תרופת הרזיה סינית Mazdutide. קרדיט: רשתות חברתיותתרופת הרזיה סינית Mazdutide. קרדיט: רשתות חברתיות

הסינית שמאיימת על ענקיות הפראמה בארה"ב

לאחר שחברת Innovent הסינית קיבלה אישור רגולטורי ראשון לטיפול נגד השמנת יתר, נובו נורדיסק ואלי לילי ניצבות מול אתגר מקומי ראשון, בעודם מתמודדות גם עם תנודתיות גלובלית בתחום

רן קידר | (1)
נושאים בכתבה תרופת הרזיה

חברת Innovent Biologics הסינית קיבלה בשבוע שעבר אישור רגולטורי לתרופה החדשה שלה, Mazdutide, שנועדה לטפל בהשמנת יתר. מדובר באבן דרך ראשונה בתהליך ארוך של פיתוח תרופות סיניות המתחרות ישירות בשחקניות הגלובליות. Mazdutide מבוססת על טכנולוגיית GLP-1, והפיתוח שלה הוזנק כבר ב־2019 לאחר שרישוי ראשוני נרכש מאלי לילי. בניסויים קליניים גדולים בקרב אוכלוסייה סינית, הראתה התרופה תוצאות דומות לאלו של התרופות המובילות בשוק: ירידה של מעל 15% במשקל לאחר 48 שבועות בחלק מהמטופלים.

אלו הן חדשות מטלטלות עבור ענקיות התרופות נובו נורדיסק Novo Nordisk A/S -0.2%   ואלי לילי Eli Lilly and Co 0.27%  , ששולטות בשוק תרופות ההרזיה עם טיפולים כמו Wegovy ו־Zepbound, ונאלצות כעת להתמודד עם שחקן חדש ומשמעותי. לפי תחזיות, שוק תרופות ההרזיה בסין עשוי להגיע לטווח הכנסות שנתי של 5.6 עד 11.4 מיליארד דולר, אך נכון להיום חדירתן של התרופות המובילות במדינה עדיין נמוכה. זה עשוי להשתנות במהירות, במיוחד לאור מדיניות סינית ממשלתית של מלחמה בהשמנה, שמאיצה פעולות של חברות סיניות נוספות לפתח טיפולים אלטרנטיביים, כולל תרופות בפורמט של כדורים, מהלך שעשוי לפתוח את השוק גם עבור מטופלים הנרתעים מזריקות.


לחצים כלכליים וכניסת גנריקות: המחירים צפויים לרדת


בסין פועלות כיום מעל 30 חברות המפתחות טיפולים בשלבים מתקדמים נגד השמנה. בין הבולטות: Gan & Lee עם טיפול דו־שבועי, Laekna המנסה לשמר מסת שריר תוך ירידה בשומן, ו־Sciwind שמצפה לאישור של הממשלה הסינית על מוצר שהשיג מעל 15% ירידה במשקל. לכך מצטרפות עסקאות ענק של חברות סיניות עם תאגידים אמריקאים ואירופיים בסכומים כוללים של מיליארדי דולרים. 

הציפייה היא שעד שנת 2026, עם סיום תוקף הפטנט, ייכנסו לשוק גרסאות זולות של Semaglutide, שהוא החומר הפעיל בתרופת Wegovy של נובו נורדיסק. תחרות זו עלולה לגרום לנובו ולאלי לילי להפחית את מחירי התרופות, שכבר החלו לרדת בארה"ב. במקביל, יוזמות ממשלתיות להקמת מרפאות לניהול משקל בסין רק מגבירות את הביקוש, והיצע התרופות אינו עומד עדיין בקצב. ל־Innovent יש יתרון מסוים בזירה המקומית: היא כבר ביססה את עצמה כחברה רצינית בתחום האונקולוגיה, עם טיפולים מאושרים בסין לשמונה סוגי סרטן. המוניטין שלה, יחד עם תוצאות חיוביות של Mazdutide, מאפשרים לה לבנות אמון גם בקרב מטופלים שהיו עד כה ספקניים כלפי תרופות תוצרת סין.


סין כבר אינה שוק נישתי אלא מוקד של חדשנות


עד כה, סין היוותה רק חלק קטן מהשוק הגלובלי של תרופות לירידה במשקל, שמוערך בכ-150 מיליארד דולר. אך המצב הזה עשוי להשתנות. סין אינה רק השוק השני בגודלו בעולם, אלא גם שוק שצמא לפתרונות – כ־600 מיליון סינים צפויים להיות בעודף משקל עד 2050. נתוני נובו נורדיסק לרבעון הראשון של 2025 כבר הצביעו על הכנסות של כ-110 מיליון דולר בסין ממכירות Wegovy. אלי לילי, מצידה, צפויה להרחיב את הפעילות המסחרית שלה במדינה בהדרגה. אבל ברור שהמונופול נשבר: בשוק שכה רווי באתגרים בריאותיים ואוכלוסייה ענקית, נראה שלא תהיה עוד שליטה בלעדית של שתי חברות בלבד.

ההכרזה האחרונה מצביעה על שינוי עמוק במעמדה של סין בתחום תרופות ההרזיה. ממעמד של שוק צר, שולי, עם חדירה נמוכה של תרופות מתקדמות, למוקד של חדשנות, תחרות והובלה פוטנציאלית בזירה הבינלאומית. במילים אחרות: סין אינה רק יעד לשיווק של תרופות שפותחו במערב, אלא הופכת בעצמה למוקד פיתוח, אישור ושיווק של טיפולים תוצרת מקומית, עם פוטנציאל תחרותי גלובלי. ולא מדובר רק בנתח שוק עצום, אלא גם באיכות המחקר, ברמת הביצוע הקליני וביכולת לייצא טכנולוגיה או לשתף פעולה עם ענקיות פארמה מערביות.

שאלות ותשובות: שוק התרופות להשמנת יתר בסין והשלכותיו


מהי תרופת ה-Mazdutide ומדוע האישור שלה חשוב כל כך?

Mazdutide היא תרופה לטיפול בהשמנת יתר שפועלת על מנגנון GLP-1. אישורה בסין מסמן את הפעם הראשונה שבה תרופה סינית בתחום זה מאושרת באופן מסחרי, מה שפותח פתח לתחרות מקומית מול נובו נורדיסק ואלי לילי.

קיראו עוד ב"גלובל"

כיצד משפיעה התחרות הסינית על נובו נורדיסק ואלי לילי?

החברות צפויות להתמודד עם לחצים מחירים גוברים, צורך בחדשנות מתמדת והתאמות שיווקיות למול שוק מקומי שבו התחרות צפויה רק להתעצם, במיוחד כשיגיעו גרסאות גנריות.

מדוע שוק ההרזיה הסיני נחשב כה מבטיח?

כמות האנשים שסובלים מעודף משקל בסין הולכת וגדלה, לצד מודעות ציבורית וגיבוי ממשלתי. השוק עדיין בחיתוליו מבחינת חדירת תרופות הרזיה מתקדמות, ויש פוטנציאל להתרחבות מהירה.

מהם היתרונות של חברות סיניות מול המתחרות הזרות?

לחברות המקומיות יתרון בגישה למידע קליני רלוונטי, גמישות בפיתוח, היכרות עם הרגולציה הסינית ומערכות הפצה ותמחור מותאמות לשוק המקומי.

האם קיימים סיכונים בתרופות מקומיות?

כן. קיימת עדיין מידה מסוימת של ספקנות בקרב הציבור והרופאים בסין בנוגע לאיכות תרופות גנריות או מקומיות ויכולה להיות לכך השפעה על קצב האימוץ בטווח הקצר.

כיצד עשוי השוק הסיני להשפיע על כלל שוק ההרזיה העולמי?

אם התרופות הסיניות יצליחו לשלב יעילות גבוהה עם מחירים נגישים, הן עשויות לא רק לשנות את מאזן הכוחות בשוק המקומי, אלא גם להפוך לשחקניות משמעותיות גלובלית, במיוחד בשווקים מתפתחים.

האם יש לחברות סיניות סיכוי להוביל גם מחוץ לסין?

בהחלט. חלק מהתרופות הסיניות כבר ברישוי לחברות אמריקאיות ואירופיות. הצלחה בשווקים אלה תעניק להן לגיטימציה בינלאומית, פוטנציאל כלכלי אדיר וגם שיפור תדמיתי לתעשייה כולה.

האם המודל העסקי של Innovent דומה לזה של נובו או לילי?

לא בדיוק. Innovent מבססת את פעילותה על שיתופי פעולה עם חברות גלובליות לצורך רישוי, תוך פיתוח מקומי עצמאי. היא פועלת גם בתחומים נוספים כמו אונקולוגיה, מה שמעניק לה יציבות וגיוון עסקי.

מהו יתרון התרופות בצורת כדורים על פני זריקות?

כדורים מציעים נוחות רבה יותר למטופלים ומפחיתים את החשש מזריקות, מה שעשוי להרחיב את קהל המשתמשים. תרופות כאלה עדיין בשלבי פיתוח, אך נחשבות לבעלות פוטנציאל גבוה.

האם ייתכן שמחירי התרופות בסין ירדו משמעותית?

סביר להניח שכן. התחרות מצד תרופות מקומיות וגידול במספר המטופלים יפעילו לחץ כלפי מטה על המחירים. התהליך הזה כבר החל בארה"ב.

איך השוק צפוי להיראות בעוד חמש שנים?

קשה לנבא במדויק, אבל ככל הנראה תהיה קבוצה רחבה יותר של שחקנים פעילים, כולל שחקנים סיניים גלובליים, מבחר גדול יותר של מוצרים (כולל כדורים) וטווחי מחירים נגישים יותר.


תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 30/06/2025 14:17
    הגב לתגובה זו
    מחירי התרופוות יקרים תחרות תגרום לשרלטנים לרדת מהעץ
קנאביס
צילום: depositphotos

מזנקת 40% ומשלימה קפיצה של פי 4 בשלושה חודשים - מי זאת טילריי?

מניית החברה מזנקת ב־40% בעקבות פוסט של טראמפ שמעודד שימוש ב-CBD לקשישים, אך מאחורי העליות עומדים אתגרים מהותיים: רווחיות חלשה, תזרים מזומנים שלילי, הנפקות של מניות והיעדר חשיפה ממשית לשוק הקנאביס האמריקאי

אדיר בן עמי |

חברת הקנאביס הקנדית טילריי ברנדס Tilray 60.87%  מזנקת ב-42% בוול סטריט, אחרי שדונלד טראמפ פרסם ב"טרוט' סושיאל" פוסט שמעודד שימוש ב-CBD לקשישים. המניה נסחרת כעת ב-1.6 דולר, וזה מביא את העלייה שלה מאז סוף יוני ל-300% ברבעון השלישי. עם זאת, מאחורי ההתלהבות מסתתרת בעיה: המחיר של המניה עלה הרבה יותר מהר מהתוצאות העסקיות של החברה.


טילריי ברנדס היא אחת מחברות הקנאביס הקנדיות הגדולות, שנוסדה ב-2013 ומניותיה נסחרות בנאסד"ק. החברה התחילה כמגדלת קנאביס רפואי בקנדה, אבל לאורך השנים היא התרחבה לכיוונים שונים: רכשה מותגי בירה אירופאיים, נכנסה לשוק ההמפ והקנבוס, וניסתה לבנות אימפריה של מוצרי צריכה. הבעיה היא שההתרחבות הזאת הגיעה עם עלות כבדה: החברה הנפיקה מיליארדי מניות, ביצעה רכישות שלא תמיד הוכיחו את עצמן, ועדיין לא הצליחה להפוך לרווחית באמת. היא נשארה בעיקר שחקנית קנדית, בלי נוכחות משמעותית בשוק האמריקאי המוסדר והפער הזה הופך להיות קריטי עכשיו כשהשוק מתחיל לצפות לשינויים רגולטוריים בארצות הברית.


טראמפ כתב שה-CBD יכול "לחולל מהפכה בטיפול הרפואי לקשישים" ולהוות חלופה לתרופות מרשם. המשקיעים הגיבו מיד. קנופי גרואות' זינקה 18%, קרונוס עלתה 15.5% ואורורה קפצה 25%. קרנות הסל של התעשייה טסו למעלה ב-21%, והן בדרך להשלים את הרבעון הטוב ביותר בהיסטוריה שלהן - מעל 70%.


רק שטילריי היא לא בדיוק המועמדת הכי טובה ליהנות מהמהלך הזה.לחברה אין חשיפה לשוק הקנאביס המוסדר באמריקה. בניגוד לחברות אמריקאיות שיכולות לנשום לרווחה אם יבוטל סעיף 280E שמונע מהן לנכות הוצאות - טילריי לא תרוויח מזה כלום. היא לא מוכרת בארצות הברית תחת הרגולציה המקומית, וסיווג מחדש של מריחואנה לא יאפשר לה פתאום לייצא מקנדה לדרום.


פחות רווחיות, יותר מניות

המניה זינקה מ-0.41 דולר בסוף יוני ל-1.45 דולר ב-26 באוגוסט - קפיצה של 251%. עכשיו היא נסחרת ב-1.6 דולר. זה הציל אותה מסכנת מחיקה מהבורסה בגלל מסחר מתחת לדולר, ומכך שהחברה תצטרך לעשות פיצול הפוך, דבר שהפחיד את הסוחרים. מה שמדאיג זה שמספר המניות בחוץ גדל בצורה דרמטית. בסוף יולי דיווחה החברה על 1.1 מיליארד מניות, לעומת 937 מיליון בתחילת ינואר - עלייה של 16.4%. זה אומר שגם אם המחיר עלה, המשקיעים מקבלים חלק קטן יותר מהעוגה. שווי השוק כולו בקושי עלה השנה, למרות הקפיצה במחיר.


ברק עילם נייס
צילום: אתר החברה

נייס במשבר שליטה: מחלוקת על מענק למנכ"ל הפורש מציתה עימות חריף בין הדירקטוריון למוסדיים

עימות חריף בנייס סביב התגמול הגדול והנדיב לברק עילם המנכ"ל הפורש מאיים להביא להדחת רוב הדירקטוריון ועלול לערער את יציבות ההנהלה ויכולת החברה להתנהל
נושאים בכתבה נייס ברק עילם

ברק עילם מנכ"ל נייס לשעבר אומנם פרש לפני 10 חודשים. אבל,  המענק פרישה שלו שמוערך ב-30 מיליון שקל, מייצר משבר גדול בחברה. סערה גדולה מתחוללת בנייס סביב חידוש כהונת מרבית הדירקטורים המכהנים באסיפה הכללית הקרובה. הדירקטוריון שתומך במענק עומד מול הגופים המוסדיים שסבורים שהמענק מוגזם מאוד. המאבק הזה הוא תמונת ראי של המתח הבסיסי שקיים בין כוח הדירקטוריון לבין כוחם של בעלי המניות, ובפרט בעלי המניות המוסדיים. זהו מתח מובנה, אשר החוק לקח אותו בחשבון, ויצר אפשרות לדירקטורים לעשות "אובר רולינג" על החלטת האסיפה הכללית בנושא תגמול. חשוב מאד שהצדדים לא יהפכו אותו למאבק כוחני ודווקני. בסוף, יש את טובת החברה, וחשוב שזה יהיה השיקול המנחה. לפעמים האגו חזק יותר ואנשים נלחמים על חשבון החברה. זה עלול לקרות לנייס, אחת מספינות הדגל של ההייטק הישראלי. 


על אף שהכעס של המוסדיים הישראליים המחזיקים במניות "נייס" על ה"אובר רולינג" הוא מובן, יש להיזהר ממהלך שעלול להוות ענישה אוטומטית על שיקול דעת מקצועי המעוגן בחוק. נראה שהטענה העיקרית של המוסדיים הישראליים, המבקשים לא לחדש את כהונת הדירקטורים שהצביעו בעד המענק למנכ"ל הפורש ובניגוד להחלטת האסיפה, מעוררת מספר קשיים משפטיים וניהוליים:


האחד - הפעלת זכות חוקית, לא שרירותית: דירקטוריון נייס, ובכלל זה ועדת התגמול, פעל בדיוק בהתאם להוראה מפורשת בחוק החברות. חוק זה מתיר להם לבצע אובר רולינג להחלטת האסיפה הכללית בנושא תנאי שכר. חוק החברות מאפשר זאת לא בכדי, כיוון שהאחריות לניהול החברה וטובת החברה מוטלת על כתפי הדירקטורים, שהם אלו המכירים מקרוב את צרכי החברה, התחרות בשוק והצורך בשימור הנהלה מקצועית בחברה. החוק אינו רואה בדירקטוריון 'חותמת גומי' של האסיפה. הוא מחייב אותם לפעול בנאמנות ולהפעיל את סמכויותיהם תחת חובת זהירות וברמת מהימנות סבירה. במסגרת זו הדירקטוריון הוא המופקד בין היתר על שיקולים ארוכי טווח ובכלל זה שימור מנהלים חיוניים.



עו"ד עמית לייזרוב (צילום: אמנון חורש)


השני- היעדר עניין אישי: במקרה של נייס, מדובר בהחלטה הנוגעת לתגמול המנכ"ל לשעבר, ולא בעסקה עם עניין אישי של הדירקטורים עצמם. כאשר רוב גדול של הדירקטורים, שאינם בעלי עניין אישי בתגמול, מחליט לאשר אותו, ההנחה המשפטית היא שהם פעלו בתום לב ולטובת החברה (לטענתם – כדי להבטיח מעבר מסודר). לכן, החשש שאינם פועלים לטובת החברה אינו קיים, ואי חידוש הכהונה כמעט באופן אוטומטי מהווה ענישה על עצם הפעלת שיקול הדעת המקצועי המותר בחוק.