משבר החוב – הבעיה שמאיימת על השווקים

ריי דליו, האיש שהקים את קרן הגידור הגדולה בעולם, רואה תמונה כלכלית מדאיגה: העולם נמצא בבעיה חמורה של חוב. חובות הממשלות תופחים בקצב מסחרר, עלויות הריבית הופכות לבלתי נסבלות, ויש יותר חוב בשווקים מכפי שהמשקיעים מוכנים לקנות. המשמעות? או שהשווקים יתרסקו, או שהממשלות יצטרכו להדפיס כסף ולהצית אינפלציה חדשה. עקבנו מהראיונות שלו בחודש האחרון והנה עיקרי הדברים.

לדבריו, "בערך טריליון דולר בשנה כבר הולכים רק לתשלומי ריבית בארה"ב, וכבר בשנת 2025 יצטרכו לגלגל מעל 9 טריליון דולר של חוב מחדש." זו בעיית היצע וביקוש קריטית – ואם אין מספיק ביקוש לחוב הזה, הריבית תזנק והממשלות ייאלצו לבחור: לתת לריבית לעלות,  מה שעלול להפיל את שוקי המניות, להאט את הכלכלה ולגרום למשבר כלכלי חריף. או -  להדפיס כסף כדי לכסות את החוב, מה שיוביל לפיחות בערך הכסף ולגל אינפלציה חדש.

דליו מזהיר: "כשאני מחשב את היצע וביקוש של החוב בשלוש השנים הקרובות, אנחנו רואים בעיה מידית."

חוב זה כסף, כסף זה חוב – ומה זה אומר על הכלכלה?

העיקרון הבסיסי של דליו הוא שחוב וכסף הם אותו דבר. כשהממשלה לווה כסף, המשקיעים שמחזיקים באג"ח רואים את זה כנכס – אבל אם פתאום ההשקעה הזו נתפסת כמסוכנת, הם מתחילים למכור, וזה מפעיל לחץ אדיר על השווקים.

• מועדון הזהב: הבנק הסיני ממשיך לרכוש זהב; האם המטרה היא להפיל את הדולר?
• המיליארדר שחזה את 2008 מזהיר: "ארה"ב חוזרת לשנות ה-30 - והפעם זה גרוע יותר"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הוא מסביר את זה בפשטות: "אם אתה מחזיק באג"ח ממשלתיות ואתה רואה שהן לא מציעות תשואה טובה או שהן הופכות למסוכנות, אתה תרצה למכור אותן. וכשיותר מדי משקיעים מנסים למכור – הריביות מזנקות, השווקים רועדים, והממשלות נלחצות."

התרחיש הכי מסוכן לדעתו הוא משבר אמון בממשלות. אם המשקיעים יבינו שהן חייבות להדפיס כסף כדי לשלם על החוב – ערך המטבע עלול לצנוח במהירות, והמשק ייכנס לסחרור.

למה המצב עכשיו גרוע יותר ממשברים קודמים?

דליו מזהה חמישה כוחות גדולים שמעצבים את ההיסטוריה, והוא טוען שהיום כולם פועלים במקביל:

• סטאבהאב בדרך להנפקה לפי שווי של 9.3 מיליארד דולר
• המכסים באירופה הופכים ליתרון: איך יצרניות הרכב הסיניות עוקפות את החסמים
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• קריסת התיירות בטורקיה: 3 מיליארד דולר הפסדים, 30% ירידה...

בעיית החוב הגלובלית – חובות ממשלתיים בשיא כל הזמנים.
פילוג פוליטי וחברתי בתוך מדינות – גידול בפערים הכלכליים שגורם לתסיסה פוליטית ופופוליזם.
מתח בין מעצמות – בעיקר ארה"ב וסין – שעלול להוביל להסלמה צבאית.
אסונות טבע, מגפות ושינויי אקלים – אירועים בלתי צפויים שיכולים לגרום לשווקים לזעזועים קשים.
מהפכת הטכנולוגיה – שגורמת לשינויים כלכליים וחברתיים מרחיקי לכת.

מה שמדאיג אותו במיוחד זו העובדה שהחוב והתסיסה הפוליטית מתחברים יחד. כלומר, אם ממשלות לא יצליחו להשתלט על החוב שלהן, הן יצטרכו לקצץ בתקציבים, וזה יגרום לזעם ציבורי ולערעור היציבות הפוליטית.

מה אפשר לעשות כדי למנוע משבר?

לדבריו, אין הרבה אפשרויות, אבל הפתרון הכי ברור הוא לצמצם את הגירעון הממשלתי לכ-3% מהתמ"ג. זה נשמע כמו יעד סביר, אבל הבעיה היא שכרגע הוא עומד על 7.5% בארה"ב, ואם מדיניות המסים הנוכחית תימשך – זה לא הולך להשתנות.

דליו מזהיר: "המנהיגים חייבים לקבל החלטות קשות ומהירות. אי אפשר למשוך את זה – ככל שהזמן עובר, החוב רק מחמיר, והבעיה מתפוצצת בעוצמה רבה יותר."

שאלות ותשובות על המשבר שבפתח ומה ריי דליו חושב שצריך לעשות וגם - איך להשקיע בתקופה כזו?

למה ריי דליו כל כך מודאג מהחוב של ארה"ב ושאר המדינות?

דליו משווה את שוק החוב לכלי דם בגוף – אשראי הוא הדם שמזרים חומרים חיוניים למערכת הכלכלית. אבל אם החוב גדול מדי ולא ניתן לשרת אותו, זה דומה לחסימה בכלי הדם שגורמת להתקף לב כלכלי. חובות גבוהים מדי יוצרים לחץ על תקציב המדינה, מצמצמים הוצאות אחרות ודוחפים את הריבית למעלה – מה שפוגע במניות, נדל"ן ואגרות חוב.

מהו "מחזור החוב הגדול" שדליו מדבר עליו?

הוא מתייחס לכך שמדינות עוברות מחזורים קצרים של גאות ושפל, אבל אחת לכמה עשורים מצטבר חוב גדול מדי, וזה מוביל למשבר חוב רחב יותר. מחזור כזה, לדבריו, מסתיים בדרך כלל בכמה שלבים כמו עליית ריבית, נפילת אגרות חוב, הדפסת כסף, אינפלציה, ולעיתים גם משברים גיאופוליטיים שמלווים אותו.

האם שוק ההון כבר מתמחר את הסיכון הזה?

לא ממש. דליו אומר שהשוק עדיין לא הפנים עד הסוף את הסכנה בכך שהממשלות מוכרות יותר מדי חוב בלי מספיק קונים. כשזה יקרה, הריבית תזנק באופן חד, וזה יגרור צניחה במניות, נדל"ן והאטה כלכלית משמעותית.

מה המדד החשוב ביותר למעקב לפי דליו?

דליו ממליץ לעקוב אחרי שירות החוב של הממשלות – כלומר, כמה תקציב המדינה מוקצה לתשלום ריבית על החוב. בארה"ב למשל, אם הארכת מסי טראמפ תימשך, הגירעון עלול להגיע ל-7.5% מהתמ"ג, וזה פשוט יותר מדי. כדי לייצב את החוב, המדינה צריכה לרדת ל-3% מהתמ"ג.

איך אפשר לצמצם את הגירעון כדי למנוע את המשבר?

שלוש אפשרויות:

קיצוץ הוצאות ממשלתיות – אבל זה לא פשוט פוליטית.

העלאת מיסים או הכנסות ממכסים – לפי דליו, מכסים יכולים להכניס עד 2% תוספת לתמ"ג.

הורדת ריבית – כדי להפחית את עלויות החוב, אם כי זה תלוי במדיניות הפד.

האם בעבר הצליחו להוריד גירעון בלי לפגוע בכלכלה?

כן. בארה"ב, בין 1992 ל-1998 הצליחו להוריד את הגירעון בצורה מבוקרת על ידי שילוב של הידוק תקציבי והרחבה מוניטרית. דליו מאמין שזה יכול לקרות שוב אם תהיה הבנה בין הפד לממשל.

מה קורה אם ארה"ב לא מצליחה להוריד את החוב?

דליו משווה את זה להתפרקות מערכת ברטון-וודס ב-1971 או למשבר המטבע של אירופה ב-1994. הוא צופה נפילה חדה באגרות חוב ממשלתיות, היחלשות הדולר מול הזהב, ולחץ אינפלציוני כמו שקרה ביפן – אבל עם אינפלציה חריפה יותר.

האם המצב של סין דומה לזה של ארה"ב?

סין נמצאת במצב של משבר חוב דומה לזה של יפן ב-1990 או ארה"ב ב-2008. היא צברה חובות עצומים, בעיקר במגזר הנדל"ן וברשויות המקומיות. המשבר מתפשט לכלכלה כולה, ודליו מזהיר שאם לא יטפלו בזה במהירות, זה עלול להיות בלתי נשלט.

איך סין יכולה להתמודד עם המשבר?

דליו מציע לה ללמוד מיפן – לבצע שילוב של:

רפורמות כלכליות – עידוד חדשנות וצמיחה.

הקלות מוניטריות אגרסיביות – כולל הורדת ריבית, הדפסת כסף והיחלשות המטבע.

תמיכה פיסקלית ישירה – השקעות ממשלתיות כדי לחזק את הביקוש במשק.

מה המשמעות של חוב גבוה למשקיעים?

דליו לא אוהב אג"ח ממשלתיות או אג"ח קונצרניות, כי הוא סבור שהתשואות נמוכות מדי ביחס לסיכון. הוא גם לא משקיע בחברות ענקיות שמתמחות בבינה מלאכותית, כי לדעתו הן יקרות מדי.

אז במה כן כדאי להשקיע?

דליו ממליץ על: זהב וביטקוין – להגנה מפני פיחות מטבעי.

חברות שמשתמשות בבינה מלאכותית להוזלת עלויות – ולא רק ענקיות ה-AI.

שווקים יציבים עם כלכלה חדשנית – כמו הודו, אינדונזיה ומדינות מהמפרץ הפרסי (GCC).

מדינות ניטרליות גיאופוליטית – כי הן פחות חשופות למשברים עולמיים.

האם המצב באמת כל כך קריטי?

דליו טוען שכן. אין כבר מרווח לטעויות. אם המדינות לא יתחילו לצמצם גירעונות בזמן הקרוב, הסיכונים לכלכלה העולמית ימשיכו להיערם ויביאו למשבר חוב חריף יותר בעתיד הקרוב.

איך החוב של הממשלות קשור לשוק המניות?

כשממשלות צריכות להנפיק יותר ויותר חוב, הן מתחרות עם שוקי המניות על הכסף של המשקיעים. אם התשואה על אג"ח ממשלתיות עולה – זה גורם למשקיעים לעזוב את שוק המניות ולברוח לאג"ח, מה שיכול לגרום לקריסה במניות.

מה קורה אם ממשלות ידפיסו כסף כדי להימנע ממשבר?
הדפסת כסף יכולה לפתור בעיות בטווח הקצר, אבל בטווח הארוך היא מפחיתה את ערך המטבע ויוצרת אינפלציה חדשה. זה בדיוק מה שקרה אחרי הקורונה – הזרמות הכספים הנפיצו את הבורסה, אבל גם גרמו לאינפלציה שהכריחה את הבנקים המרכזיים להעלות ריביות.

כמה חוב יש היום בעולם?
היקף החוב הגלובלי עומד על מאות טריליוני דולרים, ושיא חדש נשבר כמעט כל שנה. בארה"ב לבדה, החוב הפדרלי עומד על יותר מ-34 טריליון דולר – יותר מפי 2 מהתמ"ג של המדינה.

האם הריביות ימשיכו לעלות?
הריבית כבר עלתה מאוד, אבל אם הבעיה של היצע וביקוש לחוב תחמיר – נוכל לראות עליות נוספות. אם לעומת זאת, הממשלות יבחרו בדרך של הדפסת כסף, אז הריביות אולי ייעצרו – אבל הדולר ומטבעות אחרים יאבדו מערכם.

מה קורה אם ארה"ב לא מצליחה להתמודד עם החוב שלה?
בתרחיש קיצוני, חוסר היכולת לשלוט על החוב יוביל לכך שהמשקיעים יפסיקו להאמין בדולר ובאג"ח האמריקאי. זה עלול ליצור משבר אמון שיטלטל את כל השווקים בעולם.

האם השווקים עומדים בפני קריסה?
דליו לא אומר בפירוש שהקריסה בפתח, אבל הוא כן מזהיר שהשוק נמצא בנקודה מסוכנת. אם הממשלות לא ישלטו בחוב שלהן, או אם האמון באג"ח הממשלתיות ייפגע – השווקים עלולים לחוות נפילה משמעותית.

מה אני כמשקיע יכול לעשות?
דליו מאמין בפיזור רחב של ההשקעות. לדבריו, משקיעים צריכים לשלב בין מניות, אג"ח, סחורות וזהב כדי להגן על עצמם מפני אי-ודאות.

האם שוק המניות יכול להמשיך לעלות למרות כל הבעיות האלה?
כן, בטווח הקצר השווקים יכולים להמשיך לעלות אם המשקיעים מאמינים שהבנקים המרכזיים ישתלטו על המצב. אבל בטווח הארוך, אם החוב ימשיך לגדול והבנקים יודפסו כסף – הסיכון לקריסה גוב