הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
רפאל צבא צהל טנקים
צילום: רפאל

לאומי שוקי הון ממליץ על חשיפה לסקטור הביטחון

"נדרשת למדינות נאט"ו עלייה של 38% בהוצאה השנתית על ביטחון, בהיקף של 117 מיליארד דולר כדי לעמוד ביעדים" - כך ניתן להרוויח
ערן סוקול | (2)
נושאים בכתבה איירבאס טראמפ לאומי שוקי הון נאט"ו רוני יונסיאן

רוני יונסיאן, מנהל דסק מחקר ני"ע זרים בלאומי שוקי הון, מפרסם היום התייחסות להתבטאויות נשיא ארה"ב טראמפ והשפעתן על חברות מסקטור הביטחון (Aerospace&defense) אשר להערכתו צפוי להציג צמיחה עקבית בשנים הקרובות כתוצאה מעליית תקציבי הביטחון וכן כתוצאה מהמשך הביקוש לתעופה אזרחית. יונסיאן ממליץ להיחשף אל הסקטור באמצעות ETF או על ידי קניית מניית אירבאס – Air FP.

יעד ה-2% תוצר: תהליך שיימשך לפחות עד שנת 2024

הנשיא טראמפ נזף במדינות נאט"ו על כך שאינן עומדות ביעד ההוצאה התקציבית על הביטחון – 2% מהתוצר. לדברי יונסיאן "הלחץ על מדינות נאט"ו להגדיל את תקציבי הביטחון הוא חיובי לחברות ה-Defense. גורמים נוספים התומכים בגידול רב שנתי בתקציבי הביטחון בעולם הם פחד באסיה בגלל סין וכן התחממות במפרץ הפרסי. מגמה נוספת התומכת בתעשייה היא ההמשך הצפוי בצמיחה בתעופה האזרחית."

היעד שנקבע ע"י מדינות נאט"ו הוא להגיע לתקציב ביטחון של - 2% תוצר. יעד זה נקבע כבר בשנת 2014, כאשר תאריך היעד להגיע לרף זה הוא 2024. "גם במתכונת הנוכחית, רואים שהגידול בהוצאות הביטחון ב-6 השנים הקרובות צפוי להיות גבוה מהגידול בתמ"ג. טראמפ לוחץ על מדינות נאט"ו להגביר את הקצב ולהגיע ליעד ה-2% מוקדם יותר", מציין יונסיאן.

טראמפ תקף ישירות את גרמניה. הציוץ הבא מסכם את הטענה שלו:

לדברי יונסיאן "טראמפ לא דייק לגמרי בפרטים אבל בעיקרון הוא צודק. עפ"י נתוני נאט"ו שהתפרסמו לפני שבוע רק 4 מדינות חברות נאט"ו (ולא 5) עומדות מעל יעד תקציב הביטחון ביחס לתוצר , כאשר ארה"ב מובילה בפער גדול. ותאריך היעד להגיע להוצאה ביטחונית של 2% תוצר הוא 2024 ולא 2025."

"נדרשת עלייה של 38% בהוצאה השנתית על ביטחון, בהיקף של 117 מיליארד דולר כדי להגיע להוצאה ביטחונית כשיעור מהתוצר מ-1.5% ל-2%. כמה מהמדינות הגדולות בנאט"ו רחוקות מיעד ה-2%, ביניהן: גרמניה, קנדה, איטליה, ספרד."

מקור: נאט"ו

לדברי יונסיאן "הדרישה של טראמפ להגיע להוצאה תקציבית של 4% מהתוצר נראית תלושה, כמו גם תביעתו להגיע 'מייד' להוצאות ביטחון בשיעור של 2% מהתוצר, אבל הלחץ האמריקאי עשוי להשפיע לחיוב על תקציבי הביטחון של מדינות נאט"ו בשנים הקרובות."

איך אפשר להשקיע?

אפשרות אחת שמציע יונסיאן היא השקעה ב-ETF העוקבות אחרי מדדי Defense&Aerospace, כגון: ITA, XAR, PPA. דרך נוספת, היא ללכת לכיוון אירופה ולקנות את המנייה האירופאית הגדולה בתחום – אירבאס.

קיראו עוד ב"גלובל"

הרציונאל בקנייה של איירבאס נשען על כך שיכול להיות שהמתקפה הכוללת של טראמפ מול פחות או יותר כל מדינה בעולם, תסיט קונים פוטנציאליים מבואינג לאיירבאס.

לדברי יונסיאן "איירבאס (וגם בואינג) יהנו בשנים הקרובות לא רק מהזמנות של מוצרי ביטחון אלא גם מגידול בתעופה אזרחית. בואינג ואירבאס הן דאופול עולמי בתחום התעופה ולכן כל הפרת איזון בין שתי השחקניות ופגיעה באחת מהן פועלת לטובת השנייה. יחד עם זאת יש לסייג ולומר שהשינוי לא יתבטא באופן מיידי, שכן צבר ההזמנות הוא רב שנתי והשינוי אם יהיה, יהיה הדרגתי מאוד. בנוסף, מלחמת הסחר עשויה להסתיים תוך מספר שבועות או חודשים. בתערוכת Farnborough air show  המתקיימת השבוע בבריטניה, נשמע מנכ"ל חברת איירבאס אופטימי מאוד כשלטענתו, האתגר של החברה הוא לעמוד בביקושים."

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אלביט מערכות. (ל"ת)
    nuyh 19/07/2018 08:09
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    פאם 16/07/2018 20:37
    הגב לתגובה זו
    .
סטארפייטרס ספייססטארפייטרס ספייס

המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חלל

חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.


סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.


סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.


שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.


גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.


להמשך הכתבה לחץ כאן
דגל טורקיה שבור
צילום: Getty images Israel

שכר המינימום בטורקיה קופץ ב-27%: מה זה אומר?

העלאת שכר המינימום נועדה לבלום את שחיקת כוח הקנייה על רקע אינפלציה של יותר מ־30%, אך מגבירה לחצים על עסקים, תיירות ויחסי הסחר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה טורקיה

טורקיה הכריזה על העלאת שכר המינימום הנטו החודשי ב־27% לשנת 2026, לרמה של 28,075 לירות טורקיות - סכום השווה לכ־655 דולר. את ההחלטה מסר שר העבודה והביטחון הסוציאלי, ודאט אישיקחן, והיא תואמת את ציפיות השוק, שעמדו על עלייה בטווח של 25%–30%, על בסיס נתוני האינפלציה העדכניים. ההעלאה משפיעה ישירות על יותר מ־7 מיליון עובדים, המהווים כשליש מכוח העבודה במדינה וכך גם על התיירים, שיצטרכו להתמודד עם מחירים גבוהים יותר.


הרקע להחלטה הוא ירידה מתמשכת, אך עדיין חלקית, בקצב האינפלציה. בנובמבר 2025 עמדה האינפלציה השנתית בטורקיה על 31.1% - הרמה הנמוכה ביותר זה ארבע שנים. מדובר בירידה חדה משיא של כ־75% שנרשם במאי 2024, אך שיעור האינפלציה נותר גבוה משמעותית מיעדי הבנק המרכזי הטורקי, שעומדים על 5% בטווח הארוך ו־16% עד סוף 2026. ההתמתנות באינפלציה הונעה בעיקר מירידה בקצב עליית מחירי המזון והמשקאות הלא־אלכוהוליים, שעמדו על 27.4% לעומת 34.9% באוקטובר, וכן מהאטה מסוימת בעליית מחירי הדיור, שירדו ל־49.9% מ־51%. מנגד, סעיפים אחרים המשיכו להפעיל לחץ כלפי מעלה: מחירי התחבורה עלו ב־29.2%, מחירי המלונאות והמסעדנות ב־33.9%, ובתחום החינוך נרשמה עלייה חדה במיוחד של 66.2%.


במקביל, המדיניות המוניטרית בטורקיה החלה להתרופף בהדרגה. לאחר שהבנק המרכזי החזיק ריבית של 50% ממרץ 2024, החלה במחצית השנייה של 2025 סדרת הורדות ריבית זהירה. בדצמבר הופחתה הריבית ל־38%, כחלק ממהלך שמנסה לאזן בין תמיכה בצמיחה הכלכלית לבין המשך המאבק באינפלציה.


יעד האינפלציה עדיין רחוק

למרות יעד אינפלציה רשמי של 16% לסוף 2026, כלכלנים רבים מטילים ספק ביכולת להשיגו. תחזיות עצמאיות מצביעות על אינפלציה בטווח של 22%–25% בסוף 2026 - רמה גבוהה משמעותית מהיעד המוצהר, במיוחד על רקע העלאות שכר, רפורמות מס ולחצים מבניים במשק.

העלאת שכר המינימום החריפה גם את המתח בין עובדים למעסיקים. האיגוד הגדול טורק־איש בחר השנה שלא להשתתף בוועדת שכר המינימום, במחאה על מבנה הוועדה, שלטענתו אינו מייצג כראוי את האינטרסים של העובדים. המחאה מתרחשת על רקע החמרה בתנאי המחיה: קו הרעב למשפחה בת ארבע נפשות מתקרב ל־30 אלף לירות בחודש, סכום הגבוה משכר המינימום החדש, בעוד קו העוני חוצה את רף ה־90 אלף לירות.

להמשך הכתבה לחץ כאן