עובד שמקבל שכרו עפ"י עמלות -זכאות לשכר מינימום
תשובה
סעיף 2(א) לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987 (להלן – חוק שכר מינימום), קובע כי עובד המועסק במשרה מלאה, כנהוג במקום עבודתו, זכאי לקבל ממעבידו שכר עבודה שלא יפחת משכר המינימום לחודש, שכר המינימום היומי או שכר המינימום לשעה, הכל לפי העניין.
כמו כן נקבע בסעיף 2(ב) כי עובד המועסק במשרה חלקית זכאי לשכר מינימום חלקי שיחושב יחסית לחלקיות משרתו.
בסעיף 18 לחוק שכר מינימום נקבע כי:
השר הממונה על ביצוע חוק זה רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, ובין היתר בעניינים המפורטים להלן:
1. תשלום שכר מינימום לעובד ששכרו אינו משתלם על בסיס של חודש, יום או שעה, ודרכי חישובו;
2. תשלום שכר מינימום לעובד ששכרו משתלם בחלקו על בסיס של חודש, יום או שעה ובחלקו על בסיס אחר;
3. הוראות נוספות או משלימות לענין תשלום שכר המינימום וחישובו.
עד היום לא הותקנו תקנות לפי סעיף 18(ב)(1), והשאלה היא האם חוק שכר מינימום חל על עובד ששכרו אינו משתלם על בסיס של יחידת זמן כל עוד לא הותקנו תקנות כאמור, או שאף בהעדר תקנות חלות הוראות החוק.
בדב"ע שן/171-3 פלתורס נסיעות ותיירות בע"מ נ. יהודה פדן, קבע בית הדין הארצי לעבודה כי העדר תקנות לפי סעיף 18(ב)(1) ו-(2) לחוק שכר מינימום אין משמעותו שסעיף 2 לחוק שכר מינימום, הקובע את זכאות העובד לשכר מינימום, אינו חל על עובד המקבל שכר על בסיס אחר מאשר יחידת זמן. כלומר, גם עובד על בסיס עמלות זכאי לשכר מינימום.
לענין זה יצוין גם, כי אמנם סעיף 30 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 (להלן – חוק שעות עבודה ומנוחה), מוציא מתחולתו עובדים שתנאי עבודתם ונסיבותיה אינם מאפשרים למעביד כל פקוח על שעות העבודה והמנוחה שלהם, כגון סוכני מכירות, אך אין קשר בין אי תחולת חוק שעות עבודה ומנוחה על עובד מהסוג הנ"ל לבין חוק שכר מינימום, שחל עליו, כאמור, בכל מקרה.
לאור האמור לעיל, גם לעובד על בסיס עמלות, מומלץ להגדיר את היקף המשרה המדויק. שכר המינימום של העובד ייקבע עפ"י היקף המשרה כפי שהוגדר בהסכם (עפ"י שעות, ימי עבודה או חלקיות משרה)
במקרה שלנו, עמית זכאי להשלמת שכרו עד לשכר המינימום בהתאם להיקף המשרה / מספר שעות העבודה שנקבע עימו.
לאחרונה אישר בית המשפט העליון את פסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה וקבע כי גם כאשר שכרו של עובד משולם בסיס עמלות חל הכלל כי שכרו של העובד לא ירד, בכל מקרה, מתחת לשכר מינימום, מדי חודש.
עם זאת, המעסיק רשאי לערוך התחשבנות איזון עם העובד לאחר מעשה. דהיינו, המעסיק רשאי לנכות משכרו של העובד, בחודשים שבהם שכרו מעמלות היה מעל לשכר המינימום, סכום ששילם לו בחודשים שבהם לא הגיע לשכר מינימום, ובלבד שכל חודש שכרו של העובד לא יפחת משכר המינימום (דנג"ץ 922/05 מיכל שזיפי נ. ביה"ד הארצי לעבודה ואח', ניתן ביום 20.3.2005).
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
