שורט (דאי אי)
שורט (דאי אי)

שורט מנצח - רווח של 12 מיליארד דולר לשורסטיסטים על טסלה וכמה הם הרוויחו באנבידיה ואפל?

מה זה שורט ואיך אפשר לעשות מזה כסף  ולמה משקיעים צריכים לדעת מה כמות השורט במניה שהם משקיעים בה? וגם - למה זה מסוכן מאוד עם סיכוי לאיבוד ההשקעה

רוי שיינמן | (7)

החודשים האחרונים הם רעידת אדמה בשוק המניות, ובמיוחד בענקיות הטכנולוגיה שהובילו את השוק בשנים האחרונות. השורטיסטים – אותם משקיעים שמהמרים על ירידות במחירי המניות – חוגגים בזכות רווחים אדירים מהימורים נגד ענקיות הטק כמו אנבידיה (NVDA) וטסלה (TSLA). על פי נתונים עדכניים, ההימורים נגד טסלה הניבו 12-13 מיליארד דולר, בעוד שהשורטיסטים על אנבידיה גרפו 4-5 מיליארד דולר. אז מה זה שורט, איך הוא עובד, ולמה דווקא עכשיו הוא פורח? וגם - אל תשכחו את הסיכון הגדול - להפסיד את כל הכסף.

שורט: הימור על נפילה – איך זה עובד?

שורט (Short Selling) הוא סוג של השקעה שבה אתה מרוויח כשמניה יורדת, בניגוד לקנייה רגילה שבה אתה מקווה שהמחיר יעלה. התהליך פשוט, אבל מסוכן: אתה שואל מניה ממישהו שמחזיק בה (בדרך כלל דרך ברוקר), מוכר אותה מיד במחיר הנוכחי, ואז מחכה שהמחיר יצנח. כשהמחיר יורד, אתה קונה את המניה בחזרה בזול, מחזיר אותה למי ששאלת ממנו, ושומר את ההפרש כרווח.  אבל יש כמובן סיכון - המניה יכולה לעלות ואז השורטיסט מפסיד. יש גם מצבים שבגלל שיודעים שיש שורטיסטים ומנסים לנער אותם מהמניה, יש תהליך של חדשות והודעות חיוביות והמניה מזנקת וככל שהיא מזנקת יותר כך השורטיסטים בורחים מהר וזה אומר שהם קונים מניות (הם מכרו וכעת עליהם לקנות). זה מייצר מה שנקרא "שורט סקוויז", הקניות שלהם מגבירות את קצב העליות במניה - סוג של גול עצמי בריבוע. 


אבל נחזור לשורט רגיל ונניח שגם רווחי- תארו לעצמכם שאתם שואלים מניה של אנבידיה כשהיא שווה 120 דולר, מוכרים אותה, ואחרי שבוע היא נופלת ל-100 דולר. אתם קונים אותה בחזרה ב-100, מחזירים אותה, והרווח שלכם הוא 20 דולר (פחות עמלות על השאלה). אבל אם המחיר עולה ל-140 דולר? אתם מפסידים 20 דולר, וההפסד יכול לגדול בלי גבול אם המניה ממשיכה לטפס. זה הסיכון הגדול של שורט – ההפסד אף פעם לא מוגבל כמו ברווח.

טסלה ואנבידיה: הירידות שהפכו לזהב

השנה, השורטיסטים זיהו הזדמנות בשתי ענקיות שהיו כוכבות השוק בשנתיים האחרונות: טסלה ואנבידיה. טסלה, עם ירידה של 40% מתחילת 2025, הפכה למטרה מרכזית, והשורטיסטים הרוויחו ממנה 12-13 מיליארד דולר. הסיבה? המשקיעים מודאגים מאילון מאסק, שמתעסק יותר בייעוץ לממשל טראמפ ופחות בחברת המכוניות החשמליות שלו. חלק מהלקוחות, שרואים בטסלה מותג "ירוק" וליברלי, מתרחקים בגלל הקשר של מאסק לנשיא השנוי במחלוקת.  

אנבידיה, מלכת הבינה המלאכותית, הביאה לשורטיסטים רווח של 4-5 מיליארד דולר עם ירידה משמעותית משיאי 2024. הלחץ הגיע בין היתר אחרי שחברה סינית בשם DeepSeek השיקה מודל AI זול יותר, מה שגרם למשקיעים לתהות אם ההשקעות העצומות של אנבידיה בצ'יפים יצדיקו את עצמן. שתי החברות האלה, ששייכות ל"מגניפיסנט סבן" – קבוצת שבע ענקיות הטק ששלטו בשוק – מראות שהכוכבים של אתמול יכולים להפוך למטרות של היום.

גם השאר סופגות: ה"שבעייה" תחת אש

הירידות לא נעצרו בטסלה ואנבידיה. כל ה"מגניפיסנט סבן" – שכוללת גם את אפל, אלפבית, מיקרוסופט, אמזון ומטא – חווה רבעון קשה, עם ביצועים נמוכים יותר בהשוואה למדד ה-S&P 500, בפער הגדול ביותר מאז 2022. השורטיסטים ניצלו את זה וגרפו כ-4 מיליארד דולר מהימורים נגד אפל, שצנחה ב-14% השנה. הסיבות מגוונות: חשש מהאטה כלכלית עולמית, מדיניות מכסים של טראמפ שמטרידה את השווקים, והשקעות ענק ב-AI שמעוררות ספקות. במטא, גוגל, אמזון ומיקרוסופט יש שורטיסטים אבל ההיקף היה נמוך יותר כשסך הרווח של השורטיסטים במניות האלו מתחילת השנה מוערך בכ-8-9 מיליארד דולר.   

שורטים מההיסטוריה: דוגמאות ששוות מיליארדים

שורט הוא לא המצאה חדשה, והיו מקרים מפורסמים שמראים כמה הוא יכול להיות משתלם – או קטלני. ב-2008, בזמן המשבר הפיננסי, משקיעים שזיהו את הבועה בשוק המשכנתאות בארה"ב עשו שורט על אגרות חוב מגובות משכנתאות והרוויחו מיליארדים כשהשוק קרס. לעומת זאת, ב-2021, השורטיסטים שחשבו שחברת GameStop גמורה נרמסו כשקבוצת משקיעים קטנים דחפה את המחיר מעלה במכוון, והם נאלצו לקנות בחזרה במחירים מופקעים והפסידו הון.

קיראו עוד ב"גלובל"

דוגמה נוספת היא חברת הרבלייף ב-2012, כשמשקיע מפורסם הימר נגדה בטענה שהיא פירמידה. המניה ירדה בתחילה, אבל התאוששה כשמשקיעים אחרים נכנסו לקנות, והשורטיסטים הפסידו כסף רב. זה מראה ששורט הוא משחק של תזמון – כשאתה פוגע, אתה מרוויח בגדול, אבל כשאתה טועה, אתה עלול לאבד הכל.



תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    לשורטיסטים את הכסף סופרים במדרגות ואתם לא שם בינתיים (ל"ת)
    אנונימי 21/03/2025 16:14
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    כתבה מעניינת (ל"ת)
    אנונימי 21/03/2025 10:43
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימי 21/03/2025 10:32
    הגב לתגובה זו
    הציבור מטומטם.החזרים ישלמו.
  • 1.
    אנונימי 21/03/2025 10:17
    הגב לתגובה זו
    אני הרווחתי 18 אלף דולר בשורט ממונף פי 2 על MSTR כשהייתה בשער 480. דרך תעודת SMST
  • נתתי מכה על טסלה MSTR לפני שנה וחצי.בלי שורט או לונג. (ל"ת)
    סליחה.. 21/03/2025 14:17
    הגב לתגובה זו
  • גם אני נתתי מכה בטסלה הביטוח השתתפות עצמית שמר אלי (ל"ת)
    אנונימי 21/03/2025 20:15
  • אנונימי 21/03/2025 11:29
    הגב לתגובה זו
    כמה היית צריך להשקיע כדי להגיע לרווח זה
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.