HCA – אינפלציית השכר ריסקה את מפעילת בתי החולים הגדולה בארה"ב
בשבוע שעבר כתבנו כאן על הלחצים האינפלציוניים בארה"ב, על כך שייתכן והגיעו כבר לשיא שלאחריו יתחילו להתמתן, ואם זה יקרה – הרי שכנראה מדובר בחדשות טובות מאוד לשווקים.
בינתיים, הולכות ומתגברות העדויות על המחיר הכלכלי הכבד אשר עליות המחירים בארה"ב גובות. דוגמא מצוינת לכך היא השפעת עלויות השכר המאמירות על הביצועיים הפיננסיים של חברות בורסאיות מסקטורים תעשייתיים מגוונים בארה"ב.
תראו מה עבר ביום ששי שעבר על מניית HCA Healthcare, מפעילת בתי החולים הגדולה ביותר בארה"ב: המנייה התרסקה ב-22%, הנפילה היומית החדה ביותר מאז מרץ 2020, תקופת שיא הירידות הגלובליות עם התפרצות הקורונה בעולם. ודווקא עד יום ששי, מניית HCA נהנתה מומנטום חיובי משמעותי, עם עלייה של 8% מתחילת השנה, לעומת ירידה של 10% במדד ה-S&P 500.
מאחר ו-HCA נתפסת כסמן הימני של סגמנט מפעילות בתי החולים והמתקנים הרפואיים בארה"ב, אזי התרסקות המניה ביום ששי גם גררה עמה גל של ירידות אצל מניות מתחרותיה: Tenet Healthcare TENET HEALTHCARE CORP ירדה ב-16%; Community Health Systems COMMUNITY HEALTH SYSTEMS התכווצה ב-18%; ו-Universal Health Services UNIVERSAL HEALTH SVCS B סבלה מן הירידה החדה ביותר במנייתה מאז ספטמבר 2020, 14%.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מבחינת סיווגה בתעשיית ה-healthcare בכללותה, מניית HCA משתייכת לסגמנט ה-Health Care Providers & Services, לצד המבטחות הרפואיות בארה"ב (United Heath, Cigna, Anthem, Humana), המפיצות הגדולות (McKesson, למשל), ורשתות בתי המרקחת (CVS, Rite Aid). סגמנט זה מהווה כרבע מכלל תעודת הסל XLV, שהינה תעודת הסל הגדולה ביותר והחשובה ביותר בעולם ה-healthcare. אגב, מניית HCA כשלעצמה מהווה כ-1% מכלל ה-XLV.
HCA Healthcare נוסדה בשנת 1968, ומשרדיה הראשיים הינם בנשוויל, טנסי. החברה פעילה ב-20 מדינות בארה"ב וכן בבריטניה. HCA מפעילה 182 בתי חולים, מהם 175 בתי חולים כלליים ולטיפולים אקוטיים, 5 בתי חולים פסיכיאטריים, ושני מרכזי שיקום. כמו כן, החברה מפעילה 125 מרכזים ניתוחיים, ו-21 מרכזים אנדוסקופיים.
אז מה קרה שהצדיק כזו השמדת ערך? הנהלת החברה נאלצה לחתוך את תחזיותיה הפיננסיות לשנת 2022 באופן חד למדי, כשהסיבה העיקרית לכך היא הקפיצה הגדולה בהוצאות השכר. תחזית הרווח של HCA לשנה הנוכחית נחתכה למעשה בכ-10%, מהטווח הקודם של 18.40-19.20 דולר למניה, לטווח הנוכחי של 16.40-17.60 דולר למניה (התייחסנו לנקודות האמצע). כמו כן, תחזית ההכנסות השנתית נחתכה ב-600 מיליון דולר, מ-61.5 ל-59.5 מיליארד דולר.
- אלי פפושדו ובוריס איוושה לקראת מכירת פארק פלאזה
- נשיאת הפד של בוסטון מתנגדת להורדת ריבית נוספת בדצמבר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין...
המחסור באנשי צוות רפואיים ואדמיניסטרטיביים שנוצר בשנים האחרונות לאחר התפרצות הקורונה, מאלץ בתי חולים בארה"ב להעלות באופן משמעותי את השכר שהם משלמים לעובדים הנ"ל. כמו כן, בתי חולים נאלצים לעתים קרובות להסתמך ואף להתחרות בסוכנויות השמה על מנת לנסות למלא את המחסור החמור בעובדים. הקפיצה הגדולה בעלויות השכר התרחשה עם התפשטות וריאנט הדלתא בארה"ב במהלך הקיץ שעבר, והלחץ המוגבר נותר בעינו מאז, כלומר מזה שלושה רבעונים. האינפלציה בעלויות העבודה, אשר נאמדה במקור ותוקצבה לפי 3.5% ע"י הנהלת HCA, נאמדת כעת בכ-5% לשנת 2022, והיא צפויה לקטום סדר גודל של 400-500 מיליון דולר מרווחיה של HCA. יתרה מזאת, לא צפויה הקלה בעתיד הנראה לעין, בוודאי לא לפני המחצית השנייה של 2022.
HCA, בעלת שווי שוק של 63.5 מיליארד דולר, מסוקרת על ידי 20 בתי השקעות שונים בארה"ב. מחיר היעד הממוצע עומד על 263 דולר למניה, אפסייד מכובד של 25% לעומת מחיר המניה כיום. במונחי מכפילים, המניה אינה יקרה ונסחרת כיום לפי מכפיל רווח נקי (P/E) של 11 ביחס לתוצאות החזויות לשנה הנוכחית, ו-10 ביחס לשנה הבאה. כמו כן, HCA מגלמת כיום תשואת דיבידנד צפויה של 1%. ובנוסף לכך, HCA היא גם אגרסיבית יחסית בתוכניות ה-buyback שלה (רכישת מניות עצמית).
עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר
כשהנהלת החברה, אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש, מימשו בעשרות מיליוני דולרים - הם ידעו מה שהם עושים; רוב העובדים "אכלו אותה"
וויקס מניית וויקס Wix Wix.com -3.98% התחילה את השנה במחיר של 215 דולר, שווי של 12 מיליארד דולר ועם תקוות גדולות אחרי שזינקה ב-90% בשנה. הנהלת החברה ביטלה את חששות המשקיעים מתחרות מחברות שיאמצו AI כדי להתחרות ביכולת בניית האתרים של וויקס, וטענה שמדובר בפלטפורמה שלא ניתנת להחלפה. האנליסטים החמיאו והמגמה נראתה חיובית. בפועל, זו היתה אחת השנים הגרועות של החברה (בינתיים) כשהמניה נופלת ב-55% מהמחיר בתחילת השנה ל-95 דולר. השווי ירד ל-5.3 מיליארד דולר.
הנהלה אולי יהירה, אולי מנותקת שלא הבינה את גודל האירוע, ואולי ניסתה להחביא את הבעיה. אנליסטים הלכו שבי אחריה. התעוררות מאוחרת ורכישת סטארטאפ בן כמה חודשים עם 2-3 עובדים במחיר של 80 מיליון דולר סימנה מפנה. רכישת סטארט אפ של AI שיכול לפתוח את הדרך לחברה שתקועה במירוץ ה-AI הוא סימן לכישלון בדרך עד כה. תחליטו - אתמול הייתם בטוחים בכיוון ופתאום אתם בהיסטריה? ובכל זאת, השוק אהב את הרכישה. למרות שזו היתה, בין השורות, הודאה ברורה בטעות ובהתעוררות מאוחרת. עברו כמה חודשים והובן באופן ברור - החברה לא צומחת, הרכישה מוסיפה לה צמיחה חיצונית, אבל הפעילות המסורתית בבעיה. הסיפור האמיתי נחשף.
כל חברות התוכנה נמצאות בבעיה - יש פוטנציאל תחרות ענק מצד ה-AI. פיתוחי תוכנה שלקח שנים להרים אותם, יכולים להיות מוכנים היום בימים ושבועות. נכון, חברה זה לא רק מוצר התוכנה, זה הרבה מסביב - תפעול, שיווק, לקוחות, אבל המוצר זה העיקר. האלטרנטיבות AI יכולות להוביל להחלפה של מוצרי וויקס ויכולות להביא לתחרות על המחיר. בכל מצב זה הפסד לוויקס, והשוק הפנים שיש בעיה קשה בדוחות האחרונים לפני כשבוע - וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?
- וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?
- וויקס צונחת 16% למרות תוצאות טובות - הסיבה היא בתחזית ובאיום מ-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המנהלים - אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש מכרו מניות בכמויות גדולות בכל השנה האחרונה. עשו בשכל. אבל תראו מה קרה לעובדים - אלו החזיקו במניות חסומות (RSUs) שניתנות כחלק מהשכר השוטף והם הפסידו סדר גודל של 400 מיליון דולר. בתחילת השנה הם החזיקו 3.34 מיליון מניות כשכל מניה היתה שווה כאמור 215 דולר. מדובר על ערך של 718 מיליון דולר. כעת זה שווה 318 מיליון דולר.
סוזן קולינס, נשיאת הפד של בוסטון, צילום: רשתותנשיאת הפד של בוסטון מתנגדת להורדת ריבית נוספת בדצמבר
אינפלציה גבוהה, שוק עבודה מעורב ותנאי מימון בהלוואות משפיעים על ההחלטה הקרובה; אחרי שתי הורדות ריבית, הדעות בתוך הפד' חלוקות
אם נסתכל אחורה נראה שהורדת ריבית היא מהלך ששמור למצבי קיצון בלבד. בנקים מרכזיים לא היו שוקלים צעד כזה בלי שהכלכלה תעמוד מול משבר אמיתי, אם זה אחרי הפיצוץ של בועת ה"דוט קום" כששוק ההייטק קרס והפד' מיהר להוריד ריבית בצורה אגרסיבית מ-6.5% ל-1.75% תוך פחות משנה, דרך המשבר של 2008 אז הפד' חתך מ-5.25% ל-0 גם בתוך כשנה, וגם בקורונה ירדנו במהירות מ-1.75% ל-0 לצד הרחבה כמותית של המאזן. אבל נראה כמו שבשנתיים האחרונות זה הפך לסוג של מנטרה. כולם מצפים שהפד' יוריד ריבית כי ככה.
חברות שכבר מתכננות תוכניות עסקיות תחת הנחת ריבית נמוכה וכל רמז שהפד לא יעמוד בקצה אליו המשקיעים מצפים גורר תיקונים חזקים בוול סטריט. אפשר להבין את זה ריבית נמוכה מקלה על חברות בהשגת מימון, מצמצמת את עלויות החוב ומאפשרת לעסקים לנשום. אבל לצד זה יש גם את המחיר שהחברה כולה משלמת, זינוקים במחירי הצריכה וגם נכסים שמתנקים מערכם הכלכלי.
בינתיים, הדיון על מדיניות הריבית בארה"ב נמשך בקרב חברי הבנק הפדרלי. יש פחות מחודש לפני החלטת הריבית הבאה, ויש כבר קולות בולטים נגד הקלה מוניטרית נוספת. נשיאת הפד' של בוסטון, סוזן קולינס, ציינה כי אין צורך בהורדת ריבית נוספת בדצמבר ושהיא עשויה להתנגד למהלך כזה. קולינס היא חברה בעלת זכות הצבעה בוועדה המוניטרית (FOMC) לשנת 2025. היא הסבירה כי שתי הורדות הריבית האחרונות, בספטמבר ובנובמבר, יצרו מדיניות שמתמקדת באינפלציה. "תנאי המימון כיום תומכים בכלכלה", אמרה קולינס, והוסיפה כי אין דחיפות בהקלה מוניטרית נוספת.
קולינס חוזרת על עמדה זהירה שהביעה בחודשים האחרונים. האינפלציה עומדת על כ-2.7% בשנה האחרונה, מעל יעד הפד, שוק העבודה מציג נתונים מעורבים, וחלק מחברי הפד תומכים בהקלה נוספת כדי למנוע האטה.
פיצול בקרב חברי הפד
עמדות חברי הפד רחוקות מלהיות אחידות, ובתקופה שבה השווקים מחפשים כיוון, הפערים הפנימיים רק מקבלים הדהוד חזק יותר. כריסטופר וולר ונילי קשקרי, שניים מהקולות הבולטים שתומכים בגישה מרחיבה יותר, מתריעים מפני סימני היחלשות בשוק העבודה. מבחינתם, האטה בקצב יצירת המשרות ועלייה מדודה באבטלה הם מוקד הסיכון המרכזי, ולכן עדיפה הורדה נוספת שתספק כרית ביטחון לצמיחה לפני שהאטה תהפוך לבעיה עמוקה יותר. וולר, שמרבה לדבר על "סיכוני צמיחה", וקשקרי, שמזהה שחיקה בביקוש לעובדים בענפים מסוימים, רואים במתן הקלה מוניטרית צעד מניעתי ולא תגובה מאוחרת.
