יש רק שתי תגובות הגיוניות ששמעתי על הפיאסקו של DeepSeek בוול סטריט ובתקשורת. הראשונה מליצני הרשתות החברתיות, שטוענים שליאנג וונפנג, הבעלים של קרן הגידור הסינית High-Flyer שבכספה פותחה והיא הבעלים של אפליקציית ה-DeepSeek, היה בפוזיציות שורט על אנבידיה. השנייה מהנשיא טראמפ שהגיב, כדרכו, "(אם זה אמיתי) זו התפתחות חיובית מאוד עבור תעשיית ה-AI כי במקום לבזבז מיליארדים ומיליארדים, התעשייה תוציא פחות ונקווה שתמצא את אותו פתרון". השאלה שאותי מעניינת היא האם בישראל אין מספיק גאונים בתחום על מנת לייעל ולהוזיל את מיזוג ה-AI?

ג'נרל אלקטריק - סמל אמריקאי

בהיסטוריית שיקום חברות ענק גלובליות לא תמצאו אח ורע למה שעשה עד כה לארי קאלפ עם ג'נרל אלקטריק (סימול:GE) מאז נכנס בסוף 2018 לתפקיד המנכ"ל. צריך להבין שג'נרל אלקטריק אינה סתם חברה אמריקאית/גלובלית, היא סמל אמריקאי, נושאת דגל החדשנות מאז נוסדה ב-1896, החברה היחידה שהייתה חלק ממדד הדאו ג'ונס 122 שנים, מיום מהופעתו הראשונה, ב-1896, עד 2018. יותר מכך, מבחינת המשקיעים, האנליסטים והפרשנים, נכנסה מניית GE כמניה המובחרת להשקעה וכמייצגת את החברה הנערצת ביותר בעולם והחברה התעשייתית/פיננסית היעילה והרווחית ביותר בעולם וגם החברה בעלת ערך השוק הגבוה בעולם. מה שקרה בין אוגוסט 2000 להיום כבר הפך לנושא מחקרי חשוב בחטיבות מנהל העסקים באוניברסיטאות היוקרה האמריקאיות והגלובליות.

מה בדיוק קרה? בשנת 1981 מונה ג'ק וולש, ד"ר להנדסה כימית, למנכ"ל ויו"ר ג'נרל אלקטריק, 20 שנה לאחר שהתקבל לעבודה בחברה כמהנדס בשנת 1960. וולש הפך את GE לקונגלומרט התעשייתי/פיננסי הגדול והרווחי ביותר בעולם, בעיקר בגלל שני מהלכים גדולים שביצע. הראשון, התייעלות מדהימה, והשני, החשוב יותר מבחינת בעלי המניות, הוא הצליח להכניס את ענקית התעשייה כגורם מוביל בתעשייה הפיננסית, שבעשרים שנותיו כמנכ"ל הייתה המנוע המרכזי בהכנסות החברה. וולש עשה זאת בניגוד  למסורת התעשייתית של GE כיוון שהאמין שמתפתחת מהפכה טכנולוגית משבשת שתזדקק למימון הולך וגדל, ושחברות תעשייה ומסחר יעדיפו לקבל מימון מחברה כמו GE שתבין טוב יותר מהבנקים ובנקי ההשקעות את הצרכים המיוחדים שיתפתחו. הוא צדק, ו-GE Capital אכן הייתה היהלום שבכתר מבחינת וול סטריט.

וולש קיבל את החברה כאשר המניה נסחרה ב-5 דולר. 20 שנים מאוחר יותר, ב-2001, העביר אותה לבן טיפוחיו, ג'פרי אימלט, מנהל חטיבת הבריאות המפוארת של GE (שאותו, אגב, בחר וולש ליורשו מבין ארבעה מנהלי חטיבות בקונגלומרט הענק) כאשר מחיר המניה נגע ב-300 דולר, שלא להזכיר את הדיבידנדים שגדלו בכל שנה. כהוקרה על מה שעשה למען החברה ובעלי המניות קיבל וולש 471 מיליון דולר כבונוס, סכום שנחשב לדמיוני באותם ימים. וולש, שעד היום נחשב לגדול המנהלים של המאה ה-20, נפטר בתחילת מרץ 2020 בדיוק כאשר מניית GE נחתה על 30 דולר, 90% מתחת לערכה כשפרש ובמצב שבוול סטריט האמינו שהחברה נמצאת "רגע לפני כונס הנכסים".

• 600% בארבע שנים: שלוש החברות של ג’נרל אלקטריק מתפצלות בביצועים
• החברה בת ה-134 שנולדה מחדש לפני 6 שנים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אימלט הוציא לפועל, מיד עם כניסתו  לתפקיד, תוכנית רה-ארגון לחברה הוותיקה. התוכנית היתה מלאה בכוונות טובות (ווולש עצמו תמך בה), אבל כפי שהסתבר עם הזמן, אימלט חסר היה את יכולות הניהול והביצוע של וולש. אימלט ביסס את הרה ארגון על המחשבה שמהפכת הטכנולוגיה עומדת לשנות את העולם ו-GE ממוקמת כך שתוכל להיות עמוד האש שיוביל את המהפכה. לצורך כך החליט למכור את חטיבת הכספים וחטיבות נוספות (בעיקר חטיבות הבידור ומוצרי חשמל ביתיים) על מנת לממן כניסה מסיבית לתעשיות חדשות כמו אנרגיה חילופית והרחבת הפעילות בתחום הרפואי, אספקת כוח וכדומה. הוא פעל במרץ כדי לדחוף את הרה ארגון, אבל נקלע לאירועים חיצוניים כמו המיתון בשנים 2001-2003 ומשבר הנדל"ן של 2007-2009, שדירדרו את GE למצב של הכנסות שהלכו וקטנו וחובות שהלכו וגדלו. 

במקום לעצור הוא המשיך במרץ, וב-2008 הגיע למצב שלמעשה אותת על פשיטת רגל. בעשור שבין 2008 ל-2018 הייתה חברת GE, אם להשתמש במונחים רפואיים, באגף לטיפול נמרץ. את משבר 2008 הצליחה החברה לעבור בזכותו של וורן באפט שהלווה לחברה 3 מיליארד בתמורה למניות בכורה, שאותן אגב מכר בעליות של 2010-2012 ברווח עצום ובלוויית 8% ריבית. רק ב-2017 הוחלף אימלט על ידי אחד מוותיקי החברה, ג'ון פלאנרי, שניסה לעצור את ההתדרדרות, אבל לאחר שנה, בסוף 2018, החליטה מועצת המנהלים (שוב, בעידודו של וולש), להביא "מציל" מבחוץ. המניה נזרקה ממדד הדאו באותם ימים. 

קאלפ הפך את דאנאהר לחברת ענק 

בקיץ 2018 הביאו את לארי קאלפ כמשקיף בישיבות הדירקטוריון עוד לפני שהתמנה למנכ"ל כי קאלפ רצה להכיר מקרוב את מצב החברה לפני כניסתו. הוא נכנס לתפקיד בסוף אותה שנה לאחר שדרש וקיבל ממועצת המנהלים אישור להעביר "תוכנית קשה של רה-ארגון". אני התחלתי לעקוב מקרוב אחרי GE מהרגע בו אושר המינוי של קאלפ כי בתחילת המאה עקבתי אחרי מה שקרה בחברה בשם דאנאהר (סימול:DHR), שם ביצע קאלפ, בין 2001 ל-2014, את אחד ה-Turn arounds המוצלחים בוול סטריט כאשר הפך קונגלומרט קטן לענק. כמי שעקב אחרי ההתפתחויות בדאנאהר חשבתי שהבחירה בקאלפ מוצלחת מאוד ואפילו כתבתי על כך, וזאת למרות שהמשבר ב-GE היה גדול ומורכב בהרבה מזה שהיה בדאנאהר. 

• מניית טסלה מתקרבת לשיא: הרובוטקסי כבר נצפה נוסע אוטונומית באוסטין
• דוח התעסוקה בארה"ב: אבטלה גבוהה יותר; איך זה משפיע על וול סטריט?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים

בין דאנאהר ל-GE שימש קאלפ כמרצה למנהל עסקים ובתחום ה-M&A בהרווארד. בבואו ל-GE הסביר שהשלב הראשון וההכרחי בתוכנית הרה ארגון שהגיש היה קיצוץ מסיבי של חובות, התייעלות ורטיקלית ו"מאמץ לשכנע את וול סטריט ואת בנקי ההשקעות ש-GE עדיין יכולה להשתקם". השיקום ארך ארבע שנים, כאשר בדרך צריך היה קאלפ להילחם באנליסטים שהספידו את חברת הפאר ובמיוחד באנליסט המוביל של ג'יע פי מורגן, סטפן טוסה, "הדוב של GE", כפי שכונה בוול סטריט, שחזה את התרסקות החברה עוד בימיו של אימלט והמשיך בתחזיותיו הקודרות עד שעזב ב-2022. בסוף 2020 קבע טוסה ש"מניית GE אינה שווה אפילו 5 דולר", וזאת כשהמניה נסחרה ב-33-34 דולר. השפעתו של טוסה על המשקיעים, בעיקר בשל רקורד העבר שלו, הייתה עצומה מה גם שאנליסטים בכירים אחרים התחילו להצטרף לדעותיו. 

אבל קאלפ המשיך לבצע את תוכניתו, כאשר במהלך 2019 טיפל באגרסיביות בהפחתת החובות באמצעות מכירת מניות בחברות ש-GE החזיקה ומכירת כל החברות הבנות שלדעתו לא היו רצויות, כולל חלקה של GE בחברת שירותי שדות הנפט בייקר יוז וחטיבת התחבורה, פעולות שהורידו את החובות משמעותית. בסוף 2019 נראה היה שהחברה בדרך להתאוששות. אלא שאז הגיעה הקורונה שפגעה קשות בחטיבת התעופה והחלל של החברה, שהיתה אז מקור ההכנסה הראשי (34% מסך ההכנסות ב-2019), ובמאי 2020 נחתה המניה על 27 דולר. אבל במהלך 2019 ולאחר שקאלפ פרש את תוכנית ההבראה שלו לציבור הבנתי שהאיש משחזר, אחת לאחת ממש, את המהלכים שביצע בדאנאהר: מייעל ומנקה את החברה תחילה ולאחר מכן מתמקד בחטיבות שבהן היה לחברה יתרון יחסי. 

שלושת התחומים שנבחרו להוביל

קאלפ, להבדיל ממנהלי-על של חברות ענק אחרות, אינו מרבה להתראיין, אבל בסביבות סוף 2020 ולאחר משבר הקורונה, אמר ששלב הניקוי וההתייעלות הסתיים והוא מתחיל בשלב שבו, לדבריו, ימקם את GE ב-3-4 תחומים מרכזיים שיובילו, כמנועי צמיחה, את כלכלת ארה"ב בעשור הבא. "המטרה שלי", אמר, "היא להחזיר את GE לגדולה כפי שהייתה ולתת ערך לבעלי המניות". כתבתי מספר כתבות על GE במהלך 2019-2022 ובכולן ציינתי שאם קאלפ ימשיך לדבוק בתוכניותיו, GE תחזור ובגדול. מה שחילץ את GE סופית מהמשבר היה סיום הקורונה ושגשוג התיירות הגלובלית בעקבות סיום המגפה, מה שהביא לשגשוג חטיבת התעופה והחלל (Space industry). במהלך השבוע האחרון יצא סת' סייפמן, האנליסט שהחליף את טוסה בג'יי פי מורגן, עם המלצת קנייה ל-GE עם מחיר יעד של 210 דולר.

כיום GE מגדירה את עצמה כחברת הייטק תעשייתית הפועלת גלובלית באמצעות שלושה סגמנטים: תעופה וחלל, אנרגיה מתחדשת וכוח. המוצרים כוללים מנועים ומערכות של מטוסים מסחריים וצבאיים; אנרגיית רוּחַ ועוד ציוד לייצור אנרגיה מתחדשת ופתרונות רשת וציוד לייצור גז, קיטור, גרעיני ועוד. יש לחברה בסיסי ציוד גלובליים בכל אחד מהמגזרים ושירותים לתמיכה בכל אחד מהמוצרים האלה שמהווים חלק חשוב בהכנסות. כלומר, מדובר בשלושה תחומים שכל המומחים מסכימים שיציגו צמיחה מהירה בעשור הבא ול-GE יש יתרונות יחסיים מרובים בכל אחד מהתחומים כמו יכולות פיתוח, ייצור, תמיכה שיווקית, ופיננסית ועוצמת שיווק. 

השבוע למשל הודיע חיל האוויר האמריקני שהוא ממשיך בפיתוח מנוע הקרב של הדור הבא ובחר לשם כך את החברות GE Aerospace ואת Pratt& Whitney. החיל מגדיל את הסכומים שכל חברה תקבל ל-3.5 מיליארד דולר.

כלכלת החלל, אגב, היא סיפור הצמיחה הגדול של כלכלת ארה"ב כולה, וחלק גדול מתוכנית ה-Stargate של טראמפ - המיזם החדש לבניית תשתית AI אמריקאית, מיועד לחלל, ואחת החברות שתיהנה מכך תהיה GE. האתר Motley Fool מסביר זאת תחת הכותרת "הלקחים למשקיע מפרויקט הסטארגייט", שם מסבירים את ההשתתפות של GE בנושא. "מה שלארי קאלפ עשה", הם מסכמים, "הוא להביא ערך לבעלי המניות על ידי הפרדת העסקים של GE הישנה. הוא גם הביא הרבה בהירות לתזת ההשקעה בכל צעד שעשה. הוא הגיע לחברה עם חזון לשלוף את מה שהיה חשוב בחברה ולהשאיר את החלקים הלא חשובים, החלקים שמטשטשים את הביצועים או משאירים אותה מאחור". זה בדיוק מה שקאלפ הבטיח לפני שלוש שנים. 

יש מעט מאוד מניות, אם בכלל, שהניבו תשואה כפי שהניבה GE מאז לקח קאלפ את החברה לידיו בסוף 2018. מי שקנה 100 מניות  GE בין סוף 2018 ועד תום מגפת הקורונה בסוף 2020, במחיר הממוצע דאז של כ-35 דולר, מחזיק היום ב-100 מניות GE בשווי של 20,000 דולר, ובנוסף ב-33.3 מניות GEHC בשווי של 3000 דולר וב-25 מניות GEV בשווי של 9000 דולר, כאשר את השתיים האחרונות קיבל בחינם כהטבה בינואר 2023 ובמהלך 2024. כלומר, השקעה של 3500 דולר הניבה 814% בחמש שנים, ולדעתי זאת רק תחילת הדרך כי GE 2025 מתבססת על כמה מהסקטורים הכי מבטיחים לצמוח בעשור הקרוב. לדעתי, היא גם תוחזר לדאו וגם למעמדה בתקופת וולש. צריך רק סבלנות. 

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ. העושה במידע הנ"ל שימוש - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. הכתב עשוי להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.