חולה בית חולים
צילום: halfpoint

HCA – אינפלציית השכר ריסקה את מפעילת בתי החולים הגדולה בארה"ב

מפעילת בתי החולים התרסקה ב-22% והפילה את הסקטור, הסיבה - עלויות השכר המאמירות - כ-5% בשנה -  שחתכו כחצי מיליארד דולר מהרווחים; האם צפוי שינוי בקרוב?
יואב בורגן |

בשבוע שעבר כתבנו כאן על הלחצים האינפלציוניים בארה"ב, על כך שייתכן והגיעו כבר לשיא שלאחריו יתחילו להתמתן, ואם זה יקרה – הרי שכנראה מדובר בחדשות טובות מאוד לשווקים.

בינתיים, הולכות ומתגברות העדויות על המחיר הכלכלי הכבד אשר עליות המחירים בארה"ב גובות. דוגמא מצוינת לכך היא השפעת עלויות השכר המאמירות על הביצועיים הפיננסיים של חברות בורסאיות מסקטורים תעשייתיים מגוונים בארה"ב. 

תראו מה עבר ביום ששי שעבר על מניית HCA Healthcare, מפעילת בתי החולים הגדולה ביותר בארה"ב: המנייה התרסקה ב-22%, הנפילה היומית החדה ביותר מאז מרץ 2020, תקופת שיא הירידות הגלובליות עם התפרצות הקורונה בעולם. ודווקא עד יום ששי, מניית HCA נהנתה מומנטום חיובי משמעותי, עם עלייה של 8% מתחילת השנה, לעומת ירידה של 10% במדד ה-S&P 500.

מאחר ו-HCA נתפסת כסמן הימני של סגמנט מפעילות בתי החולים והמתקנים הרפואיים בארה"ב, אזי התרסקות המניה ביום ששי גם גררה עמה גל של ירידות אצל מניות מתחרותיה: Tenet Healthcare TENET HEALTHCARE CORP ירדה ב-16%; Community Health Systems COMMUNITY HEALTH SYSTEMS התכווצה ב-18%; ו-Universal Health Services UNIVERSAL HEALTH SVCS B סבלה מן הירידה החדה ביותר במנייתה מאז ספטמבר 2020, 14%.

מבחינת סיווגה בתעשיית ה-healthcare בכללותה, מניית HCA משתייכת לסגמנט ה-Health Care Providers & Services, לצד המבטחות הרפואיות בארה"ב (United Heath, Cigna, Anthem, Humana), המפיצות הגדולות (McKesson, למשל), ורשתות בתי המרקחת (CVS, Rite Aid). סגמנט זה מהווה כרבע מכלל תעודת הסל XLV, שהינה תעודת הסל הגדולה ביותר והחשובה ביותר בעולם ה-healthcare. אגב, מניית HCA כשלעצמה מהווה כ-1% מכלל ה-XLV.

HCA Healthcare נוסדה בשנת 1968, ומשרדיה הראשיים הינם בנשוויל, טנסי. החברה פעילה ב-20 מדינות בארה"ב וכן בבריטניה. HCA מפעילה 182 בתי חולים, מהם 175 בתי חולים כלליים ולטיפולים אקוטיים, 5 בתי חולים פסיכיאטריים, ושני מרכזי שיקום. כמו כן, החברה מפעילה 125 מרכזים ניתוחיים, ו-21 מרכזים אנדוסקופיים.

אז מה קרה שהצדיק כזו השמדת ערך? הנהלת החברה נאלצה לחתוך את תחזיותיה הפיננסיות לשנת 2022 באופן חד למדי, כשהסיבה העיקרית לכך היא הקפיצה הגדולה בהוצאות השכר. תחזית הרווח של HCA לשנה הנוכחית נחתכה למעשה בכ-10%, מהטווח הקודם של 18.40-19.20 דולר למניה, לטווח הנוכחי של 16.40-17.60 דולר למניה (התייחסנו לנקודות האמצע). כמו כן, תחזית ההכנסות השנתית נחתכה ב-600 מיליון דולר, מ-61.5 ל-59.5 מיליארד דולר.

קיראו עוד ב"גלובל"

המחסור באנשי צוות רפואיים ואדמיניסטרטיביים שנוצר בשנים האחרונות לאחר התפרצות הקורונה, מאלץ בתי חולים בארה"ב להעלות באופן משמעותי את השכר שהם משלמים לעובדים הנ"ל. כמו כן, בתי חולים נאלצים לעתים קרובות להסתמך ואף להתחרות בסוכנויות השמה על מנת לנסות למלא את המחסור החמור בעובדים. הקפיצה הגדולה בעלויות השכר התרחשה עם התפשטות וריאנט הדלתא בארה"ב במהלך הקיץ שעבר, והלחץ המוגבר נותר בעינו מאז, כלומר מזה שלושה רבעונים. האינפלציה בעלויות העבודה, אשר נאמדה במקור ותוקצבה לפי 3.5% ע"י הנהלת HCA, נאמדת כעת בכ-5% לשנת 2022, והיא צפויה לקטום סדר גודל של 400-500 מיליון דולר מרווחיה של HCA. יתרה מזאת, לא צפויה הקלה בעתיד הנראה לעין, בוודאי לא לפני המחצית השנייה של 2022.   

HCA, בעלת שווי שוק של 63.5 מיליארד דולר, מסוקרת על ידי 20 בתי השקעות שונים בארה"ב. מחיר היעד הממוצע עומד על 263 דולר למניה, אפסייד מכובד של 25% לעומת מחיר המניה כיום. במונחי מכפילים, המניה אינה יקרה ונסחרת כיום לפי מכפיל רווח נקי (P/E) של 11 ביחס לתוצאות החזויות לשנה הנוכחית, ו-10 ביחס לשנה הבאה. כמו כן, HCA מגלמת כיום תשואת דיבידנד צפויה של 1%. ובנוסף לכך, HCA היא גם אגרסיבית יחסית בתוכניות ה-buyback שלה (רכישת מניות עצמית).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)

ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי

רן קידר |

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)

במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.

בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.

טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.

המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.

ביל אקמן (רשתות)ביל אקמן (רשתות)
דבר הגורו

ביל אקמן - האקטיביסט השאפתן

אחרי הימור מוצלח בתחילת משבר הקורונה, שבו רשם רווח של כמעט פי 100 בתוך חודש, אקמן נהפך לשם מוכר בשוק ההון. ב-1992 הוא הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, שקרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים

מנדי הניג |

הוא נולד ב-11 במאי 1966 בברונקס, ניו יורק. ויליאם אלברט אקמן גדל במשפחה יהודית אמידה בצ'אפקווה. אביו היה סוחר נדל"ן מצליח. אקמן למד בהרווארד ועשה שם תואר ראשון ו-MBA. בזמן הלימודים הוא ושותף שלו הקימו חברה שמכרה מדריכי טיולים לסטודנטים והרוויחו הודות לכך מאות אלפי דולרים.

ב-1992 אקמן הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, גוטהם פרטנרס, עם 3 מיליון דולר מהמשפחה והחברים. הקרן הצליחה בהתחלה אבל קרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. אקמן איבד הכל כולל 700 אלף דולר מכספו האישי. "זה היה הדבר הכי מביך ומכאיב בחיי", הוא סיפר. "חשבתי שהקריירה שלי נגמרה".

אבל אקמן לא נשבר. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים. הגישה האקטיביסטית שלו הניבה תוצאות מרשימות בתחילה.

הרגע המפורסם ביותר בקריירה שלו היה ההימור נגד הרבלייף ב-2012. אקמן הכריז אז שהחברה היא פירמידה והימר בהיקף של מיליארד דולר על קריסתה. זה הוביל למלחמה פומבית מול המשקיע האגרסיבי קרל אייקן, שקנה מניות של החברה רק כדי להכאיב לאקמן. אחרי חמש שנים של מאבק, אקמן הודה בתבוסה שלו - והפסיד 4 מיליארד דולר. "זו היתה הטעות הגדולה ביותר שלי", הוא הודה.

ואולם  ב-2020 אקמן ביצע אחד המהלכים המבריקים בהיסטוריה. בפברואר, כשהקורונה רק התחילה, הוא קנה ביטוח על קריסת השוק ב-27 מיליון דולר. כשהשווקים קרסו במרץ, הוא מכר את הפוזיציה ב-2.6 מיליארד דולר - רווח של כמעט פי 100 בחודש. "זה היה ההימור של החיים," הוא אמר.