הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל

מחיר הנפט עולה 1%: הפד עוד עלול להתערב בכדי לחזק את הזהב השחור

"זה לא תהיה הפתעה אם מחיר הנפט יתקבע על 50$ למשך זמן מה, המשקיעים יחכו בכדי להבין מה העלאה", אנליסט קומרצבנק
אלמוג עזר | (2)
נושאים בכתבה נפט

לאחר שבשנת 2014, ירד מחיר הנפט משיא של 107 דולרים למחיר של 53דולרים, גם שנת 2015 אינה מאירה פנים לזהב השחור. עד כה מחיר חבית נפט ירד ב-10%

ירידה של יותר מ-50%, מאז חודש יולי האחרון, ביומיים האחרונים מחיר חבית ברנט צלל בכ-10% אל מחיר שפל של 6 שנים. היום (ד'), מחיר הנפט מתקן ב-1.9% אל מחיר של 48.9 דולרים.

בשעה 17:30 שעון ישראל, דוח הנפט השבועי בארה"ב הראה על עלייה של 8.1 מיליון חביות, כך על פי משרד האנרגיה האמריקני. מלאי הנפט הגולמי ירד השבוע ב-3 מיליון חביות, בעוד התחזית הייתה דווקא לעליה.

"זה לא תהיה הפתעה אם מחיר הנפט יתקבע על 50$ למשך זמן מה, כאשר המשקיעים ינסו להבין לאן מועדות פני הסחורה בעתיד לבוא. כך עשו המשקיעים כאשר המחיר הגיע ל-60 דולרים". כך אמר מוקדם יותר אנליסט קומרצבנק.

הירידה במחיר הנפט הצית מחדש את החשש מפני דיפלציה בארה"ב. בהתחשב בכך שרמת המחירים לצרכן הוא מדד מרכזי להחלטות הבנק המרכזי בארה"ב (ה"פד"), החלו להישמע דעות על כך שההתערבות של הפד בשוק בכדי להחליש את הדולר ולחזק את מחיר הזהב השחור.

"מחיר חבית נפט נסחר סביב מחיר של 100 דולרים לאורך זמן רב. הנתון הזה גרם לחברות אנרגיה רבות להלוות הון רב, בהתאם לתחזית הרווחים העתידית שלהן שנגזרת ממחיר זה של הנפט. בהתאם לכך חברות האנרגיה לוו 1.6 טריליון דולרים. עם הירידה במחיר הנפט והתחזקות הדולר, החברות הללו נפגעות באופן כפול. אם חברות אלו ידרדרו לחדלות פרעון, העניין ייצא משליטה" כך כתב מוקדם יותר מנהל ההשקעות האמריקני לורנס מקדולנד בסקירתו.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 08/01/2015 08:11
    הגב לתגובה זו
    כל הצהרות הפיד שוות 00000. הפיד משקרת בהכללללל אגב כמות הזהב שיש בידי USA גם זיוףףףףףףף כמות המדינות שמחזיקות USD או משתתפות בהנפקת אגח USD שואף ל0000000 היא בעצמה מנפיקה לעצמהUSD אחת משרד האוצר האמריקאי והשני הפיד והבנקים שלה... אני הייתי נזהר מאוד מUSA היא האמריקאנית מאבדת שליטה את אזרחיה.... לא אסע לשם..... ביטלתי כל נסיעותי לחול...עד שיתבהרו היענינים...גם ככה אין כסף...
  • 1.
    עופר 08/01/2015 08:04
    הגב לתגובה זו
    הבנקאים והפיננסיירים למיניהם תמיד מוציאים את עצמם מהמשוואה של חדלות פירעון. כאילו אין להם שום אחריות על זה ואפס אשמה. אם תבדקו למי אתם מלווים ואם הןא באמת יכול להחזיר - הציבור יפסיד ברבה פחות כסף. הבעיה היא שהבנקאים מרוויחים גם (אם לא בעיקר) כשהם מפסידים את הכסף של הציבור...
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ביטקוין קריפטו מיקרוסטרטג'י

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


להמשך הכתבה לחץ כאן
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.


להמשך הכתבה לחץ כאן