הצעת הרכישה של אילון מאסק ל-OpenAI: קרב על השליטה בבינה המלאכותית
המאבק בין אילון מאסק לסם אלטמן עולה שלב: מאסק מציע כמעט 100 מיליארד דולר לרכוש את OpenAI, החברה שמאחורי ChatGPT. היריבות בין השניים, שהחלה כשותפות עסקית, הופכת לקרב כוח על עתיד הבינה המלאכותית
ביום שני הודיע אחד מעורכי דינו של מאסק כי הוא וקונסורציום של משקיעים הציעו לרכוש את העמותה שמפקחת על OpenAI, במטרה להשתלט על פעילות החברה. זה צעד שמעלה את המתח בין מאסק לאלטמן, כאשר השניים חולקים היסטוריה משותפת אך גם חילוקי דעות עמוקים בנוגע לכיוונים שבהם צריכה להתפתח טכנולוגיית הבינה המלאכותית.
רקע למאבק: מחלוקות מעבר עסקי משותף
מאסק ואלטמן לא התחילו כאויבים. למעשה, הם היו חברים טובים ושותפים לדרך כשהקימו את OpenAI בשנת 2015. המטרה המקורית הייתה להוות משקל נגד לגוגל, ששלטה בזירת הבינה המלאכותית. החברה החלה כעמותה ללא מטרות רווח, מתוך רצון לשמור על מחקר פתוח ומונגש לציבור.
אבל כמו שקורה לא מעט בעולם הטכנולוגיה, כסף ושאיפות גדולות שינו את התמונה. עד 2018 הבינו המייסדים שקשה מאוד לגייס מספיק כסף למחקר ופיתוח מבלי להפוך לגוף מסחרי. מאסק ניסה אז להשתלט על החברה ולשלב אותה בטסלה, אך נתקל בהתנגדות חריפה מצד שותפיו. אחרי שנדחה, הוא עזב את החברה בטריקת דלת.
הקרב המשפטי: מאסק נגד אלטמן
היריבות לא נגמרה שם. מאסק תבע את אלטמן, בטענה שהשינויים במבנה החברה סוטים מהמטרות המקוריות שהציבו יחד. לדעתו, OpenAI נועדה לשרת את האנושות כולה, ולא להפוך למכונת כסף למספר מצומצם של בעלי מניות.
- וושינגטון ומאסק נגד אירופה, לאחר קנס של 120 מיליון אירו שהוטל על X
- אחרי שהקים את ניוראלינק, סאם הודאק עובד על מיזוג תודעתי בין בני אדם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כעת, עם הצעת הרכישה הנוכחית, מאסק מנסה להשתלט על העמותה שמחזיקה במושכות של OpenAI. הצעה בסדר גודל של כמעט 100 מיליארד דולר היא לא משהו שרואים כל יום, במיוחד כשמדובר בעמותה ללא מטרות רווח. אם העסקה תתממש, מאסק יקבל שליטה אסטרטגית בחברה, גם אם לא יחזיק ישירות במניות שלה.
תגובת אלטמן
אלטמן לא נשאר חייב. בתגובה צינית במיוחד פרסם ברשת X (לשעבר טוויטר): "לא תודה, אבל נשמח לרכוש את טוויטר ב-9.74 מיליארד דולר אם תרצה." קשה לפספס את העקיצה, במיוחד לאור העובדה שמאסק רכש את טוויטר ב-44 מיליארד דולר ב-2022. מאסק כמובן לא התעלם והחזיר באותה מטבע, כשהוא מכנה את אלטמן "נוכל".
המאבק הזה כבר מזמן לא רק על עסקים, אלא גם על אגו ושליטה בטכנולוגיה שתעצב את העולם בעשורים הקרובים. מצד אחד, מאסק מאמין שהבינה המלאכותית צריכה להיות בשליטה אחראית ופתוחה. מצד שני, אלטמן מוביל את OpenAI למודל מסחרי אגרסיבי, עם שותפות אסטרטגית עם מיקרוסופט ושווי שוק שמאמיר לרמות שיא.
- ג'ף בזוס חוזר לכסא המנכ"ל: יעמוד בראש פרומתאוס, סטארט אפ שגייס כבר 6.2 מיליארד דולר
- 10,000 עובדים עשויים לאבד את עבודתם ב-UBS עד 2027
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי...
מה הלאה?
השאלה הגדולה היא האם מאסק יצליח להנחית את המכה הזו. נכון להיום, OpenAI נמצאת בעמדת כוח, עם שווי שוק של כ-157 מיליארד דולר ותוכניות להנפקה לפי שווי של 300 מיליארד דולר. מאסק אולי נחשב לאחד היזמים המשפיעים בעולם, אבל ייתכן שהפעם הוא ייתקל בחומה גבוהה במיוחד.
מה שבטוח – המאבק הזה רק מתחיל, וההשפעות שלו על עולם הבינה המלאכותית והטכנולוגיה בכלל צפויות להיות מרתקות.
- 2.מאסק רוצה את השליטה לעצמו ניסה בעבר ועכשיו שוב. (ל"ת)אנונימי 11/02/2025 16:32הגב לתגובה זו
- 1.מילה אחת של טראמפ בכיוון והם ירוצו למכור.... (ל"ת)מאיר 11/02/2025 11:36הגב לתגובה זו
שבבי AI (AI)המתחרה הסינית של אנבידיה מזנקת 500% ביום המסחר הראשון
גייסה בבורסה בסין 1.1 לפי 7.2 מיליארד והשווי קפץ ל-43 מיליארד דולר
אנבידיה מור ת'רדס של יוצאי אנבידיה היא חברת שבבי AI סינית שנהנית מתנופה עצומה על רקע הגבלות הסחר בין ארה"ב לסין. כשכור ארה"ב אוסרת על משלוח שבבי AI מתקמדים לסין. אנבידיה פיתחה שב מיוחד שלא עוקף את ההגבלות האלו. הממשל הסיני רתח - הוא רואה בכך השפלה אמריקאית, והוא דרש מהחברות הסיניות שלא לקנות שבבי אנבידיה שמהווים תחליף לשבב הבלקוול.
אנבידיה ציפתה למכור במיל 50 מיליארד דולר בשנה בסין וזה בעצם נעלם. את הוואקום הזה ממלאות כמה חברות שבבים סיניות מור ת'רדס וקמבריקון הן הבולטות -
מור ת'רדס המכונה "אנבידיה של סין", פתחה את יום המסחר הראשון שלה בבורסת שנגחאי בזינוק של 502% - קפיצה שהפכה אותה לאחת ההנפקות החזקות ביותר מאז רפורמות 2019. החברה, שהוקמה ב-2020 על ידי ג'יאנג'ונג ז'אנג, בכיר לשעבר באנבידיה, גייסה 8 מיליארד יואן (כ-1.13 מיליארד דולר) - ההנפקה השנייה בגודלה השנה בסין, אחרי Huadian New Energy. מניית החברה נפתחה ב-650 יואן, לעומת מחיר IPO של 114.28 יואן, והגיעה לשווי שוק זמני של 305 מיליארד יואן - 43 מיליארד דולר (לעומת גיוס לפי שווי של 7.2 מיליארד דולר).
הביקושים למניה חרגו מציפיות: החלק הקמעונאי נרשם פי 2,750 מההיצע, וההנפקה כולה משקפת אופטימיות גוברת ביכולת סין להשיג עצמאות טכנולוגית.מור ת'רדס מתמחה בשבבים לגרפיקה ולבינה מלאכותית (AI), ומשמשת חלופה מרכזית למעבדי אנבידיה, שמוגבלים כאמור על ידי סנקציות אמריקאיות.
- אנבידיה עולה על הגל - ומה שקורה עכשיו בשוק שבבי‑AI
- פלאנטיר משיקה פלטפורמת AI חדשה בשיתוף אנבידיה וסנטרפוינט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה פיתחה את ארכיטקטורת MUSA, התואמת CUDA של אנבידיה ומקלה על מעבר, ויצרה ארבעה דורות של שבבים מאז הקמתה. ההנפקה, לוותה בתמיכה ממשלתית, כולל אישור מהיר של 122 ימים מרגע הגשת הבקשה. זהו סמל נוסף למירוץ סין נגד ההגבלות, כאשר בייג'ין מקדמת חדשנות מקומית כחלק ממדיניות "עצמאות טכנולוגית".
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
