שוורים ודובים וול סטריט
צילום: Istock

עונת החזרי המס בארה"ב יכולה להקפיץ את הנאסד"ק ל-10,000 נק'?

בעולם נורמלי, מחיר ההון עבור החברות נגזר מהסיכון. הסיכון לחברות רבות עלה השבוע משמעותית בעקבות הנגיף, אך מחיר ההון עבור החברות ירד. כיצד זה קרה ומדוע זה עשוי להימשך בחודשיים הקרובים? במקביל, הסימנים לסוף סייקל האשראי בארה"ב ממשיכים להצטבר
עמית נעם טל | (6)

האירועים בשבוע האחרון בשווקים הוכיחו שוב עד כמה גדולה ההשפעה של הפעילות של הבנקים. בעוד הכלכלה השנייה בגודלה נותרה משותקת ברובה (ואין כרגע סימנים לשיפור), שוקי המניות בעולם רשמו שבוע ירוק במיוחד וחזרו לרמות שיא. הפער בין הכלכלה הריאלית לאירועים בוול סטריט מעולם לא היה נראה גדול כל כך. ומה בנוגע לחודשים הקרובים? הפער עשוי להימשך עוד תקופה ארוכה. החודש הקריטי עבור השווקים הוא אפריל, כאשר עד אז התמיכה של הממשלות והבנקים המרכזיים בשווקים צפויה להמשיך להיות גבוהה.

איך מסבירים את הפער השבוע בין הדיווחים למתרחש בשווקים? 

בעולם נורמלי, אחד הגורמים העיקריים שמשפיעים על מחיר ההון של חברה הוא הסיכון של החברה. ככל שהסיכון של החברה עולה, גם התשואה שהמשקיעים רוצים לקבל כפיצוי על לקיחת הסיכון גבוהה יותר ולהיפך. האם הסיכון לחברות עלה בשבוע האחרון? כמובן שהתשובה לכך היא חיובית (גם הפד' חושב ככה), אך זה לא בא לידי ביטוי במחיר ההון של החברות. מרווחי האשראי בשוק הקונצרני ירדו השבוע! כלומר השוק מתמחר ירידה בסיכון.

איך זה קורה? שוב הבנקים המרכזיים. כאשר הפד' מתחיל לרכוש נכסים בטוחים (כמו אג"ח ארה"ב) ומוריד את התשואה שלהם, בשווקים מתחיל תהליך של "מרדף אחר תשואה", והמשקיעים פונים לאגרות חוב בדירוגים הנמוכים במטרה לשמור על התשואה שהם צריכים. במקביל נציין כי בחלק מהכלכלות הבנקים המרכזיים רוכשים כעת אגרות חוב בדירוגים הנמוכים, דבר שיוצר ביקושים רבים בשוק זה. 

ירידה של מרווחי האשראי בשווקים מקלה על החברות הממונפות לבצע מחזור חוב/השקעות/רכישות חוזרות של מניות, והדרך למעלה בשווקי המניות קצרה בסיטואציה כזו. 

לאחר שבשבועיים הקודמים מאזן הפד' ירד בחדות, השבוע הוא חזר לעלות והשינוי בשווקים הורגש מיידית. אבל הפד' השבוע לא היה לבד: הבנק המרכזי בסין הזרים יותר מ-240 מיליארד דולר לשווק הריפו בתחילת השבוע, כאשר הוא עושה זאת בריבית נמוכה מהחודשים האחרונים. לשם השוואה, לפד' לקח 4 חודשים להזרים סכום דומה. במקביל, הרשויות במדינה אסרו השבוע על ביצוע שורטים והטילו מגבלות דרקוניות על מכירה של נכסים. העליות השבוע מפתיעות?

פעולות הפד' יוצרות קזינו בשווקים?

התשובה לכך היא ככל הנראה חיובית, מהסיבה שכרגע הפד' מממן מאז ספטמבר האחרון גם את המערכת הבנקאית וגם את קרנות הגידור (שפועלות באופן ממונף מאוד על השווקים). נזכיר כי ה-BIS (הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים או "הבנק של הבנקים המרכזיים") טען בדצמבר האחרון כי לקרנות הגידור היה חלק מרכזי באירועים בשוקי המימון (לכתבה המלאה). 

האם קרנות הגידור בארה"ב צריכות כעת להתחשב בסיכונים בהתחשב בעובדה שבמקרה הגרוע (הפסדים גדולים) הפד' יזריק עוד כסף לשוקי הריפו? ברגע שהפד' נחלץ לעזרתם בספטמבר האחרון וחילץ אותם, התשובה לשאלה זו היא לא. קרנות הגידור בארה"ב קיבלו אור ירוק מאז ספטמבר האחרון להשתולל ולהגדיל את הסיכונים. במקרה הגרוע - הפד' יעניק הלוואה נוספת, כמה פשוט ככה מסוכן. 

קיראו עוד ב"גלובל"

אחת הדוגמאות הטובות ביותר לתוצאה של השיגעון של קרנות הגידור בארה"ב היא המתרחש ביצרנית הרכבים טסלה (סימול:TSLA) מאז הודיע הפד' על התמיכה בשוקי הריפו (שהיא בעצם תמיכה בקרנות הגידור). בהתחלה היה ניתן עוד להסביר את המהלכים בשיפור בתוצאות של החברה, אך גם ל"אופטימיים ביותר" על החברה קשה כעת להסביר את המהלכים האחרונים ואת התמחור הגבוה. כמו טסלה, ניתן למצוא עוד חברות רבות שביצעו מהלכים דומים מאז אוקטובר האחרון.  

גרף טסלה בשנה האחרונה: התמיכה של הפד' מסומנת, מקריות?

גרף אפל בשנה האחרונה: התמיכה של הפד' מסומנת, מקריות?

במקביל נזכיר כי חלקים מאוד גדולים מהמערכת הבנקאית בארה"ב ממונפים כעת בצורה גבוהה מאוד (הרבה יותר מהמשבר של 2008, רק הטכניקות שבהם הבנקים מסתירים זאת השתפרו). חלק מהערכות מצביעות על מינוף של 1 ל-30 על ההון העצמי במערכת האשראי הפדרלית (FLHB), שלמעשה אחראית על רוב ההון של הבנקים הגדולים.  המינופים של קרנות הגידור גדולים עוד יותר.

פעולות הפד' אמנם מונעת מהמערכת הבנקאית לקרוס בחודשים האחרונים לנוכח המינוף המוגזם והבעיה של מימון החוב האמריקני, אך במקביל היא מתדלקת מינוף נוספת של המערכת.  

הסימנים לסוף סייקל בארה"ב ממשיכים להצטבר

אחת הבעיות של הפד' היא שסייקל הצמיחה בארה"ב קרוב מתמיד לסיום לאחר 12 שנים והמערכת הבנקאית מבינה זאת היטב ולכן כל הכסף שמזריק הפד' לבנקים נשאר כעת במערכת הבנקאית ובשוקי ההון ולא מתורגם לגידול באשראי לכלכלה הריאלית. ובמילים פשוטות: מדיניות הזרקת הכסף מיצתה את עצמה מבחינת ההשפעה על הכלכלה הריאלית. 

נציין כי תהליך דומה התרחש בכל סוף הסייקלים הכלכליים שהתרחשו בעשורים האחרונים  - ברגע שיש סימנים להאטה בכלכלה, הפד' מגדיל בצורה דרמטית את כמות הכסף בשוק במטרה לנסות להחיות את סייקל מחדש. אך ברגע שהפד' מבין שהסייקל נגמר וכל מה שהוא גורם אלא רק מינוף נוסף של המערכת, הוא חותך את התמיכה ואז המשבר מתחיל רשמית, השאלה אם ההיסטוריה תחזור גם כעת?

מדדים מול עקומת האג"ח של ארה"ב בעשורים האחרונים: ההיסטוריה תחזור על עצמה?

יש דלק לראלי נוסף בשווקים בתקופה הקרובה

למרות סימנים אלו, ומתוך ההבנה כי השווקים הפיננסים  עובדים כעת באופן "מלאכותי", חשוב לשים לב שיש "דלק נוסף לעליות". כפי שציינו מוקדם יותר השבוע (לכתבה המלאה), יש כרגע "בזוקה" של נזילות בחודש הקרוב. קופת האוצר של ארה"ב צפויה לרדת בחדות ברקע לעונת החזרי המס מהממשל.  מדובר באירוע שחוזר כל שנה ומעניק רוח גבית לשווקים בכל פעם מחדש. לא במקרה אמצע פברואר-תחילת מרץ נחשבים למוצלחים במיוחד בשווקים.

ע"פ הערכות, מדובר בסכום שנע בטווח של 200-150 מיליארד דולר ביחס לתחילת החודש האחרון, והאפקט של סכום זה דומה מאוד לאפקט של תוכנית רכישות מצד הפד שכן סכום זה מגדיל את הרזרבות של הבנקים באותו הסכום . העונתיות תחזור על עצמה גם השנה?

חשוב להדגיש בהקשר לסעיף זה, כי החזרי המס בארה"ב צפויים לצבור תאוצה רק מה-15.2, כאשר בשבוע הקרוב בשבוע הקרוב הממשל האמריקני צפוי לספק דווקא "רוח פנים" לשווקים. 

נכון, האיום שניצב כרגע בעקבות נגיף הקורונה על הצמיחה בעולם גדול במיוחד (ובפרט שהוא מתרחב כעת לשאר השווקים המתעוררים), אך אותם גורמים שהובילו להתעלמות של השווקים בשבוע האחרון מהאירועים בסין צפויים ללוות אותנו בחודש וחצי הקרובים ואף להתחזק.

דצמבר האחרון: הנאסד"ק המשיך לעלות, יכול להמשיך לטפס גם כעת? העונתיות תתמוך בהמשך החודש

אפריל הוא חודש קריטי עבור מקבלי ההחלטות

מידי כמה חודשים יש לפד' דד ליין חדש, שבו הוא צריך לקבל החלטות חשובות שמכריעות את כיוון השווקים, כאשר הדד ליין החדש הוא באפריל. אפריל הוא חודש של תקופה המיסים בארה"ב, דבר שצפוי להעמיד שוב במבחן את יציבותה של המערכת הבנקאית בארה"ב (תהליך הפוך מהתקופה הקרובה). הפד' הודיע כבר שהוא צפוי להמשיך לתמוך בשוקי הריפו עד תקופה זו ויעשה הכל שעונת המס בארה"ב תעבור בשקט, אך השאלה הגדולה היא מה יקרה לאחר חודש זה: האם הפד' ימשיך להזרים כסף לשוקי הריפו? האם הפד' יודיע על המשך הרכישות בשוק האג"ח, או שהוא יעצור כפי שהוא טען בחודשים האחרונים? האם הפד' יכול להפסיק בכלל את המימון של קרנות הגידור?

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    ג'ק 09/02/2020 17:11
    הגב לתגובה זו
    טראמפ מאד מאד רוצה להמשיך לקדנציה שנייה . הנשק שלו להשיג את המטרה נמצא בכלכלה . אין ספק שהוא יעשה הכל להעצים אותה יותר ויותר לקראת נובמבר ואכן הוא הוכיח שהוא מסוגל .
  • 4.
    מרתק תודה (ל"ת)
    שמוליק 08/02/2020 22:57
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מדהים! (ל"ת)
    ואוו 08/02/2020 22:46
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    השפעת הנגיף תשפיע לרעה על הרבה חברות בחדשים הקרובים (ל"ת)
    שלמה 08/02/2020 20:59
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תיזהרו:מכתב/אנליסט-שאינו מפרסם תיק וירטואלי (ל"ת)
    fu,c 08/02/2020 20:47
    הגב לתגובה זו
  • f -u 09/02/2020 14:28
    הגב לתגובה זו
    ממתי כתב מפרסם את הפורטפוליו שלו?
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקאתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוק
TOP 10

לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה

הדס ברטל |
נושאים בכתבה תוצר לנפש

הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף  לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.

1 # סינגפור

סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.


עובדים
 בחברת טכנולוגיה בסינגפור קרדיט: גרוק
עובדים בחברת טכנולוגיה בסינגפור - קרדיט: גרוק


2 # לוקסמבורג

מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.

3 # איחוד האמירויות הערביות 

לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.

דונלד טראמפ; קרדיט: טוויטרדונלד טראמפ; קרדיט: טוויטר

"טראמפ הבטיח להגן עלינו מפני התקפות ספקולטיביות בשוק המט"ח"

ויקטור אורבן, ראש ממשלת הונגריה אמר את הדברים אחרי פגישה עם טראמפ; ממה הוא חושש ומה זאת התקפה בשוק המט"ח? 

מנדי הניג |

ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, הפתיע עם הצהרה דרמטית לאחר פגישתו עם דונלד טראמפ בבית הלבן: לדבריו, הנשיא האמריקאי הבטיח להגן על הונגריה מפני מתקפות ספקולטיביות, כולל התקפות על המטבע המקומי או הורדת דירוג אשראי.

מה זה בעצם התקפה או ספקולציה בשוק המט"ח? מדובר בפעילות של הזרמת כספים, השקעה גדולה בשוק המט"ח שבה משקיעים, בעיקר קרנות גידור גדולות או בנקים בינלאומיים, מהמרים על תנודות מחירים קצרות טווח בשווקים הפיננסיים, במטרה להשיג רווחים מהירים. בניגוד להשקעה ארוכת טווח, הספקולציה כוללת לעיתים קרובות מכירות בחסר (שורט) של נכסים כמו מטבעות, אג"ח או מניות, כאשר הספקולנטים מצפים לירידת ערך.

בהקשר של מדינה, "מתקפת ספקולציה" או "התקפה פיננסית" מתייחסת למצב שבו קבוצת משקיעים גדולה תוקפת את המטבע או את חוב המדינה באמצעות מכירה המונית, מה שיוצר לחץ על הבנק המרכזי להגן עליו. זה עלול להוביל למשבר מטבע, כמו שחוותה תאילנד ב-1997 או בריטניה ב-1992 ("יום חמישי השחור"), שבו סוחרים כמו ג'ורג' סורוס הרוויחו מיליארדים על ידי הימור נגד הלירה סטרלינג, והכריחו את בריטניה לצאת ממנגנון שער החליפין האירופי. במקרה כזה, הבנק המרכזי נאלץ למכור את רזרבות המט"ח שלו כדי לתמוך במטבע, או להעלות ריבית דרמטית - מה שפוגע בכלכלה, מגביר אבטלה, מפחית השקעות ומעלה מחירים.

אורבן חושש כבר שנים רבות מסורוס ומאשים אותו בפעילות בשוק המט"ח המקומי. סורוס הוא אחד ממתנגדיו הגדולים של אורבן. בהצהרה, סיפר אורבן כי סיכם עם טראמפ על הקמת "חומת מגן פיננסית" שתספק תמיכה אמריקאית במקרה שמערכת הכספים של הונגריה תיקלע לסכנה חיצונית. לדבריו, "אם מישהו ינסה לתקוף את המטבע ההונגרי או לחנוק את הונגריה מהצד הפיננסי, יש לנו פתרון - האמריקאים הבטיחו להגן על היציבות שלנו".

הרקע הפוליטי: בידול מהאיחוד האירופי לקראת בחירות

האמירה של אורבן מגיעה בתקופה רגישה במיוחד עבורו. באפריל הקרוב יתקיימו בחירות פרלמנטריות בהונגריה, והוא שואף לחזק את מעמדו על רקע ביקורת פנימית הולכת וגוברת. בתוך כך, האיחוד האירופי הקפיא מימון של למעלה מ-20 מיליארד דולר למדינה, בטענה להפרות עקרונות של שלטון החוק ושחיתות שלטונית.