שיין SHEIN
צילום: depositphotos

שיין מתרחקת מההנפקה - הרווח צנח ב-40% ב-2024

שיין כבר ויתרה על הנפקה בוול סטריט בגלל היחסים המתוחים בין ארה"ב לסין, ועכשיו גם ההנפקה בלונדון עומדת בסימן שאלה; שווי החברה נחתך מ-100 מיליארד דולר ב-2022 ל-30 מיליארד דולר היום לפי הדיווחים, ולצד הצניחה ברווח והתנגדות של חלק מהרגולטורים בבריטניה, נראה שחלום ההנפקה מתרחק משיין

רוי שיינמן | (1)

חברת האופנה הסינית שיין (Shein) רשמה ירידה חדה ברווח ב-2024, מה שעלול לפגוע במאמציה להירשם למסחר ולגייס בבורסת לונדון. הדוחות הרשמיים של שיין עוד לא פורמסו, אך לפי הדיווחים הרווח הנקי של שיין צנח בכמעט 40% בשנת 2024, והסתכם בכ-1 מיליארד דולר בלבד, וזאת למרות עלייה של 19% בהכנסות שהגיעו ל-38 מיליארד דולר.


החברה לא מספקת תחזיות לרווח, אך לפי מצגת שהוצגה למשקיעים ב-2023, התחזית המקורית הייתה לרווח של 4.8 מיליארד דולר והכנסות של 45 מיליארד דולר ב-2024. הפער הדרמטי בין הציפיות לתוצאות המסתמנות בשטח מעלה סימני שאלה לגבי יכולתה של החברה לעמוד בתחזיותיה, מה שעשוי להקשות עליה למשוך משקיעים להנפקה.


משווי של 100 מיליארד דולר ל-30 מיליארד בשנתיים

שיין, שנוסדה בסין וכיום פועלת מסינגפור, הייתה אחת החברות הצומחות בעולם בתחומי האופנה המהירה. בשיא ב-2022 היא הוערכה ב-100 מיליארד דולר אך מאז השווי נשחק משמעותית - במהלך סבב גיוס ב-2023 היא כבר הוערכה כב-66 מיליארד דולר, וכעת יש דיווחים על כך שהחברה תחת ללחץ לקצץ את השווי שלה לכ-30 מיליארד דולר בלבד לפני ההנפקה.


החברה הגישה מסמכים להנפקה בבורסת לונדון ביוני האחרון, לאחר שוויתרה על תוכניותיה להנפיק בוול סטריט. הנסיגה מהנפקה בארה"ב קשורה למתיחות בין ארה"ב לסין בגזרת הסחר, שהייתה קיימת כבר אז אך התגברה בעקבות כניסתו של טראמם לבית הלבן, וללחץ מצד רגולטורים אמריקאים, שהעלו חששות לגבי הקשרים האפשריים של החברה לממשל הסיני ולשימוש בכותנה מאזור שינג'יאנג, אזור שחשוד בהעסקת עובדים בכפייה.


שיין קיוותה שבלונדון היא תיתקל בפחות לחץ מצד הרגולטורים, אך גם שם היא נתקלה בהתנגדות. מספר מחוקקים במדינה כבר הביעו התנגדות ואף קראו לבדיקה מעמיקה של המודל העסקי של החברה, הכולל ייצור בסין וניצול של שיטת משלוחים ישירה ללקוחות (Direct-to-Consumer) כדי לעקוף מכסים.


לאחרונה אף פנה הסנאטור האמריקאי מרקו רוביו לשר האוצר הבריטי, ג'רמי האנט, בדרישה לבחון את החברה באופן מעמיק טרם אישור ההנפקה. למרות זאת, הרשות הבריטית להתנהלות פיננסית (FCA) הבהירה כי היא אינה יכולה למנוע הנפקת חברות שעומדות בכללי הרישום המקומיים. עם זאת, הרשות ציינה כי היא שומרת לעצמה את הזכות לפעול נגד חברות שיספקו הצהרות מטעות או יסתירו מידע מהותי בתשקיף.


האם שיין תצליח לשכנע את המשקיעים?

למרות כל האתגרים, שיין היא עדיין שחקן משמעותי בשוק האופנה המהירה והיא מהווה תחרות משמעותית לחברות כמו Zara ו-H&M. החוזק שלה נעוץ במודל העסקי שלה, שמשלב ייצור לפי ביקוש (On-Demand Production) עם אסטרטגיות שיווק אגרסיביות ברשתות החברתיות.

קיראו עוד ב"גלובל"


עם זאת, הירידה ברווחיות מעלה שאלות לגבי עתידה הפיננסי, בייחוד לאור התחרות הגוברת והביקורת הרגולטורית המתמשכת. אם אכן תחליט להנפיק בלונדון, החברה תצטרך לשכנע את המשקיעים כי היא מסוגלת להתמודד עם הקשיים הרגולטוריים, לשפר את שולי הרווח ולהבטיח צמיחה יציבה לשנים הקרובות.


בנוסף, הנפקה בלונדון כנראה תקנה לחברה שווי נמוך יותר מזה שהייתה משיגה בוול סטריט - בשל מחזורי המסחר הגבוהים ובסיס המשקיעים הרחב יותר, ההנפקות בניו יורק נוטות לזכות בשווים גבוהים יותר מאשר בבורסות אחרות. עם זאת, הנפקה בלונדון - במיוחד עבור שיין - יכולה להיות בעלת יתרונות אחרים. היחסים בין בריטניה לסין התייצבו בשנים האחרונות והם טובים הרבה יותר מאשר היחסים בין בייג'ינג לוושינגטון.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 23/02/2025 20:52
    הגב לתגובה זו
    מגיע להם אולי שיפסיקו למכור דגלי פלסטין
נאסדק
צילום: טוויטר

מסחר סביב השעון - נאסד"ק מבקשת לאפשר מסחר 23 שעות ביממה

הבורסה הגישה בקשה ל-SEC; ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה נאסד"ק

נאסד"ק, הבורסה השנייה בגודלה בארה"ב עם שווי שוק של כ-37 טריליון דולר, הגישה בקשה רשמית לרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) להרחבת שעות המסחר במניות ומוצרי מסחר סחירים ל-23 שעות ביום, חמישה ימים בשבוע. ההצעה כוללת מקטע יומי מ-4:00 עד 20:00 שעון ניו יורק, הפסקה של שעה, ומקטע לילי מ-21:00 עד 4:00. כיום המסחר הרציף נמשך 6.5 שעות (9:30-16:00), עם שעות מוקדמות ומאוחרות שמסכמות כ-16 שעות פעילות כוללת. ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026, בכפוף לאישור רגולטורי ותיאום תשתיות.


בזמן שהבורסה אצלנו משנה את ימי המסחר מראשון לשישי ומאבדת את היתרון הגדול שלה - מסחר בימים שאין במקומות אחרים, השאיפה של הבורסות האחרות בעולם היא להרחיב את המסחר ככל שניתן. במילים אחרות, הבורסה בת"א לקראת שינוי גדול בימי המסחר כשהרכבת כבר מזמן יצאה מהתחנה והכוונה בוול סטריט לאפשר מסחר רציף כמעט 24 שעות ביממה. 


מסחר מסביב לשעון

המהלך משקף ביקוש גובר ממשקיעים גלובליים. שוק המניות האמריקאי מהווה כשני שלישים משווי החברות הרשומות בעולם, והחזקות זרות במניות אמריקאיות הגיעו ל-17 טריליון דולר בשנה האחרונה. משקיעים באסיה ובאירופה דורשים גישה מיידית להתפתחויות מאקרו-כלכליות, דוחות רווחים ואירועים גיאופוליטיים שמתרחשים מחוץ לשעות המסורתיות. פלטפורמות כמו רובינהוד ואינטראקטיב ברוקרס כבר מאפשרות מסחר מורחב דרך זירות אלטרנטיביות (ATS), וחלקן, כמו Blue Ocean, פועלות 24/7.

במקביל, NYSE Arca קיבלה אישור ל-22 שעות מסחר (1:30-23:30), אך טרם הפעילה אותו. גוף הסליקה DTCC מתכנן מעבר לסליקה רציפה 24 שעות ביממה החל מיוני 2026, כדי לתמוך בעסקאות מורחבות ולצמצם סיכוני נגד.

עבור משקיעים פרטיים, ההארכה מגבירה נגישות ומאפשרת תגובה מהירה לחדשות, במיוחד באזורי זמן מרוחקים. כיום רוב הפעילות בשעות המורחבות מגיעה ממשקיעים פרטיים, שנהנים מגמישות גבוהה יותר מבעבר. עם זאת, נזילות נמוכה בשעות הלילה עלולה להוביל לספרדים רחבים יותר ולתנועות מחירים חדות על נפח נמוך.

אנבידיה הואנגאנבידיה הואנג

אנבידיה פותחת את Slurm ומעמיקה את האחיזה בתשתיות ה-AI

קוד המקור של תוכנת ניהול העומסים למחשוב עתיר ביצועים נפתח לציבור, כחלק מהמהלך לבניית שכבת תשתית רחבה ל-AI ארגוני

ליאור דנקנר |

אנבידיה NVIDIA Corp. 0.73%   ממשיכה להתרחב מעבר לשבבים, והפעם היא עושה את זה דרך התוכנה שמנהלת את מרכזי המחשוב הכבדים מאחורי הקלעים. החברה מודיעה שהיא רוכשת את SchedMD, המפתחת של Slurm, תוכנת ניהול עומסים ותזמון משימות שנמצאת בלב הפעילות של מחשבי על ומרכזי נתונים, כולל כאלה שמריצים עומסי עבודה כבדים של AI. עבור אנבידיה, שליטה בשכבה הזו היא לא עניין תפעולי בלבד, אלא חלק מהאופן שבו מערכות AI עובדות בפועל. 

SchedMD היא החברה שמובילה את הפיתוח והתחזוקה של Slurm כבר יותר מעשור. היא הוקמה ב-2010, יושבת בליברמור שבקליפורניה ומעסיקה כ-40 עובדים, עם לקוחות כמו קורוויב ומרכז מחשבי העל בברצלונה. אנבידיה לא מפרטת את תנאי העסקה, אבל מבהירה ש-Slurm נשארת בקוד פתוח, כך שהקהילה ממשיכה לקבל גישה מלאה לקוד ולתרום לפיתוח.


התוכנה שמחליטה מי רץ מתי ועל מה

Slurm יושבת בשכבה שפחות רואים, אבל בלי השכבה הזו כל העסק מתחיל לקרטע. במרכז נתונים או במחשב על יש אלפי שרתים, מאות אלפי ליבות עיבוד והמון משימות שרצות במקביל. מישהו צריך להחליט איזה תהליך מקבל משאבים עכשיו, כמה זמן הוא רץ, על אילו שרתים, ומה קורה אם יש עומס או תקלה. זה בדיוק התפקיד שלה ואיפה שהשינוי הופך למשמעותי.

היא מנהלת “תור” חכם. היא מתזמנת עבודות, מחלקת משאבים ומנסה להשאיר את התשתית מנוצלת בצורה יעילה. זה חשוב במחשוב מדעי קלאסי, אבל ב-AI זה מקבל טוויסט. אימון מודל גדול לא בנוי ממשימה אחת, אלא מהרבה תהליכים שמדברים אחד עם השני, מחלקים נתונים, מחכים לסנכרון, ואז ממשיכים. אם הסנכרון מתעכב או שמשאבים מוקצים לא טוב, אפשר לאבד שעות של חישוב יקר.

עולם ה-AI עובד הרבה עם מעבדים גרפיים, והניהול שלהם מורכב יותר מניהול שרת “רגיל”. יש צורך להקצות קבוצות של מעבדים ביחד, לשמור על זמינות רציפה, לפעמים גם לנהל עומסים לפי עדיפויות, לפי פרויקט או לפי מחלקה. לכן תוכנת תזמון שיודעת לעבוד בקנה מידה גדול הופכת לחלק מהתשתית ולא רק “כלי תפעולי”.


לקריאות מעניינות נוספות: