הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
נטפליקס
צילום: Venti Views on Unsplash

נטפליקס - המנצחת הסמויה במלחמת הסחר של טראמפ

בזמן שמניות הטכנולוגיה צונחות, ענקית הסטרימינג נפגעת פחות הודות למודל עסקי מבוזר והשקעות מקומיות של מיליארדים ברחבי העולם

אדיר בן עמי | (2)
נושאים בכתבה נטפליקס סטרימינג


למרות שהיא ניצבת בפני סיכונים כמו כל חברה בינלאומית בימים אלה, נטפליקס Netflix, Inc 0.29%  עשויה להיות חברת הטכנולוגיה שתחלוף דרך מלחמת הסחר עם הנזק המזערי ביותר. בניגוד ליצרניות מוצרים כמו אפל, שמנייתה צנחה ב-16% מאז שהנשיא דונלד טראמפ הכריז על המכסים החדשים בשבוע שעבר, מניית נטפליקס ירדה רק ב-3%. מדד S&P 500 ירד ב-9% באותה תקופה. בשונה מחברות טכנולוגיה גדולות רבות, נטפליקס משולבת בכלכלות מקומיות ברחבי העולם. פגיעה בפלטפורמת הסטרימינג עלולה להתברר כלא אטרקטיבית עבור מדינות רבות.


נטפליקס עדיין ניצבת בפני אותו איום רחב כמו כולם — שמלחמת סחר תשקיע את הכלכלה העולמית למיתון עמוק. ביום שני במועדון הכלכלי של ניו יורק, מנכ"ל בלקרוק, לארי פינק, אמר כי "רוב המנכ"לים שאני מדבר איתם היו אומרים שאנחנו כנראה במיתון כרגע". נטפליקס ככל הנראה תחווה ירידה מסוימת במספר המנויים במיתון עולמי, אך בידור במחיר נמוך שרד ואפילו שגשג באופן מסורתי בתקופות של האטה כלכלית. השפל הגדול נחשב על ידי רבים כ"תור הזהב של הוליווד".


אך משקיעים צריכים להתחשב גם באיום של פעולות תגמול במלחמת סחר מתגברת. מוצרים אמריקאיים נמצאים במוקד הכוונת של מדינות אחרות, ואמצעי-הנגד עשויים לכלול מה שידוע כ"מסי שירותים דיגיטליים". נטפליקס כבר נתקלת באלה במספר מדינות, יחד עם דרישות נוספות להשקיע בהפקות סרטים מקומיות. המסים נעים בדרך כלל בטווח של 2% עד 5% מההכנסות. במלחמת סחר, מדינות זרות יכולות להעלות את התעריפים הללו, בעוד מדינות אחרות עשויות להטיל חדשים.



מסים - נטל פוליטי מקומי

נטפליקס, המבוססת על מנויים, עשויה לקבל יחס שונה מאשר שירותים מבוססי פרסום כמו גוגל של אלפאבית ופייסבוק של מטא. מסים גבוהים על פרסום עשויים להגיע למחירי הצרכן, אך הדבר מוסתר מהם כעלות אחת מיני רבות — ולכן נוח יותר פוליטית. עם מנויים, לעומת זאת, מס דיגיטלי יוביל לעליות מחירים ישירות, ונטפליקס בוודאי תתקשר את הסיבה לעלייה. זה הופך את מיסי המנויים הדיגיטליים לנטל פוליטי מקומי.


מדינות יכולות גם להטיל דרישות חדשות להשקעה מקומית, אך מהלך כזה עשוי למעשה להגן על נטפליקס, שכבר משקיעה באופן משמעותי בכלכלות המקומיות. משנת 2020 עד 2023, לפי האנליסט לורן יון מברנשטיין, נטפליקס השקיעה 6.8 מיליארד דולר באירופה ומפעילה 11 משרדים מקומיים ומרכזי הפקה.


נטפליקס גם מרשה תוכן זר רב, לפי יון; 60% מכל הכותרים בנטפליקס הם ממקורות שאינם אמריקאיים. "אף פלטפורמה אחרת לא מתקרבת למה שנטפליקס עושה", אמר יון. דמי הרישוי הללו למפיקים מקומיים הם סיבה נוספת לכך שמדינות עשויות להיזהר מלהעניש את נטפליקס.


נטפליקס עשויה להיות מוגנת אפילו מחרמות בינלאומיים על מוצרים אמריקאיים. החברה היא שירות הסטרימינג מספר אחת כמעט בכל שוק בו היא מתחרה, ויהיה קשה להחליף אותה באלטרנטיבות מקומיות. אפילו בצרפת, שם הממשלה משקיעה מאמץ רב בהגנה על התרבות המקומית, לקנאל פלוס הצרפתית יש בסיס מנויים קטן בהרבה מזה של נטפליקס, לפי יון.

קיראו עוד ב"גלובל"



מודל עסקים מבוזר

אחד היתרונות המשמעותיים של נטפליקס מול מתחריה הוא מודל העסקים המבוזר שלה. בניגוד לאפל, שמייצרת את מכשיריה בעיקר בסין ולכן פגיעה במיוחד ממכסים, או לאמזון, שמסתמכת על מרכזי לוגיסטיקה ומשלוחים פיזיים, נטפליקס מפעילה מודל דיגיטלי טהור שפחות חשוף לשיבושים בשרשרת האספקה.


ההשקעות של נטפליקס בתוכן מקומי לא רק יוצרות רצון טוב פוליטי, אלא גם מגדילות את בסיס המנויים שלה ברחבי העולם. בשנים האחרונות, הצלחות כמו "משחק הדיונון" מקוריאה הדרומית ו"לה קסה דה פפל" מספרד הפכו ללהיטים גלובליים, והדגימו את האסטרטגיה של החברה לתמוך ביוצרים מקומיים תוך מינוף התוכן שלהם לקהלים בינלאומיים.


יתרון נוסף שיש לנטפליקס הוא מבנה המחירים שלה. בתקופות של אי-ודאות כלכלית, צרכנים נוטים לצמצם את ההוצאות על בידור מחוץ לבית, כמו הליכה לקולנוע או למסעדות, אך ממשיכים להחזיק במנויים לשירותי סטרימינג. עם מחיר חודשי נמוך יחסית, נטפליקס מציעה ערך משמעותי למנויים המחפשים בידור במחיר סביר.


גם אם מלחמת הסחר תחריף, לממשלות יהיה אינטרס מוגבל לפגוע בשירות שהפך לחלק מרכזי כל כך בחיי הפנאי של אזרחיהן. הפרעה לשירות פופולרי כמו נטפליקס עלולה לעורר תגובת נגד פוליטית חזקה, מה שהופך מהלך כזה לפחות אטרקטיבי עבור מעצבי מדיניות.


נטפליקס נסחרת כעת לפי שווי של 369.9 מיליארד דולר, לאחר שמנייתה ירדה כאמור ב-3% מתחילת השנה ועלתה ב-37.5% ב-12 החודשים האחרונים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 09/04/2025 08:53
    הגב לתגובה זו
    צרכנים בעולם עשויים להחרים את נטפליקס ולעבור לבידור מקומי..
  • 1.
    אנונימי 09/04/2025 00:04
    הגב לתגובה זו
    גוגל טובה ממנה זולה ממנה וירדה הרבה יותר ממנה. גם גוגל לא חשופה ונשחטה. מיתון יגרום לאנשים לצמצם הוצאות דוגמת נטפליקס. כמה מכם יפסיקו לגלגל או להשתמש בוויז או בגמני הבינה המלכותית או יוטיוב. זה מול סטרימינג בלבד
סטארפייטרס ספייססטארפייטרס ספייס

המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חלל

חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.


סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.


סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.


שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.


גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.


להמשך הכתבה לחץ כאן
דגל טורקיה שבור
צילום: Getty images Israel

שכר המינימום בטורקיה קופץ ב-27%: מה זה אומר?

העלאת שכר המינימום נועדה לבלום את שחיקת כוח הקנייה על רקע אינפלציה של יותר מ־30%, אך מגבירה לחצים על עסקים, תיירות ויחסי הסחר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה טורקיה

טורקיה הכריזה על העלאת שכר המינימום הנטו החודשי ב־27% לשנת 2026, לרמה של 28,075 לירות טורקיות - סכום השווה לכ־655 דולר. את ההחלטה מסר שר העבודה והביטחון הסוציאלי, ודאט אישיקחן, והיא תואמת את ציפיות השוק, שעמדו על עלייה בטווח של 25%–30%, על בסיס נתוני האינפלציה העדכניים. ההעלאה משפיעה ישירות על יותר מ־7 מיליון עובדים, המהווים כשליש מכוח העבודה במדינה וכך גם על התיירים, שיצטרכו להתמודד עם מחירים גבוהים יותר.


הרקע להחלטה הוא ירידה מתמשכת, אך עדיין חלקית, בקצב האינפלציה. בנובמבר 2025 עמדה האינפלציה השנתית בטורקיה על 31.1% - הרמה הנמוכה ביותר זה ארבע שנים. מדובר בירידה חדה משיא של כ־75% שנרשם במאי 2024, אך שיעור האינפלציה נותר גבוה משמעותית מיעדי הבנק המרכזי הטורקי, שעומדים על 5% בטווח הארוך ו־16% עד סוף 2026. ההתמתנות באינפלציה הונעה בעיקר מירידה בקצב עליית מחירי המזון והמשקאות הלא־אלכוהוליים, שעמדו על 27.4% לעומת 34.9% באוקטובר, וכן מהאטה מסוימת בעליית מחירי הדיור, שירדו ל־49.9% מ־51%. מנגד, סעיפים אחרים המשיכו להפעיל לחץ כלפי מעלה: מחירי התחבורה עלו ב־29.2%, מחירי המלונאות והמסעדנות ב־33.9%, ובתחום החינוך נרשמה עלייה חדה במיוחד של 66.2%.


במקביל, המדיניות המוניטרית בטורקיה החלה להתרופף בהדרגה. לאחר שהבנק המרכזי החזיק ריבית של 50% ממרץ 2024, החלה במחצית השנייה של 2025 סדרת הורדות ריבית זהירה. בדצמבר הופחתה הריבית ל־38%, כחלק ממהלך שמנסה לאזן בין תמיכה בצמיחה הכלכלית לבין המשך המאבק באינפלציה.


יעד האינפלציה עדיין רחוק

למרות יעד אינפלציה רשמי של 16% לסוף 2026, כלכלנים רבים מטילים ספק ביכולת להשיגו. תחזיות עצמאיות מצביעות על אינפלציה בטווח של 22%–25% בסוף 2026 - רמה גבוהה משמעותית מהיעד המוצהר, במיוחד על רקע העלאות שכר, רפורמות מס ולחצים מבניים במשק.

העלאת שכר המינימום החריפה גם את המתח בין עובדים למעסיקים. האיגוד הגדול טורק־איש בחר השנה שלא להשתתף בוועדת שכר המינימום, במחאה על מבנה הוועדה, שלטענתו אינו מייצג כראוי את האינטרסים של העובדים. המחאה מתרחשת על רקע החמרה בתנאי המחיה: קו הרעב למשפחה בת ארבע נפשות מתקרב ל־30 אלף לירות בחודש, סכום הגבוה משכר המינימום החדש, בעוד קו העוני חוצה את רף ה־90 אלף לירות.

להמשך הכתבה לחץ כאן