קרן לוי פיוניר
צילום: תומי הרפז
ראיון

פיוניר תחל להסחר היום; "ההנפקה היא מנוף מדהים למה שנעשה מעכשיו"

קרן לוי, סמנכ"לית התפעול הראשית בחברה שתונפק לפי שווי של 3.3 מיליארד ד',  מספרת בראיון מיוחד על מנועי הצמיחה בהם אשראי לעסקים ושירות סליקה בין עסקים ללקוחות, מסבירה על המודל העסקי ותוצאות הרבעון - ומתייחסת לתחרות מול פייפאל
איתי פת-יה | (1)
נושאים בכתבה ספאק פיוניר

"זה יום מדהים שבו אנחנו מנפיקים לפי שווי לא של מיליארד ולא של שני מיליארד, אלא של למעלה מ-3 מיליארד דולר – וזה דבר מדהים גם כן שאנחנו גאים בו מאד. מבחינתי זה חלום ואני חושבת שהוא משקף את כל העבודה הקשה והאמון שנתנו בנו העובדים והמשקיעים – בין אם זה זמן או כסף. תסתכל עלינו, יש לנו 1,800 עובדים ב-24 משרדים בעולם ומעבירים דרכנו סכומי כסף אדירים". כך אומרת בראיון מיוחד לביזפורטל קרן לוי, מנכ"לית פעילות המחקר והפיתוח וסמנכ"לית התפעול הראשית (COO) של חברת התשלומים פיוניר (Payoneer) שתחל להסחר בנאסד"ק בעוד שעה וחצי תחת הסימולים PAYO ו-PAYOW, זאת לאחר שהושלם המיזוג שלה לשלד הספאק FTAC OLYMPUS ACQUISITION CORP של הספונסרית בטסי כהן לפי שווי של 3.3 מיליארד דולר. מניית השלד כבר נסחרת רגע לפני המיזוג לפי שווי של 3.6 מיליארד דולר לחברה הממוזגת.

 

"ההנפקה היא מנוף מדהים מבחינתנו להמון דברים שאנחנו צריכים לעשות מכאן והלאה", לוי מוסיפה, "תעשיית התשלומים מאד מורכבת ומוטת ניואנסים, ועבורנו היום הזה הוא אבן דרך ענקית במסע מטורף שבו נעשה דברים מאד משמעותיים עבור הכלכלה". את הנימה המעודדת הזו אנו שומעים ממנה בתגובה לשאלתנו, האם כחברה שהוקמה ב-2005, לא הייתה אמורה לצמוח בצד השינויים בזירת הרכישות המקוונות כך שתיהפך לענקית המובילה בתחום, ותהיה יותר משחקנית בולטת בו. לוי כפי שקראתם מרוצה מאד מהמקום בו נמצאת החברה.

 

לוי מדברת על "סכומי כסף אדירים" שעוברים דרך החברה, ואלה אם כן המספרים שהציגה לרבעון הראשון של 2021: נפח העסקאות (GAAP) גדל ב 61% ל-13.3 מיליארד דולר מ-8.3 מיליארד שנה קודם לכן. נתון ה-Non-GAAP מראה על צמיחה של 67%. ההכנסות גדלו ב-23% ל- 100.6 מיליון דולר מול 82 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד (GAAP). הצמיחה Non-GAAP הייתה בשיעור 46%.  ה-EBITDA המתואם גדל ב-140% לסך של 7.8 מיליון דולר, בהשוואה ל-3.3 מיליון דולר ברבעון המקביל וההפסד הנקי צומצם בכחצי מ-7.5 מיליון דולר ל-3.5 מיליון דולר.

 

במסגרת מיזוג הספאק גויס באמצעות השקעת PIPE סכום של 300 מיליון דולר ממשקיעים קיימים כמו Wellington Management, וכאלה חדשים בהם פידליטי, Dargoneer, פרנקלין טמפלטון וקרנות נוספות. כמקובל במיזוג ספאק, ההנהלה תישאר בתפקידה, כשלצד לוי מדובר על סקוט גאליט, מנכ"ל פיוניר, סמנכ"ל הכספים מייקל לוין ועוד.

 

הפעילות המרכזית של פיוניר היא העברת תשלומים למוכרי שירותים ומוצרים מהפלטפורמות בהן הם פעילים, כמו AMAZON , EBAY , לזאדה הפיליפינית, AIRBNB, INC , זירות המסחר של הפרילנסרים UPWORK INC ו פייבר הישראלית, GOOGLE ועוד – כולם לקוחות של החברה.

"כלקוח, אתה משלם לאיירבינבי בעסקת אשראי פשוטה, שקלית או דולרית – אבל החברה צריכה להתחשבן עם המארח, שנמצא במרוקו, מלזיה או אינדונזיה לצורך העניין, וצריך למשוך את הכסף במטבע מקומי", מסבירה לוי. זה האתגר הגדול: להעביר כספים בעולם בצורה אפקטיבית לשני הצדדים, ורק ככה הפלטפורמות האלה יכולות לפתוח דלת לפרילנסרים לעשות עסקים במאות מדינות לעבור למדינות בהם נמצאים הלקוחות שלהם".

 

את אותה בעיה שואפת לפתור עבורם גם פייפאל.

"נכון. פייפאל זו חברה מדהימה בפני עצמה, ומלכתחילה היא נוצרה כדי להעביר תשלומים בין אנשים ולא בין עסקים. אנחנו פעילים לצדם בהרבה מדינות, ועדיין שם מכוונים לשווקים היותר מערביים".

קיראו עוד ב"גלובל"

 

איך למעשה נראה המודל העסקי שלכם? אתם לוקחים עמלה מכל עסקה שעוברת דרככם?

"כן - בעיקר על המרת המטבע והעמלה הזו הרבה יותר זולה ללקוחות במדינות המוצא, שהיכולת שלהם, אם מדובר בעסקים קטנים, להתמקח מול הבנק במטרה לקבל דולרים היא אפסית. ללא התשתית שלנו, העברה דולרית עולה ללקוח 60 או 80 או אפילו 120 דולר כי משתתפים בה הרבה בנקים בדרך. העמלה אצלנו קטנה כי ה'מלאי' שלנו הוא בעצם הכסף. אנחנו יודעים להעביר ללקוח מטבע כאילו הוא קיים במדינה שבה הוא נמצא.

"מבחינת העסקים עצמם זה אומר שהם מפיקים את המקסימום מהתשלום על השירות שסיפקו. אגב, אותם עסקים יכולים לעשות על גבי התשתית שלנו פעילות שלא עולה להם בעמלות – למשל, אם קנינו אחד מהשני שירותים או עבדנו יחד על פרויקט משותף ניתן להעביר דרכנו את הכסף ללא תשלום".

 

ועל כמה אנחנו מדברים? זו עמלה בשיעור קבוע?

"לא, השיעור שלנו משתנה בתלות במדינת המוצא של הלקוח, וגם בתלות בלקוח עצמו. למשל מפעלים בסין שמוכרים במספר פלטפורמות והם הם ענקיים, לכן להם יש כח מיקוח גם מולנו. יש מקומות שהעמלה ממש זניחה כי מועברים סכומים אדירים והלקוח תלוי בנו לכל הפעילות הבינלאומית שלו. אצל אחרים היא יותר גדולה. עדיין, אנחנו יותר זולים מפייפאל ומאד הוגנים".

 

למה בעצם ההכנסות שלכם עלו בשיעור נמוך יותר מהיקף העסקאות שעברו דרככם ברבעון הראשון?

"נהנינו מעלייה בנפח פעילות האי קומרס והפרילנסרים בשנת הקורונה. והתשובה לפער שעליו הצבעת הוא מה שדיברנו עליו קודם לכן – יש לנו תמהיל מגוון של לקוחות ממדינות שונות, שמשפיע על העמלות שאנחנו רואים. לכן ההכנסות לא בהכרח גדלות ביחס זהה להיקף העסקאות".

 

איביי ו  MASTERCARD INCORPORATED הם לקוחות חדשים שלכם יחסית, ועדיין הצמיחה שלכם לא מבוססת רק על פלטפורמות חדשות או גידול בהיקף העסקאות באלה הקיימות, אלא גם על שירותים נוספים מלבד העברת התשלומים. תארי לנו את מנועי הצמיחה האלה.

"אנחנו מסייעים למשל לעסקים בהון החוזר – תחשוב על מפעל בקוריאה שמייצר לקראת החגים כמות גדולה, שכן זו תקופת 'פיק' אצלו, והוא מוכר באמזון. כדי שהוא יוכל לייצר עוד הוא חייב יותר הון, גם כדי להכנס להתחייבויות מול ספקים אחרים ולהזמין מהם מראש. אנחנו יודעים לספק לו את ההלוואה הזו בלי החיתום הארוך של הבנקים והניירת – אנחנו אפילו אקטיביים במובן הזה שפיוניר פונה בעצם ללקוחות, אומרת להם 'יש לנו הרגשה שאתם זקוקים להון הזה ואתם עומדים בתנאים שהגדרנו לעצמנו'.

"מכיוון שיש לנו ניסיון של 16 שנה, צברנו הרבה ידע על תחומים שונים בתעשייה, וכמובן שיש לנו גם ידע ברמת העסק הבודד כדי להביא לו הצעה. עסק קטן ייקח כל הזדמנות שיש לו להרחיב את הגישה שלו ללקוחות נוספים ועל כן יש לו צורך בהון חוזר. זה מנוע צמיחה לא רק עבורנו – אלא גם לעסקים שעובדים מולנו שיכולים כך לצמוח בעצמם, וכך כל האקו-סיסטם נהנה".

 

"שירותי ביזנס-טו-ביזנס, B2B, הם מנוע צמיחה נוסף. המודל הראשון שלנו התבסס על פעילות רק דרך פלטפורמות דוגמת אמזון, איביי, סוכנות התמונות גטי וכו' – כל מי שמשלמת במאסות לפרילנסרים. בסביבות 2010 הבנו שזה מקסים וגדול, אבל מערבת לפלטפורמות יש המון מסחר חופשי דרך עסקים בעולם".

 

כלומר, עסק שאולי בשנת הקורונה הצליח לו בפייבר ואמר "עכשיו אני פותח אתר משלי – וגם שם אני זקוק למערכת תשלומים".

"למשל. זה יכול להיות מעצב אתרים שהלקוחות הגיעו אליו כי הוא קידם את עצמו בלינקדין או בפייסבוק. הצורך הזה מעיד על בגרות של העסקים, שלומדים דרך זירות המסחר להיות אנשי שיווק טובים יותר של עצמם וככה הם מפתחים עצמאות ולא תלויים בהן. לצד ה-B2B אנחנו עובדים על דבר נוסף שנמצא בהתהוות וכבר מוטמע אצל חלק מהלקוחות הגדולים: B2C, אמצעי סליקה של ממש שיאפשר לעסקים לקבל תשלום לא מעסקים אחרים, אלא מלקוחות הקצה.

"כיום אנחנו עובדים על ההתאמות הנדרשות כדי לפתוח את השירות הזה גם לעסקים קטנים. בשירות הזה אנחנו גובים עמלה גם בכניסת הכספים וגם ביציאת הכספים – אבל צריך להדגיש שהמחיר הוא לא הצעת הערך שמייחדת אותנו, אלא היכולת שלנו לתת לעסק אפשרות לקבל את כל הכספים ממקור אחד".

 

"כמו כן, אנחנו מאפשרים לעסקים לבצע באמצעותנו תשלומי מס לרשויות בצורה חסכונית. מוכר סיני באמזון צריך לשלם באנגליה את חבות המס. במקום שהוא יקבל את הכסף במטבע סיני ואז שוב ימיר אותו לפאונדים וישלם עמלת המרה רק כדי לשלם את המס, אנחנו אומרים לו 'בוא תשתמש ביתרה שלך בפאונדים אצלנו ותשלם ישירות לרשויות.

 

"מנוע הצמיחה האחרון הוא ניהול הסיכונים: כחברה שמעבירה כספים אנחנו צריכים לתת את הדעת על נושא הלבנת ההון. המומחיות שלנו היא לזהות את העסקים ומקור הכספים שלהם, להבין את סוג הפעילות על הפלטפורמה ולמנוע הלבנות. יש לנו מחלקת ניהול סיכונים מתקדמת שנשענת על מידע, טכנולוגיות שפיתחנו בעצמנו וכאלה שרכשנו מאחרים – ואנחנו תמיד מתעניינים בהקשר הזה בפיתוחים חדשים בחוץ.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ראיון איכותי (ל"ת)
    מני 28/06/2021 22:39
    הגב לתגובה זו
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.