וול סטריט
צילום: unsplash.com @bylolo

לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט, האנליסטים מנתחים

בהכשרה עוקבים אחר תגובת השוק להעלאת התחזית של הפד לעליית ריבית ולהודעה הניצית של פאוול; בלאומי אומרים שקריסת אוורגרנד תחתוך את הביקוש למתכות ואולי תביא לירידת מחירים, ולפי מיטב דש משבר האנרגיה יוסיף לתרום ללחצים האינפלציוניים
איתי פת-יה | (4)

שבוע המסחר בוול סטריט ייפתח השבוע לאחר שהשבוע שעבר התאפיין במסחר תנודתי שהסתיים בעליות. האנליסטים מסתכלים בין היתר על התגובה להעלאת התחזית לעליית ריבית של הפד, וכן ההשפעות של משבר האנרגיה והסיכון מחדלות פירעון של אוורגרנד הסינית על האינפלציה.

האינדיקטורים פספסו את התחזיות - פאוול בכל זאת בהודעה ניצית

אורן וינר, מנהל השקעות האג"ח בהכשרה חברה לביטוח, מציין תחילה בסקירתו את שיעור האינפלציה בארצות הברית לחודש אוגוסט שעלה מתחת לצפוי בכ-0.3% (במקום 0.4%) ובמדד הליבה בכ-0.1% (ולא 0.3%) ואת נתוני התעסוקה שאכזבו עם מספר מבקשי דמי האבטלה בשני השבועות הראשונים של ספטמבר שהיה מעל לצפי.

הוא מדגיש כי הודעת ועדת השוק הפתוח, ה-FOMC, של הפד', מסוף ספטמבר, יצאה על אף הנתונים הללו. "בהודעה חברי הוועדה העלו את תחזיותיהם להעלאת ריבית ויו"ר הבנק המרכזי, ג'ירום פאוול, בהודעה ה'ניצית' ביותר שלו במהלך השנתיים האחרונות הודיע כי קיימת סבירות גבוהה להעלאת ריבית כבר בשנת 2022, וכי תוכנית רכישות אג"ח הממשלתיות עשויה להתחיל ולהצטמצם כבר בחודש נובמבר 2021 ולהסתיים באופן סופי לכל היותר עד אמצע שנת 2022".

"ההודעה ה'ניצית' מסתמכת על עדכון צפי האינפלציה של הבנק המרכזי לסיכום שנת 2021, כ-4.2% (הרבה מעל התחזית הקודמת של כ-3.4%) כשע"פ דבריו של פאוול 'גורמי האינפלציה עלולים ולהימשך זמן רב יותר מהצפוי'", וינר מסביר, "ובנוסף על עדכון הצמיחה כלפי מעלה לשנת 2022 ושנת 2023, כ-3.8% וכ-2.5% בהתאמה".

"המחסור באנרגיה צץ בעיתוי לא מוצלח"

אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש מזכיר כי "המחסור באנרגיה שהתגלה לאחרונה כבר גרם לעלייה חדה במחירי סחורות האנרגיה בעיקר באירופה ובסין, שם אף מדובר בהגבלות שהוטלו על המפעלים בגלל הקצאות בהספקת חשמל, מה שעלול להחמיר בעיות בשרשרת האספקה".

"למרות שלכאורה מדובר באוסף של טריגרים אקראיים שהובילו למחסור, בבסיסו עומדת בעיה מבנית של השקעות נמוכות בתחום האנרגיה, במיוחד המסורתית בשנים האחרונות", הוא ממשיך. "אלה לא צמחו בשנים האחרונות בעולם. בשנת 2021 הן אף צפויות להיות נמוכות מאשר ב-2017, זאת אחרי נפילה חדה ב-2020".

קיראו עוד ב"גלובל"

בצד העניין הזה זבז'ינסקי מזכיר כי "בעבר בתקופות של עלייה במחירי הסחורות, ירידה בשערו של הדולר ביחס למטבעות האחרים מיתנה השפעה אינפלציונית מחוץ לארה"ב. לעומת זאת, היחלשות המטבעות ביחס לדולר במקביל לעלייה במחירי הסחורות שמתרחשת כעת דווקא מגבירה לחצי אינפלציה עוד יותר".

אוורגרנד: מהנדל"ן הסיני למחירי המתכות בעולם

ד"ר גיל מיכאל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי, ודודי רזניק, אסטרטג הריביות של לאומי שוקי הון, כותבים מצדם על הסיכון לחדלות פירעון של ענקית הנדל"ן הסינית אוורגרנד, ואיך הדבר ישפיע על מחירי המתכות: "התמוטטות החברה תומכת בהערכה שמגזר הבנייה בסין עבר את שיאו ועתה נמצא בדרך לירידה מבנית. כתוצאה, זה יכול להוביל לכך שמחירי המתכות התעשייתיות ייחלשו בשנים הבאות, זאת לאחר העלייה המהירה שהייתה ב-2020-2021. המתכות הבסיסיות והתעשייתיות משמשות במידה רבה בבנייה הסינית".

השניים מצביעים על כך שהביקוש הסיני מהווה כמחצית מצריכת האבץ העולמית, מתוכם 70% מוצאים את דרכם לבנייה. "גם הביקוש הגלובלי לנחושת מסתמך במידה רבה על תחום הבנייה הסיני ולא ניתן יהיה לפצות על ירידה כזו באמצעות ביקוש מוגבר ממקומות אחרים". עוד הם כותבים כי "במידה וההתפתחויות בסין יובילו לבלימת עליית מחירי המתכות בעולם ואף לירידה, עשויה להיות לכך משמעות רחבה יותר, זאת לנוכח המתאם הרב יחסית אשר קיים בין האינפלציה BREAKEVEN בארה"ב (10 שנים) לבין מדד מחירי המתכות הגלובלי (מדד LME שכולל בעיקר אלומיניום, נחושת, אבץ, עופרת ועוד כמה מרכיבים קטנים יחסית). יתכן שמדובר גם בהשפעה עקיפה על סוגים נוספים של מחירי סחורות, כמו אנרגיה".

"כל אלו עשויים להיות גורם שמביא בהמשך להתמתנות מסוימת של ציפיות האינפלציה בארה"ב ובמדינות מפותחות אחרות ובכך מביא לדחייה של המועד הראשון להעלאת ריבית בארה"ב ומיתון עוצמת העלאתה כאשר התהליך כבר יחל".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    למד לשונך לומר. "איני יודע" מה יהיה (ל"ת)
    רב הנסתר על הגלוי 03/10/2021 20:37
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    משקיע אסטרטגי 03/10/2021 18:31
    הגב לתגובה זו
    שהחל ב3.2009 והסתיים ב2.9.2021 בשער 4537 בספ500. הגל הדובי יסתיים בשער 1600 בספ500 בעוד שנתיים שלוש, אחרי שמיטת חובות גלובאלית כולל של הלווה מספר אחת - אמריקה.
  • או נביא?. מה שבטוח קשקשן. (ל"ת)
    שוטה 04/10/2021 05:51
    הגב לתגובה זו
  • שחר 03/10/2021 20:44
    הגב לתגובה זו
    מקסימום תחתונים! . חשוב לי להדגיש שאינני יועץ השקעות ו/או יועץ נישואין , זוהי פשוט דעתי הבלעדית שמובעת כאן
טראמפ האיחוד האירופיטראמפ האיחוד האירופי

מאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות

ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית

רן קידר |

המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות. 

בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.

וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה. 

איום גלוי בצעדי תגמול 

בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.

באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.

טראמפ האיחוד האירופיטראמפ האיחוד האירופי

מאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות

ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית

רן קידר |

המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות. 

בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.

וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה. 

איום גלוי בצעדי תגמול 

בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.

באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.