רכישת מניות של מנהלים ומשמעותן – ג'נרל אלקטריק ובואינג כמשל
יו"ר ומנכ"ל חברת ג'נרל אלקטריק GENERAL ELECTRIC , לארי קאלפ, קנה בתאריך 02.05.22 מניות GE, תוך ניצול הירידות האחרונות. רכישת המניות התבצעה בשוק הפתוח ומשקיעים רואים בה איתות חיובי לגבי העתיד. קאלפ רכש 65,000 מניות בשווי 4.84 מיליון דולר. הרכישה הגדילה את הבעלות הישירה של המנכ"ל לכדי - 211,000 מניות. הצהרת הפרוקסי של GE מונה 2.2 מיליון מניות המצויות כעת בבעלותו של קאלפ בחברה. שווי המניות שבידיו מגיע כעת לסך של 16 מיליון דולר. השווי הכללי של מניות החברה מגיע כיום לכדי 85 מיליארד דולר
הרכישה בשווי של כ-5 מיליון דולר היא קרן של תקווה למשקיעים. רכישות עצמיות אמורות להיות איתות מההנהלה לכך שהחששות של המשקיעים מוגזמות ושהמצב לאמיתו של דבר טוב ממה שהם משערים..
מניית ג'נרל אלקטריק ספגה לאחרונה מכות קשות. מחירי המניות כיום נמוכים ב-18% ממחיר המניה בתקופה המקבילה אשתקד, ונמוכים בכ-34% ממחירי השיא שנרשמו ב-52 השבועות האחרונים. מחיר השיא נרשם בנובמבר, ועמד על 116 דולר למניה. הירידות בערך המניה גדולות בהשוואה לירידות במדד S&P 500 ומדד דאו ג'ונס. שני המדדים ירדו בכ-14% ו-10% מהשיא של 52 שבועות, בהתאמה.
קאלפ הובא לחברה בשנת 2018, במטרה להחזיר את ג'נרל אלקטריק למסלול עלייה, אחרי כמה שנים קשות מאוד שעברו על החברה. במהלך השנים, מניית GE ירדה ביותר מ-80% משיא כל הזמנים שלה. מהחברה לא נמסרה תגובה, מעבר לציון הרכישה של קאלפ.
- בעלי השליטה במקס סטוק "מצטרפים לחגיגה", מכרו מניות במאות מיליונים
- שנת התנודות בשוק ההון: כך פעלו בעלי העניין ב-2024
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חברת בואינג והפעולות של המנכ"ל
בדומה שמה שקרה בחברת ג'נרל אלקטריק, הובא בינואר 2020 עמיתו של קאלפ, דייב קלהון, במטרה לנסות לשנות את המגמה באייקון תעשייתי אמריקאי אחר - יצרנית המטוסים בואינג BOEING . גם כאן המגמה הכללית היא ירידה, כאשר מניית בואינג ירדה בכ-67% משיא כל הזמנים שלה. מתחילת השנה ירד ערך המניה בכ-26% ובכ-42% מהשיא של 52 שבועות שנרשם ביוני בשנה שעברה, של יותר מ-258 דולר למניה.
לעומת קולפ, קלהון לא ביצע רכישות בשוק הפתוח של מניות בואינג, אלא קיבל מניות כחלק מתגמולי הניהול שלו. אלא שהמחיר הנקוב של המניות שנרכשו הינו 0 $. בתגובה לבקשת תגובה על רמת הבעלות של קלהון, הופנו המבקשים להודעת הפרוקסי של החברה בנושא זה.
בהודעת הפרוקסי של בואינג נמסר כי קיימות 132,118 מניות לחברת בואינג המוחזקות ע"י קלהון. השווי המוערך של המניות הללו הינו 20 מיליון דולר. זה המקום לציין כי בואינג דורשת מהמנכ"ל שלה להחזיק במניות שהשווי הכולל שלהן הינו פי שישה משכר הבסיס שלו. בשנת 2021 עמד שכר הבסיס השנתי של קלהון, מנכ"ל בואינג, על 1.4 מיליון דולר והוא לא קיבל בונוס במזומן. מנגד, באותה השנה היה שכרו של קאלפ 2.5 מיליון דולר ובנוסף הוא קיבל בונוס במזומן של 4.2 מיליון דולר. חישוב השכר עבור קולפ וקלהון בשנת 2021, כולל שכר מבוסס מניות, הסתכם בכ-23 מיליון דולר וכ-21 מיליון דולר, בהתאמה.
- מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
- איך אנבידיה הצליחה לשנות את מדיניות היצוא לסין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
שכר למנהלים עלול להיות נושא מסובך עבור בעלי המניות. משקיעים אוהבים לראות שמנהלי העסק משקיעים בו נתח גדול של ההון שלהם. משקיעים גם אוהבים לראות יותר אנשים מבפנים שקונים מניות מאשר כאלה שמוכרים אותן.
במהלך 12 החודשים האחרונים, גורמים פנימיים בחברת בואינג רכשו, לפי פרסומי בלומברג, כ-4,000 מניות ברכישות בשוק הפתוח. מנגד, אנשי ג'נרל אלקטריק רכשו כ-67,000 מניות, כולל הרכישה האחרונה של 65,000 מניות של קאלפ.
רכישה עצמית ורכישת מנהלים והמשמעות שלהן
רכישה עצמית של מניות היא נושא מורכב. רכישה עצמית היא מצב שבו תאגיד רוכש בחזרה מניות שהוא עצמו הנפיק בעבר. על פי החוק, רכישה כזאת נחשבת כסוג של העברת נכסים מהחברה לבעליה, בדומה לדיבידנד. לכאורה, מדובר באמצעי חוקי לחלוטין לשמור על ערך המניה. למעשה, רכישה עצמית של מניות עלולה לדלל את ההון של החברה ולפגוע ביכולת שלה לעמוד בהתחייבויות שלה, הן לבעלי המניות והן לספקים. רכישה עצמית כשלתאגיד אין כסף לשלם לספקים, מעבירה למעשה כסף למי שאחזו במניות, על חשבון ספקי סחורות ושירותים, שהחברה חייבת להם כסף תמורת סחורות או שירותים שכבר סופקן. התנהלות כזאת עלולה לפגוע ביציבות של החברה וביכולת שלה להמשיך ולתפקד.
רכישה עצמית בתנאים מיטיבים: סוג נוסף של רכישה, הינו רכישה עצמית של מניות על ידי החברה מבעל מניות יחיד או מחלק מבעלי המניות, במחירים גבוהים ממחירי השוק. רכישה כזאת פוגעת בכלל המשקיעים, שלא יקבלו תמורת המניות שלהם את אותם הסכומים. מנגד, רכישה ממנהלים בסכום נמוך מערך המניה או לפי ערך המניה איננו מעורר כל בעיה. בכל מקרה, המניות שנרכשו במהלך רכישה עצמית אינן מזכות בדיבידנדים, אם מחולקים כאלה, ואינן מזכות את החברה בהגדלת זכות ההצבעה שלה באספת בעלי המניות. סכום הרכישה העצמית מופחת מההון העצמי של החברה.
- 2.שוקי 04/05/2022 14:09הגב לתגובה זובhe נעשה דילול מניות לפני כשנה וחצי במניה היתה בשיא של כ16 דולר למניה דהיינו בשוויה היום כ160 דולר היא ירדה לעבר 79 דולר דהיינו שוויה היום לפני דילול המניות כ7.5 דולר אני שהחזקתי אותה עד ל16 דולר הייתי קונה אותה גם היום במחירה הנוכחי כי למעשה היא ירדה משיאה כ 50 אחוזים למעשה הכתב לא מחדש שום דבר למי שעוקב אחרי במניה הזאת כבר כמה שנים גילוי נאות נקנתה ב4.5 דולר בתקופת שיא הקורונה נמכרה ב16.5 וחצי דולר לאחר כשנה
- 1.לרון 04/05/2022 10:39הגב לתגובה זוואשאל שוב,איך מתקשר אם מתקשר ולמה לא מתקשר העניין של מידע פנים??!!!
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
