קניתם מניה לפי מכפיל הרווח? לא בטוח שפגעתם
משקיעים מתחילים רבים נוטים להסתכל על מכפיל הרווח של חברות בתור הנתון היחיד לפיו קובעים האם חברה היא "זולה" או "יקרה". בדרך כלל נוטים לחשוב כי חברה בעלת מכפיל של 7 מוגדרת כזולה מאוד, ולכן הינה קניה כדאית, וחברה בעלת מכפיל 25 היא יקרה מאוד ולכן יש להימנע מקניית מניה של חברה כזו. בפועל החלטה על קניה על בסיס של מכפיל רווח היא לרוב שגויה, שכן יש לקחת בחשבון מספר פרמטרים נוספים לפני שבוחנים כניסה למניה זו או אחרת.
בהגדרתו, מכפיל רווח הנו יחס פיננסי המחושב על ידי שווי השוק של חברה בבורסה כשהוא מחולק ברווח הנקי של החברה בארבעת הרבעונים האחרונים. ניתן לחשב מכפיל רווח ממוצע לשוק מניות באופן דומה, אם לוקחים את השווי הכולל של המניות ומחלקים ברווח הכולל של כל החברות. בבורסה לני"ע בת"א למשל, מכפיל הרווח הממוצע של מניות המרכיבות את מדד ת"א 100 עומד על 15.5 לרווחי ארבעת הרבעונים האחרונים.
משקיעים נוטים לחשוב שהמספר המתקבל בחישוב המכפיל הנו מספר השנים "להחזר ההשקעה" במניות של חברה. כך למשל אם המכפיל עומד על 15 אז יחלפו 15 שנה עד להחזר ההשקעה. ומכאן מסיקים מרבית המשקיעים שחברה עם מכפיל גבוה יותר פחות כדאית שכן יחלפו יותר שנים עד להחזר ההשקעה. האם סברה זאת נכונה או שגויה? במאמר שלפנינו נסביר מדוע סברה זאת אינה נכונה במרבית המקרים ורוב המשקיעים טועים בבחירת כדאיות ההשקעה בחברה על פי מכפיל רווח נמוך.
לפי המכפיל ניתן להעריך בקירוב את התשואה הממוצעת שתניב השקעה במניה בודדת או למשל בכל מניות ת"א 100 בשנים הבאות. אולם לשם ביצוע ההערכה נדרשת הנחה לגבי הצמיחה הצפויה ברווחי החברות בשנים הבאות. אם נניח באופן שמרני כי החברות לא ישפרו את רווחיהן בשנים הבאות הרי שהתשואה הממוצעת שצפויה להתקבל מהשקעה במדד ת"א 100 תהיה בסביבות 6.5% לשנה בכל אחת מ-15 השנים הקרובות. לפי הנחה שמרנית זאת מדובר בתשואה נמוכה משמעותית בהשוואה לתשואה שהניבה ההשקעה במדד ת"א 100 ב-15 השנים שחלפו. לא די שמדובר בתשואה נמוכה אלא מדובר בתשואה שאינה הולמת את הסיכון הכרוך בהשקעה במניות לעומת אלטרנטיבות השקעה אחרות.
מדוע בכל זאת משקיעים מסתכנים ומשקיעים במניות ברמות מחירים אלה בהיקפי השקעה עצומים של מיליארדי שקל?
התשובה נמצאת בהערכות המשקיעים לגבי הצמיחה הצפויה ברווחי החברות. שכן קיים קשר הדוק בין מכפיל רווח בו נסחרת חברה לבין שיעורי הצמיחה הצפויים ברווח הנקי שלה ומכאן הקשר לתשואה הצפויה להתקבל למשקיע בשנים הבאות. לחילופין ניתן לומר שמספר השנים להחזר ההשקעה מתקצר ככל שרווחי החברה גדלים. לפיכך, ככל שהרווחים צפויים לצמוח בקצבים מהירים יותר כך מוכנים לשלם על מניות מחיר המגלם מכפיל רווח גבוה יותר. יתר על כן, במקרים רבים השקעה במניות עם מכפילי רווח גבוהים יותר עדיפה על השקעה במניות "הזולות" עם מכפילי הרווח הנמוכים.
למשל, מניה של חברה הנסחרת במכפיל רווח של 20 וצפויה לצמוח ב-10% לשנה עדיפה על השקעה במניה הנסחרת במכפיל רווח של 12 ללא צמיחה. מניה של חברה הנסחרת במכפיל רווח של 30 וצפויה לצמוח ב- 20% לשנה עדיפה על השקעה במניה הנסחרת במכפיל רווח של 15 עם צמיחה שנתית של 3%.
מה הוא PEG
הקשר בין מכפיל רווח (PE) לצמיחה (G) מקבל חיזוק נוסף במודל המחשב את היחס בין המכפיל לצמיחה צפויה. מודל זה מתאים לחברות מוטות צמיחה בלבד ונעשה בו שימוש נרחב בחברות טכנולוגיה.
לפי מודל PEG:
• אם היחס המתקבל בין מכפיל לצמיחה שווה 1, אזי החברה מתומחרת במחיר סביר.
• אם היחס גדול מ- 1 אזי החברה יקרה
• אם היחס קטן מ- 1 אזי החברה נחשבת אטרקטיבית וצפויה להניב תשואה עודפת.
לסיכום, ניתן לומר כי התבוננות על מכפיל הרווח לבדו הינה טעות בבחינת כניסה להשקעה בחברה. בחינה של הצמיחה הצפויה כנגד מכפיל הרווח תיתן תמונה נכונה יותר על מצב החברה. כך יוצא שלמרות העליות החזקות בשווקים השונים בשנים האחרונות, מכפיל הרווח כמעט ולא השתנה.
רובוטיקה (רשתות)למה מניית הרובוטיקה הזאת מזנקת היום ב-80%?
חברת AMC Robotics, שפועלת מאז 2014 והשלימה לאחרונה מיזוג SPAC, מציגה רובוט אבטחה אוטונומי למחסנים, שווי שוק של כ־250 מיליון דולר והיקף מצומצם של מניות זמינות למסחר
רובוטיקה מניית AMC Robotics (AMCI) מזנקת ב-80%, יום אחד בלבד לאחר זינוק חד של כ־168%. העלייה האחרונה מצטרפת לגל עניין שנוצר סביב החברה בעקבות שורת התפתחויות עסקיות, ובראשן המעבר לשלב מסחור של טכנולוגיית הרובוטיקה מבוססת הבינה המלאכותית שפיתחה. בשוק רואים במהלך זה שינוי מהותי באופי החברה, ממיזם טכנולוגי בשלב מוקדם לחברה המבקשת לייצר הכנסות בפועל.
AMC Robotics פועלת מאז 2014, אך עד לאחרונה פעלה הרחק מאור הזרקורים של שוק ההון. פעילותה התמקדה בפיתוח פתרונות אבטחה חכמים, בעיקר באמצעות שילוב של ראייה ממוחשבת, עיבוד תמונה ובינה מלאכותית במערכות פיקוח וניטור. אחד המוצרים המרכזיים בפעילות ההיסטורית של החברה הוא קו מצלמות האבטחה YI, שנועד לשימושים מסחריים ותעשייתיים. עם השנים הרחיבה החברה את תחומי הפעילות שלה מעבר למצלמות, מתוך ניסיון להציע פתרונות אבטחה אוטונומיים ומבוססי תוכנה.
לאחרונה חשפה החברה רובוט ארבע-רגלי אוטונומי, המבוסס על טכנולוגיית Visual-AI, המיועד לסיורי אבטחה ותגובה לאירועים במחסנים, מרכזים לוגיסטיים ואתרים תעשייתיים. הרובוט נועד לפעול באופן עצמאי, לנווט בסביבה מורכבת ולהגיב לאירועים בזמן אמת. לפי תיאורי החברה, הרובוט משלב חיישנים מתקדמים עם יכולות עיבוד תמונה ובינה מלאכותית, ומסוגל לקבל החלטות תפעוליות ללא צורך במפעיל אנושי צמוד. השוק הלוגיסטי, שבו נרשמת מגמה מתמשכת של אוטומציה, נתפס כיעד המרכזי ליישום הטכנולוגיה.
מנכ״ל החברה, שון דה, אמר עם פרסום התוכניות למסחור כי החברה נכנסת לשלב חדש בפעילותה. לדבריו, השאיפה היא להביא לשוק מוצרים שיספקו רמת אוטומציה גבוהה יותר ללקוחות ארגוניים, תוך שיפור היעילות והבטיחות באתרי פעילות.
כבר לא שלד בורסאי
בתחילת דצמבר הושלם מיזוג שבמסגרתו חדלה החברה לפעול כשלד בורסאי מסוג SPAC, והחלה להיסחר כחברה תפעולית בנאסד״ק תחת הסימול AMCI. לפני המיזוג, פעילותה הציבורית של החברה הייתה מוגבלת להחזקת כספים בנאמנות, ללא פעילות עסקית שוטפת. עם השלמת העסקה שוחררו הכספים, והחברה קיבלה גישה להון שנועד לממן את המעבר משלב פיתוח לשלב מסחור.
טראמפ האיחוד האירופימאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות
ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית
המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות
הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות.
בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים,
קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.
איום גלוי בצעדי תגמול
בהודעת נציג הסחר נאמר
כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד חברות שירותים זרות, צעדים
שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.
באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה נהנות מפעילות חופשית בארצות
הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- הצרכן האמריקאי מתפצל לשניים: העשירים ממשיכים להוציא והאחרים סופרים כל דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ליבת המחלוקת: רגולציית הטק האירופית
בבסיס העימות עומדת מדיניות הרגולציה האגרסיבית שמוביל האיחוד האירופי בשנים האחרונות נגד חברות טכנולוגיה
גדולות. באמצעות חקיקה מקיפה, ובראשה חוק השווקים הדיגיטליים (DMA) וחוק השירותים הדיגיטליים (DSA), הרחיבה בריסל את סמכויות האכיפה שלה בנושאים של תחרות, פרטיות, שקיפות ותוכן מקוון.
