יובל כהן פורטיסימו
צילום: שלומי יוסף

קבלת פנים חמה ליובל כהן: מורווח על ההשקעה בסטרטסיס כ-15 מיליון דולר

פורטיסימו של יובל כהן רכשה 14% מהמניות ב-10.6 דולר, בפרמיה של 10% על מחיר השוק והמניה זינקה ב-22%. מרכישה "ביוקר" היא כבר מורווחת 15 מיליון ויש לה אופציה להגדלת החזקה

אדיר בן עמי |

קרן פורטיסימו של יובל כהן השקיעה 120 מיליון דולר בסטרטסיס והופכת לבעלת המניות הגדולה בחברה. אחרי שנים של קיפאון בהכנסות, שווי שוק שצנח מ-7 מיליארד דולר ל-700 מיליון דולר, והמון תהיות לגבי עתיד התחום – הקרן מהמרת על כך שהשוק הזה עדיין יכול לצמוח.

חלום שהתנפץ? לא בטוח

לפני עשור סטרטסיס הייתה ההבטחה הכי גדולה בשוק. כל הדיבורים היו על כך שהדפסות תלת-ממד ישנו את הדרך שבה כל המפעלים בעולם עובדים. דמיינו מכונות שמדפיסות מכוניות שלמות, חלקי מטוסים, רהיטים בהתאמה אישית, אפילו אוכל. זה היה נראה שהעולם הולך לשם, ואז... זה נתקע.

ב-2014 החברה הכניסה 750 מיליון דולר, אבל מאז היא מדשדשת. אין קפיצה קדימה, אין פריצה אמיתית. שווי השוק שלה צנח, ההכנסות תקועות סביב 500-600 מיליון דולר בשנה, והשוק כולו הבין שהמהפכה תהיה הרבה יותר איטית, מקומית ומוגבלת ממה שחשבו.

מה פורטיסימו רואה פה?

פורטיסימו כנראה לא מחפשת להפוך את סטרטסיס לסטארט-אפ שמכפיל את עצמו פי עשרה תוך שנתיים. היא כן רואה חברה עם בסיס טכנולוגי חזק, עם שם טוב ועם המון מקום להשתפר. הקרן כבר הוכיחה שהיא יודעת לקחת חברות ייצור בתחום ולהפוך אותן לרווחיות יותר, כמו במקרה של קורנית דיגיטל ונור מקרופרינטרס, וכנראה שהיא חושבת שסטרטסיס יכולה להיות הסיפור הבא.

איך ננו דיימנשן קשורה לסיפור הזה?

הכניסה של פורטיסימו היא לא במקרה. בשנתיים האחרונות סטרטסיס הייתה תחת מתקפה מצד ננו דיימנשן, שהציעה לקנות אותה יותר מעשר פעמים. בסוף 2024 ננו דיימנשן הדיחה את המנכ"ל שלה,  יואב שטרן מה שהעביר את הפוקוס של ננו לנושאים אחרים. ננו דיימנשן מחזיקה 12% מהמניות של סטרטסיס, והיא גם חתמה על עסקה לרכישת Desktop Metal, חברה שסטרטסיס רצתה בעצמה לקנות.

התוכניות קדימה

פורטיסימו רוצה לדחוף את סטרטסיס קדימה. היא יכולה לעשות זאת דרך כניסה לשוק הדפסת מתכות – בין אם זה דרך יסיון חדש לקנות את Desktop Metal (אם העסקה עם ננו תקרוס) או רכישה של חברה אחרת בתחום. פעילות צומחת נוספת היא הדפסת תלת מימד בתחום רפואת השיניים. סטרטסיס פועלת בו וזה יכול להיות אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של החברה. 

לחברה צריך להדגיש יש נוכחות גדולה בעולם המדפסות בתלת מימד והיא אחת משתי החברות המובילות לצד DDD. השווי שלה הוא כ-810 מיליון דולר, היא מוכרת בקצב של 560 מיליון דולר והיא רווחית. האתגר יהיה להגדיל את הרווחיות ולחדש צמיחה משמעותית, אבל זה אפשרי. כמו כן, וזה כנראה אתגר מידי, יהיה צורך לייעל את החברה ובכך לשפר את הרווחיות שלה.

קיראו עוד ב"גלובל"


כך או אחרת, יש כמה שאלות פתוחות - תחום התלת מימד הוא חשוב וצומח, אבל הוא לא כפי שהעריכו לפני עשור ומעלה. הוא מבסס בנישות ובתחומי הייצור והוא עדיין לא משבש את תעשיית הדפוס כולה. השאלה עד כמה הוא ייקח נתח מהתעשייה המסורתית בייצור כשעל פניו הוא צריך ויכול לגדול בתחומים הקיימים ובנוספים. באופן ספציפי לגבי סטרטסיס היא עברה שנה עם קשב חלקי לעסק בעיקר כי היתה עסוקה בלהדוף את נסיונות השליטה של ננו ויואב שטרן. העסק בינתיים היה די מדשדש והשאלה הגדולה היא מדוע הצמיחה חלשה.

בפורטיסימו שמכירים את התחום לעומק מבינים את הפוטנציאל בתחום ונכנסים בכל הכוח. השוק בינתייםם מתלהב.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
תרופות
צילום: pixbay

המניה שצונחת 88% - מה הסיבה והאם יש סיכוי לקאמבק?

מניית חברת הביוטכנולוגיה צונחת לאחר שניסויי שלב 3 בתרופת הדגל לא הוכיחו הפחתה מובהקת בשיעור השברים, למרות שיפור משמעותי בצפיפות העצם; החברה מציגה קופת מזומנים של כ־49 מיליון דולר וממשיכה לקדם נכסים נוספים בצנרת
אדיר בן עמי |

מניית חברת הביוטכנולוגיה הבריטית־אמריקאית Mereo BioPharma Mereo BioPharma Group 29.82%  רשמה צניחה חדה של כ־88%, לאחר פרסום תוצאות מאכזבות משני ניסויי שלב 3 בתרופת הדגל שלה, setrusumab, המיועדת לטיפול במחלת העצמות הנדירה Osteogenesis Imperfecta ‏(OI).

החברה דיווחה כי שני הניסויים: ORBIT ו־COSMIC, לא הצליחו לעמוד ביעד הראשי: הפחתה מובהקת סטטיסטית בשיעור השברים השנתי, בהשוואה לפלצבו ולביספוספונטים, הטיפול הסטנדרטי המקובל כיום. הכישלון ביעד המרכזי פגע באמון המשקיעים, שכן setrusumab נחשבה לנכס המתקדם והמשמעותי ביותר בצנרת של Mereo, ועליה התבססה עיקר הציפייה לפריצת דרך מסחרית וליצירת ערך מהותי לחברה.


נרשמה עלייה בצפיפות העצם

עם זאת, התמונה מורכבת יותר. בשני הניסויים נרשמה עלייה מובהקת בצפיפות העצם (BMD), יעד משני בעל חשיבות קלינית במחלה המאופיינת בעצמות שבירות ודלדול עצם חמור. הממצאים היו עקביים עם תוצאות ניסויי שלב 2 שבוצעו בעבר.

בניסוי ORBIT, שכלל ילדים, מתבגרים וצעירים עד גיל 25, נרשמו שיפורים משמעותיים בצפיפות העצם לעומת פלצבו. עם זאת, שיעור השברים בקבוצת הביקורת היה נמוך מהצפוי, נתון שפגע ביכולת להוכיח יתרון קליני ברור של התרופה. בניסוי COSMIC, שהתמקד בילדים צעירים במיוחד בגילאי שנתיים עד שבע, נקודת הפתיחה הייתה שונה. שיעור השברים ההתחלתי היה גבוה יותר, ונרשמה ירידה במספר השברים בקרב מטופלים ב־setrusumab לעומת אלו שטופלו בביספוספונטים, אך גם כאן הפער לא הגיע לרמת מובהקות סטטיסטית.


בהנהלת Mereo לא הסתירו את האכזבה, אך הדגישו כי ניתוחים נוספים של הנתונים נמצאים בעיצומם. בחברה בוחנים מדדים קליניים נוספים מעבר לשברים, וכן אפשרות שקבוצות חולים מסוימות, בעיקר ילדים צעירים, עשויות להפיק תועלת ברורה יותר מהטיפול.


וורן באפטוורן באפט

רגע לפני הפרישה - האינדיקטור של באפט ממשיך לאותת על תיקון אפשרי

לקראת העברת הניהול בברקשייר האת’וויי לגרג אייבל, מדד הערכת השווי המזוהה עם וורן באפט מצביע על רמות תמחור חריגות בשוק המניות, על רקע העליות החדות במניות הבינה המלאכותית

אדיר בן עמי |

המשקיע האגדי וורן באפט, צפוי להעביר ביום רביעי הקרוב את ניהול ברקשייר האת’וויי Berkshire Hathaway Inc 0.53%  לידי יורשו המיועד גרג אייבל, ובכך לסמן את סיומה של אחת הקריירות הארוכות והמשפיעות ביותר בתולדות שוק ההון האמריקאי. רגע לפני חילופי התפקידים, חוזר אחד המדדים המזוהים ביותר עם באפט לכותרות, מדד הערכת השווי שנושא את שמו.

העברת השרביט מסכמת עשרות שנים שבהן באפט הפך את ברקשייר מחברת טקסטיל כושלת לאימפריית השקעות גלובלית. לאורך הדרך הוא רכש חברות תעשייה, ביטוח, קמעונאות ותשתיות, ובהן גם חברת הרכבות Burlington Northern, והפך לדמות מרכזית לא רק בשוק ההון אלא גם בשיח הכלכלי הרחב. באפט נודע לא רק בעסקאות שביצע, אלא גם בתרבות הארגונית שהטמיע בברקשייר. בנו, הווארד באפט, המיועד לשמש בעתיד כיו"ר החברה, תיאר בעבר תרבות ניהול פשוטה יחסית: עמידה בהתחייבויות, שקיפות, והכרה בטעויות כאשר הן מתרחשות. עקרונות אלה הפכו לחלק בלתי נפרד מהמותג של ברקשייר.

בלב תפיסת עולמו של באפט עמדה תמיד השקעת ערך, גישה שלמד ממורו בנג'מין גרהם, ושמתמקדת ברכישת נכסים במחיר נמוך מערכם הכלכלי. באפט הקפיד להתרחק מהשקעות שנראו לו יקרות מדי, גם כאשר השוק סביבו התלהב.


״מדד באפט״

אחד הביטויים המזוהים ביותר עם תפיסה השקעות הערך הוא "מדד באפט", מדד השוואתי שבוחן את שווי שוק המניות בארה"ב ביחס לתוצר המקומי הגולמי. המדד מחושב באמצעות חלוקת מדד Wilshire 5000, המייצג את כלל שוק המניות האמריקאי, ב־GDP השנתי של ארה"ב. המדד זכה לפרסום רחב לאחר מאמר שפרסם באפט בשנת 2001 במגזין Fortune, יחד עם העיתונאית הוותיקה קרול לומיס. באפט עצמו הדגיש אז כי למדד יש מגבלות, אך טען שהוא מספק תמונה רחבה יחסית של רמות התמחור בשוק המניות.


כיום, יותר משני עשורים לאחר מכן, המדד נמצא ברמות חריגות במיוחד. לפי נתוני GuruFocus, מדד באפט עומד על כ־221.4%, עלייה של כ־22% מאז סוף אפריל, ורמה שלא נרשמה מאז החלו הנתונים להיאסף בתחילת שנות ה־70. העלייה החדה מיוחסת בעיקר לגל האופטימיות סביב הבינה המלאכותית. מניות רבות זינקו על רקע ציפיות לגידול משמעותי ברווחיות החברות שמפתחות או מאמצות טכנולוגיות AI, והדבר דחף את שווי השוק הכולל של המניות כלפי מעלה.