נטפליקס
צילום: Venti Views on Unsplash

נטפליקס - המנצחת הסמויה במלחמת הסחר של טראמפ

בזמן שמניות הטכנולוגיה צונחות, ענקית הסטרימינג נפגעת פחות הודות למודל עסקי מבוזר והשקעות מקומיות של מיליארדים ברחבי העולם

אדיר בן עמי | (2)


למרות שהיא ניצבת בפני סיכונים כמו כל חברה בינלאומית בימים אלה, נטפליקס Netflix, Inc -2.95%  עשויה להיות חברת הטכנולוגיה שתחלוף דרך מלחמת הסחר עם הנזק המזערי ביותר. בניגוד ליצרניות מוצרים כמו אפל, שמנייתה צנחה ב-16% מאז שהנשיא דונלד טראמפ הכריז על המכסים החדשים בשבוע שעבר, מניית נטפליקס ירדה רק ב-3%. מדד S&P 500 ירד ב-9% באותה תקופה. בשונה מחברות טכנולוגיה גדולות רבות, נטפליקס משולבת בכלכלות מקומיות ברחבי העולם. פגיעה בפלטפורמת הסטרימינג עלולה להתברר כלא אטרקטיבית עבור מדינות רבות.


נטפליקס עדיין ניצבת בפני אותו איום רחב כמו כולם — שמלחמת סחר תשקיע את הכלכלה העולמית למיתון עמוק. ביום שני במועדון הכלכלי של ניו יורק, מנכ"ל בלקרוק, לארי פינק, אמר כי "רוב המנכ"לים שאני מדבר איתם היו אומרים שאנחנו כנראה במיתון כרגע". נטפליקס ככל הנראה תחווה ירידה מסוימת במספר המנויים במיתון עולמי, אך בידור במחיר נמוך שרד ואפילו שגשג באופן מסורתי בתקופות של האטה כלכלית. השפל הגדול נחשב על ידי רבים כ"תור הזהב של הוליווד".


אך משקיעים צריכים להתחשב גם באיום של פעולות תגמול במלחמת סחר מתגברת. מוצרים אמריקאיים נמצאים במוקד הכוונת של מדינות אחרות, ואמצעי-הנגד עשויים לכלול מה שידוע כ"מסי שירותים דיגיטליים". נטפליקס כבר נתקלת באלה במספר מדינות, יחד עם דרישות נוספות להשקיע בהפקות סרטים מקומיות. המסים נעים בדרך כלל בטווח של 2% עד 5% מההכנסות. במלחמת סחר, מדינות זרות יכולות להעלות את התעריפים הללו, בעוד מדינות אחרות עשויות להטיל חדשים.



מסים - נטל פוליטי מקומי

נטפליקס, המבוססת על מנויים, עשויה לקבל יחס שונה מאשר שירותים מבוססי פרסום כמו גוגל של אלפאבית ופייסבוק של מטא. מסים גבוהים על פרסום עשויים להגיע למחירי הצרכן, אך הדבר מוסתר מהם כעלות אחת מיני רבות — ולכן נוח יותר פוליטית. עם מנויים, לעומת זאת, מס דיגיטלי יוביל לעליות מחירים ישירות, ונטפליקס בוודאי תתקשר את הסיבה לעלייה. זה הופך את מיסי המנויים הדיגיטליים לנטל פוליטי מקומי.


מדינות יכולות גם להטיל דרישות חדשות להשקעה מקומית, אך מהלך כזה עשוי למעשה להגן על נטפליקס, שכבר משקיעה באופן משמעותי בכלכלות המקומיות. משנת 2020 עד 2023, לפי האנליסט לורן יון מברנשטיין, נטפליקס השקיעה 6.8 מיליארד דולר באירופה ומפעילה 11 משרדים מקומיים ומרכזי הפקה.


נטפליקס גם מרשה תוכן זר רב, לפי יון; 60% מכל הכותרים בנטפליקס הם ממקורות שאינם אמריקאיים. "אף פלטפורמה אחרת לא מתקרבת למה שנטפליקס עושה", אמר יון. דמי הרישוי הללו למפיקים מקומיים הם סיבה נוספת לכך שמדינות עשויות להיזהר מלהעניש את נטפליקס.


נטפליקס עשויה להיות מוגנת אפילו מחרמות בינלאומיים על מוצרים אמריקאיים. החברה היא שירות הסטרימינג מספר אחת כמעט בכל שוק בו היא מתחרה, ויהיה קשה להחליף אותה באלטרנטיבות מקומיות. אפילו בצרפת, שם הממשלה משקיעה מאמץ רב בהגנה על התרבות המקומית, לקנאל פלוס הצרפתית יש בסיס מנויים קטן בהרבה מזה של נטפליקס, לפי יון.

קיראו עוד ב"גלובל"



מודל עסקים מבוזר

אחד היתרונות המשמעותיים של נטפליקס מול מתחריה הוא מודל העסקים המבוזר שלה. בניגוד לאפל, שמייצרת את מכשיריה בעיקר בסין ולכן פגיעה במיוחד ממכסים, או לאמזון, שמסתמכת על מרכזי לוגיסטיקה ומשלוחים פיזיים, נטפליקס מפעילה מודל דיגיטלי טהור שפחות חשוף לשיבושים בשרשרת האספקה.


ההשקעות של נטפליקס בתוכן מקומי לא רק יוצרות רצון טוב פוליטי, אלא גם מגדילות את בסיס המנויים שלה ברחבי העולם. בשנים האחרונות, הצלחות כמו "משחק הדיונון" מקוריאה הדרומית ו"לה קסה דה פפל" מספרד הפכו ללהיטים גלובליים, והדגימו את האסטרטגיה של החברה לתמוך ביוצרים מקומיים תוך מינוף התוכן שלהם לקהלים בינלאומיים.


יתרון נוסף שיש לנטפליקס הוא מבנה המחירים שלה. בתקופות של אי-ודאות כלכלית, צרכנים נוטים לצמצם את ההוצאות על בידור מחוץ לבית, כמו הליכה לקולנוע או למסעדות, אך ממשיכים להחזיק במנויים לשירותי סטרימינג. עם מחיר חודשי נמוך יחסית, נטפליקס מציעה ערך משמעותי למנויים המחפשים בידור במחיר סביר.


גם אם מלחמת הסחר תחריף, לממשלות יהיה אינטרס מוגבל לפגוע בשירות שהפך לחלק מרכזי כל כך בחיי הפנאי של אזרחיהן. הפרעה לשירות פופולרי כמו נטפליקס עלולה לעורר תגובת נגד פוליטית חזקה, מה שהופך מהלך כזה לפחות אטרקטיבי עבור מעצבי מדיניות.


נטפליקס נסחרת כעת לפי שווי של 369.9 מיליארד דולר, לאחר שמנייתה ירדה כאמור ב-3% מתחילת השנה ועלתה ב-37.5% ב-12 החודשים האחרונים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 09/04/2025 08:53
    הגב לתגובה זו
    צרכנים בעולם עשויים להחרים את נטפליקס ולעבור לבידור מקומי..
  • 1.
    אנונימי 09/04/2025 00:04
    הגב לתגובה זו
    גוגל טובה ממנה זולה ממנה וירדה הרבה יותר ממנה. גם גוגל לא חשופה ונשחטה. מיתון יגרום לאנשים לצמצם הוצאות דוגמת נטפליקס. כמה מכם יפסיקו לגלגל או להשתמש בוויז או בגמני הבינה המלכותית או יוטיוב. זה מול סטרימינג בלבד
עלי אקספרס, צילום אתרעלי אקספרס, צילום אתר

אתם הולכים לשלם יותר בעליאקספרס - וזה לא קשור לסמוטריץ'

סין מהדקת את הפיקוח על המוכרים בפלטפורמות הדיגיטליות; חוק חדש מחייב את הפלטפורמות להעביר דאטה מלא על המוכרים, וגביית המסים זינקה כ-13%; הסוחרים בסין מזהירים: "המרווחים נעלמו, נצטרך להעלות מחירים"

מנדי הניג |

בעשור האחרון, סין אפשרה לסוחרים באונליין לצמוח כמעט בלי הפרעה. הממשל בבייג'ינג ראה באיקומרס מנוע צמיחה אדיר שדוחף את הכלכלה קדימה, מייצר מקומות עבודה ומחזק את הייצוא. אמנם יש תקנות וחוקי מס אבל בפועל היה מאוד קשה לרשויות המס בסין לעקוב אחרי מיליוני מוכרים קטנים שפתחו "באסטות דיגיטליות" בעלי-אקספרס, עליבאבא, שיין ובעשרות האתרים הסיניים האחרים. רובם דיווחו על הכנסות אפסיות או לא דיווחו בכלל.

חוסר האכיפה הזה תפקד למעשה כסובסידיה. זה מה שאפשר לסוחר סיני למכור לכם חולצה ב-2 דולר או אוזניות ב-5 דולרים כולל משלוח. כשהסוחר לא משלם 13% מע"מ ומסי חברות במדינה, שלו הוא יכול לשבור את השוק הגלובלי, וזה עוד מבלי לדבר כמובן על עליות הייצור המופחתות בסין. הרבה מאוד סוחרים דיווחו על הכנסות זניחות והעלימו מיסים אבל כל זה עומד להשתנות וכנראה גם הישראלים, שאוהבים מאוד את האתרים הסיניים הזולים כשעל פי הערכות היקף ההזמנות מחו"ל מדי שנה הוא בין 60 ל-80 מיליון חבילות. עלי-אקספרס מחזיקה לפי ההערכות ב-50% עד 60% מכלל החבילות הנכנסות לישראל מחו"ל והיא הקמעונאית המקוונת הגדולה ביותר בישראל במונחי הכנסות, עם מכירות שנאמדו ב-2024 בכ-1.6 מיליארד דולר מהשוק הישראלי בלבד.

הרשויות בסין מגבירות את האכיפה על הסוחרים באונליין. כחלק ממאמץ רחב להגדיל את ההכנסות של המדינה שנמצאת בתקופה של האטה כלכלית, עם חולשה בשוק הנדל"ן וירידה במקורות מימון מסורתיים. 

הפרצה נסגרה וגביית המסים זינקה ב-12.7%

באוקטובר האחרון נכנס חוק חדש שהשפיע על כל פלטפורמות האיקומרס. "התקנות לדיווח מידע הקשור למסים על ידי מפעילי פלטפורמות אינטרנט". החוק לא יוצר מס חדש אלא משנה מהיסוד את אופן האכיפה. במקום להסתמך על דיווח עצמי של מיליוני סוחרים קטנים, האחריות מועברת לפלטפורמות עצמן, שמחויבות בדיווח רבעוני, אוטומטי ומפורט לרשויות המס. הדיווח כולל זיהוי מלא של הסוחרים, נתוני מכירות מדויקים, תקבולים, וגם הכנסות מעולמות הלייב סטרימינג והמשפיענים, כולל מתנות דיגיטליות. המידע שמועבר מהפלטפורמות מוצלב בזמן אמת מול הדיווחים של הסוחרים, וכל פער מוביל להתראה מיידית. 

במקביל, החוק סוגר פרצה רווחת ביצוא, ומחייב רישום וזיהוי מלא של כל סוחר לפני יצוא סחורה מהמדינה. בבייג’ינג מציגים את המהלך כחלק מתפיסת “שגשוג משותף”, שמטרתה לייצר שוויון בנטל בין מסחר מקוון לפיזי וליישר קו עם תקני ה-OECD, אבל בשטח זה משמעותי מאוד. בשביל סוחרים שפעלו על שולי רווח דקים של 5%-10%, תשלום מע"מ מלא של 13% עלול להפוך פעילות רווחית להפסדית, ולהוביל או לסגירת עסקים או לגלגול העלויות לצרכנים.

רכב חשמלי. צילום: Pexelsרכב חשמלי. צילום: Pexels

שוק כלי הרכב החשמליים מאט: הצמיחה נמשכת, אך בקצב נמוך יותר

תחזיות מצביעות על עלייה של כ־13% במכירות העולמיות ב־2026, לצד נסיגה בארה״ב, בלימה באירופה והמשך צמיחה מתונה בסין, כאשר תשתיות טעינה והעדפות צרכנים מעצבות מחדש את קצב המעבר להנעה חשמלית

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רכב חשמלי

שוק הרכב החשמלי העולמי נכנס לשלב חדש, מתון יותר, לאחר כמה שנים של צמיחה מהירה שנשענה בעיקר על הביקוש מסין. תחזיות עדכניות מצביעות על כך שבשנים הקרובות קצב הגידול במכירות רכבים חשמליים צפוי להאט, גם אם מספר כלי הרכב החשמליים הנמכרים ימשיך לעלות.

לפי הערכות בוול-סטריט, מכירות הרכב החשמלי בעולם צפויות להגיע בשנת 2026 לכ־24 מיליון יחידות, עלייה של כ־13% לעומת השנה הקודמת. מדובר בקצב צמיחה נמוך משמעותית מהשנים האחרונות, שבהן נרשמו שיעורי גידול דו־ספרתיים גבוהים בהרבה, על רקע מעבר מואץ מהנעת בנזין ודיזל. ההאטה נובעת משילוב של כמה מגמות מקבילות. בסין, השוק הגדול בעולם לרכב חשמלי, קצב הגידול נותר חיובי אך מתון יותר. באירופה נרשמת ירידה בקצב האימוץ, בין היתר בשל התאמות רגולטוריות, ואילו בארצות הברית נרשמת נסיגה של ממש במספר כלי הרכב החשמליים הנמכרים.


ארה״ב ואירופה לעומת סין

בארה״ב, לפי תחזיות בענף, מכירות רכבים חשמליים צפויות לרדת השנה בכמעט שליש לעומת 2025. השוק האמריקאי, שרשם שיא בשנה שעברה, מושפע בין היתר מהפחתת תמריצים ממשלתיים ומהעדפה גוברת של צרכנים לדגמים היברידיים על פני רכבים חשמליים מלאים.

גם באירופה ניכרת בלימה יחסית. לאחר זינוק חד במכירות ב־2025, התחזיות לשנה הקרובה מדברות על צמיחה מתונה יותר. החלטות רגולטוריות לדחות או לרכך מגבלות על מכירת רכבי בנזין ודיזל יצרו אי־ודאות, והובילו יצרנים וצרכנים כאחד לאמץ גישה זהירה יותר.

סין, לעומת זאת, ממשיכה להיות מנוע הצמיחה המרכזי של הענף. מכירות רכבים חשמליים ופלאג־אין במדינה צפויות לעלות גם השנה, אך בשיעור נמוך מזה שנרשם בעשור האחרון. לאחר תקופה של סובסידיות נדיבות ותמיכה ממשלתית רחבה, הענף הסיני מתמודד כעת עם שוק בוגר יותר ועם תחרות פנימית גוברת. היצרנים הסיניים, ובראשם BYD, מילאו תפקיד מרכזי בהרחבת השוק בשנים האחרונות, בעיקר באמצעות דגמים זולים יחסית שהציבו לחץ תחרותי על יצרנים מערביים. מהלך זה סייע להאצת האימוץ, אך גם פגע בשולי הרווח של חלק מהחברות הוותיקות.