שיין SHEIN
צילום: depositphotos

שיין מתרחקת מההנפקה - הרווח צנח ב-40% ב-2024

שיין כבר ויתרה על הנפקה בוול סטריט בגלל היחסים המתוחים בין ארה"ב לסין, ועכשיו גם ההנפקה בלונדון עומדת בסימן שאלה; שווי החברה נחתך מ-100 מיליארד דולר ב-2022 ל-30 מיליארד דולר היום לפי הדיווחים, ולצד הצניחה ברווח והתנגדות של חלק מהרגולטורים בבריטניה, נראה שחלום ההנפקה מתרחק משיין

רוי שיינמן | (1)

חברת האופנה הסינית שיין (Shein) רשמה ירידה חדה ברווח ב-2024, מה שעלול לפגוע במאמציה להירשם למסחר ולגייס בבורסת לונדון. הדוחות הרשמיים של שיין עוד לא פורמסו, אך לפי הדיווחים הרווח הנקי של שיין צנח בכמעט 40% בשנת 2024, והסתכם בכ-1 מיליארד דולר בלבד, וזאת למרות עלייה של 19% בהכנסות שהגיעו ל-38 מיליארד דולר.


החברה לא מספקת תחזיות לרווח, אך לפי מצגת שהוצגה למשקיעים ב-2023, התחזית המקורית הייתה לרווח של 4.8 מיליארד דולר והכנסות של 45 מיליארד דולר ב-2024. הפער הדרמטי בין הציפיות לתוצאות המסתמנות בשטח מעלה סימני שאלה לגבי יכולתה של החברה לעמוד בתחזיותיה, מה שעשוי להקשות עליה למשוך משקיעים להנפקה.


משווי של 100 מיליארד דולר ל-30 מיליארד בשנתיים

שיין, שנוסדה בסין וכיום פועלת מסינגפור, הייתה אחת החברות הצומחות בעולם בתחומי האופנה המהירה. בשיא ב-2022 היא הוערכה ב-100 מיליארד דולר אך מאז השווי נשחק משמעותית - במהלך סבב גיוס ב-2023 היא כבר הוערכה כב-66 מיליארד דולר, וכעת יש דיווחים על כך שהחברה תחת ללחץ לקצץ את השווי שלה לכ-30 מיליארד דולר בלבד לפני ההנפקה.


החברה הגישה מסמכים להנפקה בבורסת לונדון ביוני האחרון, לאחר שוויתרה על תוכניותיה להנפיק בוול סטריט. הנסיגה מהנפקה בארה"ב קשורה למתיחות בין ארה"ב לסין בגזרת הסחר, שהייתה קיימת כבר אז אך התגברה בעקבות כניסתו של טראמם לבית הלבן, וללחץ מצד רגולטורים אמריקאים, שהעלו חששות לגבי הקשרים האפשריים של החברה לממשל הסיני ולשימוש בכותנה מאזור שינג'יאנג, אזור שחשוד בהעסקת עובדים בכפייה.


שיין קיוותה שבלונדון היא תיתקל בפחות לחץ מצד הרגולטורים, אך גם שם היא נתקלה בהתנגדות. מספר מחוקקים במדינה כבר הביעו התנגדות ואף קראו לבדיקה מעמיקה של המודל העסקי של החברה, הכולל ייצור בסין וניצול של שיטת משלוחים ישירה ללקוחות (Direct-to-Consumer) כדי לעקוף מכסים.


לאחרונה אף פנה הסנאטור האמריקאי מרקו רוביו לשר האוצר הבריטי, ג'רמי האנט, בדרישה לבחון את החברה באופן מעמיק טרם אישור ההנפקה. למרות זאת, הרשות הבריטית להתנהלות פיננסית (FCA) הבהירה כי היא אינה יכולה למנוע הנפקת חברות שעומדות בכללי הרישום המקומיים. עם זאת, הרשות ציינה כי היא שומרת לעצמה את הזכות לפעול נגד חברות שיספקו הצהרות מטעות או יסתירו מידע מהותי בתשקיף.


האם שיין תצליח לשכנע את המשקיעים?

למרות כל האתגרים, שיין היא עדיין שחקן משמעותי בשוק האופנה המהירה והיא מהווה תחרות משמעותית לחברות כמו Zara ו-H&M. החוזק שלה נעוץ במודל העסקי שלה, שמשלב ייצור לפי ביקוש (On-Demand Production) עם אסטרטגיות שיווק אגרסיביות ברשתות החברתיות.

קיראו עוד ב"גלובל"


עם זאת, הירידה ברווחיות מעלה שאלות לגבי עתידה הפיננסי, בייחוד לאור התחרות הגוברת והביקורת הרגולטורית המתמשכת. אם אכן תחליט להנפיק בלונדון, החברה תצטרך לשכנע את המשקיעים כי היא מסוגלת להתמודד עם הקשיים הרגולטוריים, לשפר את שולי הרווח ולהבטיח צמיחה יציבה לשנים הקרובות.


בנוסף, הנפקה בלונדון כנראה תקנה לחברה שווי נמוך יותר מזה שהייתה משיגה בוול סטריט - בשל מחזורי המסחר הגבוהים ובסיס המשקיעים הרחב יותר, ההנפקות בניו יורק נוטות לזכות בשווים גבוהים יותר מאשר בבורסות אחרות. עם זאת, הנפקה בלונדון - במיוחד עבור שיין - יכולה להיות בעלת יתרונות אחרים. היחסים בין בריטניה לסין התייצבו בשנים האחרונות והם טובים הרבה יותר מאשר היחסים בין בייג'ינג לוושינגטון.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 23/02/2025 20:52
    הגב לתגובה זו
    מגיע להם אולי שיפסיקו למכור דגלי פלסטין
סטארפייטרס ספייססטארפייטרס ספייס

המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חלל

חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.


סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.


סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.


שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.


גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.