סולאראדג
צילום: אתר החברה

האנליסטים שעדיין פסימיים לגבי סולאראדג' אחרי הפיטורים

מוקדם יותר השבוע מניית סולאראדג' קפצה אחרי הודעה על סבב פיטורים חדש של 400 עובדים, אבל בסיטי עדיין ממליצים למכור את המניה ומציבים לה מחיר יעד של 9 דולר; המניה יורדת

רוי שיינמן | (5)

סולאראדג' SolarEdge -0.66%   דיווחה השבוע על סבב פיטורים של 400 עובדים, מה שמהווה את סבב הפיטורים הרביעי של החברה בשנה האחרונה והראשון של החברה תחת המנכ"ל החדש שוקי ניר. לא כולל הסבב האחרון בשנה האחרונה פיטרה החברה בין 1,700-1,900 עובדים כחלק מהניסיון של החברה להתייעל מבחינה תפעולית, על רקע המשבר העמוק אליו נקלעה בשנה האחרונה. אחרי הסבב הנוכחי צפויים להישאר בחברה כ-3,300 עובדים. המניה זינקה אחרי הדיווח על הפיטורים, שהגיעו לצד דיווח על חתימה על שני הסכמי אספקה עם לקוחות בארצות הברית, אבל בסיטיגרופ עדיין פסימיים ומציבים למניה מחיר יעד של 9 דולר, זאת כאשר המחיר בשוק הוא 16.5 דולר והחברה נסחרת לפי שווי של 947 מיליון דולר.


בסקירה שפורסמה, צוות האנליסטים בראשות ויקראם בגארי הוריד את דירוג המניה מ"נייטרלי" ל"מכירה". לדבריהם, הביקוש למערכות סולאריות באירופה ממשיך לרדת, והחברה לא הצליחה להגדיל את נתח השוק שלה למרות מבצעים נרחבים שהשיקה.


עם זאת, בגארי מציין כי נתח השוק של החברה באירופה נותר יציב במקרה הטוב, בהתבסס על נתוני חברת המודיעין Sensor Tower. התחזיות ל-2025 מצביעות על ירידות מחירים שנתיות באחוזים חד-ספרתיים גבוהים, אך באירופה צפויות ירידות דו-ספרתיות - ולכך לא הובא מענה מספק מצד החברה לדעתם של האנליסטים.


הדעות חלוקות בין האנליסטים - סיטי פסימיים וגולדמן זאקס אופטימיים

ההמלצה של סיטיגרופ מגיעה פחות מחודש אחרי שבגולדמן זאקס העניקו למניה דירוג הפוך לחלוטין - העלאה כפולה ל"רכישה" עם מחיר יעד של 19 דולר, כאשר בגולדמן טענו שהשוק מפריז בהערכת הסיכונים שעמם מתמודדת סולאראדג'.


להערכת בית ההשקעות, התמחור הנוכחי של המניה יוצר יחס סיכוי-סיכון אטרקטיבי ביחס למניות אחרות. בין השאר הם מציינים את ממאמצי החברה לבצע ארגון מחדש של פעילותה, בדגש על צמצום עלויות. לדבריהם, האסטרטגיה שנקטה הנהלת החברה, מציבה אותה בעמדה טובה יותר למנף את מבנה העלויות ולשפר את תמהיל מכירות המוצרים.


בתקופה האחרונה חוותה סולאראדג' גל של הורדות דירוג ותחזיות מצד אנליסטים. מספר בנקים, כולל ג'פריס (Jefferies) וברקליס (Barclays), הורידו את התחזית שלהם ל"ביצועי חסר", והציבו מחירי יעד נמוכים במיוחד, חלקם אף של 7 דולר למניה. ברקע, הסביבה המאתגרת עבור חברות סולאריות, והחששות בנוגע לצמיחה עתידית.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אנרגטי 09/01/2025 16:07
    הגב לתגובה זו
    מעניין שאף אחד לא מתייחס לעובדה שאנליסטים של שני בנקי השקעות נחשבים מוציאים המלצות הפוכות ורחוקות זו מזו זה מראה כמה התחום הזה פרוץ ואולי מוטה פוזיציה.המלצת המכירה של סיטי מסתמכת בעיקר על כך שיש תחרות מסין מבלי להתייחס לאפשרות כי שוני באיכות המוצר יכולה להשפיע על מחירו.
  • 4.
    רז 09/01/2025 12:40
    הגב לתגובה זו
    ישראבלוף
  • 3.
    יוסי 09/01/2025 09:58
    הגב לתגובה זו
    חברה שהיא תת תרבות ארגונית מתנהלת כמו במשטרים אפלים.
  • 2.
    2025 זה כנראה הסוף (ל"ת)
    לודמילה 09/01/2025 07:47
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אלכס 08/01/2025 19:52
    הגב לתגובה זו
    כשישארו 100 עובדים ובמידה ועדיין יהיו מכירות המניה אולי תתחיל לעלות
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוק

קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?

הדס ברטל |
נושאים בכתבה שחקנים קולנוע

שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.


1 # ארנולד שוורצנגר 

ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.

שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.


ארנולד שוורצנגר מתוך הרשתות החברתיות
ארנולד שוורצנגר - קרדיט: מתוך הרשתות החברתיות


2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון 

הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).

ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה

ענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה

מיקרוסופט, גוגל ואמזון השקיעו מעל 600 מיליארד דולר בתשתיות בינה מלאכותית ונאלצות לגייס חוב כשקופות המזומנים מתכווצות - בעוד וורן באפט מצמצם את ההחזקה באפל ולראשונה רוכש מניות  אלפאבית ב-4.3 מיליארד דולר
אדיר בן עמי |

ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37%  , גוגל Alphabet -0.78%  ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22%  . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.


מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.

זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.

האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.


השינוי לענף עתיר הון

הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.