סם אלטמן אילון מאסק
צילום: טוויטר

הצעת הרכישה של אילון מאסק ל-OpenAI: קרב על השליטה בבינה המלאכותית

המאבק בין אילון מאסק לסם אלטמן עולה שלב: מאסק מציע כמעט 100 מיליארד דולר לרכוש את OpenAI, החברה שמאחורי ChatGPT. היריבות בין השניים, שהחלה כשותפות עסקית, הופכת לקרב כוח על עתיד הבינה המלאכותית

אדיר בן עמי | (2)



ביום שני הודיע אחד מעורכי דינו של מאסק כי הוא וקונסורציום של משקיעים הציעו לרכוש את העמותה שמפקחת על OpenAI, במטרה להשתלט על פעילות החברה. זה צעד שמעלה את המתח בין מאסק לאלטמן, כאשר השניים חולקים היסטוריה משותפת אך גם חילוקי דעות עמוקים בנוגע לכיוונים שבהם צריכה להתפתח טכנולוגיית הבינה המלאכותית.


רקע למאבק: מחלוקות מעבר עסקי משותף


מאסק ואלטמן לא התחילו כאויבים. למעשה, הם היו חברים טובים ושותפים לדרך כשהקימו את OpenAI בשנת 2015. המטרה המקורית הייתה להוות משקל נגד לגוגל, ששלטה בזירת הבינה המלאכותית. החברה החלה כעמותה ללא מטרות רווח, מתוך רצון לשמור על מחקר פתוח ומונגש לציבור.


אבל כמו שקורה לא מעט בעולם הטכנולוגיה, כסף ושאיפות גדולות שינו את התמונה. עד 2018 הבינו המייסדים שקשה מאוד לגייס מספיק כסף למחקר ופיתוח מבלי להפוך לגוף מסחרי. מאסק ניסה אז להשתלט על החברה ולשלב אותה בטסלה, אך נתקל בהתנגדות חריפה מצד שותפיו. אחרי שנדחה, הוא עזב את החברה בטריקת דלת.


הקרב המשפטי: מאסק נגד אלטמן


היריבות לא נגמרה שם. מאסק תבע את אלטמן, בטענה שהשינויים במבנה החברה סוטים מהמטרות המקוריות שהציבו יחד. לדעתו, OpenAI נועדה לשרת את האנושות כולה, ולא להפוך למכונת כסף למספר מצומצם של בעלי מניות.


כעת, עם הצעת הרכישה הנוכחית, מאסק מנסה להשתלט על העמותה שמחזיקה במושכות של OpenAI. הצעה בסדר גודל של כמעט 100 מיליארד דולר היא לא משהו שרואים כל יום, במיוחד כשמדובר בעמותה ללא מטרות רווח. אם העסקה תתממש, מאסק יקבל שליטה אסטרטגית בחברה, גם אם לא יחזיק ישירות במניות שלה.


תגובת אלטמן 


אלטמן לא נשאר חייב. בתגובה צינית במיוחד פרסם ברשת X (לשעבר טוויטר): "לא תודה, אבל נשמח לרכוש את טוויטר ב-9.74 מיליארד דולר אם תרצה." קשה לפספס את העקיצה, במיוחד לאור העובדה שמאסק רכש את טוויטר ב-44 מיליארד דולר ב-2022. מאסק כמובן לא התעלם והחזיר באותה מטבע, כשהוא מכנה את אלטמן "נוכל".


המאבק הזה כבר מזמן לא רק על עסקים, אלא גם על אגו ושליטה בטכנולוגיה שתעצב את העולם בעשורים הקרובים. מצד אחד, מאסק מאמין שהבינה המלאכותית צריכה להיות בשליטה אחראית ופתוחה. מצד שני, אלטמן מוביל את OpenAI למודל מסחרי אגרסיבי, עם שותפות אסטרטגית עם מיקרוסופט ושווי שוק שמאמיר לרמות שיא.

קיראו עוד ב"גלובל"

מה הלאה?


השאלה הגדולה היא האם מאסק יצליח להנחית את המכה הזו. נכון להיום, OpenAI נמצאת בעמדת כוח, עם שווי שוק של כ-157 מיליארד דולר ותוכניות להנפקה לפי שווי של 300 מיליארד דולר. מאסק אולי נחשב לאחד היזמים המשפיעים בעולם, אבל ייתכן שהפעם הוא ייתקל בחומה גבוהה במיוחד.


מה שבטוח – המאבק הזה רק מתחיל, וההשפעות שלו על עולם הבינה המלאכותית והטכנולוגיה בכלל צפויות להיות מרתקות.



תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מאסק רוצה את השליטה לעצמו ניסה בעבר ועכשיו שוב. (ל"ת)
    אנונימי 11/02/2025 16:32
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מילה אחת של טראמפ בכיוון והם ירוצו למכור.... (ל"ת)
    מאיר 11/02/2025 11:36
    הגב לתגובה זו
פארוק פתיח אוזר (רשתות)פארוק פתיח אוזר (רשתות)

הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי

מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר. 

Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה. 

באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים  בלי כיסוי לנכסים שלהם.  בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר  בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.

הרשעה תקדימית

בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.

הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי. 

זוהראן מאמדני ראש העיר ניו יורק (יוטיוב)זוהראן מאמדני ראש העיר ניו יורק (יוטיוב)

ממדאני וישראל: עמדות חדות נגדנו ושינוי צפוי ביחסים עם הקהילה היהודית

ראש עיריית ניו-יורק הנבחר מביא אג'נדה שמאלית בנושא ישראל-פלסטין; הקהילה היהודית והממסד הישראלי עוקבים בדאגה; "ישראל מבצעת רצח עם", "ישראל עושה אפרטהייד"



מנדי הניג |
נושאים בכתבה זוהרן ממדאני

בחירתו של זוהראן ממדאני לראשות עיריית ניו-יורק מהווה שינוי משמעותי גם בקשר עם ישראל והקהילה היהודית. ממדאני, חבר בזרם הסוציאליסטי הדמוקרטי, מביא עמו אג'נדה שמאלית מובהקת, חלקה מעוררת מחלוקת, במיוחד בכל הנוגע ליחסיו של ממשל ישראל עם הפלסטינים.

"לישראל יש זכות קיום - אך לא כמדינה יהודית בלבד"

על פניו, נדמה כי ממדאני מנסה לייצר איזון, מצד אחד הוא מצהיר: "אני מאמין שלישראל יש זכות להתקיים", אך מיד מוסיף הסתייגות: "כמדינה עם זכויות שוות". כלומר, לא כמדינה יהודית באופן ייחודי, אלא כזו המושתתת על שוויון בין כלל אזרחיה, כולל אלה שאינם יהודים. אמירה זו, לכאורה כללית, מגלמת בתוכה עמדה ברורה: שלילת ההגדרה הלאומית-יהודית של ישראל.

ממדאני הרחיק אף מעבר לכך. בהתבטאות פומבית בעבר הצהיר: "אני חושב שישראל מבצעת רצח עם". הוא תיאר את המתרחש ברצועת עזה כמסע הרס שיטתי וככזה שאינו נופל מהגדרות הקשות ביותר של המשפט הבינלאומי. בנוסף, קישר ממדאני בין יחסי המשטרה בניו-יורק לפעילות צה"ל, ואמר כי "כשמגף ה-NYPD על הצוואר שלכם – זה בהמשך לאימונים על ידי צה"ל". מדובר באמירה קשה וכבדה שזיעזעה את הקהילה היהודית בעיר, אם כי צריך להגיד ששי יהודים לא מעטים בניו יורק שהצביעו לממדאני.

לפי ממדאני, הפתרון לסכסוך תלוי ב"סיום הכיבוש והאפרטהייד". הוא רואה את המדיניות הישראלית כלפי הפלסטינים כחסרת לגיטימציה מוסרית, משפטית ואנושית. במאמר שפרסם סמוך ליום השנה למתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, כתב: "הכיבוש חייב להסתיים. האפרטהייד חייב להיעלם. הדימום האנושי חצה את הגבול, והשפה עצמה נגמרת לה מול עוצמת הסבל בעזה".

מנהיגים יהודיים בעיר הגדירו את הדברים כ"חתרניים", ופרשנים מעריכים כי מדובר באיום על הקשרים ההיסטוריים בין ניו-יורק לישראל.

ממדאני צפוי להיכנס לתפקידו ב-1 בינואר, אך כבר כעת ברור כי יחסו לישראל יהפוך למוקד מרכזי בפוליטיקה העירונית והבינלאומית. מצד אחד, יש הרואים בו קול חדש, אמיץ וערכי. מצד שני, יש הרואים בכך איום על הקשרים המסורתיים של העיר עם ישראל במקביל לפגיעה גם ביהודי ניו יורק.