וול-סטריט אופטימית לגבי מטא למרות הוצאות ה-AI
בג'פריס מעריכים כי איום הסגירה על טיקטוק והתקדמות במודל הבינה המלאכותית Llama יתמכו בעליית המניה ומציבים מחיר יעד של 715 דולר
ענקית הרשתות החברתיות מטאMeta Platforms -1.3% פתחה את השנה ברגל ימין, כשמנייתה עלתה כבר מעל 6% מתחילת השנה.האנליסטים בג'פריס מעריכים כי המגמה החיובית עשויה אף להתחזק. לדבריהם, חברת הרשתות החברתיות מהווה בחירה מועדפת בתחום הבינה המלאכותית, וממליצים למשקיעים שלא להירתע מההוצאות הגבוהות של החברה בתחום זה.
בתקופה האחרונה, ענקיות טכנולוגיה כמו מטא, מיקרוסופט ואלפאבית היו תחת לחצים מצד המשקיעים, שהביעו דאגה לגבי ההשקעות המאסיביות שלהן בבינה מלאכותית ותהו מתי יראו תשואות על השקעות אלו בדוחות הכספיים. אולם לפי האנליסטים, אין סיבה לדאגה בכל הנוגע למטא. בדוח שפורסם היום (רביעי), הם מציינים כי החברה צפויה להציג תחזית כמותית מלאה להוצאות ההוניות שלה בדוח הרבעון הרביעי, שיפורסם ב-29 בינואר.
למרות שהתחזיות עשויות לעלות על הערכות וול סטריט הגבוהות ממילא, בג'פריס מדגישים כי "תשואות חזקות מהשקעות אלו" צפויות להגיע,
כולל התקדמות בהפיכת Llama, מודל הבינה המלאכותית הג'נרטיבית בקוד פתוח של מטא, למקור הכנסה משמעותי. חברת הברוקרים חזרה על המלצת הקנייה למניות מטא, עם מחיר יעד של 715 דולר.
גורם נוסף התומך במניית מטא הוא אי-הוודאות סביב עתידה של טיקטוק בארצות הברית. עם חזרתו של הנשיא טראמפ לבית הלבן ביום שני, הוא העניק לאפליקציית הרשת החברתית הסינית ארכה של 75 ימים למצוא קונה לפעילותה בארה"ב, ובכך נמנע באופן זמני הסיכון לאיסור פעילותה.
- כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?
- מטא רוכשת את Limitless, המפתחת מוצרי AI לבישים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האיסור על טיקטוק - טוב למטא
לפי הערכות, האיסור על טיקטוק או השבתה זמנית שלה עשויים לדחוף מעלה את מניית מטא ברבעון הראשון של 2025, כאשר בני נוער צפויים לעבור לאינסטגרם, אפליקציה בבעלות מטא המציעה תכונות דומות לאלו של טיקטוק.
עם זאת, הוא מוסיף כי הנהלת החברה צפויה להיות שמרנית בשיקוף ההשפעות הפוטנציאליות בתחזיות הפיננסיות שלה, בהתחשב במצב הדינמי של הסוגיה.
חברות נוספות שזוהו כמוטבות פוטנציאליות מהשבתת טיקטוק הן סנאפ, החברה האם של סנאפצ'אט, ויוטיוב של אלפבית. עם זאת, סנאפ נחשבת לחלופה פחות סבירה לטיקטוק מכיוון שהפונקציה העיקרית שלה היא העברת הודעות ישירות.
- לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
- תאושר? עסקת נטפליקס-וורנר בעיניים תחרותיות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
לאחרונה, מטא נמצאת בכותרות גם מסיבות אחרות: מארק צוקרברג, מנכ"ל החברה, הכריז על סיום בדיקת העובדות בפייסבוק, צעד שעורר דיונים נרחבים בתעשייה.
בנוסף, החברה הודיעה על תוכניות לפטר 5% מהעובדים בעלי הביצועים הנמוכים ביותר, מהלך המשקף את המשך מאמצי ההתייעלות של החברה. מטא נסחרת כעת לפי שווי של 1.59 טריליון דולר, לאחר שמנייתה עלתה כאמור מתחילת השנה ביותר מ-6% וב-12 החודשים האחרונים ב-64%.
הדוחות האחרונים
מטא הציגה תוצאות כספיות חזקות מהצפוי ברבעון השלישי של 2024, עם רווח למניה של 6.03 דולר, שעקף משמעותית את תחזיות וול סטריט שעמדו על 5.22 דולר. הכנסות החברה הסתכמו ב-40.6 מיליארד דולר, גבוה מציפיות האנליסטים ל-40.2 מיליארד דולר.
עם זאת, מניית החברה ירדה על רגע תחזית החברה להוצאות תשתית גבוהות יותר בשנה הבאה. מטא צופה הכנסות של 45-48 מיליארד דולר ברבעון הרביעי, לעומת תחזית האנליסטים שעמדה על 46.2 מיליארד דולר.
מארק צוקרברג, מנכ"ל החברה, הדגיש את ההתקדמות המשמעותית בתחום הבינה המלאכותית בכל הפלטפורמות והעסקים של החברה. הוא ציין במיוחד את ההתקדמות של Meta AI, את אימוץ מודל Llama, ואת המשקפיים המבוססות בינה מלאכותית.
החברה עדכנה את תחזית ההוצאות ההוניות שלה לשנת 2024 לטווח של 38-40 מיליארד דולר, עלייה קלה מהתחזית הקודמת של 37-40 מיליארד דולר. יתרה מכך, מטא מזהירה מפני "האצה משמעותית" בהוצאות על תשתיות בשנת 2025.
אנליסט וודבוש, סקוט דוויט, נשאר אופטימי לגבי מטא וחיזק את המלצתו החיובית על המניה, תוך העלאת מחיר היעד ל-640 דולר. לדבריו, סביבת הפרסום הדיגיטלי נותרה חזקה, כאשר סקר שערכה החברה מצא כי 43% מהמפרסמים מתכננים להגדיל את הוצאות הפרסום הדיגיטלי שלהם ביותר מ-10% ברבעון הרביעי.
מטא ממשיכה להשקיע בכבדות בתחום הבינה המלאכותית, במטרה לשפר את שירותי הפרסום הממוקד שלה ולבנות מודלים שיגבירו את הפרודוקטיביות. צוקרברג הצהיר ביולי כי לחברה יש תוכנית חדשנות מוצרית לחמש השנים הקרובות, המבוססת
רק על טכנולוגיית הבינה המלאכותית הנוכחית שלה.
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
