ברוש: הגיע "בום" של משלחות זרות מאז הבחירות ברשות

ברוש ציין, כי בארבעת החודשים האחרונים ועד היום, הגיעו לישראל 23 משלחות זרות יחד עם 258 אנשי עסקים כאורחי מכון היצוא או בטיפולו
חזי שטרנליכט |

מאז הבחירות לרשות הפלשתינאית ב-9 בינואר 2005 ועד היום, ישנו "בום" של משלחות זרות המגיעות לישראל. כך מסר שרגא ברוש, יו"ר מכון היצוא ונשיא התאחדות התעשיינים, בהסתמכו על דיווחי המכון.

ברוש ציין, כי בארבעת החודשים האחרונים ועד היום, הגיעו לישראל 23 משלחות זרות יחד עם 258 אנשי עסקים כאורחי מכון היצוא או בטיפולו. מדובר בגידול של כ- 110% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

יו"ר מכון היצוא ונשיא התאחדות התעשיינים מגלה, כי כ-150 אנשי עסקים מתורכיה, אוקראינה, אוסטרליה, קטלוניה ואיטליה ב-6 משלחות, צפויים להגיע בחודש הקרוב לישראל, כאורחי מכון היצוא או בטיפולו.

כך למשל: 100 אנשי עסקים יגיעו לארץ ב- 1 במאי יחד עם ראש ממשלת תורכיה, רג'פ טייפ ארדואן, כן אמורות להגיע לישראל משלחת מאוקראינה בתחום טכנולוגיות הסביבה בראשות ראש העיר דנייפרו פטרובטק משלחת עסקית מאוסטרליה בראשות אישים מובילים בכלכלה ובתעשייה האוסטרלית משלחת מקטלוניה בראשה יעמוד נשיא קטלוניה יחד עם אנשי עסקים וכן 2 משלחות מאיטליה בנושא ביוטכנולוגיה.

ברוש מעריך, כי התחממות היחסים באזור, בד בבד עם שיפור האווירה הביטחונית והמדינית עם הרשות הפלשתינאית, יביאו לחזרה מהירה של זרם ההשקעות הזרות בישראל. להערכתו היקף ההשקעות הזרות הריאליות עשוי להגיע כבר השנה לכ-4 עד 5 מיליארדי דולרים - פי 3 לערך מאשתקד. יצויין, כי בשנת 2004 הגיע היקף ההשקעות הזרות הריאליות בארץ לכ-1.6 מיליארד דולר.

ברוש ציין, כי כך למשל, מבדיקת מכון היצוא עולה שמשלחת אחת מארגון קרן היסוד (Foundation) הגיעה מארה"ב, 2 משלחות בתחום החקלאות הגיעו מנפאל ומברזיל, משלחת אחת הגיעה מסין, משלחת אחת של אנשי עסקים הגיעה מתורכיה, 2משלחות בתחומים רב ענפיים ופארקים תעשייתיים הגיעו משבדיה, 2 משלחות בתחומי טכנולוגיות סביבה ואלקטרוניקה הגיעו מהונג קונג, משלחת בתחומי התקשורת וטכנולוגיות מידע, אגרו טכנולוגיה ואיכות הסביבה הגיעה מדרום אפריקה 2 משלחות בתחומי איכות הסביבה הגיעו מאיטליה, משלחת אחת בתחום התעשייה המסחר הגיעה מהודו, ועוד ועוד.

ברוש הביע תקווה, כי בואן של המשלחות העסקיות מחו"ל יתרום להעמקת הקשרים הכלכליים בין ישראל למדינות אלו וכן יביא לגידול ביצוא אליהן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות