עיכוב שחרור כספי פיצויי פיטורים המצויים בחב' ביטוח

פנחס, איש מחשבים בחברת היי טק, פוטר לאחר 10 שנות עבודה. פנחס בוטח על ידי מעסיקתו בפוליסת ביטוח מנהלים בחברת ביטוח ועם סיום עבודתו היה זכאי לקבל את פיצויי הפיטורים מחברת הביטוח. יחד עם זאת, לטענת פנחס, כספי הפיצויים הגיעו לידיו רק לאחר 4 חודשים כיוון שמעסיקתו לא הורתה לחברת הביטוח לשחרר את כספי הפיצויים בזמן, ועל כן, לטענתו, יש לחייבה בפיצויי הלנת פיצויי פיטורים. האם צודק פנחס בטענתו?
עו"ד לילך דניאל |

סעיף 20(ה) לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, קובע כי מי שזכאי לקבל מקופת גמל את פיצויי הפיטורים או חלק מהם מכוח תשלומים ששילם לה מעביד, לא יהיה זכאי לפיצוי הלנת פיצויי פיטורים על הסכום המגיע לו מקופת הגמל, על פי זכותו האמורה, אם המעביד הודיע לקופת הגמל בכתב, תוך 15 ימים מהמועד לתשלום פיצויי הפיטורים, כי הוא מסכים לתשלומם.

למעשה, מעביד שלא עמד בחובת ההודעה לקופת הגמל על שחרור כספי פיצויי הפיטורים לטובת העובד, תוך 15 יום מיום הפיטורים, תחול עליו חובת תשלום פיצויי הלנה בגין כל תקופת האיחור.

יתרה מזאת, גם מעביד שאינו מעביר לקופת הגמל טופס 161 של מס הכנסה, ועל ידי כך מונע מהקופה לשלם לעובד את פיצויי הפיטורים שהצטברו באותה קופה, פועל שלא בתום לב ועל כן יש לחייבו בפיצויי הלנת פיצויי פיטורים (דב"ע 234-3 מרדכי ברקן נ. טלדיין אינטרקונטיננטל בע"מ).

בע"ב 2746/02 מיימון יוסף נ. עירית באר שבע ואח' (ניתן ביום 22.2.2005 בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע), נדון מקרה של מעסיקה שהוציאה את מכתב השחרור לחברת הביטוח כחודשיים לאחר פיטורי העובד ובנוסף, לא מילאה טופס 161 כנדרש. בית הדין חייב את המעסיקה בפיצויי הלנת פיצויי פיטורים וקבע כי עקב מחדליה ואי יעילותה לא הועברו כספי פיצויי הפיטורים לעובד (יחד עם זאת, בית הדין חייב את המעסיקה בפיצויי הלנה מופחתים מכיוון שלא צמחה לה תועלת מאי שחרור הכספים).

בית הדין ציין כי במקרה הנ"ל אין עילה כנגד סוכן הביטוח וחברת הביטוח וממילא לא ניתן לחייבם בפיצויי הלנה.

לפיכך, במקרה זה יש ממש בטענתו של פנחס, ועל כן נראה כי בית הדין יחייב את מעסיקתו בתשלום פיצויי הלנת פיצויי פיטורים, אלא אם כן בית הדין ימצא לנכון להפחית את פיצויי ההלנה או לבטלם במידה והתקיימו נסיבות המצדיקות זאת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קניות אונליין
צילום: rupixen/UNSPLASH

חג קניות שמח: עלייה ברכישות באשראי בערב ראש השנה

הציבור הישראלי מנצל את השעות לפני כניסת החג ומבצע רכישות בהיקפים גבוהים מאז שעות הבוקר. בין השעות 8:00 עד 11:00 בבוקר, ב-22 בספטמבר 2025, נרשמו במערכות שבא הוצאות בהיקף של 446.77 מיליון שקל, כך על פי נתוני שבא. מדובר בעלייה של 5.6% לעומת היקף ההוצאות שנרשם אשתקד בערב ראש השנה

עוזי גרסטמן |

נתוני שבא SHVA  , מפתחת ומנהלת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי חיוב, מצביעים על כך שהציבור הישראלי מנצל את השעות לפני כניסת החג ומבצע רכישות בהיקפים גבוהים מאז שעות הבוקר. בין השעות 8:00 עד 11:00 בבוקר, ב-22 בספטמבר 2025, נרשמו במערכות שבא הוצאות בהיקף של 446.77 מיליון שקל. 

מדובר בעלייה של 5.6% לעומת היקף ההוצאות שנרשם אשתקד בערב ראש השנה תשפ״ה, ביום שישי ה-2 באוקטובר 2024, שהיקף ההוצאות בין 8:00 ל-11:00 באותו היום הגיע ל-422.93 מיליון שקל. בערב ראש השנה תשפ״ד, שחל ביום שישי ה-15 בספטמבר 2023, לפני פתיחת מלחמת חרבות ברזל, היקף ההוצאות בשעות האלה עמד על סכום כולל של 378.39 מיליון שקל.


שבא פרסמה באחרונה את התוצאות הכספיות לרבעון השני של 2025. הכנסות שבא הסתכמו ברבעון שעבר בכ-38.3 מיליון שקל, לעומת הכנסות של כ-37.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, וכ-38.2 מיליון שקל ברבעון הקודם. העלייה נבעה בעיקר מצמיחה בהכנסות מבוססות תנועה. הרווח התפעולי ברבעון השני של 2025 הגיע לכ-12.3 מיליון שקל, לעומת כ-14.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה בשנה שעברה וכ-12.2 מיליון ברבעון הקודם. הרווח התפעולי הושפע בעיקר מעלייה בהוצאות הנובעות מהמשך חיזוק המערך הטכנולוגי ואבטחת מידע וכן עלייה בפחת. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות ברבעון החולף הגיע לכ-13.4 מיליון שקל, לעומת כ-10.9 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2024, וכ-10.3 מיליון שקל ברבעון הקודם. העלייה מיוחסת ברובה לרווח על ניירות ערך למסחר.


ביולי האחרון נרשם שיא כל הזמנים בהוצאות הציבור בכרטיסי אשראי, עם סכום כולל של כ-51.8 מיליארד שקל, עלייה של 11.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מדובר בפעם הראשונה שהיקף ההוצאות החודשי חוצה את רף ה-50 מיליארד שקל. ממוצע ההוצאות היומי הגיע ל-1.671 מיליארד שקל - זינוק של 20.3% לעומת יוני, שבו התנהלה הלחימה במסגרת מבצע עם כלביא מול איראן. גם ביחס למאי האחרון, השיא הקודם, מדובר בעלייה של 8.8%. לפי מנכ"ל שב"א, איתן לב-טוב, מדובר ב"תיקון בהיבט של הצריכה במשק" שמבטא חזרה מהירה של הביקושים.