הצעת הרכישה של אילון מאסק ל-OpenAI: קרב על השליטה בבינה המלאכותית
המאבק בין אילון מאסק לסם אלטמן עולה שלב: מאסק מציע כמעט 100 מיליארד דולר לרכוש את OpenAI, החברה שמאחורי ChatGPT. היריבות בין השניים, שהחלה כשותפות עסקית, הופכת לקרב כוח על עתיד הבינה המלאכותית
ביום שני הודיע אחד מעורכי דינו של מאסק כי הוא וקונסורציום של משקיעים הציעו לרכוש את העמותה שמפקחת על OpenAI, במטרה להשתלט על פעילות החברה. זה צעד שמעלה את המתח בין מאסק לאלטמן, כאשר השניים חולקים היסטוריה משותפת אך גם חילוקי דעות עמוקים בנוגע לכיוונים שבהם צריכה להתפתח טכנולוגיית הבינה המלאכותית.
רקע למאבק: מחלוקות מעבר עסקי משותף
מאסק ואלטמן לא התחילו כאויבים. למעשה, הם היו חברים טובים ושותפים לדרך כשהקימו את OpenAI בשנת 2015. המטרה המקורית הייתה להוות משקל נגד לגוגל, ששלטה בזירת הבינה המלאכותית. החברה החלה כעמותה ללא מטרות רווח, מתוך רצון לשמור על מחקר פתוח ומונגש לציבור.
אבל כמו שקורה לא מעט בעולם הטכנולוגיה, כסף ושאיפות גדולות שינו את התמונה. עד 2018 הבינו המייסדים שקשה מאוד לגייס מספיק כסף למחקר ופיתוח מבלי להפוך לגוף מסחרי. מאסק ניסה אז להשתלט על החברה ולשלב אותה בטסלה, אך נתקל בהתנגדות חריפה מצד שותפיו. אחרי שנדחה, הוא עזב את החברה בטריקת דלת.
הקרב המשפטי: מאסק נגד אלטמן
היריבות לא נגמרה שם. מאסק תבע את אלטמן, בטענה שהשינויים במבנה החברה סוטים מהמטרות המקוריות שהציבו יחד. לדעתו, OpenAI נועדה לשרת את האנושות כולה, ולא להפוך למכונת כסף למספר מצומצם של בעלי מניות.
כעת, עם הצעת הרכישה הנוכחית, מאסק מנסה להשתלט על העמותה שמחזיקה במושכות של OpenAI. הצעה בסדר גודל של כמעט 100 מיליארד דולר היא לא משהו שרואים כל יום, במיוחד כשמדובר בעמותה ללא מטרות רווח. אם העסקה תתממש, מאסק יקבל שליטה אסטרטגית בחברה, גם אם לא יחזיק ישירות במניות שלה.
תגובת אלטמן
אלטמן לא נשאר חייב. בתגובה צינית במיוחד פרסם ברשת X (לשעבר טוויטר): "לא תודה, אבל נשמח לרכוש את טוויטר ב-9.74 מיליארד דולר אם תרצה." קשה לפספס את העקיצה, במיוחד לאור העובדה שמאסק רכש את טוויטר ב-44 מיליארד דולר ב-2022. מאסק כמובן לא התעלם והחזיר באותה מטבע, כשהוא מכנה את אלטמן "נוכל".
המאבק הזה כבר מזמן לא רק על עסקים, אלא גם על אגו ושליטה בטכנולוגיה שתעצב את העולם בעשורים הקרובים. מצד אחד, מאסק מאמין שהבינה המלאכותית צריכה להיות בשליטה אחראית ופתוחה. מצד שני, אלטמן מוביל את OpenAI למודל מסחרי אגרסיבי, עם שותפות אסטרטגית עם מיקרוסופט ושווי שוק שמאמיר לרמות שיא.
- טראמפ מאלץ את ענקיות הפארמה להוריד מחירים בתמורה לשקט ממכסים
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...
מה הלאה?
השאלה הגדולה היא האם מאסק יצליח להנחית את המכה הזו. נכון להיום, OpenAI נמצאת בעמדת כוח, עם שווי שוק של כ-157 מיליארד דולר ותוכניות להנפקה לפי שווי של 300 מיליארד דולר. מאסק אולי נחשב לאחד היזמים המשפיעים בעולם, אבל ייתכן שהפעם הוא ייתקל בחומה גבוהה במיוחד.
מה שבטוח – המאבק הזה רק מתחיל, וההשפעות שלו על עולם הבינה המלאכותית והטכנולוגיה בכלל צפויות להיות מרתקות.
- 2.מאסק רוצה את השליטה לעצמו ניסה בעבר ועכשיו שוב. (ל"ת)אנונימי 11/02/2025 16:32הגב לתגובה זו
- 1.מילה אחת של טראמפ בכיוון והם ירוצו למכור.... (ל"ת)מאיר 11/02/2025 11:36הגב לתגובה זו
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה
למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים
מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93% נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.
התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.
היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.
במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.
- האם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?
- אנבידיה מפתחת את הצפון: קמפוס ענק בקריית טבעון ליותר מ-10,000 עובדים עד 2031
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.
שבביםהאם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?
חברת STMicroelectronics היתה התקווה הגדולה של תעשיית המוליכים למחצה בתחילת המאה ונשארה מאחור. השבוע היא ריכזה תשומת לב לאחר שפורסם כי סיפקה יותר מ-5 מיליארד שבבים לסטארלינק של אילון מאסק במסגרת הסכם בן עשור בין שתי החברות, וכי הכמות הזאת צפויה להכפיל את עצמה בעוד שנתיים
בחודש האחרון הפך מדד הראסל 2000 (סימול: RUT^) למדד המוביל בניו יורק, תופעה שלא אירעה מאז החל המדד הזה להיסחר. הסיבה לכך קשורה בעיקר בערכי החלל שלפיהם נסחרות המניות שמובילות את המדדים המובילים, ובמיוחד הנאסד"ק.
מדד הראסל 2000, שמכונה "המדד שמשקף את הכלכלה האמיתית", מייצג את "המניות הקטנות", שהן קטנות בהשוואה למניות ה-S&P 500. ג'וזף בראסואלס, הכלכלן הראשי של RSM International, שהיא הרשת השישית בגודלה בעולם, מבחינת ההכנסות, לשירותי החשבונאות המקצועיים, מסביר שהסיבה לכך קשורה בעובדה שכספי ההשקעה זרמו ברובם למדדים המובילים, ובמיוחד לנאסד"ק.
לדבריו, "המשקיעים פשוט התעלמו מהחברות שכלולות במדד הראסל 2000 ולא השקיעו במניותיהן. אבל קיצוצי הריבית של הפד והקלות המס של הנשיא טראמפ, שייכנסו לתוקף בינואר, לצד הירידה החדה במחירי הנפט, מזינים אופטימיות כלכלית, והתחזית לחברות קטנות יותר משתפרת. ברמות המחירים הנוכחיות יש הרבה הזדמנויות שפשוט התעלמו מהן בגלל שכולם התמקדו יתר על המידה בהזדמנויות טכנולוגיות". מה שזה בעצם אומר הוא שהחגיגה בבורסות לא הסתיימה והסיפור הטכנולוגי רק תופס מנוחה קצרה עד לסיבוב הבא.
הירידה במחירי הנפט מ-125 דולר בקיץ 2022 ל-56 דולר כיום, היא בעיקר תוצאה של עודפי היצע שחלקם "באשמת" טראמפ "ששחרר" את הנפט האמריקאי לשווקים הגלובליים, חלקם ב"אשמת" המדינות שאינן חברות באופ"ק שמגדילות ייצור (קנדה, ברזיל ואחרות), חלקם בגלל קרנות הגידור, חלקם בגלל איראן ורוסיה שמוכרות מתחת לשולחן, וחלקם בגלל הרגיעה בצמיחה הכלכלית. אין זה פלא שהסכמי אברהם תופסים עניין שהולך וגדל.
- סיסקו ו-IBM בונות את האינטרנט הקוונטי: מחשבים שמדברים ביניהם תוך 5 שנים
- IBM וגוגל מציגות התקדמות במרוץ הקוונטי: לא רק החברות הקטנות בתמונה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לבסוף, ענקית ניהול הנכסים KKR הוציאה השבוע את התחזית המאקרו גלובלית לשנת 2026 שלפיה הם מאמינים שתהיה צמיחה טובה מהצפוי בתמ"ג וברווחים ברוב האזורים העיקריים בעולם בשנת 2026, צמיחה שנתמכת על ידי מחירי נפט נמוכים, שיעורי חיסכון גבוהים יותר ותנאים פיננסיים נוחים. הם גם מציינים שהכלכלה העולמית עדיין נמצאת בעיצומו של רנסנס של פרודוקטיביות, בהובלת דיגיטציה, אוטומציה ואימוץ מואץ של בינה מלאכותית, במיוחד בארצות הברית. כדאי להקשיב להם כי החברה הזו היא מהטובות שיש.
