נטפליקס
צילום: Venti Views on Unsplash

נטפליקס - המנצחת הסמויה במלחמת הסחר של טראמפ

בזמן שמניות הטכנולוגיה צונחות, ענקית הסטרימינג נפגעת פחות הודות למודל עסקי מבוזר והשקעות מקומיות של מיליארדים ברחבי העולם

אדיר בן עמי | (2)


למרות שהיא ניצבת בפני סיכונים כמו כל חברה בינלאומית בימים אלה, נטפליקס Netflix, Inc 0.89%  עשויה להיות חברת הטכנולוגיה שתחלוף דרך מלחמת הסחר עם הנזק המזערי ביותר. בניגוד ליצרניות מוצרים כמו אפל, שמנייתה צנחה ב-16% מאז שהנשיא דונלד טראמפ הכריז על המכסים החדשים בשבוע שעבר, מניית נטפליקס ירדה רק ב-3%. מדד S&P 500 ירד ב-9% באותה תקופה. בשונה מחברות טכנולוגיה גדולות רבות, נטפליקס משולבת בכלכלות מקומיות ברחבי העולם. פגיעה בפלטפורמת הסטרימינג עלולה להתברר כלא אטרקטיבית עבור מדינות רבות.


נטפליקס עדיין ניצבת בפני אותו איום רחב כמו כולם — שמלחמת סחר תשקיע את הכלכלה העולמית למיתון עמוק. ביום שני במועדון הכלכלי של ניו יורק, מנכ"ל בלקרוק, לארי פינק, אמר כי "רוב המנכ"לים שאני מדבר איתם היו אומרים שאנחנו כנראה במיתון כרגע". נטפליקס ככל הנראה תחווה ירידה מסוימת במספר המנויים במיתון עולמי, אך בידור במחיר נמוך שרד ואפילו שגשג באופן מסורתי בתקופות של האטה כלכלית. השפל הגדול נחשב על ידי רבים כ"תור הזהב של הוליווד".


אך משקיעים צריכים להתחשב גם באיום של פעולות תגמול במלחמת סחר מתגברת. מוצרים אמריקאיים נמצאים במוקד הכוונת של מדינות אחרות, ואמצעי-הנגד עשויים לכלול מה שידוע כ"מסי שירותים דיגיטליים". נטפליקס כבר נתקלת באלה במספר מדינות, יחד עם דרישות נוספות להשקיע בהפקות סרטים מקומיות. המסים נעים בדרך כלל בטווח של 2% עד 5% מההכנסות. במלחמת סחר, מדינות זרות יכולות להעלות את התעריפים הללו, בעוד מדינות אחרות עשויות להטיל חדשים.



מסים - נטל פוליטי מקומי

נטפליקס, המבוססת על מנויים, עשויה לקבל יחס שונה מאשר שירותים מבוססי פרסום כמו גוגל של אלפאבית ופייסבוק של מטא. מסים גבוהים על פרסום עשויים להגיע למחירי הצרכן, אך הדבר מוסתר מהם כעלות אחת מיני רבות — ולכן נוח יותר פוליטית. עם מנויים, לעומת זאת, מס דיגיטלי יוביל לעליות מחירים ישירות, ונטפליקס בוודאי תתקשר את הסיבה לעלייה. זה הופך את מיסי המנויים הדיגיטליים לנטל פוליטי מקומי.


מדינות יכולות גם להטיל דרישות חדשות להשקעה מקומית, אך מהלך כזה עשוי למעשה להגן על נטפליקס, שכבר משקיעה באופן משמעותי בכלכלות המקומיות. משנת 2020 עד 2023, לפי האנליסט לורן יון מברנשטיין, נטפליקס השקיעה 6.8 מיליארד דולר באירופה ומפעילה 11 משרדים מקומיים ומרכזי הפקה.


נטפליקס גם מרשה תוכן זר רב, לפי יון; 60% מכל הכותרים בנטפליקס הם ממקורות שאינם אמריקאיים. "אף פלטפורמה אחרת לא מתקרבת למה שנטפליקס עושה", אמר יון. דמי הרישוי הללו למפיקים מקומיים הם סיבה נוספת לכך שמדינות עשויות להיזהר מלהעניש את נטפליקס.


נטפליקס עשויה להיות מוגנת אפילו מחרמות בינלאומיים על מוצרים אמריקאיים. החברה היא שירות הסטרימינג מספר אחת כמעט בכל שוק בו היא מתחרה, ויהיה קשה להחליף אותה באלטרנטיבות מקומיות. אפילו בצרפת, שם הממשלה משקיעה מאמץ רב בהגנה על התרבות המקומית, לקנאל פלוס הצרפתית יש בסיס מנויים קטן בהרבה מזה של נטפליקס, לפי יון.

קיראו עוד ב"גלובל"



מודל עסקים מבוזר

אחד היתרונות המשמעותיים של נטפליקס מול מתחריה הוא מודל העסקים המבוזר שלה. בניגוד לאפל, שמייצרת את מכשיריה בעיקר בסין ולכן פגיעה במיוחד ממכסים, או לאמזון, שמסתמכת על מרכזי לוגיסטיקה ומשלוחים פיזיים, נטפליקס מפעילה מודל דיגיטלי טהור שפחות חשוף לשיבושים בשרשרת האספקה.


ההשקעות של נטפליקס בתוכן מקומי לא רק יוצרות רצון טוב פוליטי, אלא גם מגדילות את בסיס המנויים שלה ברחבי העולם. בשנים האחרונות, הצלחות כמו "משחק הדיונון" מקוריאה הדרומית ו"לה קסה דה פפל" מספרד הפכו ללהיטים גלובליים, והדגימו את האסטרטגיה של החברה לתמוך ביוצרים מקומיים תוך מינוף התוכן שלהם לקהלים בינלאומיים.


יתרון נוסף שיש לנטפליקס הוא מבנה המחירים שלה. בתקופות של אי-ודאות כלכלית, צרכנים נוטים לצמצם את ההוצאות על בידור מחוץ לבית, כמו הליכה לקולנוע או למסעדות, אך ממשיכים להחזיק במנויים לשירותי סטרימינג. עם מחיר חודשי נמוך יחסית, נטפליקס מציעה ערך משמעותי למנויים המחפשים בידור במחיר סביר.


גם אם מלחמת הסחר תחריף, לממשלות יהיה אינטרס מוגבל לפגוע בשירות שהפך לחלק מרכזי כל כך בחיי הפנאי של אזרחיהן. הפרעה לשירות פופולרי כמו נטפליקס עלולה לעורר תגובת נגד פוליטית חזקה, מה שהופך מהלך כזה לפחות אטרקטיבי עבור מעצבי מדיניות.


נטפליקס נסחרת כעת לפי שווי של 369.9 מיליארד דולר, לאחר שמנייתה ירדה כאמור ב-3% מתחילת השנה ועלתה ב-37.5% ב-12 החודשים האחרונים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 09/04/2025 08:53
    הגב לתגובה זו
    צרכנים בעולם עשויים להחרים את נטפליקס ולעבור לבידור מקומי..
  • 1.
    אנונימי 09/04/2025 00:04
    הגב לתגובה זו
    גוגל טובה ממנה זולה ממנה וירדה הרבה יותר ממנה. גם גוגל לא חשופה ונשחטה. מיתון יגרום לאנשים לצמצם הוצאות דוגמת נטפליקס. כמה מכם יפסיקו לגלגל או להשתמש בוויז או בגמני הבינה המלכותית או יוטיוב. זה מול סטרימינג בלבד
סין מניותסין מניות

סין עוברת למתקפה - מדיניות כלכלית מרחיבה בשנה הבאה

סין מתכננת לאמץ מדיניות פיסקלית מרחיבה בשנת 2026, כדי להניע מחדש את הצמיחה הכלכלית

רן קידר |

סין מתכננת לאמץ מדיניות פיסקלית מרחיבה בשנת 2026, במטרה להניע מחדש את הצמיחה הכלכלית. על פי הצהרה רשמית של משרד האוצר, הממשלה מתכננת הרחבה ניכרת של ההוצאה התקציבית. המדיניות החדשה באה על רקע אתגרים כלכליים מורכבים, ובראשם משבר נדל"ן ממושך ולחצים חיצוניים הולכים וגוברים לרבות מלחמת המכסים מול ארה"ב, אם כי חשוב להדגיש כי סין מצאה תחליפים לשוק האמריקאי, ומול ירידה משמעותית במכירות לארה"ב היא מעלה מכירות בשווקים אחרים בעולם. 


השקעות אסטרטגיות במגזרי העתיד

ההשקעות הממשלתיות יתמקדו בתחומים אסטרטגיים: ייצור מתקדם, חדשנות טכנולוגית ופיתוח הון אנושי. צעדים אלו חיוניים כדי להשאיר את סין תחרותית בשווקים העולמיים וגם כדי להתגבר על משבר הנדל"ן שקיים במדינה שפוגע בתעסוקה ובביקושים הפנימיים.


משרד האוצר הסיני הדגיש כי הביקושים המקומיים יהוו את עמוד השדרה של הצמיחה ב-2026. התכנית כוללת צעדים להגדלת הכנסות משקי הבית ועידוד הצריכה, תוך הפחתת התלות ביצוא והשקעות זרות. בין היוזמות הבולטות: תכנית לאומית להחלפת מוצרי צריכה, המעניקה סובסידיות לרכישת מכשירי חשמל חסכוניים באנרגיה. התכנית כבר הניבה תוצאות מרשימות, עם עלייה ניכרת בהיקף הרכישות באזורי הפריפריה.

משרד האוצר הסיני מתכנן גם לשפר את מנגנון הנפקת אגרות החוב הממשלתיות, במטרה להבטיח יעילות מירבית והגברת גמישות בניהול התקציב. שינוי זה מגיע על רקע מגבלות המדיניות המוניטרית - עם שיעורי ריבית נמוכים שאינם מאפשרים הפחתה נוספת, הכלים הפיסקליים הופכים למרכזיים יותר. המהלך שם את סין בניגוד למדיניות מצמצמת שאימצו כלכלות רבות אחרות, תוך ניסיון לאזן בין יציבות פיננסית לבין תמריצי צמיחה.

ההחלטה להרחיב את ההוצאה הממשלתית משקפת הבנה עמוקה של המורכבות הכלכלית. כמדינה בעלת היקפי הייצור והצריכה הגדולים בעולם, סין מכירה בצורך להתאים את המדיניות באופן שוטף. בשנה שחלפה, למשל, המדינה סייעה לעסקים קטנים ובינוניים באמצעות הלוואות בערבות ממשלתית, צעד שסייע לשמר רמות תעסוקה יציבות.


מייקל ברי. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל ברי. קרדיט: רשתות חברתיות

מייקל ברי חוזר להמר נגד השוק: "בועת ה-AI מזכירה את הדוט-קום"

המשקיע שהתפרסם במשבר הסאב־פריים מהמר נגד אנבידיה ופלנטיר, מזהיר מהשקעות יתר בתשתיות בינה מלאכותית ומודה שקשה לדעת מתי התיקון יגיע; האם ברי הוא זמר של להיט אחד?

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מייקל ברי

מייקל ברי, המשקיע שהתפרסם בזכות ההימור נגד שוק הדיור האמריקאי לפני משבר 2008, חוזר להמר שוב נגד השוק. הפעם הוא מפנה את הזרקור אל שוק הבינה המלאכותית, שלדבריו מתנהל במנותק מהמציאות הכלכלית. בניגוד לעבר, ברי אינו מנהל כיום קרן גידור פעילה, אך הוא ממשיך לנסות להשפיע על השיח בוול סטריט דרך פוזיציות ממוקדות וחשיפה ציבורית.

הזיכרון הקולקטיבי של ברי כרוך בעיקר בדמותו בסרט "מכונת הכסף", שם הוצג כמי שמזהה מוקדם את קריסת שוק הסאב־פריים, אך נאלץ להמתין חודשים ארוכים עד שהשוק יכיר בצדקתו. גם אז, העיכוב כמעט הביא לקריסת הקרן שניהל. החוויה הזו מלווה את האופן שבו משקיעים רבים מתייחסים לאזהרותיו כיום. לטענת ברי, שוק ה־AI מזכיר לו במידה רבה את בועת הדוט־קום של סוף שנות ה־90. לדבריו, לא הייתה זו בועה של אתרי אינטרנט כשלעצמם, אלא של תשתיות נתונים והשקעות עודפות בהעברת מידע. ברי סבור שההתלהבות מהבינה המלאכותית דוחפת חברות ומשקיעים להשקיע בקצב שאינו נתמך בביקוש בר־קיימא.

עם זאת, גם הפעם ברי אינו מצביע על מתי הבועה צפויה להתפוצץ. הוא עצמו מודה כי אחת מנקודות החולשה המרכזיות שלו לאורך השנים הייתה תזמון. בעיני מבקריו, עצם הזיהוי של בועה אינו מספיק, אם השוק מסוגל להמשיך לעלות שנים ארוכות לפני תיקון.


אנבידיה ופלנטיר במוקד

בלב התחזית הנוכחית עומדות שתי חברות מרכזיות: אנבידיה ופלנטיר. שתיהן נתפסות כסמל של מהפכת ה־AI, ושתיהן נהנו מעליות חדות בשווי השוק שלהן. יחד הן מוערכות בכחמישה טריליון דולר, ומהוות רכיב משמעותי בעליות המדדים בארה"ב. ברי חשף כי רכש אופציות פוט בהיקף כולל של כ־10 מיליון דולר נגד שתי החברות. אף שמדובר בסכום קטן יחסית לשווי החברות, הפוזיציה ממונפת, וירידה חדה במחירי המניות עשויה להניב רווחים של מאות מיליוני דולרים ואף יותר מכך.

במקרה של פלנטיר, הביקורת של ברי מתמקדת במבנה העסקי. לדבריו, החברה נשענת במידה רבה על חוזים ממשלתיים, המאופיינים במחירים נמוכים ולחץ תקציבי מתמשך. בנוסף, הוא מצביע על תחרות גוברת מצד חברות ותיקות כמו IBM, ועל חבילות תגמול נדיבות להנהלה שאינן משקפות בהכרח ערך לבעלי המניות.