האנליסטים שעדיין פסימיים לגבי סולאראדג' אחרי הפיטורים
מוקדם יותר השבוע מניית סולאראדג' קפצה אחרי הודעה על סבב פיטורים חדש של 400 עובדים, אבל בסיטי עדיין ממליצים למכור את המניה ומציבים לה מחיר יעד של 9 דולר; המניה יורדת
סולאראדג' SolarEdge -7.58% דיווחה השבוע על סבב פיטורים של 400 עובדים, מה שמהווה את סבב הפיטורים הרביעי של החברה בשנה האחרונה והראשון של החברה תחת המנכ"ל החדש שוקי ניר. לא כולל הסבב האחרון בשנה האחרונה פיטרה החברה בין 1,700-1,900 עובדים כחלק מהניסיון של החברה להתייעל מבחינה תפעולית, על רקע המשבר העמוק אליו נקלעה בשנה האחרונה. אחרי הסבב הנוכחי צפויים להישאר בחברה כ-3,300 עובדים. המניה זינקה אחרי הדיווח על הפיטורים, שהגיעו לצד דיווח על חתימה על שני הסכמי אספקה עם לקוחות בארצות הברית, אבל בסיטיגרופ עדיין פסימיים ומציבים למניה מחיר יעד של 9 דולר, זאת כאשר המחיר בשוק הוא 16.5 דולר והחברה נסחרת לפי שווי של 947 מיליון דולר.
בסקירה שפורסמה, צוות האנליסטים בראשות ויקראם בגארי הוריד את דירוג המניה מ"נייטרלי" ל"מכירה". לדבריהם, הביקוש למערכות סולאריות באירופה ממשיך לרדת, והחברה לא הצליחה להגדיל את נתח השוק שלה למרות מבצעים נרחבים שהשיקה.
עם זאת, בגארי
מציין כי נתח השוק של החברה באירופה נותר יציב במקרה הטוב, בהתבסס על נתוני חברת המודיעין Sensor Tower. התחזיות ל-2025 מצביעות על ירידות מחירים שנתיות באחוזים חד-ספרתיים גבוהים, אך באירופה צפויות ירידות דו-ספרתיות - ולכך לא הובא מענה מספק מצד החברה לדעתם של האנליסטים.
הדעות חלוקות בין האנליסטים - סיטי פסימיים וגולדמן זאקס אופטימיים
ההמלצה של סיטיגרופ מגיעה פחות מחודש אחרי שבגולדמן זאקס העניקו למניה דירוג
הפוך לחלוטין - העלאה כפולה ל"רכישה" עם מחיר יעד של 19 דולר, כאשר בגולדמן טענו שהשוק מפריז בהערכת הסיכונים שעמם מתמודדת סולאראדג'.
- למה הירידה במניית סולאראדג' מתמתנת?
- חדשות רעות לאנפייז - האם אלו חדשות טובות לסולאראדג'?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להערכת בית ההשקעות, התמחור הנוכחי של המניה יוצר יחס סיכוי-סיכון אטרקטיבי ביחס למניות אחרות. בין
השאר הם מציינים את ממאמצי החברה לבצע ארגון מחדש של פעילותה, בדגש על צמצום עלויות. לדבריהם, האסטרטגיה שנקטה הנהלת החברה, מציבה אותה בעמדה טובה יותר למנף את מבנה העלויות ולשפר את תמהיל מכירות המוצרים.
בתקופה האחרונה חוותה סולאראדג'
גל של הורדות דירוג ותחזיות מצד אנליסטים. מספר בנקים, כולל ג'פריס (Jefferies) וברקליס (Barclays), הורידו את התחזית שלהם ל"ביצועי חסר", והציבו מחירי יעד נמוכים במיוחד, חלקם אף של 7 דולר למניה. ברקע, הסביבה המאתגרת עבור חברות סולאריות, והחששות בנוגע לצמיחה עתידית.
- 5.אנרגטי 09/01/2025 16:07הגב לתגובה זומעניין שאף אחד לא מתייחס לעובדה שאנליסטים של שני בנקי השקעות נחשבים מוציאים המלצות הפוכות ורחוקות זו מזו זה מראה כמה התחום הזה פרוץ ואולי מוטה פוזיציה.המלצת המכירה של סיטי מסתמכת בעיקר על כך שיש תחרות מסין מבלי להתייחס לאפשרות כי שוני באיכות המוצר יכולה להשפיע על מחירו.
- 4.רז 09/01/2025 12:40הגב לתגובה זוישראבלוף
- 3.יוסי 09/01/2025 09:58הגב לתגובה זוחברה שהיא תת תרבות ארגונית מתנהלת כמו במשטרים אפלים.
- 2.2025 זה כנראה הסוף (ל"ת)לודמילה 09/01/2025 07:47הגב לתגובה זו
- 1.אלכס 08/01/2025 19:52הגב לתגובה זוכשישארו 100 עובדים ובמידה ועדיין יהיו מכירות המניה אולי תתחיל לעלות
המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים
על כוחה של נתינה, על השקעה במיזים חברתיים, ועל סקוט מקינזי, התורמת הגדולה היום בעולם
מקינזי סקוט אגואיזם הופך בעשורים האחרונים למניע מרכזי כשהנתינה, חברות עזרה לזולת מאבדים מהחשיבות שלהם, אבל לא אצל כולם וטוב שכך. הנתינה היא כוח שמחזיר את עצמו במעגל קסום. הפילוסופיה העתיקה מסבירה שהנותן מקבל הרבה מאוד מהנתינה. הנותן לא רק עוזר לאחר, אלא גורם במעשה לשיפור (מוכח מחקרית) של מצבו הנפשי. נתינה נחשבת לאחד הגורמים החזקים לאושר.
סיפורה של מקנזי סקוט, המיליארדרית הפילנתרופית וגרושתו של ג'ף בזוס מייסד אמזון, הוא סיפור מדהים על בעלת הון של מיליארדים שמחלקת את רובו למטרות נעלות. והנה תרומה- השקעה מסוג אחר שעשתה מקינזי השבוע. לפני כ-40 שנה, כשהייתה סטודנטית שנה ב' באוניברסיטת פרינסטון, עמדה סקוט בפני משבר: חסרו לה 1,000 דולר לשכר לימוד, והיא שקלה לנשור מהלימודים. שותפתה לחדר, ג'יני טרקנטון, מצאה אותה בוכה והחליטה לפעול. היא ביקשה מאביה להלוות את הכסף, מעשה נדיבות פשוט ששינה את מסלול חייה של סקוט. "הייתי נותנת למקנזי את הכליה השמאלית שלי", אמרה טרקנטון לאחרונה, "זה פשוט מה שעושים בשביל חברים".
קריאה באותו הקשר: תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
כיום, שוויה הנקי של סקוט מוערך במעל 30 מיליארד דולר, בעיקר ממניות אמזון שקיבלה בהסכם הגירושים ב-2019. היא תרמה יותר מ-19 מיליארד דולר לארגונים שונים, בהתמקדות בצדק חברתי, השכלה וביטחון כלכלי. אבל את הטובה האישית ביותר היא מחזירה עכשיו לטרקנטון, שהקימה את חברת Funding U – מיזם המספק הלוואות מבוססות הישגים לסטודנטים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, ללא צורך בערבים. החברה נולדה מהבנתה של טרקנטון את הקשיים שסקוט חוותה, במיוחד בעידן שבו עלויות הלימודים זינקו.
סקוט קפצה על ההזדמנות להשקיע ב-Funding U, ומספקת חלק ניכר מההון להלוואות בתעריפים מוזלים. היא תורמת 30 סנט לכל דולר מולווה, מה שמאפשר לחברה לגייס השקעות גדולות יותר מבנקים כמו גולדמן סאקס. זה לא רק החזר הלוואה, זה השקעה שמגלגלת מיליארדים בפוטנציאל, שכן Funding U מסייעת לאלפי סטודנטים להשלים תארים ולהשתלב בשוק העבודה. האלגוריתם של החברה מתבסס על ציונים והישגים, ולא על היסטוריית אשראי, מה שהופך אותה להוגנת יותר.
פרסום נגד הברקזיט. קרדיט: רשתות חברתיותכלכלנים: הפגיעה מהברקזיט חמורה מההערכות
מחקרים חדשים מראים כי הפגיעה ארוכת הטווח של הברקזיט בכלכלה הבריטית חמורה מהתחזיות המקוריות כמעט פי שניים, עם יותר מ-200 מיליארד פאונד של אובדן תוצר, האטה בצמיחה ופגיעה קשה בעסקים קטנים; הממצאים מתפרסמים בזמן שמפלגת הלייבור מתחילה לדבר על הברקזיט בפתיחות, לאחר שנים של הימנעות
שנים לאחר היציאה של בריטניה מהאיחוד האירופי, מתחזקת בקרב כלכלנים התחושה כי התחזיות המקוריות דווקא היו אופטימיות מדי. כלכלנים מובילים מציגים כעת תמונה ברורה ומדאיגה: הברקזיט פגע בכלכלה הבריטית הרבה מעבר למה שסברו. מחקר חדש של NBER מעריך כי הפגיעה בתוצר
ארוך הטווח אינה 4% כפי שנחזה, אלא כפולה כמעט, יותר מ־8%. במונחים כספיים מדובר באובדן של מעל 200 מיליארד פאונד מהכלכלה.
מחקר נוסף של מרכז הרפורמה האירופית (CER) מצא כי ללא הברקזיט, בריטניה הייתה נהנית מצמיחה הדומה לזו של ארה״ב, ולא עם ביצועים חלשים,
כמו בשאר מדינות אירופה. מודלים כלכליים שבחנו נתוני תוצר של "בריטניה חלופית" מצביעים בעקביות על פער משמעותי לרעה שנוצר מאז היציאה מהאיחוד.
אי-ודאות ממושכת הובילה להקפאת השקעות ובלימת העסקים
לדברי החוקרים, הנזק העיקרי נבע מהתמשכות אי-הוודאות.
הברקזיט, הם מדגישים, לא היה אירוע חד פעמי אלא תהליך ארוך של חוסר יציבות. עסקים דחו השקעות, צמצמו גיוסים והקדישו שנים להיערכות מורכבת לרגולציה החדשה במקום להשקעה בפיתוח ובחדשנות.
בעוד היצואנים הגדולים הצליחו להתאים את עצמם, העסקים הקטנים נפגעו
קשות: מחקרים מצביעים על ירידה של עד 30% ביצוא בקרב החמישון הקטן ביותר. בסך הכול, היצוא הבריטי ירד ב-6.4% והיבוא ב-3.1%. הכלכלנים מזהירים כי חלק מהפגיעה טרם נראית בנתונים, משום שעסקים קטנים פשוט הפסיקו לנסות לייצא לאירופה מלכתחילה.
- ראשת הממשלה ששינתה את כלכלת בריטניה פורשת, והמטבע ששבר שיא חדש
- הבריחה היהודית המבוהלת מגולדרס גרין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתוך כך, מתרחש שינוי הדרגתי בפוליטיקה הבריטית. לראשונה מאז הברקזיט, מנהיגי הלייבור מדברים בגלוי על הנזק הכלכלי. ראש הממשלה קיר סטארמר אמר לאחרונה כי "הסכם הברקזיט הכושל פגע בכלכלה", ושרת האוצר רייצ'ל ריבס קשרה אותו ישירות לירידה בפריון. שר הבריאות ווס סטריטינג הצטרף ואמר כי הוא "שמח שסוף סוף ניתן לומר בגלוי שהברקזיט הוא בעיה".
