קניתם מניה לפי מכפיל הרווח? לא בטוח שפגעתם
משקיעים מתחילים רבים נוטים להסתכל על מכפיל הרווח של חברות בתור הנתון היחיד לפיו קובעים האם חברה היא "זולה" או "יקרה". בדרך כלל נוטים לחשוב כי חברה בעלת מכפיל של 7 מוגדרת כזולה מאוד, ולכן הינה קניה כדאית, וחברה בעלת מכפיל 25 היא יקרה מאוד ולכן יש להימנע מקניית מניה של חברה כזו. בפועל החלטה על קניה על בסיס של מכפיל רווח היא לרוב שגויה, שכן יש לקחת בחשבון מספר פרמטרים נוספים לפני שבוחנים כניסה למניה זו או אחרת.
בהגדרתו, מכפיל רווח הנו יחס פיננסי המחושב על ידי שווי השוק של חברה בבורסה כשהוא מחולק ברווח הנקי של החברה בארבעת הרבעונים האחרונים. ניתן לחשב מכפיל רווח ממוצע לשוק מניות באופן דומה, אם לוקחים את השווי הכולל של המניות ומחלקים ברווח הכולל של כל החברות. בבורסה לני"ע בת"א למשל, מכפיל הרווח הממוצע של מניות המרכיבות את מדד ת"א 100 עומד על 15.5 לרווחי ארבעת הרבעונים האחרונים.
משקיעים נוטים לחשוב שהמספר המתקבל בחישוב המכפיל הנו מספר השנים "להחזר ההשקעה" במניות של חברה. כך למשל אם המכפיל עומד על 15 אז יחלפו 15 שנה עד להחזר ההשקעה. ומכאן מסיקים מרבית המשקיעים שחברה עם מכפיל גבוה יותר פחות כדאית שכן יחלפו יותר שנים עד להחזר ההשקעה. האם סברה זאת נכונה או שגויה? במאמר שלפנינו נסביר מדוע סברה זאת אינה נכונה במרבית המקרים ורוב המשקיעים טועים בבחירת כדאיות ההשקעה בחברה על פי מכפיל רווח נמוך.
לפי המכפיל ניתן להעריך בקירוב את התשואה הממוצעת שתניב השקעה במניה בודדת או למשל בכל מניות ת"א 100 בשנים הבאות. אולם לשם ביצוע ההערכה נדרשת הנחה לגבי הצמיחה הצפויה ברווחי החברות בשנים הבאות. אם נניח באופן שמרני כי החברות לא ישפרו את רווחיהן בשנים הבאות הרי שהתשואה הממוצעת שצפויה להתקבל מהשקעה במדד ת"א 100 תהיה בסביבות 6.5% לשנה בכל אחת מ-15 השנים הקרובות. לפי הנחה שמרנית זאת מדובר בתשואה נמוכה משמעותית בהשוואה לתשואה שהניבה ההשקעה במדד ת"א 100 ב-15 השנים שחלפו. לא די שמדובר בתשואה נמוכה אלא מדובר בתשואה שאינה הולמת את הסיכון הכרוך בהשקעה במניות לעומת אלטרנטיבות השקעה אחרות.
מדוע בכל זאת משקיעים מסתכנים ומשקיעים במניות ברמות מחירים אלה בהיקפי השקעה עצומים של מיליארדי שקל?
התשובה נמצאת בהערכות המשקיעים לגבי הצמיחה הצפויה ברווחי החברות. שכן קיים קשר הדוק בין מכפיל רווח בו נסחרת חברה לבין שיעורי הצמיחה הצפויים ברווח הנקי שלה ומכאן הקשר לתשואה הצפויה להתקבל למשקיע בשנים הבאות. לחילופין ניתן לומר שמספר השנים להחזר ההשקעה מתקצר ככל שרווחי החברה גדלים. לפיכך, ככל שהרווחים צפויים לצמוח בקצבים מהירים יותר כך מוכנים לשלם על מניות מחיר המגלם מכפיל רווח גבוה יותר. יתר על כן, במקרים רבים השקעה במניות עם מכפילי רווח גבוהים יותר עדיפה על השקעה במניות "הזולות" עם מכפילי הרווח הנמוכים.
למשל, מניה של חברה הנסחרת במכפיל רווח של 20 וצפויה לצמוח ב-10% לשנה עדיפה על השקעה במניה הנסחרת במכפיל רווח של 12 ללא צמיחה. מניה של חברה הנסחרת במכפיל רווח של 30 וצפויה לצמוח ב- 20% לשנה עדיפה על השקעה במניה הנסחרת במכפיל רווח של 15 עם צמיחה שנתית של 3%.
מה הוא PEG
הקשר בין מכפיל רווח (PE) לצמיחה (G) מקבל חיזוק נוסף במודל המחשב את היחס בין המכפיל לצמיחה צפויה. מודל זה מתאים לחברות מוטות צמיחה בלבד ונעשה בו שימוש נרחב בחברות טכנולוגיה.
לפי מודל PEG:
• אם היחס המתקבל בין מכפיל לצמיחה שווה 1, אזי החברה מתומחרת במחיר סביר.
• אם היחס גדול מ- 1 אזי החברה יקרה
• אם היחס קטן מ- 1 אזי החברה נחשבת אטרקטיבית וצפויה להניב תשואה עודפת.
לסיכום, ניתן לומר כי התבוננות על מכפיל הרווח לבדו הינה טעות בבחינת כניסה להשקעה בחברה. בחינה של הצמיחה הצפויה כנגד מכפיל הרווח תיתן תמונה נכונה יותר על מצב החברה. כך יוצא שלמרות העליות החזקות בשווקים השונים בשנים האחרונות, מכפיל הרווח כמעט ולא השתנה.
מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?
כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?
עושר היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.
על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.
מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.
לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.
- מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
- לראשונה מזה עשור: יותר מיליארדרים אמריקאיים מסיניים; מי נמצא בראש הרשימה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.
אורקל עקפה בשורת הרווח אבל פספסה בהכנסות - המניה נופלת ב-4%
חברת התוכנה אורקל Oracle Corp 0.67% דיווחה על רווח למניה של 2.26 דולר עם הכנסות של 16.058 מיליארד דולר. בוול-סטריט ציפו לרווח למניה של 1.64 דולר על הכנסות של 16.19 מיליארד דולר. החברה הציגה זינוק חד בהתחייבויות עתידיות ובהכנסות מתחום הענן, לצד שינוי אסטרטגי משמעותי בתפיסת פיתוח החומרה. החברה דיווחה על התחייבויות ביצוע עתידיות (RPO) בהיקף של 523 מיליארד דולר, עלייה שנתית של 438%. מנוע הצמיחה המרכזי נותר הענן, שבו רשמה החברה הכנסות של 8 מיליארד דולר, עלייה שנתית של 34%.
תחום תשתיות הענן (IaaS) המשיך לבלוט במיוחד עם עלייה של 68% ל־4.1 מיליארד דולר, בעוד יישומי הענן (SaaS) צמחו ל־3.9 מיליארד דולר, עלייה של 11%. פתרונות ה־ERP בענן של Oracle Fusion ו־NetSuite, עלו בשיעורים דו־ספרתיים והגיעו יחד להכנסות של יותר מ־2 מיליארד דולר. מנגד, תחום התוכנה המסורתית ירד ב־3% ל־5.9 מיליארד דולר.
אורקל הציגה שיפור חד ברווחיות: הרווח הנקי על בסיס GAAP עמד על 6.1 מיליארד דולר, בעוד הרווח המתואם עלה ל־6.6 מיליארד דולר, קפיצה של 57% משנה קודמת. הרווח למניה זינק ב־91% ל־2.10 דולרים. חלק מהעלייה קשור לרווח חד-פעמי של 2.7 מיליארד דולר ממכירת החזקות אורקל ב־Ampere, חברת השבבים שהקימה. לארי אליסון, היו״ר וה־CTO של החברה, הסביר את ההחלטה למכור את Ampere כחלק מעבר לאסטרטגיית "ניטרליות שבבים": לדבריו, אורקל כבר אינה רואה צורך להמשיך ולעצב או לייצר שבבים בעצמה, והיא מבקשת להיות מסוגלת להשתמש בכל מעבד שיבחרו לקוחותיה, בין אם של אנבידיה ובין אם של יצרנים אחרים, על רקע השינויים המהירים בתחום הבינה המלאכותית.
מנכ״ל אורקל, קליי מַגוֹירק, ציין כי החברה מפעילה כיום למעלה מ־211 אזורי ענן פעילים ומתוכננים, יותר מכל מתחרה, וכי היא כבר בונה 72 מרכזי מולטיקלאוד שיוטמעו בתוך העננים של אמזון, גוגל ומיקרוסופט. לדבריו, אסטרטגיית הענן הניטרלי משתלמת: פעילות מסדי הנתונים הרב־עננית של החברה צמחה ב־817% ברבעון השני והפכה למנוע הצמיחה המהיר ביותר שלה.
- דוחות אורקל: 3 אסטרטגיות אופציות שוריות (מתונה עד אגרסיבית) לניצול התנודתיות הגבוהה
- אורקל תפרסם דוחות השבוע: מהזינוק מעל 305 דולר לנפילה של 37%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המנכ״ל הנוסף, מייק סיציליה, הדגיש את הפוטנציאל של שילוב AI בכל שכבות תוכנות החברה, ממערכות הדאטה סנטר, דרך מסדי הנתונים האוטונומיים ועד יישומי הארגון. לדבריו, AI מאפשר אוטומציה של תהליכים שבעבר לא ניתן היה לעשות, כולל ניהול סיכוני אשראי, תמיכה ברופאים ובמערכות בריאות, ותהליכי החזרי תשלום. הוא הוסיף כי כל חמשת מודלי ה־AI המובילים כיום רצים בענן של אורקל, מה שמעניק לה יתרון תחרותי על פני ספקי יישומים אחרים.
אורקל נסחרת כעת לפי שווי של 636.5 מיליארד דולר, לאחר שמנייתה עלתה ב-34% מתחילת השנה וב-25% ב-12 החודשים האחרונים.
