הצעת הרכישה של אילון מאסק ל-OpenAI: קרב על השליטה בבינה המלאכותית
המאבק בין אילון מאסק לסם אלטמן עולה שלב: מאסק מציע כמעט 100 מיליארד דולר לרכוש את OpenAI, החברה שמאחורי ChatGPT. היריבות בין השניים, שהחלה כשותפות עסקית, הופכת לקרב כוח על עתיד הבינה המלאכותית
ביום שני הודיע אחד מעורכי דינו של מאסק כי הוא וקונסורציום של משקיעים הציעו לרכוש את העמותה שמפקחת על OpenAI, במטרה להשתלט על פעילות החברה. זה צעד שמעלה את המתח בין מאסק לאלטמן, כאשר השניים חולקים היסטוריה משותפת אך גם חילוקי דעות עמוקים בנוגע לכיוונים שבהם צריכה להתפתח טכנולוגיית הבינה המלאכותית.
רקע למאבק: מחלוקות מעבר עסקי משותף
מאסק ואלטמן לא התחילו כאויבים. למעשה, הם היו חברים טובים ושותפים לדרך כשהקימו את OpenAI בשנת 2015. המטרה המקורית הייתה להוות משקל נגד לגוגל, ששלטה בזירת הבינה המלאכותית. החברה החלה כעמותה ללא מטרות רווח, מתוך רצון לשמור על מחקר פתוח ומונגש לציבור.
אבל כמו שקורה לא מעט בעולם הטכנולוגיה, כסף ושאיפות גדולות שינו את התמונה. עד 2018 הבינו המייסדים שקשה מאוד לגייס מספיק כסף למחקר ופיתוח מבלי להפוך לגוף מסחרי. מאסק ניסה אז להשתלט על החברה ולשלב אותה בטסלה, אך נתקל בהתנגדות חריפה מצד שותפיו. אחרי שנדחה, הוא עזב את החברה בטריקת דלת.
הקרב המשפטי: מאסק נגד אלטמן
היריבות לא נגמרה שם. מאסק תבע את אלטמן, בטענה שהשינויים במבנה החברה סוטים מהמטרות המקוריות שהציבו יחד. לדעתו, OpenAI נועדה לשרת את האנושות כולה, ולא להפוך למכונת כסף למספר מצומצם של בעלי מניות.
- אילון מאסק וג'נסן הואנג ממליצים לכם מה ללמוד
- למרות המתקפה של מאסק: האנליסטים צופים אפסייד של 19% לנטפליקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כעת, עם הצעת הרכישה הנוכחית, מאסק מנסה להשתלט על העמותה שמחזיקה במושכות של OpenAI. הצעה בסדר גודל של כמעט 100 מיליארד דולר היא לא משהו שרואים כל יום, במיוחד כשמדובר בעמותה ללא מטרות רווח. אם העסקה תתממש, מאסק יקבל שליטה אסטרטגית בחברה, גם אם לא יחזיק ישירות במניות שלה.
תגובת אלטמן
אלטמן לא נשאר חייב. בתגובה צינית במיוחד פרסם ברשת X (לשעבר טוויטר): "לא תודה, אבל נשמח לרכוש את טוויטר ב-9.74 מיליארד דולר אם תרצה." קשה לפספס את העקיצה, במיוחד לאור העובדה שמאסק רכש את טוויטר ב-44 מיליארד דולר ב-2022. מאסק כמובן לא התעלם והחזיר באותה מטבע, כשהוא מכנה את אלטמן "נוכל".
המאבק הזה כבר מזמן לא רק על עסקים, אלא גם על אגו ושליטה בטכנולוגיה שתעצב את העולם בעשורים הקרובים. מצד אחד, מאסק מאמין שהבינה המלאכותית צריכה להיות בשליטה אחראית ופתוחה. מצד שני, אלטמן מוביל את OpenAI למודל מסחרי אגרסיבי, עם שותפות אסטרטגית עם מיקרוסופט ושווי שוק שמאמיר לרמות שיא.
- האם הצמיחה המטאורית של אורקל מגיעה על חשבון הרווחיות?
- ג'יימי דיימון מציג: 1.5 טריליון דולר לחיזוק העצמאות האמריקאית
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- 5,900% בשנה מ-80 סנט ל-46 דולר, שווי של 15 מיליארד, מי אמר...
מה הלאה?
השאלה הגדולה היא האם מאסק יצליח להנחית את המכה הזו. נכון להיום, OpenAI נמצאת בעמדת כוח, עם שווי שוק של כ-157 מיליארד דולר ותוכניות להנפקה לפי שווי של 300 מיליארד דולר. מאסק אולי נחשב לאחד היזמים המשפיעים בעולם, אבל ייתכן שהפעם הוא ייתקל בחומה גבוהה במיוחד.
מה שבטוח – המאבק הזה רק מתחיל, וההשפעות שלו על עולם הבינה המלאכותית והטכנולוגיה בכלל צפויות להיות מרתקות.
- 2.מאסק רוצה את השליטה לעצמו ניסה בעבר ועכשיו שוב. (ל"ת)אנונימי 11/02/2025 16:32הגב לתגובה זו
- 1.מילה אחת של טראמפ בכיוון והם ירוצו למכור.... (ל"ת)מאיר 11/02/2025 11:36הגב לתגובה זו
דיאן קיטון. קרדיט: רשתות חברתיותדיאן קיטון בנתה אימפריה של 100 מיליון דולר ומורשת השקעות מרשימה
השחקנית האגדית שהלכה אתמול לעולמה, הייתה אייקון קולנוע בתקופה שהשכר היה בקנה מידה אחר, ועשתה את מירב כספה מתפיסת עולם מוצלחת במיוחד לגבי השקעות נדל"ן
דיאן קיטון, שהפכה את התשוקה שלה לארכיטקטורה ולעיצוב למכונת כסף שהכניסה לכיסה יותר מאשר כל האוסקרים והבלוקבסטרים שלה ביחד. כשנפטרה אתמול בגיל 79 בביתה בקליפורניה, קיטון הותירה מאחוריה לא רק מורשת קולנועית עצומה, אלא גם תיק השקעות נדל"ן מרשים.
שווי הרכוש המוערך שלה עמד על 100 מיליון דולר - ולא, רובו המוחלט לא הגיע מכך ששיחקה מול אל פצ'ינו או זכתה באוסקר. התובנה הגדולה של קיטון לא הייתה בדרך לזכות בליבו של וודי אלן, אלא במשהו שרוב כוכבי הוליווד לא מבינים: הכסף האמיתי לא נמצא בצ'קים מהאולפנים, אלא ברכישה של נכס מוזנח, החזרתו לחיים, ומכירה של הנכס המחודש למישהו עם חשבון בנק עמוק יותר. בעולם שבו רוב השחקנים משקיעים בהפקות או במותגי אופנה שנכשלים, קיטון הבינה משהו בסיסי: נדל"ן בלוס אנג'לס הוא תמיד הימור טוב.
הבסיס: קריירת משחק שהניבה מיליונים - אבל לא מאות מיליונים
נתחיל עם הדבר שכולנו מכירים - הקריירה הקולנועית המרשימה. קיטון החלה בברודווי בשנת 1968, כשכיכבה בהצגה "שיער" וזכתה למועמדות לטוני כבר בשנה שלאחר מכן עבור "שחק אותה, סם" של וודי אלן. אבל הפריצה הכספית האמיתית הגיעה ב-1972, כאשר פרנסיס פורד קופולה בחר בה לתפקיד קיי אדמס ב"הסנדק". הסרט הפך לאחד מהמצליחים בכל הזמנים, וקיטון חזרה על התפקיד בשני סרטי ההמשך - עסקה שהבטיחה לה הכנסה יציבה לאורך שנים רבות.
ואם לא די בכך, ב-1977 הגיע רגע שהקפיץ עוד יותר את הקריירה שלה וכך גם עשה לארנק: "הרומן שלי עם אנני". הסרט לא רק זיכה אותה באוסקר לשחקנית הטובה ביותר, אלא גם הפך אותה לאייקון תרבותי - וזה הוביל להכנסות גבוהות יותר לכל פרויקט עתידי. לאחר האוסקר, שווי השוק שלה קפץ באופן דרמטי. שחקנית שבעבר קיבלה שכר סטנדרטי פתאום הייתה במעמד של "זוכת אוסקר", וזה אומר צ'קים גבוהים יותר, מיקומים יותר מרכזיים בכרזות וחלק גדול יותר מהרווחים.
- גלדיאטור 2 - הכנסות של 150 מיליון דולר בשבוע הראשון; האם יגיע להכנסות הסרט הראשון?
- המספרים מאחורי הטקס היוקרתי: כמה שווה זכייה באוסקר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאורך שנות ה-80 וה-90, קיטון המשיכה לבחור בפרויקטים שהניבו רווחים נאים. "בייבי בום" ב-1987 היה הצלחה מסחרית וזיכה אותה במועמדות אוסקר נוספת. אבל ההצלחה הכלכלית האמיתית הגיעה עם "מועדון האקסיות " ב-1996 - הסרט הכניס 105 מיליון דולר בקופות, ונתח ההכנסות של קיטון מסרט כזה, כשחקנית ראשית, היה משמעותי למדי. בשנת 2003, "באהבה אין חוקים" עם ג'ק ניקולסון הביא לה מועמדות אוסקר נוספת וגלובוס הזהב, והסרט הכניס כמעט 125 מיליון דולר בארה"ב בלבד.
ג'יימי דיימון מציג: 1.5 טריליון דולר לחיזוק העצמאות האמריקאית
ג׳יי פי מורגן JPMorgan Chase & Co תשקיע עד 10 מיליארד דולר באופן ישיר בחברות שפועלות בתחומים שהבנק מגדיר כקריטיים לביטחון האמריקאי. מדובר בחלק מתוכנית רחבה יותר של עשור שמטרתה להניע ולממן 1.5 טריליון דולר בתעשיות אסטרטגיות. המהלך מגיע בדיוק בזמן שממשל טראמפ מקדם את מדיניות "אמריקה קודם״.
ג'יימי דיימון, מנכ"ל ג׳יי פי מורגן ואחד הקולות המשפיעים ביותר בוול סטריט, לא השאיר מקום לספקות לגבי המניע. לדבריו, אמריקה הפכה תלויה מדי במקורות לא אמינים של מינרלים קריטיים, מוצרים וייצור שכולם חיוניים לביטחון הלאומי. התוכנית מתמקדת בארבעה תחומים שהבנק רואה כקריטיים: שרשראות אספקה וייצור מתקדם, תעופה וחלל וביטחון, עצמאות אנרגטית וחוסן, וטכנולוגיות חדשניות אסטרטגיות. 10 מיליארד הדולר יגיעו מכספי הבנק עצמו וירכזו בעיקר בחברות אמריקאיות. מדובר בהשקעות הון ישירות שנותנות לבנק בעלות בחברות המושקעות.
לגבי היעד הרחב יותר של 1.5 טריליון דולר, הבנק מבהיר שהוא כבר תכנן להניע ולממן כטריליון דולר בעשור הקרוב לתמיכה בלקוחות בתעשיות החשובות האלה. עכשיו הוא מעלה את היעד ב-500 מיליארד דולר נוספים. למרות שטראמפ לא מוזכר במפורש בהודעה, קשה לפספס את הקשר בין היוזמה של ג׳יי פי מורגן לאג'נדה של הבית הלבן. הממשל הנוכחי דוחף בכוח להבטיח שתשתיות קריטיות וטכנולוגיות מפתח יהיו נוכחות בארצות הברית. מינרלים נדירים הם דוגמה מושלמת. סין שולטת בשוק הזה, ומעניקה לבייג'ין מינוף משמעותי במשא ומתן מסחרי מול וושינגטון.
דיימון הוא מהדמויות המשפיעות ביותר בוול סטריט, והוא לא מוותר על הזדמנויות להצהיר על הפטריוטיות שלו בהופעות פומביות. בנקים כבר עשו בעבר מהלכים דומים וקבעו יעדי מימון עצומים שמתיישרים עם מדיניות ציבורית. ג׳יי פי מורגן עצמה הודיעה ב-2021 שהיא שואפת ליותר מ-2.5 טריליון דולר על פני עשור כדי לקדם פתרונות לשינויי האקלים. ההכרזה מגיעה בתקופה שבה גופים פיננסיים גדולים מנסים למצוא את האיזון הנכון בין אחריות חברתית, לחצים פוליטיים ואינטרסים עסקיים. תחת ממשל טראמפ, המוקד עבר מנושאים כמו אקלים וגיוון לנושאים של ביטחון לאומי ועצמאות אסטרטגית.
- למרות חוסר הוודאות הכלכלי: בג'יי פי מורגן אופטימיים
- הודו מתכוננת לגל הנפקות גדול ב-2025 – האם זו הזדמנות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השאלה המעניינת היא עד כמה זה באמת שינוי באסטרטגיה ועד כמה זה רטוריקה. רבים מהלקוחות של הבנק כבר פועלים בתחומים האלה, והמימון היה זורם אליהם ממילא. עם זאת, העובדה שהבנק מתחייב להגדיל את המימון ב-50 אחוז ולהשקיע 10 מיליארד דולר בבעלות ישירה מעידה שכנראה יש כאן יותר מדיבורים.
