דוחות חזקים בזכות בהלת רכישות: הרבעון הראשון מטעה את השוק
בעוד המשק האמריקאי מתמודד עם חוסר ודאות גובר סביב מלחמת הסחר ומדיניות המכסים של הממשל, דווקא הדוחות הכספיים לרבעון הראשון של 2025 צפויים להציג תמונה חיובית. לא בגלל שיפור יסודי בפעילות, אלא בעקבות גל מוקדם של רכישות מצד עסקים וצרכנים, שניסו להקדים את
עליות המחירים.
אחת החברות שבלטו בעקבות גל הרכישות היא ג'נרל מוטורס, שסיפקה דוחות טובים מהצפוי עם הכנסות של 44 מיליארד דולר, עלייה של 2.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ורווח מתואם של 2.78 דולר למניה. נתונים אלה עקפו את תחזיות האנליסטים, אך לפי החברה עצמה, לא נבעו מצמיחה מבנית אלא מביקושים חריגים במרץ ובתחילת אפריל. לפי סמנכ"ל הכספים פול ג'ייקובסון, החברה זיהתה זינוק חד במסירות רכבים, בעיקר עקב "בהלת קניות" של לקוחות שחששו מעליית מחירים עקב המכסים.
התופעה לא הייתה
ייחודית לג'נרל מוטורס General Motors 4.2% , גם יצרניות רכב כמו פורד Ford Motor Co 12.16% וסטלנטיס Stellantis 2.32% דיווחו על מגמת ביקושים דומה, והציבור
האמריקאי הקדים רכישות של רכבים, מוצרי אלקטרוניקה ומכשירי חשמל, מוצרים שתלויים ביבוא. אותו גל מוקדם הורגש גם בצד ההיצע: חברות רבות מיהרו להזמין מלאים מספקים זרים, מתוך מטרה להקדים את התייקרות התשומות. לפי הערכות, ענפי הרכב, התעשייה והקמעונאות ייהנו ברבעון הראשון
מעלייה זמנית בפעילות, אך זו תצטרך להיבחן מחדש ברבעון השני, כשהביקושים יירגעו.
אבל לא רק שוק הרכב נהנה מהבהלה לצריכה. גם ענפים אחרים בארה"ב, ובעיקר בתחום הקמעונאות, מוצרי הצריכה, הטכנולוגיה והתעשייה הקלה, דיווחו על זינוק בפעילות.
צרכנים הקדימו רכישות של אלקטרוניקה, טלפונים ניידים, ציוד לבית ואפילו פריטי ביגוד, מחשש שמחיריהם יתייקרו בהמשך. במקביל, חברות הזמינו כמויות חריגות של מלאי וסחורות מספקים מקומיים ובינלאומיים, כדי להבטיח זמינות גבוהה לפני כניסת מכסים, או העלאות מחירים מצד ספקים.
ההשפעה המצטברת של גל ההצטיידות הזה צפויה לבוא לידי ביטוי בדוחות חיוביים של שורה ארוכה של חברות, לא רק יצרניות, אלא גם קמעונאיות, יצרני ציוד, פלטפורמות מסחר אונליין וחברות לוגיסטיקה.
- לא מרפה: טראמפ מטיל מכס של 25% על מכוניות המיוצרות מחוץ לארצות הברית
- זמן לקנות מניות של חברות שפועלות בשוק כלי רכב יד שנייה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רשתות ענק כמו וולמארט, טארגט, הום דיפו וקוסטקו
הציפו את המחסנים שלהן בסחורות מיובאות, בעיקר מסין, בניסיון להקדים את עליית המחירים. נתוני הנמלים חושפים את עוצמת המהלך: יבוא הסחורות ברבעון הראשון זינק בעשרות אחוזים בנמלי לונג ביץ', לוס אנג'לס וניו יורק, כשחלק מהרשתות אף דיווחו על עלייה דו-ספרתית במלאי. מדובר
בגל חריג של הצטיידות, שמצד אחד עשוי לשפר את הדוחות לרבעון הראשון בזכות קצב מכירה מהיר, אך מצד שני עלול להפוך לנטל בשאר השנה. במידה והביקושים ייחלשו, כפי שמעריכים כעת יותר ויותר כלכלנים, עודפי מלאי עלולים להוביל לגל של הנחות כואבות ופגיעה ברווחיות. הצרכנים,
מצדם, הגיבו גם הם לחשש מעליות מחירים: במרץ נרשמה עלייה חדה של 1.4% במכירות הקמעונאיות, אך לא בטוח שמגמה זו תימשך.
המדיניות הכלכלית דוחפת לצריכה מוקדמת, והסיכון עדיין לפנינו
המהלך המרכזי שהניע
את גל הרכישות ואת הסערה בשווקים היה ההכרזה של הנשיא טראמפ ב-2 באפריל על מדיניות מכסים אגרסיבית. במסגרת המדיניות החדשה, הוטל מכס בסיס של 10% על מרבית הסחורות המיובאות לארה"ב, אך החזית המרכזית הופנתה כלפי סין, שם שיעורי המכס טיפסו עד לרמה של 145% על קטגוריות
מוצרים מסוימות. מדובר במהלומה של ממש ליצרנים סיניים, ובעקיפין, גם ליצרנים אמריקאים שמסתמכים על רכיבים וסחורות מסין. בממשל האמריקאי מסבירים כי המטרה היא "לשבור את התלות ביבוא מסין ולעודד ייצור מקומי", אך בטווח הקצר, הצרכן האמריקאי צפוי לשלם את המחיר. העלויות
הגבוהות צפויות לחלחל למחירי הקנייה, מה שגרם לצרכנים ולחברות למהר ולהזמין מוצרים מראש.
נכון לעכשיו, השיחות בין וושינגטון לבייג'ינג בנוגע להסכמות סחר לא הניבו פריצת דרך. ההערכות הן כי מתקיימים מגעים ברמת הדרגים המקצועיים, אך אין צפי
להסכם כולל בזמן הקרוב. סין מצידה מאשימה את ארה"ב בהפרת כללי הסחר העולמי, ואיימה בצעדי תגמול משלה. בזמן שהעימות הכלכלי בין המעצמות נמשך, השווקים מגלים עצבנות גוברת, והחברות האמריקאיות נערכות למציאות סחר חדשה שבה יבוא זול אינו מובן מאליו, אלא מלווה בתמרונים
לוגיסטיים, עלויות גוברות, ודרישה לגמישות תפעולית רבה יותר.
- "לא נשקיע באג"ח ישראל" ו"אינתיפאדה גלובלית"
- המניות ביפן בשיא - ראשת הממשלה סנאֶה טאקאיצ'י מניעה עלייה חדה בשווקים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- וורן באפט מלמד אתכם מתי לממש מניות והדבר הכי חשוב בהשקעות
כאמור, בתחילת אפריל נכנסה לתקופה מדיניות מכסים חדשה, הכוללת בין היתר מכס של 25% על רכבים מיובאים, לצד שורה של היטלים מצטברים על חלקי חילוף, פלדה, אלומיניום וסחורות מסין,
מקסיקו וקנדה. בהמשך, פרסם הממשל הקלות מסוימות על יבואני חלקים שמייצרים את הרכב בתחומי ארה"ב, אך גם אלה אינן מספיקות כדי למנוע עליית מחירים של כ-2,000 עד 4,000 דולר לרכב חדש, במקום תחזיות קודרות לעלייה של עד 10,000 דולר.
בעיני חלק
מהאנליסטים, מדובר ב"פיצוי פסיכולוגי": הצרכנים מקדימים קניות מתוך תחושת דחיפות, גם אם ההשלכות בפועל טרם מורגשות במלואן. אבל התחזיות קדימה פחות מעודדות. בבנקים כמו ברקליס כבר עדכנו את תחזיות הרווח של חברות כמו ג'נרל מוטורס כלפי מטה, עם צפי לפגיעה תפעולית של
עד 40% בשנת 2025. סך העלויות הנוספות הצפויות למגזר הרכב בלבד עשויות להגיע ל-108 מיליארד דולר, לפי מחקר עדכני של המרכז לחקר תעשיית הרכב בארה"ב.
הממשל מצדו מבקש לקדם "תחייה תעשייתית" בארה"ב, באמצעות עידוד לייצור מקומי. אך המעבר הזה
דורש זמן, השקעות, שינויי תשתית, ומבנים עסקיים שלמים. בינתיים, העלויות נופלות על הצרכנים והחברות, והשווקים מגיבים בהתאם: מניית ג'נרל מוטורס ירדה בכ-12% מאז הבחירות, סטלנטיס בכ-32%, ופורד, שמייצרת 80% מהרכבים שלה בארה"ב, נפגעה פחות, עם ירידה של 5% בלבד.
המספרים החזקים שמציגות כעת החברות עלולים לשדר אופטימיות שגויה. הכלכלנים מזהירים שמדובר ב"הקדמת תרופה למכה", אך המכה עצמה, כלומר האטה בצריכה, עדיין צפויה להגיע. אם הצרכנים כבר רכשו את מה שתכננו לרבעונים הקרובים, ואם עלויות הייצור אכן יעלו כפי
שצופים, נראה שהחולשה תתחיל להופיע כבר ברבעון השני. ייתכן שנראה האטה במכירות, שחיקה בשולי הרווח, ואולי אף ביטול תחזיות רווח מצד חברות נוספות, כפי שעשתה כבר ג'נרל מוטורס. בעוד השווקים עדיין מגיבים באיפוק, ייתכן שהמשקיעים יתעוררו רק כשיגיעו הדוחות של הרבעון השני,
ושם כבר לא תהיה את רוח הגב מהצריכה המוקדמת שתמכה בביצועים.
B2 (X)10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות
הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.
הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה
המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר.
1 # ארצות הברית
תקציב ביטחון: 997 מיליארד
דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)
- ארה"ב פורסת מערכת THAAD בישראל - איך השווקים יגיבו?
- לוקהיד מרטין עקפה את הציפיות ועדכנה תחזיות - המניה עולה ב-3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים.
זוהראן ממדני (X)"לא נשקיע באג"ח ישראל" ו"אינתיפאדה גלובלית"
זוהראן ממדני מוביל בהתמודדות על ראשות העיר ניו יורק; איך זה ייתכן שעם תמיכה ב-BDS, התקפות נגד ישראל, ובריחה מביקורת על החמאס, האיש הזה עם סיכויים גבוהים להיות ראש העיר?
זוהראן ממדני, בן 33, הפך בשנה האחרונה האחרונים לדמות המרכזית והשנויה ביותר במחלוקת במערכת הבחירות הנוכחית לראשות עיריית ניו יורק, ולא רק בזירה המקומית.
בעוד תומכיו רואים בו סמל לשינוי חברתי עמוק ולרוח חדשה בפוליטיקה העירונית, מתנגדיו מזהירים מפני עמדות שהוא מייצג בנוגע לישראל, ליהדות ולמדיניות חוץ אמריקאית. ממדני נמנע מגינויים ישירים של חמאס, הביע בעבר תמיכה בתנועת BDS, והתבטאויותיו נתפסו בעיני רבים ככאלה שמטשטשות את הגבול בין ביקורת לגיטימית על מדינה לבין התנגדות לעצם קיומה.
ממדני מוביל בהתמודדות על ראשות העיר ניו יורק. והשאלה הכי חשובה שצריך לשאול היא מה המשמעות של זה? אם אדם שתומך ב-BDS, מתקיף את ישראל וטוען שהיא מבצעת רצח עם, ונמנע מביקורת על החמאס, הוא בעל הסיכויים הגדולים ביותר להיות ראש עיר, מה זה אומר על תושבי ניו יורק והיחס שלהם לישראל וישראלים?
הרבה שאלות, לא לכולן יש תשובות ברורות. הנה שאלות ותשובות על התופעה - זוהראן ממדני
מה עמדת ממדני כלפי ישראל?
ממדני מציג עצמו כמבקר נחרץ של מדיניות ישראל בעזה ובשטחים. הוא מכנה את פעולות ישראל בעזה "רצח עם", קורא לחקירת פשעי מלחמה, ותומך בתנועת BDS (חרם, נטישת השקעות וסנקציות). הוא הבהיר במפגש עם בכירים עסקיים כי "רכישת אג"ח של מדינת ישראל מכספי הפנסיה של עובדי העיר מהווה ביטוי לערכים שלנו. איני רואה מקום לחדש את ההשקעה, גם אם קיימים שיקולים פיננסיים לכך". עמדתו זו הופכת אותו לדמות מרכזית במאבק על אופי היחסים בין ניו יורק לישראל, ומעוררת תגובות חריפות הן מהקהילה היהודית והן מהממסד הפוליטי האמריקאי.
- אג"ח ישראל OUT; המועמד המוביל לראשות עיריית ניו יורק: "לא נשקיע באג"ח של ישראל"
- "אינתיפאדה גלובלית" - כשמתמודד עיקרי לראשות ניו יורק אומר את זה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האם ממדני תומך ב-BDS?
כן. ממדני הביע בעבר תמיכה גלויה בתנועת BDS, הקוראת לחרם כלכלי ואקדמי על ישראל. עמדה זו הפכה אותו למטרה של קבוצות פרו-ישראליות כמו AIPAC, שהשקיעו כבר מעל 3 מיליון דולר בקמפיין נגדו. תנועת BDS נתפסת בעיני תומכי ישראל כניסיון לערער את לגיטימיות קיומה של המדינה, ולא רק כביקורת על מדיניות ספציפית. ממדני, מצדו, טוען כי "הביקורת שלי היא על מדיניות, לא על יהודים. אני תומך בחופש, צדק וביטחון לשני העמים". עם זאת, הוא גייס תמיכה מקבוצות פרוגרסיביות יהודיות כמו Jewish Voice for Peace, המזדהות עם ביקורת על ישראל מתוך נקודת מבט יהודית-פרוגרסיבית.
מה המשמעות של הצהרתו שלא ישקיע באג"ח ישראל?
