שורט (דאי אי)
שורט (דאי אי)

שורט מנצח - רווח של 12 מיליארד דולר לשורסטיסטים על טסלה וכמה הם הרוויחו באנבידיה ואפל?

מה זה שורט ואיך אפשר לעשות מזה כסף  ולמה משקיעים צריכים לדעת מה כמות השורט במניה שהם משקיעים בה? וגם - למה זה מסוכן מאוד עם סיכוי לאיבוד ההשקעה

רוי שיינמן | (7)

החודשים האחרונים הם רעידת אדמה בשוק המניות, ובמיוחד בענקיות הטכנולוגיה שהובילו את השוק בשנים האחרונות. השורטיסטים – אותם משקיעים שמהמרים על ירידות במחירי המניות – חוגגים בזכות רווחים אדירים מהימורים נגד ענקיות הטק כמו אנבידיה (NVDA) וטסלה (TSLA). על פי נתונים עדכניים, ההימורים נגד טסלה הניבו 12-13 מיליארד דולר, בעוד שהשורטיסטים על אנבידיה גרפו 4-5 מיליארד דולר. אז מה זה שורט, איך הוא עובד, ולמה דווקא עכשיו הוא פורח? וגם - אל תשכחו את הסיכון הגדול - להפסיד את כל הכסף.

שורט: הימור על נפילה – איך זה עובד?

שורט (Short Selling) הוא סוג של השקעה שבה אתה מרוויח כשמניה יורדת, בניגוד לקנייה רגילה שבה אתה מקווה שהמחיר יעלה. התהליך פשוט, אבל מסוכן: אתה שואל מניה ממישהו שמחזיק בה (בדרך כלל דרך ברוקר), מוכר אותה מיד במחיר הנוכחי, ואז מחכה שהמחיר יצנח. כשהמחיר יורד, אתה קונה את המניה בחזרה בזול, מחזיר אותה למי ששאלת ממנו, ושומר את ההפרש כרווח.  אבל יש כמובן סיכון - המניה יכולה לעלות ואז השורטיסט מפסיד. יש גם מצבים שבגלל שיודעים שיש שורטיסטים ומנסים לנער אותם מהמניה, יש תהליך של חדשות והודעות חיוביות והמניה מזנקת וככל שהיא מזנקת יותר כך השורטיסטים בורחים מהר וזה אומר שהם קונים מניות (הם מכרו וכעת עליהם לקנות). זה מייצר מה שנקרא "שורט סקוויז", הקניות שלהם מגבירות את קצב העליות במניה - סוג של גול עצמי בריבוע. 


אבל נחזור לשורט רגיל ונניח שגם רווחי- תארו לעצמכם שאתם שואלים מניה של אנבידיה כשהיא שווה 120 דולר, מוכרים אותה, ואחרי שבוע היא נופלת ל-100 דולר. אתם קונים אותה בחזרה ב-100, מחזירים אותה, והרווח שלכם הוא 20 דולר (פחות עמלות על השאלה). אבל אם המחיר עולה ל-140 דולר? אתם מפסידים 20 דולר, וההפסד יכול לגדול בלי גבול אם המניה ממשיכה לטפס. זה הסיכון הגדול של שורט – ההפסד אף פעם לא מוגבל כמו ברווח.

טסלה ואנבידיה: הירידות שהפכו לזהב

השנה, השורטיסטים זיהו הזדמנות בשתי ענקיות שהיו כוכבות השוק בשנתיים האחרונות: טסלה ואנבידיה. טסלה, עם ירידה של 40% מתחילת 2025, הפכה למטרה מרכזית, והשורטיסטים הרוויחו ממנה 12-13 מיליארד דולר. הסיבה? המשקיעים מודאגים מאילון מאסק, שמתעסק יותר בייעוץ לממשל טראמפ ופחות בחברת המכוניות החשמליות שלו. חלק מהלקוחות, שרואים בטסלה מותג "ירוק" וליברלי, מתרחקים בגלל הקשר של מאסק לנשיא השנוי במחלוקת.  

אנבידיה, מלכת הבינה המלאכותית, הביאה לשורטיסטים רווח של 4-5 מיליארד דולר עם ירידה משמעותית משיאי 2024. הלחץ הגיע בין היתר אחרי שחברה סינית בשם DeepSeek השיקה מודל AI זול יותר, מה שגרם למשקיעים לתהות אם ההשקעות העצומות של אנבידיה בצ'יפים יצדיקו את עצמן. שתי החברות האלה, ששייכות ל"מגניפיסנט סבן" – קבוצת שבע ענקיות הטק ששלטו בשוק – מראות שהכוכבים של אתמול יכולים להפוך למטרות של היום.

גם השאר סופגות: ה"שבעייה" תחת אש

הירידות לא נעצרו בטסלה ואנבידיה. כל ה"מגניפיסנט סבן" – שכוללת גם את אפל, אלפבית, מיקרוסופט, אמזון ומטא – חווה רבעון קשה, עם ביצועים נמוכים יותר בהשוואה למדד ה-S&P 500, בפער הגדול ביותר מאז 2022. השורטיסטים ניצלו את זה וגרפו כ-4 מיליארד דולר מהימורים נגד אפל, שצנחה ב-14% השנה. הסיבות מגוונות: חשש מהאטה כלכלית עולמית, מדיניות מכסים של טראמפ שמטרידה את השווקים, והשקעות ענק ב-AI שמעוררות ספקות. במטא, גוגל, אמזון ומיקרוסופט יש שורטיסטים אבל ההיקף היה נמוך יותר כשסך הרווח של השורטיסטים במניות האלו מתחילת השנה מוערך בכ-8-9 מיליארד דולר.   

שורטים מההיסטוריה: דוגמאות ששוות מיליארדים

שורט הוא לא המצאה חדשה, והיו מקרים מפורסמים שמראים כמה הוא יכול להיות משתלם – או קטלני. ב-2008, בזמן המשבר הפיננסי, משקיעים שזיהו את הבועה בשוק המשכנתאות בארה"ב עשו שורט על אגרות חוב מגובות משכנתאות והרוויחו מיליארדים כשהשוק קרס. לעומת זאת, ב-2021, השורטיסטים שחשבו שחברת GameStop גמורה נרמסו כשקבוצת משקיעים קטנים דחפה את המחיר מעלה במכוון, והם נאלצו לקנות בחזרה במחירים מופקעים והפסידו הון.

קיראו עוד ב"גלובל"

דוגמה נוספת היא חברת הרבלייף ב-2012, כשמשקיע מפורסם הימר נגדה בטענה שהיא פירמידה. המניה ירדה בתחילה, אבל התאוששה כשמשקיעים אחרים נכנסו לקנות, והשורטיסטים הפסידו כסף רב. זה מראה ששורט הוא משחק של תזמון – כשאתה פוגע, אתה מרוויח בגדול, אבל כשאתה טועה, אתה עלול לאבד הכל.



תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    לשורטיסטים את הכסף סופרים במדרגות ואתם לא שם בינתיים (ל"ת)
    אנונימי 21/03/2025 16:14
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    כתבה מעניינת (ל"ת)
    אנונימי 21/03/2025 10:43
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימי 21/03/2025 10:32
    הגב לתגובה זו
    הציבור מטומטם.החזרים ישלמו.
  • 1.
    אנונימי 21/03/2025 10:17
    הגב לתגובה זו
    אני הרווחתי 18 אלף דולר בשורט ממונף פי 2 על MSTR כשהייתה בשער 480. דרך תעודת SMST
  • נתתי מכה על טסלה MSTR לפני שנה וחצי.בלי שורט או לונג. (ל"ת)
    סליחה.. 21/03/2025 14:17
    הגב לתגובה זו
  • גם אני נתתי מכה בטסלה הביטוח השתתפות עצמית שמר אלי (ל"ת)
    אנונימי 21/03/2025 20:15
  • אנונימי 21/03/2025 11:29
    הגב לתגובה זו
    כמה היית צריך להשקיע כדי להגיע לרווח זה
תרופות
צילום: pixbay

המניה שצונחת 88% - מה הסיבה והאם יש סיכוי לקאמבק?

מניית חברת הביוטכנולוגיה צונחת לאחר שניסויי שלב 3 בתרופת הדגל לא הוכיחו הפחתה מובהקת בשיעור השברים, למרות שיפור משמעותי בצפיפות העצם; החברה מציגה קופת מזומנים של כ־49 מיליון דולר וממשיכה לקדם נכסים נוספים בצנרת
אדיר בן עמי |

מניית חברת הביוטכנולוגיה הבריטית־אמריקאית Mereo BioPharma Mereo BioPharma Group 9.43%  רשמה צניחה חדה של כ־88%, לאחר פרסום תוצאות מאכזבות משני ניסויי שלב 3 בתרופת הדגל שלה, setrusumab, המיועדת לטיפול במחלת העצמות הנדירה Osteogenesis Imperfecta ‏(OI).

החברה דיווחה כי שני הניסויים: ORBIT ו־COSMIC, לא הצליחו לעמוד ביעד הראשי: הפחתה מובהקת סטטיסטית בשיעור השברים השנתי, בהשוואה לפלצבו ולביספוספונטים, הטיפול הסטנדרטי המקובל כיום. הכישלון ביעד המרכזי פגע באמון המשקיעים, שכן setrusumab נחשבה לנכס המתקדם והמשמעותי ביותר בצנרת של Mereo, ועליה התבססה עיקר הציפייה לפריצת דרך מסחרית וליצירת ערך מהותי לחברה.


נרשמה עלייה בצפיפות העצם

עם זאת, התמונה מורכבת יותר. בשני הניסויים נרשמה עלייה מובהקת בצפיפות העצם (BMD), יעד משני בעל חשיבות קלינית במחלה המאופיינת בעצמות שבירות ודלדול עצם חמור. הממצאים היו עקביים עם תוצאות ניסויי שלב 2 שבוצעו בעבר.

בניסוי ORBIT, שכלל ילדים, מתבגרים וצעירים עד גיל 25, נרשמו שיפורים משמעותיים בצפיפות העצם לעומת פלצבו. עם זאת, שיעור השברים בקבוצת הביקורת היה נמוך מהצפוי, נתון שפגע ביכולת להוכיח יתרון קליני ברור של התרופה. בניסוי COSMIC, שהתמקד בילדים צעירים במיוחד בגילאי שנתיים עד שבע, נקודת הפתיחה הייתה שונה. שיעור השברים ההתחלתי היה גבוה יותר, ונרשמה ירידה במספר השברים בקרב מטופלים ב־setrusumab לעומת אלו שטופלו בביספוספונטים, אך גם כאן הפער לא הגיע לרמת מובהקות סטטיסטית.


בהנהלת Mereo לא הסתירו את האכזבה, אך הדגישו כי ניתוחים נוספים של הנתונים נמצאים בעיצומם. בחברה בוחנים מדדים קליניים נוספים מעבר לשברים, וכן אפשרות שקבוצות חולים מסוימות, בעיקר ילדים צעירים, עשויות להפיק תועלת ברורה יותר מהטיפול.


רחפן רשתות חברתיותרחפן רשתות חברתיות

זינקה מעל 250% מתחילת השנה: מי זאת אונדס ומה הקשר שלה לישראל?

החברה האמריקאית החלה כספקית תקשורת לתשתיות קריטיות, אך באמצעות שורת רכישות של סטארט־אפים ישראליים הפכה לשחקנית בולטת בתחומי הרחפנים, הרובוטיקה הביטחונית והמערכות האוטונומיות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רחפנים

מניית אונדס הולדינגס Ondas Networks 6.15%   הפכה בחודשים האחרונים לאחת המניות הבולטות בשוק האמריקאי, לאחר שעלתה ביותר מ־250% מתחילת השנה. אונדס היא חברה אמריקאית הנסחרת בנאסד"ק, הפועלת כיום בתחומי הרחפנים האוטונומיים, הרובוטיקה הביטחונית ופתרונות תקשורת מתקדמים. עם זאת, פעילותה הנוכחית שונה מאוד מהאופן שבו הוקמה ופעלה בתחילת דרכה, אז לא זוהתה כלל עם התחום הביטחוני.

החברה נוסדה בשנת 2014 כחברת תקשורת לתשתיות קריטיות, והתמקדה בפיתוח מערכות רדיו אלחוטיות המיועדות לארגונים ותעשיות שבהן רציפות תקשורת היא תנאי הכרחי, כגון אנרגיה, תחבורה ומפעלי תעשייה. במשך שנים פעלה אונדס כחברת B2B תעשייתית, עם קצב צמיחה מתון וללא חשיפה משמעותית לשוק ההגנה.


שוק ההגנה והרכישות בישראל

השינוי החל בשנת 2021, עם רכישת חברת American Robotics האמריקאית, מהראשונות שקיבלו אישור רגולטורי בארה"ב להפעלת רחפנים אוטונומיים ללא טייס אנושי. העסקה סימנה מעבר מתשתיות תקשורת לפתרונות אוטונומיים הפועלים בשטח, והניחה את היסודות לאסטרטגיה החדשה של החברה. המהלך התחדד בשנת 2023, כאשר אונדס רכשה את איירובוטיקס הישראלית בעסקת מניות לפי שווי של כ־15 מיליון דולר. מדובר היה בשווי נמוך משמעותית מהערכות העבר של איירובוטיקס, אך עבור אונדס הרכישה סיפקה טכנולוגיה מוכחת ובשלה, שהפכה במהירות למרכיב מרכזי בפעילותה.

מערכת הרחפנים האוטונומית Optimus שפיתחה איירובוטיקס הפכה למוצר ליבה של אונדס. המערכת מאפשרת הפעלה רציפה של רחפנים ללא מגע יד אדם, ומשמשת למשימות איסוף מידע, אבטחה ותפעול בשטחים רגישים, יכולות שהתאימו היטב ליישומים ביטחוניים.

לאחר הכניסה לישראל, החלה אונדס לבנות סביב המדינה אסטרטגיית רכישות אגרסיבית, שהפכה אותה למרכז פעילות הנדסי ומבצעי. אחת הרכישות הראשונות הייתה של נכסי Iron Drone, שפיתחה רחפנים ליירוט איומים אוויריים. בהמשך הרחיבה החברה את פעילותה גם לזירה הקרקעית. בשנת 2025 רכשה את 4M Defense, המתמחה ברובוטים לאיתור מוקשים ותשתיות תת־קרקעיות, ובהמשך את Apeiro Motion, שפיתחה רובוטים קרקעיים אוטונומיים ופתרונות תקשורת מתקדמים לרחפנים.