איך השוק נפל בגלל התקשורת ולמה לא יוטלו מסים כבדים בארה"ב?
אמיר כהנוביץ' השוק נבהל ביום שישי מכתבה ישנה - סוכנות בלומברג מיחזרה כתבה על ההצעה של הנשיא ביידן מקמפיין הבחירות, להעלות את מס רווחי ההון לעשירים בארה"ב. מדדי וול-סטריט הגיבו בירידות של כ-1% עד שראש המטה של ביידן, רון קליין, יצא להרגיע בציוץ כי לא מדובר בשום דבר חדש וגם אם ההצעה תעבור היא תשנה את שיעור המס עבור פחות מ-0.5% מהאמריקאים, וגם זו כמובן רק הצעת פתיחה, כשלפי הערכות כלכלנים היא תסתכם לבסוף בקול ענות חלושה בהעלאת מדרגה צנועה ל-28% ולא ל-48% שהוצעה בקמפיין. צריך לזכור שלדמוקרטים רוב דחוק בסנאט ואין כמעט סיכוי להשיג קונצנזוס של הסנאטורים למהלך משמעותי.
ברקע, נתוני המאקרו הטובים ממשיכים להתפרסם ולמרות זאת התשואות הארוכות ממשיכות לזלוג כלפי מטה, מה שעשוי לאותת שהן בשלות לנסיגה. למעשה, גם העלאות הריבית שגלומות בהן נראות מנותקות מההכוונה של הבנקים המרכזיים.
במסיבת עיתונאים וירטואלית שקיימה בסוף השבוע נשיאת הבנק האירופאי, לגארד, היא הבהירה שזה "מוקדם" אפילו לדון על מתי להפסיק את תכנית רכישת איגרות החוב. מצד שני, הדברים שלה לא הספיקו כדי למנוע את התחזקות היורו בעולם, מגמה שאם תימשך עשויה לדחוק אותם להעמיק את ההרחבה המוניטרית אל תוך ההתאוששות. ביום חמישי, במפגש חזאים בשוק עם בנק ישראל והנגיד, נדונה בין היתר השאלה האם ישראל דומה יותר כיום לארה"ב או אולי דווקא לאירופה?
אופטימיות עם חשש לאופוריה - מרווחי האשראי שדורשים משקיעים מאג"ח בדירוג נמוך נעים סביב שפל שנראה לאחרונה רק ב-2007, כך לפי נתוני בלומברג-ברקליס. כלומר המשקיעים מרגישים בטוחים כעת יותר לגבי האיתנות הכלכלית ביחס לכל שנה אחרת מהתקופה שלאחר משבר הסאב-פריים. התחושות הטובות משתקפות גם בנתוני המאקרו ה"רכים", אלה שמתארים ציפיות, כמו מדד אמון הצרכנים בישראל, שפורסם בסוף השבוע, ועלה במחצית הראשונה של אפריל ל-1%- לעומת 6%- במחצית השנייה של מרץ, וכמו סקרי מנהלי רכש בחברות בארה"ב, שפורסמו בסוף השבוע בארה"ב ע"י חברת מרקיט ולימדו גם הם על אופטימיות שיא.
- "התשואות באג"ח הקונצרני יכולות לרדת מתחת לממשלתי"
- להוריד את הריבית כבר מחר - הנה הסיבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אך בעוד הנתונים "הרכים" משתפרים בקצב מהיר מאד הנתונים "הקשים", כמו מכירות וייצור, משתפרים בקצב איטי בהרבה. פער כזה בין נתונים "רכים" ל"קשים" נחשב בעצמו לאינדיקטור לאופטימיות יתר. הפעם הקודמת שהפער נפתח לרמות כאלה היה לקראת סוף 2018, לפני הנפילות בשוקי המניות.
תחזיות הצמיחה הגבוהות לטווח הקצר עשויות להגיע למצוק תלול - בנק ישראל חוזה צמיחה גבוהה של 6.3% השנה, ביחס לצמיחה ממוצעת עולמית גבוהה גם כן, של 6.0%, שצופה קרן המטבע. מצד שני חלק גדול מהצמיחה מבוססת על חובות ועל גורמים זמניים, שבעתיד יכבידו על הצמיחה. בנוסף תשואות האג"ח הנמוכות כיום מציעות כי הצמיחה בשנים הקרובות תעמוד בממוצע על 1.0%-2.0% (לפי עבודות מחקר שתיאר הנגיד שלנו, ירון). כך שישנן אינדיקציות רבות לכך שהנפילה העתידית בקצבי הצמיחה תהיה משמעותית יותר מזאת שמעריכים כיום אנליסטים ברמת המיקרו, וזה עוד מבלי לקחת בחשבון סיכוני מאקרו אחרים.
עדכוני קורונה - יפן נכנסת רשמית למצב חירום בעקבות התפשטות מחודשת של הקורונה. ראש ממשלת יפן, סוגה, אמר כי הוא "מתנצל בכנות על שעשה שוב צרות לאנשים רבים." בארה"ב, סקרים מראים על מגמת ירידה משמעותית במוכנות הציבור להתחסן, מה שעשוי לעכב את מועד ההגעה לחסינות עדר ולסדוק את לוחות הזמנים להתאוששות.
- ענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
- אחרי נפילה של 26% - בכירים בפייפאל מוכרים מניות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
איזו התפרצות ביקוש? - חברות שהשתעשעו ברעיון לגלגל את עליית מחירי הסחורות לצרכנים וליהנות מ"התפרצות ביקוש" מגלות שלא כ"כ מהר. עד כה רק שלוש חברות אמיצות של מוצרי צריכה בישראל הודיעו על העלאות מחירים וכבר החלו בעיות. הגדולה שבהן היתה בשבוע שעבר קימברלי קלארק, שהודיעה כי תעלה את מחירי מוצרי התינוקות והנייר בישראל בשיעור של 4.4%-7.4%. מדובר במהלך העלאות עולמי שהחל כבר בתחילת החודש, אך הוא, מסתבר, לא יורד לצרכנים בגרון. אחרי העלאות המחירים הורידה קימברלי קלארק את תחזית הגידול ברווח מעד 2% ל- 1%, גם על רקע ירידה במכירות, ומניית החברה קרסה ביום שישי ב-6%. החברה עדיין מחכה להתפרצות הביקוש שהבטיחו לה הכלכלנים...
לאנס רוברט, מחברת Real Investment Advice, מעריך שעד סוף השנה חברות נוספות יאלצו לעדכן כלפי מטה את תחזיות הרווח ממגוון סיבות:
1. הצמיחה הכלכלית לא תהיה חזקה כצפוי.
2. שיעורי מס חברות העולה יפחית את הרווחים.
3. החברות יתקשו בגלגול התייקרות התשומות לצרכנים.
4. שיעורי הריבית העולים ייקרו את עלויות המימון.
5.התפוגגות התמריצים הממשלתיים יחשפו צרכן חלש יותר.
6. הדולר הנחלש יתחיל לחנוק את הביקוש בארה"ב והיצוא מהעולם.
אמיר כהנוביץ הוא הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס
- 1.The New Deal 25/04/2021 11:27הגב לתגובה זותתחילו להפנים מדיניות פרוגרסיבית בפתח. ביידן יישם את המצע של אליזבט וורן וברני סונדרס
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקקרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.
1 # ארנולד שוורצנגר
ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.
שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.
- הדירוג שקובע חד משמעית: הפועל ב"ש ומכבי חיפה בתחתית, בית"ר בצמרת
- שביתת התסריטאים נגמרה - מה אומר ההסכם שנחתם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון
הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).
ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37% , גוגל Alphabet -0.78% ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22% . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.
מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.
זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.
האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.
השינוי לענף עתיר הון
הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.
