רפאל צבא צהל טנקים
צילום: רפאל

לאומי שוקי הון ממליץ על חשיפה לסקטור הביטחון

"נדרשת למדינות נאט"ו עלייה של 38% בהוצאה השנתית על ביטחון, בהיקף של 117 מיליארד דולר כדי לעמוד ביעדים" - כך ניתן להרוויח
ערן סוקול | (2)

רוני יונסיאן, מנהל דסק מחקר ני"ע זרים בלאומי שוקי הון, מפרסם היום התייחסות להתבטאויות נשיא ארה"ב טראמפ והשפעתן על חברות מסקטור הביטחון (Aerospace&defense) אשר להערכתו צפוי להציג צמיחה עקבית בשנים הקרובות כתוצאה מעליית תקציבי הביטחון וכן כתוצאה מהמשך הביקוש לתעופה אזרחית. יונסיאן ממליץ להיחשף אל הסקטור באמצעות ETF או על ידי קניית מניית אירבאס – Air FP.

יעד ה-2% תוצר: תהליך שיימשך לפחות עד שנת 2024

הנשיא טראמפ נזף במדינות נאט"ו על כך שאינן עומדות ביעד ההוצאה התקציבית על הביטחון – 2% מהתוצר. לדברי יונסיאן "הלחץ על מדינות נאט"ו להגדיל את תקציבי הביטחון הוא חיובי לחברות ה-Defense. גורמים נוספים התומכים בגידול רב שנתי בתקציבי הביטחון בעולם הם פחד באסיה בגלל סין וכן התחממות במפרץ הפרסי. מגמה נוספת התומכת בתעשייה היא ההמשך הצפוי בצמיחה בתעופה האזרחית."

היעד שנקבע ע"י מדינות נאט"ו הוא להגיע לתקציב ביטחון של - 2% תוצר. יעד זה נקבע כבר בשנת 2014, כאשר תאריך היעד להגיע לרף זה הוא 2024. "גם במתכונת הנוכחית, רואים שהגידול בהוצאות הביטחון ב-6 השנים הקרובות צפוי להיות גבוה מהגידול בתמ"ג. טראמפ לוחץ על מדינות נאט"ו להגביר את הקצב ולהגיע ליעד ה-2% מוקדם יותר", מציין יונסיאן.

טראמפ תקף ישירות את גרמניה. הציוץ הבא מסכם את הטענה שלו:

לדברי יונסיאן "טראמפ לא דייק לגמרי בפרטים אבל בעיקרון הוא צודק. עפ"י נתוני נאט"ו שהתפרסמו לפני שבוע רק 4 מדינות חברות נאט"ו (ולא 5) עומדות מעל יעד תקציב הביטחון ביחס לתוצר , כאשר ארה"ב מובילה בפער גדול. ותאריך היעד להגיע להוצאה ביטחונית של 2% תוצר הוא 2024 ולא 2025."

"נדרשת עלייה של 38% בהוצאה השנתית על ביטחון, בהיקף של 117 מיליארד דולר כדי להגיע להוצאה ביטחונית כשיעור מהתוצר מ-1.5% ל-2%. כמה מהמדינות הגדולות בנאט"ו רחוקות מיעד ה-2%, ביניהן: גרמניה, קנדה, איטליה, ספרד."

מקור: נאט"ו

לדברי יונסיאן "הדרישה של טראמפ להגיע להוצאה תקציבית של 4% מהתוצר נראית תלושה, כמו גם תביעתו להגיע 'מייד' להוצאות ביטחון בשיעור של 2% מהתוצר, אבל הלחץ האמריקאי עשוי להשפיע לחיוב על תקציבי הביטחון של מדינות נאט"ו בשנים הקרובות."

איך אפשר להשקיע?

אפשרות אחת שמציע יונסיאן היא השקעה ב-ETF העוקבות אחרי מדדי Defense&Aerospace, כגון: ITA, XAR, PPA. דרך נוספת, היא ללכת לכיוון אירופה ולקנות את המנייה האירופאית הגדולה בתחום – אירבאס.

קיראו עוד ב"גלובל"

הרציונאל בקנייה של איירבאס נשען על כך שיכול להיות שהמתקפה הכוללת של טראמפ מול פחות או יותר כל מדינה בעולם, תסיט קונים פוטנציאליים מבואינג לאיירבאס.

לדברי יונסיאן "איירבאס (וגם בואינג) יהנו בשנים הקרובות לא רק מהזמנות של מוצרי ביטחון אלא גם מגידול בתעופה אזרחית. בואינג ואירבאס הן דאופול עולמי בתחום התעופה ולכן כל הפרת איזון בין שתי השחקניות ופגיעה באחת מהן פועלת לטובת השנייה. יחד עם זאת יש לסייג ולומר שהשינוי לא יתבטא באופן מיידי, שכן צבר ההזמנות הוא רב שנתי והשינוי אם יהיה, יהיה הדרגתי מאוד. בנוסף, מלחמת הסחר עשויה להסתיים תוך מספר שבועות או חודשים. בתערוכת Farnborough air show  המתקיימת השבוע בבריטניה, נשמע מנכ"ל חברת איירבאס אופטימי מאוד כשלטענתו, האתגר של החברה הוא לעמוד בביקושים."

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אלביט מערכות. (ל"ת)
    nuyh 19/07/2018 08:09
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    פאם 16/07/2018 20:37
    הגב לתגובה זו
    .
מקנזי סקוט
צילום: רשתות חברתיות לפי סעיף 27 א

המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים

על כוחה של נתינה, על השקעה במיזים חברתיים, ועל סקוט מקינזי, התורמת הגדולה היום בעולם

רן קידר |
נושאים בכתבה מקינזי סקוט

אגואיזם הופך בעשורים האחרונים למניע מרכזי כשהנתינה, חברות עזרה לזולת מאבדים מהחשיבות שלהם, אבל לא אצל כולם וטוב שכך. הנתינה היא כוח שמחזיר את עצמו במעגל קסום. הפילוסופיה העתיקה מסבירה שהנותן מקבל הרבה מאוד מהנתינה. הנותן לא רק עוזר לאחר, אלא גורם במעשה לשיפור (מוכח מחקרית) של מצבו הנפשי. נתינה נחשבת לאחד הגורמים החזקים לאושר. 

סיפורה של מקנזי סקוט, המיליארדרית הפילנתרופית וגרושתו של ג'ף בזוס מייסד אמזון, הוא סיפור מדהים על בעלת הון של מיליארדים שמחלקת את רובו למטרות נעלות. והנה תרומה- השקעה מסוג אחר שעשתה מקינזי השבוע. לפני כ-40 שנה, כשהייתה סטודנטית שנה ב' באוניברסיטת פרינסטון, עמדה סקוט בפני משבר: חסרו לה 1,000 דולר לשכר לימוד, והיא שקלה לנשור מהלימודים. שותפתה לחדר, ג'יני טרקנטון, מצאה אותה בוכה והחליטה לפעול. היא ביקשה מאביה להלוות את הכסף, מעשה נדיבות פשוט ששינה את מסלול חייה של סקוט. "הייתי נותנת למקנזי את הכליה השמאלית שלי", אמרה טרקנטון לאחרונה, "זה פשוט מה שעושים בשביל חברים".

 קריאה באותו הקשר: תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

כיום, שוויה הנקי של סקוט מוערך במעל 30 מיליארד דולר, בעיקר ממניות אמזון שקיבלה בהסכם הגירושים ב-2019. היא תרמה יותר מ-19 מיליארד דולר לארגונים שונים, בהתמקדות בצדק חברתי, השכלה וביטחון כלכלי. אבל את הטובה האישית ביותר היא מחזירה עכשיו לטרקנטון, שהקימה את חברת Funding U – מיזם המספק הלוואות מבוססות הישגים לסטודנטים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, ללא צורך בערבים. החברה נולדה מהבנתה של טרקנטון את הקשיים שסקוט חוותה, במיוחד בעידן שבו עלויות הלימודים זינקו.

סקוט קפצה על ההזדמנות להשקיע ב-Funding U, ומספקת חלק ניכר מההון להלוואות בתעריפים מוזלים. היא תורמת 30 סנט לכל דולר מולווה, מה שמאפשר לחברה לגייס השקעות גדולות יותר מבנקים כמו גולדמן סאקס. זה לא רק החזר הלוואה, זה השקעה שמגלגלת מיליארדים בפוטנציאל, שכן Funding U מסייעת לאלפי סטודנטים להשלים תארים ולהשתלב בשוק העבודה. האלגוריתם של החברה מתבסס על ציונים והישגים, ולא על היסטוריית אשראי, מה שהופך אותה להוגנת יותר.

ג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיותג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיות

ג'יימי דיימון: "כלכלת אירופה בבעיה אמיתית - ואם היא תיפול, כולנו נשלם את המחיר"

האם אירופה היא המוקד והמקור למשבר הבא? 

רן קידר |

מנכ"ל הבנק הגדול בעולם לא חסך מילים. ג'יימי דיימון, מנכ"ל ג'י.פי מורגן סבור שאירופה מאבדת גובה במהירות מסחררת. היא לא צומחת והופכת למקום פחות אטרקטיבי לעסקים, השקעות וחדשנות. ביורוקרטיה איטית, רגולציה כבדה מדי ושווקים מפוצלים הופכים את היבשת למלכודת.

דיימון מזהיר שאירופה חלשה = אמריקה פגיעה. "אם אירופה תיפול, כולנו ניפול", אמר והסביר -"הכלכלה העולמית בנויה על שותפות חזקה עם היבשת הוותיקה. ב-15 השנים האחרונות אירופה כבר ירדה מ-90% מגודל הכלכלה האמריקאית ל-65% בלבד, והמגמה לא עוצרת".

הנתונים של כלכלות אירופה חלשים - צמיחה צפויה של 1.3%-1.5% בשנים הקרובות, פרודוקטיביות יורדת, אוכלוסייה מזדקנת ומחסור חמור בכוח אדם מיומן. חברות טכנולוגיה גדולות? כמעט אין. סטארטאפים שרוצים להפוך לענקיות עולמיות? מעדיפים לעבור לארה"ב או אפילו לאסיה. גם מדינות כמו אירלנד, שפעם היו מגנט להייטק, בזכות הטבות מס, מאבדות את האטרקטיביות שלהן.

עם זאת, דיימון הצביע על כוונה של האיחוד האירופי להתקדם מבחינה דיגיטלית ו-AI לחוק אחד לכל היבשת, דבר שיפחית בירוקרטיה ויספק בהירות ותוואי צמיחה לתחום. ועדיין דיימון חושש שמשבר, האטה שתזרום לארה"ב ולעולם כולו תגיע מאירופה. 


כלכלת אירופה - נתונים

צמיחה בתמ"ג - ברבעון השלישי של 2025 נרשמה עלייה של 0.3% בתוצר של גוש היורו ו־0.4% בכלל האיחוד, המשקפת שיפור מתון אך לא אחיד.

תחזית שנתי 2025 - הצמיחה השנתית באיחוד צפויה לעמוד על כ־0.9%, כשהצפי לשנים הבאות עומד על 1.2% ב־2026 ו־1.3% ב־2027.

שיעור האבטלה - עומד על כ־6.3% בגוש היורו, עם יציבות יחסית בשנה האחרונה למרות לחצים חיצוניים.

אבטלת צעירים - בקרב בני 15 עד 24 עומדת על כ־14%, מה שמעיד על קושי מובנה בשילוב צעירים בשוק העבודה.

אינפלציה - נרשמה אינפלציה שנתית של כ־2.2%, מעט מעל היעד של הבנק המרכזי אך רחוקה מהשיאים של השנים האחרונות.

שכר - עלות שעת עבודה עלתה בכ־3.6%, נתון שמשקף גם לחצים מצד האינפלציה וגם שוק עבודה הדוק.

תעשייה - מדדי הייצור מציגים תנודתיות עם עליות וירידות לסירוגין, מה שמעיד על רגישות לביקושים גלובליים ולסביבה מאקרו כלכלית.

צריכה פרטית - ההוצאה של משקי הבית רשמה עלייה קלה, אך לא מספקת כדי להזניק את הצמיחה באופן משמעותי.

השקעות - ירידה של כ־1.8% בהשקעות הקבועות מצביעה על זהירות מצד החברות והחשש מהאטה גלובלית.

תמונה כללית - אירופה נמצאת במצב של שוק עבודה יציב אך השקעות חלשות, אינפלציה מתונה אך שברירית, וצמיחה שמבוססת בעיקר על ביקוש פנימי מתון.