שיין SHEIN
צילום: depositphotos

שיין מתרחקת מההנפקה - הרווח צנח ב-40% ב-2024

שיין כבר ויתרה על הנפקה בוול סטריט בגלל היחסים המתוחים בין ארה"ב לסין, ועכשיו גם ההנפקה בלונדון עומדת בסימן שאלה; שווי החברה נחתך מ-100 מיליארד דולר ב-2022 ל-30 מיליארד דולר היום לפי הדיווחים, ולצד הצניחה ברווח והתנגדות של חלק מהרגולטורים בבריטניה, נראה שחלום ההנפקה מתרחק משיין

רוי שיינמן | (1)

חברת האופנה הסינית שיין (Shein) רשמה ירידה חדה ברווח ב-2024, מה שעלול לפגוע במאמציה להירשם למסחר ולגייס בבורסת לונדון. הדוחות הרשמיים של שיין עוד לא פורמסו, אך לפי הדיווחים הרווח הנקי של שיין צנח בכמעט 40% בשנת 2024, והסתכם בכ-1 מיליארד דולר בלבד, וזאת למרות עלייה של 19% בהכנסות שהגיעו ל-38 מיליארד דולר.


החברה לא מספקת תחזיות לרווח, אך לפי מצגת שהוצגה למשקיעים ב-2023, התחזית המקורית הייתה לרווח של 4.8 מיליארד דולר והכנסות של 45 מיליארד דולר ב-2024. הפער הדרמטי בין הציפיות לתוצאות המסתמנות בשטח מעלה סימני שאלה לגבי יכולתה של החברה לעמוד בתחזיותיה, מה שעשוי להקשות עליה למשוך משקיעים להנפקה.


משווי של 100 מיליארד דולר ל-30 מיליארד בשנתיים

שיין, שנוסדה בסין וכיום פועלת מסינגפור, הייתה אחת החברות הצומחות בעולם בתחומי האופנה המהירה. בשיא ב-2022 היא הוערכה ב-100 מיליארד דולר אך מאז השווי נשחק משמעותית - במהלך סבב גיוס ב-2023 היא כבר הוערכה כב-66 מיליארד דולר, וכעת יש דיווחים על כך שהחברה תחת ללחץ לקצץ את השווי שלה לכ-30 מיליארד דולר בלבד לפני ההנפקה.


החברה הגישה מסמכים להנפקה בבורסת לונדון ביוני האחרון, לאחר שוויתרה על תוכניותיה להנפיק בוול סטריט. הנסיגה מהנפקה בארה"ב קשורה למתיחות בין ארה"ב לסין בגזרת הסחר, שהייתה קיימת כבר אז אך התגברה בעקבות כניסתו של טראמם לבית הלבן, וללחץ מצד רגולטורים אמריקאים, שהעלו חששות לגבי הקשרים האפשריים של החברה לממשל הסיני ולשימוש בכותנה מאזור שינג'יאנג, אזור שחשוד בהעסקת עובדים בכפייה.


שיין קיוותה שבלונדון היא תיתקל בפחות לחץ מצד הרגולטורים, אך גם שם היא נתקלה בהתנגדות. מספר מחוקקים במדינה כבר הביעו התנגדות ואף קראו לבדיקה מעמיקה של המודל העסקי של החברה, הכולל ייצור בסין וניצול של שיטת משלוחים ישירה ללקוחות (Direct-to-Consumer) כדי לעקוף מכסים.


לאחרונה אף פנה הסנאטור האמריקאי מרקו רוביו לשר האוצר הבריטי, ג'רמי האנט, בדרישה לבחון את החברה באופן מעמיק טרם אישור ההנפקה. למרות זאת, הרשות הבריטית להתנהלות פיננסית (FCA) הבהירה כי היא אינה יכולה למנוע הנפקת חברות שעומדות בכללי הרישום המקומיים. עם זאת, הרשות ציינה כי היא שומרת לעצמה את הזכות לפעול נגד חברות שיספקו הצהרות מטעות או יסתירו מידע מהותי בתשקיף.


האם שיין תצליח לשכנע את המשקיעים?

למרות כל האתגרים, שיין היא עדיין שחקן משמעותי בשוק האופנה המהירה והיא מהווה תחרות משמעותית לחברות כמו Zara ו-H&M. החוזק שלה נעוץ במודל העסקי שלה, שמשלב ייצור לפי ביקוש (On-Demand Production) עם אסטרטגיות שיווק אגרסיביות ברשתות החברתיות.

קיראו עוד ב"גלובל"


עם זאת, הירידה ברווחיות מעלה שאלות לגבי עתידה הפיננסי, בייחוד לאור התחרות הגוברת והביקורת הרגולטורית המתמשכת. אם אכן תחליט להנפיק בלונדון, החברה תצטרך לשכנע את המשקיעים כי היא מסוגלת להתמודד עם הקשיים הרגולטוריים, לשפר את שולי הרווח ולהבטיח צמיחה יציבה לשנים הקרובות.


בנוסף, הנפקה בלונדון כנראה תקנה לחברה שווי נמוך יותר מזה שהייתה משיגה בוול סטריט - בשל מחזורי המסחר הגבוהים ובסיס המשקיעים הרחב יותר, ההנפקות בניו יורק נוטות לזכות בשווים גבוהים יותר מאשר בבורסות אחרות. עם זאת, הנפקה בלונדון - במיוחד עבור שיין - יכולה להיות בעלת יתרונות אחרים. היחסים בין בריטניה לסין התייצבו בשנים האחרונות והם טובים הרבה יותר מאשר היחסים בין בייג'ינג לוושינגטון.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 23/02/2025 20:52
    הגב לתגובה זו
    מגיע להם אולי שיפסיקו למכור דגלי פלסטין
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוק

קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?

הדס ברטל |
נושאים בכתבה שחקנים קולנוע

שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.


1 # ארנולד שוורצנגר 

ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.

שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.


ארנולד שוורצנגר מתוך הרשתות החברתיות
ארנולד שוורצנגר - קרדיט: מתוך הרשתות החברתיות


2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון 

הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).

ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה

ענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה

מיקרוסופט, גוגל ואמזון השקיעו מעל 600 מיליארד דולר בתשתיות בינה מלאכותית ונאלצות לגייס חוב כשקופות המזומנים מתכווצות - בעוד וורן באפט מצמצם את ההחזקה באפל ולראשונה רוכש מניות  אלפאבית ב-4.3 מיליארד דולר
אדיר בן עמי |

ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37%  , גוגל Alphabet -0.78%  ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22%  . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.


מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.

זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.

האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.


השינוי לענף עתיר הון

הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.