קניתם מניה לפי מכפיל הרווח? לא בטוח שפגעתם

שמעון מיכאל כהן מסביר איזה "ארגז כלים" צריך לשמש את המשקיע שבוחן לעומק את המצב של החברה לפני רכישת מניותיה
שמעון מיכאל כהן |

משקיעים מתחילים רבים נוטים להסתכל על מכפיל הרווח של חברות בתור הנתון היחיד לפיו קובעים האם חברה היא "זולה" או "יקרה". בדרך כלל נוטים לחשוב כי חברה בעלת מכפיל של 7 מוגדרת כזולה מאוד, ולכן הינה קניה כדאית, וחברה בעלת מכפיל 25 היא יקרה מאוד ולכן יש להימנע מקניית מניה של חברה כזו. בפועל החלטה על קניה על בסיס של מכפיל רווח היא לרוב שגויה, שכן יש לקחת בחשבון מספר פרמטרים נוספים לפני שבוחנים כניסה למניה זו או אחרת.

בהגדרתו, מכפיל רווח הנו יחס פיננסי המחושב על ידי שווי השוק של חברה בבורסה כשהוא מחולק ברווח הנקי של החברה בארבעת הרבעונים האחרונים. ניתן לחשב מכפיל רווח ממוצע לשוק מניות באופן דומה, אם לוקחים את השווי הכולל של המניות ומחלקים ברווח הכולל של כל החברות. בבורסה לני"ע בת"א למשל, מכפיל הרווח הממוצע של מניות המרכיבות את מדד ת"א 100 עומד על 15.5 לרווחי ארבעת הרבעונים האחרונים.

משקיעים נוטים לחשוב שהמספר המתקבל בחישוב המכפיל הנו מספר השנים "להחזר ההשקעה" במניות של חברה. כך למשל אם המכפיל עומד על 15 אז יחלפו 15 שנה עד להחזר ההשקעה. ומכאן מסיקים מרבית המשקיעים שחברה עם מכפיל גבוה יותר פחות כדאית שכן יחלפו יותר שנים עד להחזר ההשקעה. האם סברה זאת נכונה או שגויה? במאמר שלפנינו נסביר מדוע סברה זאת אינה נכונה במרבית המקרים ורוב המשקיעים טועים בבחירת כדאיות ההשקעה בחברה על פי מכפיל רווח נמוך.

לפי המכפיל ניתן להעריך בקירוב את התשואה הממוצעת שתניב השקעה במניה בודדת או למשל בכל מניות ת"א 100 בשנים הבאות. אולם לשם ביצוע ההערכה נדרשת הנחה לגבי הצמיחה הצפויה ברווחי החברות בשנים הבאות. אם נניח באופן שמרני כי החברות לא ישפרו את רווחיהן בשנים הבאות הרי שהתשואה הממוצעת שצפויה להתקבל מהשקעה במדד ת"א 100 תהיה בסביבות 6.5% לשנה בכל אחת מ-15 השנים הקרובות. לפי הנחה שמרנית זאת מדובר בתשואה נמוכה משמעותית בהשוואה לתשואה שהניבה ההשקעה במדד ת"א 100 ב-15 השנים שחלפו. לא די שמדובר בתשואה נמוכה אלא מדובר בתשואה שאינה הולמת את הסיכון הכרוך בהשקעה במניות לעומת אלטרנטיבות השקעה אחרות.

מדוע בכל זאת משקיעים מסתכנים ומשקיעים במניות ברמות מחירים אלה בהיקפי השקעה עצומים של מיליארדי שקל?

התשובה נמצאת בהערכות המשקיעים לגבי הצמיחה הצפויה ברווחי החברות. שכן קיים קשר הדוק בין מכפיל רווח בו נסחרת חברה לבין שיעורי הצמיחה הצפויים ברווח הנקי שלה ומכאן הקשר לתשואה הצפויה להתקבל למשקיע בשנים הבאות. לחילופין ניתן לומר שמספר השנים להחזר ההשקעה מתקצר ככל שרווחי החברה גדלים. לפיכך, ככל שהרווחים צפויים לצמוח בקצבים מהירים יותר כך מוכנים לשלם על מניות מחיר המגלם מכפיל רווח גבוה יותר. יתר על כן, במקרים רבים השקעה במניות עם מכפילי רווח גבוהים יותר עדיפה על השקעה במניות "הזולות" עם מכפילי הרווח הנמוכים.

למשל, מניה של חברה הנסחרת במכפיל רווח של 20 וצפויה לצמוח ב-10% לשנה עדיפה על השקעה במניה הנסחרת במכפיל רווח של 12 ללא צמיחה. מניה של חברה הנסחרת במכפיל רווח של 30 וצפויה לצמוח ב- 20% לשנה עדיפה על השקעה במניה הנסחרת במכפיל רווח של 15 עם צמיחה שנתית של 3%.

מה הוא PEG

הקשר בין מכפיל רווח (PE) לצמיחה (G) מקבל חיזוק נוסף במודל המחשב את היחס בין המכפיל לצמיחה צפויה. מודל זה מתאים לחברות מוטות צמיחה בלבד ונעשה בו שימוש נרחב בחברות טכנולוגיה.

לפי מודל PEG:

• אם היחס המתקבל בין מכפיל לצמיחה שווה 1, אזי החברה מתומחרת במחיר סביר.

• אם היחס גדול מ- 1 אזי החברה יקרה

• אם היחס קטן מ- 1 אזי החברה נחשבת אטרקטיבית וצפויה להניב תשואה עודפת.

לסיכום, ניתן לומר כי התבוננות על מכפיל הרווח לבדו הינה טעות בבחינת כניסה להשקעה בחברה. בחינה של הצמיחה הצפויה כנגד מכפיל הרווח תיתן תמונה נכונה יותר על מצב החברה. כך יוצא שלמרות העליות החזקות בשווקים השונים בשנים האחרונות, מכפיל הרווח כמעט ולא השתנה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מחשוב קוונטי גטי תמונותמחשוב קוונטי גטי תמונות

המירוץ הקוונטי: ארבע חברות שמעצבות את עתיד המחשוב

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים משמעותיים הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה מסחרית. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי

ליאור דנקנר |

הפוטנציאל העצום והאתגרים הטכנולוגיים

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים גם בצד הטכנולוגי וגם בצד המסחרי. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי ולהוביל בתחומים חדשים. בין החברות הבולטות שכדאי לעקוב אחריהן נמצאות D-Wave, Rigetti, IonQ ו-IBM. שלוש הראשונות והקטנות יותר משמעותית מ-IBM הניבו מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, בממוצע קרוב ל-800%. שוק המניות תמיד מקדים את השוק הטכנולוגי, אבל הערכים של החברות האלו כבר גבוהים ומבטאים התקדמות מאוד משמעותית. הן בנקודת הזמן הזו בחזית הטכנולוגיה, אבל זו השקעה מסוכנת מאוד. 

בכל מקרה, האפליקציות המבטיחות של המחשוב הקוונטי נוגעות לתחומים רבים, כמו רפואה, פיננסים וחקר חומרים, בזכות יכולת עיבוד מאסיבית של נתונים מורכבים עם דגש על בעיות שמייצרות כמויות עצומות של קומבינציות. מחשבים קלאסיים מעבדים מידע בצורה סדרתית, בעוד שמחשבים קוונטיים יכולים לבחון מספר אפשרויות במקביל, וכך להתמודד עם בעיות שיש בהן מיליוני משתנים בו זמנית. לדוגמה, חברת IBM השיקה לאחרונה את המחשב הקוונטי הגדול ביותר שלה עד כה, עם 433 קיוביטים, שמרחיב את היכולת להריץ בעיות מורכבות יותר.

עם זאת, הטכנולוגיה עדיין מתמודדת עם אתגרים, כמו רגישות לטעויות ותקלות תפעוליות. חברות כמו Quantinuum, בשותפות עם קונגלומרט Honeywell, ו-IBM מדווחות על התקדמות משמעותית בתחום תיקון השגיאות, צעד שנחשב קריטי בדרך למכונות גדולות ויציבות יותר. Quantinuum, למשל, הציגה לאחרונה את 'Helios', שנחשב למחשב הקוונטי המדויק ביותר כיום.


מבט על השחקניות המובילות בבורסה

כיום, שלוש חברות קוונטיות הנסחרות בבורסה זוכות לתשומת לב מיוחדת מצד מומחים ומשקיעים. חברת D-WaveD-Wave Quantum -0.38%   מובילה את התחום עם מחיר יעד ממוצע של כ-45 דולרים למניה, בעוד IonQ IonQ -0.97%  זוכה להערכת שווי גבוהה יותר עם מחיר יעד של כ-100 דולרים. Rigetti Rigetti Computing -1.16%  , לעומת זאת, זוכה עם הערכות שמרנית זהיר יותר עם מחיר יעד של כ-30 דולר למניה, בעיקר בשל התלות הגבוהה שלה במענקי ממשלה, שהיוו כמעט 90% מההכנסות שלה.

ההסתמכות על תקציבי ממשלה היא נקודת תורפה ל-Rigetti במידה ולא תצליח להרחיב את המכירות וההכנסות מהשוק המסחרי. עם זאת, Rigetti ו-IonQ מחזיקות במאזנים נקיים מחובות משמעותיים, כאשר IonQ הגדילה את מאגר המזומנים וההשקעות שלה לכ-3.5 מיליארד דולר לאחר הנפקת הון בשווי 2 מיליארד דולר בסוף 2024.

ירקות
צילום: מקור ללא זכויות יוצרים

האם טרנד ה-Wellness ירים ב-2026 את מניות המזון הבריא?

אחרי שנה חזקה למתכות, הסקטור הצרכני שנשחק מתחיל להראות סימני התעוררות. חברות מזון, תוספי תזונה ורכיבי בריאות, חלקן עם שילוב גובר של AI, חוזרות לרדאר של המשקיעים, בעיקר בזירת החברות הקטנות - איזה מניות יכולות להיות מעניינות?

זיו סגל |
נושאים בכתבה בריאות

עברנו שנה. שנה טובה לשוקי המניות ושנה טובה עוד יותר לסקטור היסוד שליווה אותנו: מתכות. להערכתי סקטור זה, למרות התנודתיות שמאפיינת אותו בימים האחרונים, ימשיך להפתיע לטובה. עוד ידובר פה.

היום אסב את תשומת לבכם.ן לתת ענף שאקרא לו תזונה בריאה. אלו הן חברות מתחומי החקלאות, תוספי התזונה והמזון הבריא / איכותי (או לפחות השאיפה לכזה). מרבית המניות של הענף שחוקות הן משום היותן שייכות לסקטור הצרכנות והן משום רווחיות נמוכה. 

ברם, ניתוח מצרפי של הגרפים של מניות הענף שאני עוקב אחריהן מראה התעוררות כך שכנראה יש דברים בגו. תחום זה שייך למרחב רעיונות מעולמות ה - Wellness  וה- Wellbeing שאמור להתרחב גם בשל מודעות ועניין גוברים וגם בשל הזמן והאפשרויות שה - AI מקדם בחיינו. כמו כן, חברות מהענף כמו IFF ו - IMGR שידוברו להלן משתמשות ב - AI לפיתוחים עתידיים. 

כמו עם פרויקט החלל שליווה אותנו בשני המאמרים האחרונים, גם הפעם אפצל לשני מאמרים. שאפשר יהיה לעכל. על הדרך נתחיל ללמוד גם איך לעבוד עם מניות Micro Cap שאמורות להיות רלבנטיות ב – 2026 ונדבר על הקונספט של בניין מדד / קרן סל באופן עצמאי.  


Wellness Food

נתחיל היום עם מניות של חברות מתחום שקראתי לו Wellness Food. תוספי תזונה ומזון מועשר. פלוס מינוס. 


- INGR Ingredion -0.84%   : אחת החברות המובילות בעולם לייצור מרכיבים למזון. מייצרת עמילנים, ממתיקים ורכיבי תזונה המופיעים במוצרי צריכה בכל העולם. מוכרת בלמעלה מ-120 מדינות ומשלבת טבע עם טכנולוגיה לפיתוח רכיבי מזון Clean-Label ולתמיכה במגמות בריאות וצריכה מודעת. החברה משקיעה רבות בחדשנות סביב תזונה בריאה ועיבוד צמחים לפי תקני איכות גבוהים. משתמשת בכלי AI  לחיזוי פורמולציות  ומשתמשת באלגוריתמים כדי לנתח נתונים מולקולריים של ממתיקים (כמו סטיביה) ולחזות איך שילובים שונים ישפיעו על הטעם והמרקם, מה שמקצר משמעותית את זמן הפיתוח של המוצרים.