למרות שהיא ניצבת בפני סיכונים כמו כל חברה בינלאומית בימים אלה, נטפליקס Netflix, Inc 0.15%  עשויה להיות חברת הטכנולוגיה שתחלוף דרך מלחמת הסחר עם הנזק המזערי ביותר. בניגוד ליצרניות מוצרים כמו אפל, שמנייתה צנחה ב-16% מאז שהנשיא דונלד טראמפ הכריז על המכסים החדשים בשבוע שעבר, מניית נטפליקס ירדה רק ב-3%. מדד S&P 500 ירד ב-9% באותה תקופה. בשונה מחברות טכנולוגיה גדולות רבות, נטפליקס משולבת בכלכלות מקומיות ברחבי העולם. פגיעה בפלטפורמת הסטרימינג עלולה להתברר כלא אטרקטיבית עבור מדינות רבות.

נטפליקס עדיין ניצבת בפני אותו איום רחב כמו כולם — שמלחמת סחר תשקיע את הכלכלה העולמית למיתון עמוק. ביום שני במועדון הכלכלי של ניו יורק, מנכ"ל בלקרוק, לארי פינק, אמר כי "רוב המנכ"לים שאני מדבר איתם היו אומרים שאנחנו כנראה במיתון כרגע". נטפליקס ככל הנראה תחווה ירידה מסוימת במספר המנויים במיתון עולמי, אך בידור במחיר נמוך שרד ואפילו שגשג באופן מסורתי בתקופות של האטה כלכלית. השפל הגדול נחשב על ידי רבים כ"תור הזהב של הוליווד".

אך משקיעים צריכים להתחשב גם באיום של פעולות תגמול במלחמת סחר מתגברת. מוצרים אמריקאיים נמצאים במוקד הכוונת של מדינות אחרות, ואמצעי-הנגד עשויים לכלול מה שידוע כ"מסי שירותים דיגיטליים". נטפליקס כבר נתקלת באלה במספר מדינות, יחד עם דרישות נוספות להשקיע בהפקות סרטים מקומיות. המסים נעים בדרך כלל בטווח של 2% עד 5% מההכנסות. במלחמת סחר, מדינות זרות יכולות להעלות את התעריפים הללו, בעוד מדינות אחרות עשויות להטיל חדשים.

מסים - נטל פוליטי מקומי

נטפליקס, המבוססת על מנויים, עשויה לקבל יחס שונה מאשר שירותים מבוססי פרסום כמו גוגל של אלפאבית ופייסבוק של מטא. מסים גבוהים על פרסום עשויים להגיע למחירי הצרכן, אך הדבר מוסתר מהם כעלות אחת מיני רבות — ולכן נוח יותר פוליטית. עם מנויים, לעומת זאת, מס דיגיטלי יוביל לעליות מחירים ישירות, ונטפליקס בוודאי תתקשר את הסיבה לעלייה. זה הופך את מיסי המנויים הדיגיטליים לנטל פוליטי מקומי.

• המלחמה על וורנר ברדרס: לארי אליסון מספק ערבות אישית לעסקה
• דירקטוריון וורנר קורא לבעלי המניות לדחות את הצעת פרמאונט
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מדינות יכולות גם להטיל דרישות חדשות להשקעה מקומית, אך מהלך כזה עשוי למעשה להגן על נטפליקס, שכבר משקיעה באופן משמעותי בכלכלות המקומיות. משנת 2020 עד 2023, לפי האנליסט לורן יון מברנשטיין, נטפליקס השקיעה 6.8 מיליארד דולר באירופה ומפעילה 11 משרדים מקומיים ומרכזי הפקה.

נטפליקס גם מרשה תוכן זר רב, לפי יון; 60% מכל הכותרים בנטפליקס הם ממקורות שאינם אמריקאיים. "אף פלטפורמה אחרת לא מתקרבת למה שנטפליקס עושה", אמר יון. דמי הרישוי הללו למפיקים מקומיים הם סיבה נוספת לכך שמדינות עשויות להיזהר מלהעניש את נטפליקס.

נטפליקס עשויה להיות מוגנת אפילו מחרמות בינלאומיים על מוצרים אמריקאיים. החברה היא שירות הסטרימינג מספר אחת כמעט בכל שוק בו היא מתחרה, ויהיה קשה להחליף אותה באלטרנטיבות מקומיות. אפילו בצרפת, שם הממשלה משקיעה מאמץ רב בהגנה על התרבות המקומית, לקנאל פלוס הצרפתית יש בסיס מנויים קטן בהרבה מזה של נטפליקס, לפי יון.

• 1.8 מיליארד דולר: כשהלוטו וחג המולד נפגשים
• טויוטה: ירידה במכירות אחרי 11 חודשים של עליות, הלחץ מסין מתגבר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...

מודל עסקים מבוזר

אחד היתרונות המשמעותיים של נטפליקס מול מתחריה הוא מודל העסקים המבוזר שלה. בניגוד לאפל, שמייצרת את מכשיריה בעיקר בסין ולכן פגיעה במיוחד ממכסים, או לאמזון, שמסתמכת על מרכזי לוגיסטיקה ומשלוחים פיזיים, נטפליקס מפעילה מודל דיגיטלי טהור שפחות חשוף לשיבושים בשרשרת האספקה.

ההשקעות של נטפליקס בתוכן מקומי לא רק יוצרות רצון טוב פוליטי, אלא גם מגדילות את בסיס המנויים שלה ברחבי העולם. בשנים האחרונות, הצלחות כמו "משחק הדיונון" מקוריאה הדרומית ו"לה קסה דה פפל" מספרד הפכו ללהיטים גלובליים, והדגימו את האסטרטגיה של החברה לתמוך ביוצרים מקומיים תוך מינוף התוכן שלהם לקהלים בינלאומיים.

יתרון נוסף שיש לנטפליקס הוא מבנה המחירים שלה. בתקופות של אי-ודאות כלכלית, צרכנים נוטים לצמצם את ההוצאות על בידור מחוץ לבית, כמו הליכה לקולנוע או למסעדות, אך ממשיכים להחזיק במנויים לשירותי סטרימינג. עם מחיר חודשי נמוך יחסית, נטפליקס מציעה ערך משמעותי למנויים המחפשים בידור במחיר סביר.

גם אם מלחמת הסחר תחריף, לממשלות יהיה אינטרס מוגבל לפגוע בשירות שהפך לחלק מרכזי כל כך בחיי הפנאי של אזרחיהן. הפרעה לשירות פופולרי כמו נטפליקס עלולה לעורר תגובת נגד פוליטית חזקה, מה שהופך מהלך כזה לפחות אטרקטיבי עבור מעצבי מדיניות.

נטפליקס נסחרת כעת לפי שווי של 369.9 מיליארד דולר, לאחר שמנייתה ירדה כאמור ב-3% מתחילת השנה ועלתה ב-37.5% ב-12 החודשים האחרונים.