יובל כהן פורטיסימו
צילום: שלומי יוסף

קבלת פנים חמה ליובל כהן: מורווח על ההשקעה בסטרטסיס כ-15 מיליון דולר

פורטיסימו של יובל כהן רכשה 14% מהמניות ב-10.6 דולר, בפרמיה של 10% על מחיר השוק והמניה זינקה ב-22%. מרכישה "ביוקר" היא כבר מורווחת 15 מיליון ויש לה אופציה להגדלת החזקה

אדיר בן עמי |

קרן פורטיסימו של יובל כהן השקיעה 120 מיליון דולר בסטרטסיס והופכת לבעלת המניות הגדולה בחברה. אחרי שנים של קיפאון בהכנסות, שווי שוק שצנח מ-7 מיליארד דולר ל-700 מיליון דולר, והמון תהיות לגבי עתיד התחום – הקרן מהמרת על כך שהשוק הזה עדיין יכול לצמוח.

חלום שהתנפץ? לא בטוח

לפני עשור סטרטסיס הייתה ההבטחה הכי גדולה בשוק. כל הדיבורים היו על כך שהדפסות תלת-ממד ישנו את הדרך שבה כל המפעלים בעולם עובדים. דמיינו מכונות שמדפיסות מכוניות שלמות, חלקי מטוסים, רהיטים בהתאמה אישית, אפילו אוכל. זה היה נראה שהעולם הולך לשם, ואז... זה נתקע.

ב-2014 החברה הכניסה 750 מיליון דולר, אבל מאז היא מדשדשת. אין קפיצה קדימה, אין פריצה אמיתית. שווי השוק שלה צנח, ההכנסות תקועות סביב 500-600 מיליון דולר בשנה, והשוק כולו הבין שהמהפכה תהיה הרבה יותר איטית, מקומית ומוגבלת ממה שחשבו.

מה פורטיסימו רואה פה?

פורטיסימו כנראה לא מחפשת להפוך את סטרטסיס לסטארט-אפ שמכפיל את עצמו פי עשרה תוך שנתיים. היא כן רואה חברה עם בסיס טכנולוגי חזק, עם שם טוב ועם המון מקום להשתפר. הקרן כבר הוכיחה שהיא יודעת לקחת חברות ייצור בתחום ולהפוך אותן לרווחיות יותר, כמו במקרה של קורנית דיגיטל ונור מקרופרינטרס, וכנראה שהיא חושבת שסטרטסיס יכולה להיות הסיפור הבא.

איך ננו דיימנשן קשורה לסיפור הזה?

הכניסה של פורטיסימו היא לא במקרה. בשנתיים האחרונות סטרטסיס הייתה תחת מתקפה מצד ננו דיימנשן, שהציעה לקנות אותה יותר מעשר פעמים. בסוף 2024 ננו דיימנשן הדיחה את המנכ"ל שלה,  יואב שטרן מה שהעביר את הפוקוס של ננו לנושאים אחרים. ננו דיימנשן מחזיקה 12% מהמניות של סטרטסיס, והיא גם חתמה על עסקה לרכישת Desktop Metal, חברה שסטרטסיס רצתה בעצמה לקנות.

התוכניות קדימה

פורטיסימו רוצה לדחוף את סטרטסיס קדימה. היא יכולה לעשות זאת דרך כניסה לשוק הדפסת מתכות – בין אם זה דרך יסיון חדש לקנות את Desktop Metal (אם העסקה עם ננו תקרוס) או רכישה של חברה אחרת בתחום. פעילות צומחת נוספת היא הדפסת תלת מימד בתחום רפואת השיניים. סטרטסיס פועלת בו וזה יכול להיות אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של החברה. 

לחברה צריך להדגיש יש נוכחות גדולה בעולם המדפסות בתלת מימד והיא אחת משתי החברות המובילות לצד DDD. השווי שלה הוא כ-810 מיליון דולר, היא מוכרת בקצב של 560 מיליון דולר והיא רווחית. האתגר יהיה להגדיל את הרווחיות ולחדש צמיחה משמעותית, אבל זה אפשרי. כמו כן, וזה כנראה אתגר מידי, יהיה צורך לייעל את החברה ובכך לשפר את הרווחיות שלה.

קיראו עוד ב"גלובל"


כך או אחרת, יש כמה שאלות פתוחות - תחום התלת מימד הוא חשוב וצומח, אבל הוא לא כפי שהעריכו לפני עשור ומעלה. הוא מבסס בנישות ובתחומי הייצור והוא עדיין לא משבש את תעשיית הדפוס כולה. השאלה עד כמה הוא ייקח נתח מהתעשייה המסורתית בייצור כשעל פניו הוא צריך ויכול לגדול בתחומים הקיימים ובנוספים. באופן ספציפי לגבי סטרטסיס היא עברה שנה עם קשב חלקי לעסק בעיקר כי היתה עסוקה בלהדוף את נסיונות השליטה של ננו ויואב שטרן. העסק בינתיים היה די מדשדש והשאלה הגדולה היא מדוע הצמיחה חלשה.

בפורטיסימו שמכירים את התחום לעומק מבינים את הפוטנציאל בתחום ונכנסים בכל הכוח. השוק בינתייםם מתלהב.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקאתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוק
TOP 10

לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה

הדס ברטל |
נושאים בכתבה תוצר לנפש

הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף  לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.

1 # סינגפור

סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.


עובדים
 בחברת טכנולוגיה בסינגפור קרדיט: גרוק
עובדים בחברת טכנולוגיה בסינגפור - קרדיט: גרוק


2 # לוקסמבורג

מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.

3 # איחוד האמירויות הערביות 

לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.

האגיס
צילום: יח"צ
הטור של גרינברג

העסקה שתייצר את וול מארט של תחום הטיפוח האישי

הרכישה של יצרנית הטיילנול Kenvue בידי קימברלי קלארק תמורת קרוב ל-50 מיליארד דולר תסייע לשני הצדדים - המותגים של Kenvue "יתעוררו" וקימברלי תקבל חיזוק משמעותי שיכול למצב אותה בעמדת הובלה בשוק שהתחזיות צופות לו מכירות של 632 מיליארד דולר ב-2032. וגם: מיהי מטסרה, יצרנית התרופה להשמנת יתר שנמצאת במוקד הקרב בין פייזר לנובו נורדיסק 



שלמה גרינברג |

בתחילת השבוע ראינו (שוב) את מסלול הייסורים שצריכים המשקיעים לעבור בשנים האחרונות. ביום ג' הובטח להם, באמצעות כל אתרי התקשורת מניו יורק ועד טוקיו דרך ת"א, שהמשבר הגדול מתחיל בגלל ההערכות המטורפות ועוד כל מיני סיבות. ביום ד', כשהמשקיעים התעוררו בחרדה ממה שנראה להם כחזרה של משבר 1929, התגלה להם שכלום לא קרה. אפילו מופע האימים של ראש העיר השיעי החדש של ניו יורק ומלחמותיו בטראמפ, בביל אקמן ובמיליארדרים נוספים (שאפילו כלי התקשורת המכובדים ביותר טענו ביום ג' שתרומתו למשבר שמתפתח רצינית) לא הפריע לשוק לעלות בעוצמה.

למה חשוב לציין זאת? ראשית, כי המשקיעים, ברובם, אינם מטומטמים כפי שהתקשורת נוטה להאמין. הם רואים את התוצאות העסקיות, מבינים לאן מכוון הנשיא ומנתחים נכון את התוצאות. תיקון בהחלט מתחייב בגלל ההערכות המטורפות, אבל משבר? למה? הבעיה היא שאפילו תיקונצ'יק לא מתאפשר בגלל שמי שקורא נכון את המפה הכלכלית מבין שכרגע המניות הן עדיין המשחק המועדף בעיר לטווח הבינוני והארוך, והבעיה היחידה היא המחיר. אבל מה לעשות כשיש מספיק משקיעים, במיוחד מדורות ה-X,Y ו-Z, שמוכנים להיכנס אפילו בתיקון קטנטן. דעתי היא שמתחייב תיקון ערכים גדול בהרבה מ-2%, אבל לצורך כך מתחייב "זרז" רציני ולא שטויות מהתקשורת.

משקיעים אקטיביסטים ציפו לעסקה

מדוע קימברלי קלארק (סימול:KMB) רוכשת את Kenvue (סימול:KVUE), יצרנית הטיילנול? האמת, לא הופתעתי לראות את עסקת הרכישה הזאת בשווי של 48.7 מיליארד בשילוב של מניות ומזומן. לא הופתעתי כי מאז הונפקה KVUE, יצרנית התרופה הנפוצה בעולם לשיכוך כאבים והורדת חום, במאי 2023, היו דיבורים רבים בוול סטריט על האפשרות של מיזוג בין החברות. Kenvue הייתה מטרה של משקיעים אקטיביסטים שאינם מרוצים ממסלולה של החברה ווול סטריט. בנוסף הם ציפו שקימברלי-קלארק הוותיקה תבצע פעילות M&A משמעותית מאחר שבחמש השנים האחרונות היא לא סיפקה את הסחורה לבעלי מניותיה לאחר שבין 2009 ל-2020 שילשה המניה את ערכה.

אני הכרתי היטב את Kenvue עוד בטרם הונפקה, כשהייתה חלק מענקית התרופות ג'ונסון אנד ג'ונסון (סימול:JNJ). ג'ונסון אנד ג'ונסון הנפיקה את החברה במאי 2023. ההנפקה אמנם הצליחה, החברה גייסה 3.8 מיליארד, והמניה פתחה את דרכה הציבורית בעלייה שאיפשרה ל-JNJ למכור את כל המניות שברשותה בשוק. אבל מניית KVUE לא שימחה את בעליה כי מאז ההנפקה ירדה בקרוב ל-50%. הירידה נבעה מירידה במכירות שלוותה בירידה חדה יותר ברווח למניה, מ-1.09 דולר ב-2022 ל-54 סנט ב-2024. 

האנליסט קונהי קים מהמורנינג סטאר, שאני עוקב אחרי הניתוחים שלו בתחום הרפואה ושמכסה את קימברלי, כתב שלדעתו מסעה הקצר והבלתי מוצלח של Kenvue כחברה ציבורית נבע בחלקו מביצוע לקוי וחוסר ניסיון בפעילות כעסק עצמאי. הוא כתב שחברת מוצרי צריכה מבוססת יותר, כמו קימברלי-קלארק, יכולה לסייע בהעלאת ערכה של Kenvue, מה שיתרום משמעותית לרוכשת. הסיבה שקימברלי רכשה את Kenvue במחיר כזה - פרמיה של 46% אבל במחיר שלמעשה מייצג את מחיר ההנפקה ב-2023 - קשורה לכך.