelectronics היתה התקווה הגדולה של תעשיית המוליכים למחצה בתחילת המאה ונשארה מאחור. השבוע היא ריכזה תשומת לב לאחר שפורסם כי סיפקה יותר מ-5 מיליארד שבבים לסטארלינק של אילון מאסק במסגרת הסכם בן עשור בין שתי החברות, וכי הכמות הזאת צפויה להכפיל את עצמה בעוד שנתיים

שלמה גרינברג |

בחודש האחרון הפך מדד הראסל 2000 (סימול: RUT^) למדד המוביל בניו יורק, תופעה שלא אירעה מאז החל המדד הזה להיסחר. הסיבה לכך קשורה בעיקר בערכי החלל שלפיהם נסחרות המניות שמובילות את המדדים המובילים, ובמיוחד הנאסד"ק. 

מדד הראסל 2000, שמכונה "המדד שמשקף את הכלכלה האמיתית", מייצג את "המניות הקטנות", שהן קטנות בהשוואה למניות ה-S&P 500. ג'וזף בראסואלס, הכלכלן הראשי של RSM International, שהיא הרשת השישית בגודלה בעולם, מבחינת ההכנסות, לשירותי החשבונאות המקצועיים, מסביר שהסיבה לכך קשורה בעובדה שכספי ההשקעה זרמו ברובם למדדים המובילים, ובמיוחד לנאסד"ק. 

לדבריו, "המשקיעים פשוט התעלמו מהחברות שכלולות במדד הראסל 2000 ולא השקיעו במניותיהן. אבל קיצוצי הריבית של הפד והקלות המס של הנשיא טראמפ, שייכנסו לתוקף בינואר, לצד הירידה החדה במחירי הנפט, מזינים אופטימיות כלכלית, והתחזית לחברות קטנות יותר משתפרת. ברמות המחירים הנוכחיות יש הרבה הזדמנויות שפשוט התעלמו מהן בגלל שכולם התמקדו יתר על המידה בהזדמנויות טכנולוגיות". מה שזה בעצם אומר הוא שהחגיגה בבורסות לא הסתיימה והסיפור הטכנולוגי רק תופס מנוחה קצרה עד לסיבוב הבא. 

הירידה במחירי הנפט מ-125 דולר בקיץ 2022 ל-56 דולר כיום, היא בעיקר תוצאה של עודפי היצע שחלקם "באשמת" טראמפ "ששחרר" את הנפט האמריקאי לשווקים הגלובליים, חלקם ב"אשמת" המדינות שאינן חברות באופ"ק שמגדילות ייצור (קנדה, ברזיל ואחרות), חלקם בגלל קרנות הגידור, חלקם בגלל איראן ורוסיה שמוכרות מתחת לשולחן, וחלקם בגלל הרגיעה בצמיחה הכלכלית. אין זה פלא שהסכמי אברהם תופסים עניין שהולך וגדל.

לבסוף, ענקית ניהול הנכסים KKR הוציאה השבוע את התחזית המאקרו גלובלית לשנת 2026 שלפיה הם מאמינים שתהיה צמיחה טובה מהצפוי בתמ"ג וברווחים ברוב האזורים העיקריים בעולם בשנת 2026, צמיחה שנתמכת על ידי מחירי נפט נמוכים, שיעורי חיסכון גבוהים יותר ותנאים פיננסיים נוחים. הם גם מציינים שהכלכלה העולמית עדיין נמצאת בעיצומו של רנסנס של פרודוקטיביות, בהובלת דיגיטציה, אוטומציה ואימוץ מואץ של בינה מלאכותית, במיוחד בארצות הברית. כדאי להקשיב להם כי החברה הזו היא מהטובות שיש.