הבורסה: העליות התמתנו - בזק לא נרגעת ועולה ב-4%
יצאה הרוח מהמפרשים, כך נראת הבורסה - כשלוש שעות וחצי לאחר פתיחת המסחר. המדדים המובילים הולכים ונחלשים במגמת העליות שלהם, זאת לאחר שפתחו בעליות שערים נאות בבוקר זה. היום הוא גם יום המסחר האחרון של השבוע, זאת משום שמחר ומחרתיים לא תהיה פעילות בבורסה עקב יום הזכרון ויום העצמאות.
מדד ת"א אביב מעלה כ-0.25% לכ-676.74 נקודות. מדד ת"א 100 עולה ב-0.19% לרמת 697.85 הנקודות. מדד התל טק 15 מצטרף ומתרומם ב-0.37% לרמת 411.89 נקודות. המחזורים גבוהים מהממוצע ועומדים על 435 מיליון שקל בצהרי היום, חלק מזה הם המחזורים בבזק העומדים על 124 מיליון שקל. כלומר על כל שקל שעבר בבורסה, נסחרו 28 אגורות במניות בזק. 70% מסך המחזורים במניות מתרכזים במדד ת"א 25.
בזק מתבלטת בעליות ומחזורים
כאמור, במרכז המסחר מניית בזק מנתרת בזק בכ-4%, במחצזור ענקי ומוביל של 124 מיליון שקל. במכרז על חברת התקשורת הישראלית זכתה קבוצת אייפקס-סבן-ארקין, שעתידה לשלם תמורתה סכום של 974 מיליון דולר (בעבור 30% מבזק), ואופציה לרכישה נוספת של 10.6% ממניותיה. מתחילת השנה קפצה מניית בזק בכ-19%, מתוכם 12% במתחילת חודש מאי (!).
עוד בולטות במדד המעו"ף: טבע שמעלה 1.15%, פועלים שמוסיפה 0.19%, מכתשים אגן שמתממשת ב-0.64%, כיל שמדרימה ב-0.4%, ודיסקונט שמדרימה ב-0.25%.
מניות חברת שופרסל עולות ב-1.4% במחזור זעום של 8 מיליון שקל. הבוקר דיווחה החברה על התוצאות שלה ברבעון הראשון. הרווח הנקי ברבעון הראשון הסתכם בכ-23 מיליוני שקל, בהשוואה לרווח נקי בסך 4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. עם זאת, ההכנסות ברבעון הראשון הסתכמו לסך של 1.49 מיליארד שקל, והן קטנו בכ-5% , בהשוואה ל- 1.57 מיליארד ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד. הקיטון בהכנסות נבע בעיקר מסגירת חנויות במהלך שנת 2004, ומעיתוי חג הפסח.
מי היעד הבא ברשימת ההפרטות של נתניהו? לפי הכותרות והנאומים - כנראה שמדובר בבנק לאומי. המנייה של לאומי יורדת ב-0.76% היום, אולי על רקע החשש של המשקיעים שהיא היא הבאה.
מנגד עולה מניית דסק"ש ב-2.55%, יומיים לאחר שנוחי דנקנר, בעל השליטה בקונצרן אי.די.בי המחזיק בה, הודיע על רכישת סלקום. שוק התקשורת הישראלי מתחמם וההערכות של האנליסטים הן כי דנקנר רכש את סלקום במחיר ובמכפילים אטרקטיביים בהתבסס על נתוני המתחרה שלה - פרטנר. אולי עקב התמחור הזה, אין זה פלא שפרטנר מדרימה היום ב-2%.
אינטרנט זהב וריטליקס שאתמול דיווחו על תוצאות הרבעון הראשון, שתיהן בדיווחים טובים שהותירו את המשקיעים מרוצים, נסחרות בעליות של 2.76% וירידה מתונה של 0.09% בהתאמה. זאת לאחר שהראשונה פתחה בפער חיובי מול וול סטריט של 1.14%, וריטליקס בפער שלילי של 0.74%.
המחזור באופציות המעו"ף עומד על כ-67.4 מיליון שקל כעת, או 104 אלף אופציות שהועברו ב-14.4 אלף עסקאות. שימו לב ליחס הפוזיציות הפתוחות, הוא בכלל שלילי ועומד עלך 1.04 פוזיציות מכר (Put) לטווח הקצר (בלי לנכות את פוזיציית הרכש 001) לכל פוזיציית רכש (Call).
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
מדד המחירים לצרכן היה בהתאם לתחזיות. בכמה עלה שכר הדירה, כמה עולה דירה ממוצעת, מה קרה במדד תשומות הבנייה והאם הריבית תרד? ביזפורטל עושה לכם סדר
מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה ב-0.5% - בהתאם להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024) עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.5%. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות שעלו ב-3.9%, הלבשה והנעלה שעלה ב-3.0%, מזון שעלה ב-1.4%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-0.9%, בריאות שעלה ב-0.5%, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.4% ושכר דירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תרבות ובידור שירד ב-1.7% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.9%.
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 2.5% ועבור השוכרים החדשים נרשמה עלייה של 5.5%.
מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, שחשוב לרוכשי הדירות שההתחייבות שלהם לקבלנים צמודה למדד זה, עלה ב-0.1%. בשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2025 לעומת אוקטובר 2024) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-9.2%.
- בכמה יעלה מדד המחירים מחר? והאם מחירי הדירות ימשיכו לרדת?
- המשק מתאושש בהדרגה - ענף הבינוי עדיין מדשדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה קרה למחירי הדירות?
מחירי הדירות על פי הלמ"ס ירדו ב-0.3%. הלמ"ס נזכיר בודקת את המחירים בעיכוב של חודשיים וחצי. מדובר על ירידת המחירים בחודשים אוגוסט-ספטמבר (אמצע הטווח - 1 בספטמבר). בדיווח הקודם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%, וכשבוחנים את כל ששת החודשים אחרונה למדים שעל פי הלמ"ס המחיירם ירדו בממוצע של 0.4% בחודש, כלומר סדר גודל של 5% בשנה. אלא שבפועל, הלמ"ס לא מודדת את ההנחות והמבצעים. רק לצורך הדוגמה - יש עכשיו עסקאות של מכירת דירות ללא תשלום של 1 מיליון שקל שניתן בפועל כהלוואה לרוכשים ללא הצמדה וריבית. חישבנו מה העלות של המבצע הזה והיא סדר גודל של 500 אלף שקל, זה יכול להגיע לכ-105 ממחיר הדירה, אבל הלמ"ס לא סופרת את ההנחה הזו.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
