זבז'ינסקי: "קשה להסיק משהו מנתוני התעסוקה, הפד' לא יסטה מהמסלול"

הכלכלן הראשי של מיטב דש מציין בסקירתו השבועית כי המשקיעים עברו להתמקד במועד העלאת הריבית, במקום על צמצום רכישות האג"ח
ידידיה אפק | (5)
נושאים בכתבה ארה"ב מאקרו

בעוד שביום המסחר האחרון בוול סטריט לא ידעו המשקיעים איך לעכל את הנתונים המאכזבים מדוח התעסוקה, לאחר סוף השבוע אפשר כבר להסיק כמה מסקנות ראשוניות. כלכלנים מעריכים שלא מדובר בקריסה מערכתית, אלא בהפרעה עונתית של מזג האויר.

כזכור, דוח התעסוקה לחודש דצמבר פורסם ביום ו' והראה תוספת של 74 אלף משרות חדשות לסקטור התעשייתי בארה"ב, וירידה בשיעור האבטלה מ-7% ל-6.7%. מרבית הכלכלנים ציפו לתוספת גדולה בהרבה, של כ-200 אלף משרות חדשות בממוצע ולכן קשה היה לדעת לאיזה נתון לייחס חשיבות גדולה יותר.

"נתוני שוק העבודה האמריקאי האחרונים, שהיו לכאורה פחות טובים מהתחזיות, הושפעו כנראה ממזג האוויר הקר ששרר בארה"ב בחודש דצמבר והיו משובשים מדי מכדי שיהיה ניתן להסיק מסקנות מבוססות על השינויים במצב התעסוקה", מסביר אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי בבית ההשקעות מיטב דש.

זבז'ינסקי מוסיף כי הירידה בשיעור האבטלה, שכשלעצמה הינה חיובית, לא באה מהסיבות הנכונות אלא בגלל הירידה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה ב-0.2%. מנגד, הוא מצביע על מספר אינדיקטורים שדווקא תומכים בהתחזקות שוק העבודה - "כמות השעות הנוספות עלתה לשיא מאז שנת 2006 ויכולה להעיד על גידול צפוי בגיוסי עובדים. משקל העובדים שהתפטרו מעבודה ברצונם עלה לרמה הגבוהה ביותר מאז המשבר. עובדה זו משקפת עלייה בביטחון העובדים עקב שיפור בשוק העבודה".

עם זאת, "יש לציין שלמרות השיפור, שוק העבודה לא מייצר בינתיים לחצים לעליית השכר. קצב הגידול השנתי בשכר הממוצע לשעת העבודה אף ירד מ-2% בחודשים האחרונים ל-1.8% בדצמבר, זאת לעומת קצב של כ-3% עד 3.5% שהיה לפני המשבר", מוסיף זבז'ינסקי.

ומה הדוח הזה אומר לגבי המשך צמצום הרכישות? "הפד' לא צפוי לסטות מהמסלול של צמצום הרכישות בקצב של 10 מיליארד דולר בכל פגישה עד לסיומן הסופי עד סוף השנה, בטח לא בגלל נתוני שוק העבודה של חודש אחד. כל סטייה מהתוואי עלולה לזעזע את השווקים מכיוון שתתקבל בשווקים כסוג של הודעת Tapering או QE חדשה. לכן רק התפתחויות חריגות ממש יסיטו את הפד' מהמסלול".

"שם המשחק כעת הוא לא ה-Tapering, אלא מתי תעלה הריבית"

הכלכלן הראשי של מיטב דש מסביר כי כעת המשקיעים מתחילים לחשוש יותר מעליית הריבית בארה"ב ופחות מה-Tapering. "שיפור בנתונים הכלכליים גרם בתקופה האחרונה להקדמת המועד הצפוי של העלאת הריבית, כפי שמשתקף בחוזים על ריבית הפד'".

קיראו עוד ב"גלובל"

"המשתנה המשפיע ביותר על תוכניות הפד' יהיו סימני האינפלציה והתפתחות ציפיות האינפלציה. על פי תחזיות הפד', כפי שבאו לידי ביטוי בפרוטוקול ישיבת הריבית האחרונה, האינפלציה תישאר נמוכה לפחות עד לשנת 2016" מוסיף זבז'ינסקי.

"אכן יש לא מעט סיבות להניח שהאינפלציה בארה"ב תישאר נמוכה. אולם, יש גם לשים לב להתגברות הכוחות שיכולים לשנות את התמונה מוקדם מהצפוי. מבין הסימנים המוקדמים בשוק העבודה ניתן לציין את הירידה באבטלה, עלייה בשעות נוספות, עלייה בניצולת כושר הייצור וסימנים ראשונים של קושי לאייש משרות בעובדים מתאימים".

"תשואת האג"ח האמריקאית ל-10 שנים שמשקפת תוואי הריבית העתידי בהתאם להערכות הבנק המרכזי אמורה לעמוד על כ-3.0%. בנסיבות שציינו

לעיל בהן יש סיכון להיות מופתעים מהקדמת צעדי הפד', היינו מעדיפים להגדיל חשיפה לשוק האג"ח, רק כאשר התשואות יעמדו מעל רף זה", מסכם הכלכלן.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    בארצות הברית עדין יש עיקולי בתים בעוצמה (ל"ת)
    יופיטר שוקי הון 12/01/2014 21:55
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ארצות הברית רוצה צמיחה צמיחה ולא פירורים (ל"ת)
    יופיטר שוקי הון 12/01/2014 21:53
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יפיטר שוקי הון 12/01/2014 21:50
    הגב לתגובה זו
    בארצות הברית החליטו שמי שלא מגיע ללשכה והתייאש כבר לא ״ מובטל״ הרי זה הזוי בקיצור לדעתי יש עוד הרבה מאוד לעשות בארצות הברית לצמיחה אמיתית שם לדעתי אסור עוד שנים לעלות ריבית עיסקית/ משכנתאות גם פה וגם שם
  • 2.
    יופיטר שוקי הון 12/01/2014 21:45
    הגב לתגובה זו
    עד שלא תהיה צמיחה מואצת בפועל ואבטלה כמעט אפסית אמיתית לא ניתן לעלות ריבית
  • 1.
    יופיטר שוקי הון 12/01/2014 21:40
    הגב לתגובה זו
    בלתי ניתן לעלות שם ריבית עוד שנים ארצות הברית כבר לא מעצמה שהייתה פעם סין כבר בנתה נושאת מטוסים ראשונה
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.