הצעת הרכישה של אילון מאסק ל-OpenAI: קרב על השליטה בבינה המלאכותית
המאבק בין אילון מאסק לסם אלטמן עולה שלב: מאסק מציע כמעט 100 מיליארד דולר לרכוש את OpenAI, החברה שמאחורי ChatGPT. היריבות בין השניים, שהחלה כשותפות עסקית, הופכת לקרב כוח על עתיד הבינה המלאכותית
ביום שני הודיע אחד מעורכי דינו של מאסק כי הוא וקונסורציום של משקיעים הציעו לרכוש את העמותה שמפקחת על OpenAI, במטרה להשתלט על פעילות החברה. זה צעד שמעלה את המתח בין מאסק לאלטמן, כאשר השניים חולקים היסטוריה משותפת אך גם חילוקי דעות עמוקים בנוגע לכיוונים שבהם צריכה להתפתח טכנולוגיית הבינה המלאכותית.
רקע למאבק: מחלוקות מעבר עסקי משותף
מאסק ואלטמן לא התחילו כאויבים. למעשה, הם היו חברים טובים ושותפים לדרך כשהקימו את OpenAI בשנת 2015. המטרה המקורית הייתה להוות משקל נגד לגוגל, ששלטה בזירת הבינה המלאכותית. החברה החלה כעמותה ללא מטרות רווח, מתוך רצון לשמור על מחקר פתוח ומונגש לציבור.
אבל כמו שקורה לא מעט בעולם הטכנולוגיה, כסף ושאיפות גדולות שינו את התמונה. עד 2018 הבינו המייסדים שקשה מאוד לגייס מספיק כסף למחקר ופיתוח מבלי להפוך לגוף מסחרי. מאסק ניסה אז להשתלט על החברה ולשלב אותה בטסלה, אך נתקל בהתנגדות חריפה מצד שותפיו. אחרי שנדחה, הוא עזב את החברה בטריקת דלת.
הקרב המשפטי: מאסק נגד אלטמן
היריבות לא נגמרה שם. מאסק תבע את אלטמן, בטענה שהשינויים במבנה החברה סוטים מהמטרות המקוריות שהציבו יחד. לדעתו, OpenAI נועדה לשרת את האנושות כולה, ולא להפוך למכונת כסף למספר מצומצם של בעלי מניות.
- אילון מאסק בדרך לטריליון דולר: השנה שקבעה רף חדש בצבירת הון
- ניצחון למאסק: בית המשפט העליון החזיר את חבילת השכר ההיסטורית של טסלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כעת, עם הצעת הרכישה הנוכחית, מאסק מנסה להשתלט על העמותה שמחזיקה במושכות של OpenAI. הצעה בסדר גודל של כמעט 100 מיליארד דולר היא לא משהו שרואים כל יום, במיוחד כשמדובר בעמותה ללא מטרות רווח. אם העסקה תתממש, מאסק יקבל שליטה אסטרטגית בחברה, גם אם לא יחזיק ישירות במניות שלה.
תגובת אלטמן
אלטמן לא נשאר חייב. בתגובה צינית במיוחד פרסם ברשת X (לשעבר טוויטר): "לא תודה, אבל נשמח לרכוש את טוויטר ב-9.74 מיליארד דולר אם תרצה." קשה לפספס את העקיצה, במיוחד לאור העובדה שמאסק רכש את טוויטר ב-44 מיליארד דולר ב-2022. מאסק כמובן לא התעלם והחזיר באותה מטבע, כשהוא מכנה את אלטמן "נוכל".
המאבק הזה כבר מזמן לא רק על עסקים, אלא גם על אגו ושליטה בטכנולוגיה שתעצב את העולם בעשורים הקרובים. מצד אחד, מאסק מאמין שהבינה המלאכותית צריכה להיות בשליטה אחראית ופתוחה. מצד שני, אלטמן מוביל את OpenAI למודל מסחרי אגרסיבי, עם שותפות אסטרטגית עם מיקרוסופט ושווי שוק שמאמיר לרמות שיא.
- למרות ההבנות: סין ממשיכה להגביל חומרי גלם קריטיים לתעשייה האמריקאית
- הדור הבא של משחקי הווידאו נבנה באמצעות בינה מלאכותית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...
מה הלאה?
השאלה הגדולה היא האם מאסק יצליח להנחית את המכה הזו. נכון להיום, OpenAI נמצאת בעמדת כוח, עם שווי שוק של כ-157 מיליארד דולר ותוכניות להנפקה לפי שווי של 300 מיליארד דולר. מאסק אולי נחשב לאחד היזמים המשפיעים בעולם, אבל ייתכן שהפעם הוא ייתקל בחומה גבוהה במיוחד.
מה שבטוח – המאבק הזה רק מתחיל, וההשפעות שלו על עולם הבינה המלאכותית והטכנולוגיה בכלל צפויות להיות מרתקות.
- 2.מאסק רוצה את השליטה לעצמו ניסה בעבר ועכשיו שוב. (ל"ת)אנונימי 11/02/2025 16:32הגב לתגובה זו
- 1.מילה אחת של טראמפ בכיוון והם ירוצו למכור.... (ל"ת)מאיר 11/02/2025 11:36הגב לתגובה זו
אינטל 18A (X)אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור
מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק
מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה.
הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי להשתפר דרמטית בשנה הקרובה.
מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?
הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.
עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה.
- אינטל עלתה יותר מ-80% - אך המבחן האמיתי עוד לפניה
- מנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן, קידם עסקאות שתרמו להונו האישי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.

למרות ההבנות: סין ממשיכה להגביל חומרי גלם קריטיים לתעשייה האמריקאית
בעוד בייג׳ין מגדילה את משלוחי המוצרים המוגמרים, ובראשם מגנטים קבועים, הגישה לחומרי הגלם עצמם נותרה מוגבלת, מה שמעכב את מאמצי ארה״ב לבנות שרשרת אספקה עצמאית ומעמיק את חוסר הוודאות בשוק
למרות ההצהרות על רגיעה ביחסי הסחר בין ארה״ב לסין, בשטח נמשכים החיכוכים סביב אחד מחומרי הגלם הרגישים ביותר לכלכלה המודרנית: יסודות נדירים. גורמים בתעשייה ובממשל האמריקאי מעריכים כי בייג׳ין ממשיכה להגביל בפועל את אספקת חומרי הגלם שוושינגטון זקוקה להם כדי לייצר מגנטים קבועים ומוצרים מתקדמים נוספים.
ההגבלות נמשכות למרות ההבנות שהושגו באוקטובר האחרון בין נשיא ארה״ב דונלד טראמפ לנשיא סין שי ג׳ינפינג, שבמסגרתן התחייבה סין להסיר מגבלות על יצוא יסודות נדירים. אז הציג טראמפ את ההסכם כהסרה מעשית של חסמים, אך לפי הדיווחים, המציאות מורכבת בהרבה. סין הגדילה את משלוחי המוצרים המוגמרים, בעיקר מגנטים קבועים, אך במקביל ממשיכה לצמצם או לעכב יצוא של חומרי הגלם עצמם. המשמעות היא שהתעשייה האמריקאית יכולה לרכוש תוצרים סופיים, אך מתקשה לפתח יכולת ייצור עצמאית לאורך שרשרת האספקה.
המגנטים הקבועים הללו הם רכיב קריטי במגוון רחב של מוצרים, החל ממכשור אלקטרוני וציוד תעשייתי ועד מערכות נשק מתקדמות וטכנולוגיות ניווט. בעיני הממשל האמריקאי, היכולת לייצר אותם מקומית נתפסת כחלק מתפיסת ביטחון לאומי רחבה יותר.
ירידה של 11% בייצוא מגנטים לארה״ב
נתוני סחר רשמיים מסין משקפים תמונה מעורבת. יצוא מגנטים לארה״ב ירד בנובמבר בכ־11% לעומת החודש הקודם, אם כי נותר גבוה מהשפל שנרשם באביב, אז הוחמרו המגבלות. במקביל, היצוא הכולל של יסודות נדירים ומוצריהם דווקא עלה בחודש זה. במשרד המסחר הסיני טוענים כי תנודות חודשיות הן תופעה רגילה וכי סין מחויבת ליציבות שרשראות האספקה העולמיות. עם זאת, בייג׳ין מבהירה כי היא ממשיכה לפקח בקפדנות על יצוא חומרים שעשויים להגיע לשימושים צבאיים.
- "השתטחות שורית": תשואות האג"ח הקצרות יורדות על רקע ציפיות להורדות ריבית
- לקראת 2026: שוק המניות האמריקאי בין התלהבות מה־AI לחשש מתנודתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בקרב חברות אמריקאיות התחושה שונה. מנהלים בתעשייה מדווחים כי בפועל כמעט בלתי אפשרי להשיג חומרים מסוימים, כמו דיספרוזיום בצורת מתכת או תחמוצת, כאשר הלקוח הוא גוף אמריקאי. גם חברות שאינן תלויות ישירות ביבוא מסין מושפעות דרך שרשרת הלקוחות והספקים שלהן. מחוץ לסין קיימת יכולת ייצור מוגבלת מאוד של יסודות נדירים, שאינה מספיקה לתמוך בהיקפי ייצור מגנטים משמעותיים. סין, שבנתה לאורך שנים שליטה כמעט מוחלטת בתחום, ממשיכה לשמר את היתרון הזה באמצעות שליטה בחומרי הגלם.
.jpg)