רכישת מניות של מנהלים ומשמעותן – ג'נרל אלקטריק ובואינג כמשל
יו"ר ומנכ"ל חברת ג'נרל אלקטריק GENERAL ELECTRIC , לארי קאלפ, קנה בתאריך 02.05.22 מניות GE, תוך ניצול הירידות האחרונות. רכישת המניות התבצעה בשוק הפתוח ומשקיעים רואים בה איתות חיובי לגבי העתיד. קאלפ רכש 65,000 מניות בשווי 4.84 מיליון דולר. הרכישה הגדילה את הבעלות הישירה של המנכ"ל לכדי - 211,000 מניות. הצהרת הפרוקסי של GE מונה 2.2 מיליון מניות המצויות כעת בבעלותו של קאלפ בחברה. שווי המניות שבידיו מגיע כעת לסך של 16 מיליון דולר. השווי הכללי של מניות החברה מגיע כיום לכדי 85 מיליארד דולר
הרכישה בשווי של כ-5 מיליון דולר היא קרן של תקווה למשקיעים. רכישות עצמיות אמורות להיות איתות מההנהלה לכך שהחששות של המשקיעים מוגזמות ושהמצב לאמיתו של דבר טוב ממה שהם משערים..
מניית ג'נרל אלקטריק ספגה לאחרונה מכות קשות. מחירי המניות כיום נמוכים ב-18% ממחיר המניה בתקופה המקבילה אשתקד, ונמוכים בכ-34% ממחירי השיא שנרשמו ב-52 השבועות האחרונים. מחיר השיא נרשם בנובמבר, ועמד על 116 דולר למניה. הירידות בערך המניה גדולות בהשוואה לירידות במדד S&P 500 ומדד דאו ג'ונס. שני המדדים ירדו בכ-14% ו-10% מהשיא של 52 שבועות, בהתאמה.
קאלפ הובא לחברה בשנת 2018, במטרה להחזיר את ג'נרל אלקטריק למסלול עלייה, אחרי כמה שנים קשות מאוד שעברו על החברה. במהלך השנים, מניית GE ירדה ביותר מ-80% משיא כל הזמנים שלה. מהחברה לא נמסרה תגובה, מעבר לציון הרכישה של קאלפ.
- בעלי השליטה במקס סטוק "מצטרפים לחגיגה", מכרו מניות במאות מיליונים
- שנת התנודות בשוק ההון: כך פעלו בעלי העניין ב-2024
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חברת בואינג והפעולות של המנכ"ל
בדומה שמה שקרה בחברת ג'נרל אלקטריק, הובא בינואר 2020 עמיתו של קאלפ, דייב קלהון, במטרה לנסות לשנות את המגמה באייקון תעשייתי אמריקאי אחר - יצרנית המטוסים בואינג BOEING . גם כאן המגמה הכללית היא ירידה, כאשר מניית בואינג ירדה בכ-67% משיא כל הזמנים שלה. מתחילת השנה ירד ערך המניה בכ-26% ובכ-42% מהשיא של 52 שבועות שנרשם ביוני בשנה שעברה, של יותר מ-258 דולר למניה.
לעומת קולפ, קלהון לא ביצע רכישות בשוק הפתוח של מניות בואינג, אלא קיבל מניות כחלק מתגמולי הניהול שלו. אלא שהמחיר הנקוב של המניות שנרכשו הינו 0 $. בתגובה לבקשת תגובה על רמת הבעלות של קלהון, הופנו המבקשים להודעת הפרוקסי של החברה בנושא זה.
בהודעת הפרוקסי של בואינג נמסר כי קיימות 132,118 מניות לחברת בואינג המוחזקות ע"י קלהון. השווי המוערך של המניות הללו הינו 20 מיליון דולר. זה המקום לציין כי בואינג דורשת מהמנכ"ל שלה להחזיק במניות שהשווי הכולל שלהן הינו פי שישה משכר הבסיס שלו. בשנת 2021 עמד שכר הבסיס השנתי של קלהון, מנכ"ל בואינג, על 1.4 מיליון דולר והוא לא קיבל בונוס במזומן. מנגד, באותה השנה היה שכרו של קאלפ 2.5 מיליון דולר ובנוסף הוא קיבל בונוס במזומן של 4.2 מיליון דולר. חישוב השכר עבור קולפ וקלהון בשנת 2021, כולל שכר מבוסס מניות, הסתכם בכ-23 מיליון דולר וכ-21 מיליון דולר, בהתאמה.
- המתנה של טראמפ לאיחוד האמירויות ואיך זה קשור לזינוק של 6% באורקל
- שוק האג"ח היפני - האג"ח ל-10 שנים עלתה ל-2%
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?
שכר למנהלים עלול להיות נושא מסובך עבור בעלי המניות. משקיעים אוהבים לראות שמנהלי העסק משקיעים בו נתח גדול של ההון שלהם. משקיעים גם אוהבים לראות יותר אנשים מבפנים שקונים מניות מאשר כאלה שמוכרים אותן.
במהלך 12 החודשים האחרונים, גורמים פנימיים בחברת בואינג רכשו, לפי פרסומי בלומברג, כ-4,000 מניות ברכישות בשוק הפתוח. מנגד, אנשי ג'נרל אלקטריק רכשו כ-67,000 מניות, כולל הרכישה האחרונה של 65,000 מניות של קאלפ.
רכישה עצמית ורכישת מנהלים והמשמעות שלהן
רכישה עצמית של מניות היא נושא מורכב. רכישה עצמית היא מצב שבו תאגיד רוכש בחזרה מניות שהוא עצמו הנפיק בעבר. על פי החוק, רכישה כזאת נחשבת כסוג של העברת נכסים מהחברה לבעליה, בדומה לדיבידנד. לכאורה, מדובר באמצעי חוקי לחלוטין לשמור על ערך המניה. למעשה, רכישה עצמית של מניות עלולה לדלל את ההון של החברה ולפגוע ביכולת שלה לעמוד בהתחייבויות שלה, הן לבעלי המניות והן לספקים. רכישה עצמית כשלתאגיד אין כסף לשלם לספקים, מעבירה למעשה כסף למי שאחזו במניות, על חשבון ספקי סחורות ושירותים, שהחברה חייבת להם כסף תמורת סחורות או שירותים שכבר סופקן. התנהלות כזאת עלולה לפגוע ביציבות של החברה וביכולת שלה להמשיך ולתפקד.
רכישה עצמית בתנאים מיטיבים: סוג נוסף של רכישה, הינו רכישה עצמית של מניות על ידי החברה מבעל מניות יחיד או מחלק מבעלי המניות, במחירים גבוהים ממחירי השוק. רכישה כזאת פוגעת בכלל המשקיעים, שלא יקבלו תמורת המניות שלהם את אותם הסכומים. מנגד, רכישה ממנהלים בסכום נמוך מערך המניה או לפי ערך המניה איננו מעורר כל בעיה. בכל מקרה, המניות שנרכשו במהלך רכישה עצמית אינן מזכות בדיבידנדים, אם מחולקים כאלה, ואינן מזכות את החברה בהגדלת זכות ההצבעה שלה באספת בעלי המניות. סכום הרכישה העצמית מופחת מההון העצמי של החברה.
- 2.שוקי 04/05/2022 14:09הגב לתגובה זובhe נעשה דילול מניות לפני כשנה וחצי במניה היתה בשיא של כ16 דולר למניה דהיינו בשוויה היום כ160 דולר היא ירדה לעבר 79 דולר דהיינו שוויה היום לפני דילול המניות כ7.5 דולר אני שהחזקתי אותה עד ל16 דולר הייתי קונה אותה גם היום במחירה הנוכחי כי למעשה היא ירדה משיאה כ 50 אחוזים למעשה הכתב לא מחדש שום דבר למי שעוקב אחרי במניה הזאת כבר כמה שנים גילוי נאות נקנתה ב4.5 דולר בתקופת שיא הקורונה נמכרה ב16.5 וחצי דולר לאחר כשנה
- 1.לרון 04/05/2022 10:39הגב לתגובה זוואשאל שוב,איך מתקשר אם מתקשר ולמה לא מתקשר העניין של מידע פנים??!!!
טראמפ האיחוד האירופימאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות
ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית
המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות.
בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.
וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה.
איום גלוי בצעדי תגמול
בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד
חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.
- ארצות הברית מאשרת לטייוואן חבילת נשק בהיקף 11.1 מיליארד דולר
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה
נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.
דונלד טראמפ ומוחמד בן זאיד אאל נהיאן (רשתות)המתנה של טראמפ לאיחוד האמירויות ואיך זה קשור לזינוק של 6% באורקל
טיקטוק חותמת על הסכם להקמת מיזם משותף בארה״ב - אורקל תהיה בעלת מניות משמעותיתומי עוד?
טיקטוק וחברת האם הסינית ByteDance חתמו על הסכמים מחייבים להקמת מיזם משותף חדש שינהל את פעילות האפליקציה בארה״ב, מהלך שמסיים שנים של מתח רגולטורי ומבטיח המשכיות לפלטפורמה עם 170 מיליון משתמשים אמריקאים. המיזם, TikTok USDS Joint Venture LLC, מוערך ב-14 מיליארד דולר ומבנה הבעלות בו מבטיח רוב אמריקאי: אורקל, Silver Lake ו-MGX מהאמירות מחזיקות כל אחת 15%, סה״כ 45%; ByteDance שומרת על 19.9%; ו-30.1% מוחזקים על ידי שותפים ומשקיעים קיימים ב-ByteDance.
14 מיליארד דולר זה מחיר בדיחה. הפעילות שווה הרבה יותר, אבל הממשל האמריקאי אילץ את הקבוצה להתקפל, אחרת הוא יסיר את הרשת החברתית מהשוק האמריקאי. אורקל, סילבר לק והאמירתיים מקבלים כאן מתנה של עשרות מיליארדים. להרחבה: טראמפ נותן מתנה לאורקל - החזקה בטיק טוק לפי שווי של 14 מיליארד דולר בלבד; מה השווי האמיתי? נראה שהשאלה כנראה החשובה יותר היא מה לאיחוד האמירויות בסיפור הזה. גופי השקעה אמריקאיים ומכל העולם עמדו בתור כדי להשקיע בטיק טוק. למה בחר טראמפ באמירתיים? הקשר בין ארה"ב כמדינה לבין איחוד האמירויות מתעצם, הקשר בין טראמפ ומשפחתו להנהגה של מדינות המפרץ הולך ומתעצם כשיש ביניהם עסקאות עם רווחי עתק.
כך או אחרת, המיזם ינהל עצמאית אבטחת נתונים של משתמשים אמריקאים, הגנת אלגוריתם, פיקוח תוכן ותחזוקת תוכנה, תוך אימון מחדש של מנגנון ההמלצות על בסיס נתונים מקומיים בלבד, כדי למנוע השפעה חיצונית. מועצת מנהלים בת שבעה חברים, רובם אמריקאים, תפקח על הפעילות, ואורקל תשמש כשותפה טכנולוגית מרכזית לאימות אבטחה. ByteDance תרשום את האלגוריתם הקיים ותקבל כ-50% מרווחי הפעילות האמריקאית, מה שמאפשר לה לשמור על קשר כלכלי מבלי לשלוט ישירות.
ההסכם נולד משנים של מאבקים: כבר ב-2020 דרש הנשיא טראמפ מכירת הפעילות האמריקאית מחשש לביטחון לאומי, בשל חששות מגישה סינית לנתונים ותעמולה דרך אלגוריתמים. באפריל 2024 חוקק הקונגרס חוק תחת ממשל ביידן, האוסר אפליקציות בשליטה ״עוינת זרה״ אלא אם יימכרו, עם מועד יישום ראשוני בינואר 2025. האפליקציה הושבתה ל-24 שעות ב-18 בינואר 2025, אך טראמפ, עם חזרתו, דחה את האיסור בצווים נשיאותיים כדי לאפשר משא ומתן. הסכם מסגרת נחתם בספטמבר 2025 בין מזכיר האוצר סקוט בסנט לסגן ראש הממשלה הסיני חה לי-פנג, לאחר פגישות טראמפ-שי באוקטובר שכללו חידוש רכישות סויה אמריקאית על ידי בייג׳ין והקלות על יצוא מינרלים קריטיים.
- מהמחיר של חוק הגיוס ועד המחיר של ה-AI: תמונת מצב
- מה אפשר ללמוד מהדוחות של אורקל על בועת ה-AI?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מחזק את אורקל כספקית תשתיות לעסקאות רגישות, עם זינוק של 6% במנייתה במסחר מאוחר, המשקף ציפיות להכנסות נוספות מענן ואבטחה. עבור טיקטוק, שתומכת ב-7 מיליון עסקים קטנים בארה״ב דרך פרסום ומסחר אלקטרוני, ההסדר מבטיח גישה לשוק של 170 מיליון משתמשים יומיים, אך מבקרים כמו הסנאטור רון ויידן טוענים כי שמירת קשרי ByteDance עלולה לא להספיק בהגנה על פרטיות. במישור הגיאופוליטי, העסקה מסמנת התמתנות ביחסי ארה״ב-סין, עם התקדמות בנושאי סחר, ומאפשרת לטיקטוק להתמקד בצמיחה גלובלית תוך התאמה לדרישות מקומיות. הפעילות האמריקאית מייצרת כ-20% מהכנסות טיקטוק העולמיות, המוערכות ב-120 מיליארד דולר בשנה, והמיזם צפוי לשמור על תאימות עם חוקים דומים באירופה ובאוסטרליה.
