רובינהוד כבר לא רוצה להיות פיטר פן - אבל על כך מבוסס כל המודל שלה
רובינהוד מטבע המם הקריפטוגרפי שיבה אינו רשם בפרק זמן של חודש לערך תשואה של למעלה משש מאות אחוזים, כשכעת הוא נסחר לפי כ-0.000066 דולר. יש יותר מ-330 אלף איש שחתמו על עצומה שקוראת לחברת ROBINHOOD MARKETS (HOOD) שמפעילה אפליקציה למסחר בניירות ערך, לאפשר אצלה מסחר במטבע. הסיפור הזה ממחיש את הפער הגדול בין המעמד שיצרה לה רובינהוד בשתי ידיה לבין השאיפות שלה. רובינהוד כבר לא רוצה להיות פיטר פן, ילד נצחי, אלא להתבגר ולפנות למשקיעים הסולידיים יותר לטווח הארוך. אלא שה"בייס" שלה, אם לשאול רגע מינוח מעולם הפוליטיקה, מושך אותה אחורה במובן מסוים.
אחרי שהחברה אכזבה עם תוצאות הרבעון השלישי שלה, בשיחה עם המשקיעים אמר המנכ"ל והמייסד ולאד טנב שהם עובדים על כך שהאפליקציה תהיה בטוחה יותר ושהמשתמשים יבצעו דרכה השקעות אחראיות. הוא גם אמר שאותם משתמשים הם כאלה שקונים ני"ע וממשיכים להחזיק בהם. אם בכך התייחס לאלה ממשקיעי GAMESTOP CORP (GME) שנדרו להחזיק בה עד הקבר במלחמתם מול קרנות הגידור, אז כן, הוא צודק. אבל כנראה שלא לכך התכוון.
הבעיה היא שהמודל שעליו מבוססת רובינהוד הוא הכל חוץ ממעודד משתמשים לבצע השקעות לטווח הארוך. החברה כידוע לא גובה עמלות מהמשתמשים על המסחר. הרעיון הוא שהיא תספק אפליקציה נוחה ומזמינה לשימוש שתמשוך משתמשים רבים, ואת הפקודות שלהם תמכור לעושי שוק – הם אלו שבפועל "סוגרים" עבור המשקיעים את העסקה. בעצם מדובר במעין "משפך", והשיטה שמכונה תזרים עבור הזמנות (Order Flow) לא מניחה ממש את דעתו של יו"ר רשות ניירות הערך האמריקאית (ה-SEC), גארי גנסלר.
המודל הזה מבוסס אם כן על מספר הפקודות של המשתמשים, ככל שיעשו יותר שינויים בתיק, יחזיקו במניה לזמן קצר, ימכרו אותה, ישקיעו באחת אחרת במקום – כך רובינהוד תעשה יותר כסף. היא מעודדת אותם לעשות כך באמצעות אלמנטים משחקיים, מה שקרוי גיימיפיקציה של הפלטפורמה. איפה הדברים פוגשים את החזון של טנב? הם לא ממש.
- רובינהוד מזנקת לשיא כל הזמנים בעזרת שילוב של בנקאות יוקרה והימורי פוטבול
- רובינהוד תשיק רשת חברתית בתוך אפליקציית המסחר שלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איום נוסף הוא החשש מפני הגבלות של המסחר במטבעות קריפטוגרפיים ברובינהוד. במידת מה, עבור חלק מהמטבעות (כאמור, לא שיבה אינו), החברה מתחרה בבורסת קריפטו יעודיות – שכן גובות עמלה מהמשקיעים. ב-SEC הזהירו שרבים מהמטבעות הדיגיטליים הם ניירות ערך שאינם רשומים, כלומר אסור לסחור בהם מבלי לספק למשקיעים אזהרות והבהרות נוספות עליהם.
ברבעון השלישי, כמעט מחצית מההכנסות הגיעו מפקודות רכישה ומכירה של אופציות שנמכרו לעושי השוק. החברה לא פירטה על אופיין של אלה - אם מדובר באופציות מסוג Put, Call וכד'. עתה, ברובינהוד מחפשים מקורות הכנסה וקהלים חדשים כדי לא להיות תלויים ב"גלים" של משקיעי הריטייל (מאה אלף משתמשים נטו נטשו בתקופת הדוח האחרון). טנב אמר כי החברה "מחוייבת" לרעיון של קופות גמל בניהול אישי (IRA) בהמשך.
- 2.איתן 31/10/2021 11:52הגב לתגובה זובזמן שהשווקים בגאות ושוברים שיאים חדשות לבקרים, המהמרים ואתרי ההימורים מפסידים
- 1.מוכרים את הפקודות סוטופ לוס של המשקיעים לשורטיסטים ... (ל"ת)שגיא 31/10/2021 11:34הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
מחשוב קוונטי גטי תמונותמניות הקוונטים טסו באלפי אחוזים - הרווחים עדיין רחוקים
ריגטי קומפיוטינג ו־D-Wave הפכו לכוכבות החדשות של וול סטריט, עם שווי של מיליארדים והכנסות זעומות. המשקיעים מהמרים על העתיד, האנליסטים מזהירים מבועה
מחשוב קוונטי ריגטי קומפיוטינג Rigetti Computing -1.72% ו־D-Wave D-Wave Quantum 3.91% הן השמות החדשים שמסעירים את וול סטריט. שתי החברות שוות כיום יותר מיצרנית המרקים הוותיקה קמפבל'ס, אף שההכנסות שלהן מהוות פחות מאחוז מהכנסותיה. כך נראית בורסה שמונעת מציפייה לפריצה המדעית הגדולה הבאה.
הדרך למוצר מסחרי עוד ארוכה
תחום המחשוב הקוונטי נחשב כיום לאחד המסקרנים והמסוכנים בשוק ההון, כאשר החברות פועלות לפיתוח מחשבים בעלי עוצמת חישוב חסרת תקדים, שיכולים לפתור בעיות שלמחשבים רגילים יידרשו להן מיליוני שנים. גוגל הדגימה לאחרונה יכולת כזו, כאשר שבב קוונטי שפתחה פתר בעיה בתוך דקות - משימה שלמחשב־על רגיל הייתה אורכת עידנים. אלא שיש פער גדול בין היתכנות מדעית לבין מוצר מסחרי שמייצר הכנסות. מנכ"ל אנבידיה, ג’נסן הואנג, העריך כי עשויות לחלוף עשרות שנים עד שהטכנולוגיה תניב תוצאות מעשיות. בשוק ההון, לעומת זאת, המשקיעים נוטים להתעלם מהזהרות ולהתרכז בפוטנציאל.
התופעה מזכירה במידה מה את מניות הביוטכנולוגיה, גם שם משקיעים מוכנים להמתין שנים לתוצאות, מתוך אמונה שההשקעות יניבו בסוף תרופה או טכנולוגיה מהפכנית. במקרה של הקוונטום, הכול עדיין תיאורטי: המשקיעים רוכשים מניות על סמך חזון, לא על בסיס נתונים כספיים.
- חברות המחשוב הקוונטי מדווחות - ההכנסות מזנקות, ההפסדים עצומים
- קוונטינום חושפת את הליוס - בדרך למחשב קוונטי מסחרי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נשיא ארה״ב טראמפ הציב את המחשוב הקוונטי בעדיפות לאומית, וחברת ההשקעות פידליטי השתתפה לאחרונה בגיוס הון של חברת קוונטיניום, שנערך לפי שווי של עשרה מיליארד דולר. גם ענקיות טכנולוגיה נהנות מהגל: דיווח על פריצת דרך בשבב של אלפאבית הוסיף לשוויה עשרות מיליארדי דולרים בתוך דקות. עם זאת, יש מי שמזהירים מפני בועה. האנליסט טרוי ג’נסן מקנטור פיצג'רלד הסביר כי אם הטכנולוגיה תצליח, זה עשוי לשנות את העולם; אם לא, המניות עלולות להתרסק.
