ברוש: הגיע "בום" של משלחות זרות מאז הבחירות ברשות

ברוש ציין, כי בארבעת החודשים האחרונים ועד היום, הגיעו לישראל 23 משלחות זרות יחד עם 258 אנשי עסקים כאורחי מכון היצוא או בטיפולו
חזי שטרנליכט |

מאז הבחירות לרשות הפלשתינאית ב-9 בינואר 2005 ועד היום, ישנו "בום" של משלחות זרות המגיעות לישראל. כך מסר שרגא ברוש, יו"ר מכון היצוא ונשיא התאחדות התעשיינים, בהסתמכו על דיווחי המכון.

ברוש ציין, כי בארבעת החודשים האחרונים ועד היום, הגיעו לישראל 23 משלחות זרות יחד עם 258 אנשי עסקים כאורחי מכון היצוא או בטיפולו. מדובר בגידול של כ- 110% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

יו"ר מכון היצוא ונשיא התאחדות התעשיינים מגלה, כי כ-150 אנשי עסקים מתורכיה, אוקראינה, אוסטרליה, קטלוניה ואיטליה ב-6 משלחות, צפויים להגיע בחודש הקרוב לישראל, כאורחי מכון היצוא או בטיפולו.

כך למשל: 100 אנשי עסקים יגיעו לארץ ב- 1 במאי יחד עם ראש ממשלת תורכיה, רג'פ טייפ ארדואן, כן אמורות להגיע לישראל משלחת מאוקראינה בתחום טכנולוגיות הסביבה בראשות ראש העיר דנייפרו פטרובטק משלחת עסקית מאוסטרליה בראשות אישים מובילים בכלכלה ובתעשייה האוסטרלית משלחת מקטלוניה בראשה יעמוד נשיא קטלוניה יחד עם אנשי עסקים וכן 2 משלחות מאיטליה בנושא ביוטכנולוגיה.

ברוש מעריך, כי התחממות היחסים באזור, בד בבד עם שיפור האווירה הביטחונית והמדינית עם הרשות הפלשתינאית, יביאו לחזרה מהירה של זרם ההשקעות הזרות בישראל. להערכתו היקף ההשקעות הזרות הריאליות עשוי להגיע כבר השנה לכ-4 עד 5 מיליארדי דולרים - פי 3 לערך מאשתקד. יצויין, כי בשנת 2004 הגיע היקף ההשקעות הזרות הריאליות בארץ לכ-1.6 מיליארד דולר.

ברוש ציין, כי כך למשל, מבדיקת מכון היצוא עולה שמשלחת אחת מארגון קרן היסוד (Foundation) הגיעה מארה"ב, 2 משלחות בתחום החקלאות הגיעו מנפאל ומברזיל, משלחת אחת הגיעה מסין, משלחת אחת של אנשי עסקים הגיעה מתורכיה, 2משלחות בתחומים רב ענפיים ופארקים תעשייתיים הגיעו משבדיה, 2 משלחות בתחומי טכנולוגיות סביבה ואלקטרוניקה הגיעו מהונג קונג, משלחת בתחומי התקשורת וטכנולוגיות מידע, אגרו טכנולוגיה ואיכות הסביבה הגיעה מדרום אפריקה 2 משלחות בתחומי איכות הסביבה הגיעו מאיטליה, משלחת אחת בתחום התעשייה המסחר הגיעה מהודו, ועוד ועוד.

ברוש הביע תקווה, כי בואן של המשלחות העסקיות מחו"ל יתרום להעמקת הקשרים הכלכליים בין ישראל למדינות אלו וכן יביא לגידול ביצוא אליהן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות

מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם פרילנסרים, מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם שכירים?  

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי

ישראלים רבים מקבלים מכתבים מפתיעים מהביטוח הלאומי, שבהם נרשמים חובות של אלפי שקלים לתקופות עבודה ישנות. אך מה שרבים לא יודעים: אם עבדתם כשכירים באותה תקופה - החוב בכלל לא שלכם.

לפי החוק, כאשר אדם מועסק כשכיר, האחריות לדיווח ותשלום דמי הביטוח הלאומי חלה אך ורק על המעסיק. בפועל, הביטוח הלאומי לא תמיד יודע אם עבדתם כשכירים או לא, ואם המעסיק לא דיווח, החוב פשוט "נדבק" על שמכם. איך זה שביטוח לאומי לא יודע? המערכות לא מסונכרנות, הדטהבייס לא מעודכן. הביטוח הלאומי היה צריך לייצר ממשק מול משרד התעסוקה או רשות המסים ולקבל את המידע הזה בקלות, אבל בפועל זה לא קורה ויש רבבות אנשים שמקבלים הודעה על חוב. 

אם גם אתם בקבוצה הגדולה הזו ואתם הייתם שכירים בתקופה הזו, אז לפחות תוכלו לבטל את רישום החוב בקלות. הביטוח הלאומי מאפשר באופן דיגיטלי לבטל את החוב, ללא בירוקרטיה מסורבלת, בלי להגיע לסניף ואפילו בלי שיחת טלפון אחת.

מה צריך לעשות? לכאורה, פשוט מאוד, בפועל גם זה לא טריוויאלי. אם קיבלתם הודעה על חוב לתקופה שבה הייתם שכירים – גשו לחפש תלושי עבר או את טופס 106 השנתי, והעלו את המסמכים דרך שירות שליחת המסמכים באתר הביטוח הלאומי. המערכת תזהה את העובדה שהייתם שכירים והחוב יבוטל. תוך ימים ספורים, תשוחררו מהחיוב. אבל, למי יש את התלושים לפני 4-5 שנים? 

אם זה המצב תצטרכו לנסות לאתר תלושים כאלו, לדרוש ממקום העבודה הקודם, יש גם אפשרות להצהיר מול ביטוח לאומי. אבל זה תהליך יותר מסורבל. 

אם אתם באמת חייבים, כלומר לא עבדתם במקום עבודה אחר, תנסו להגיע לסוג של פשרה מול ביטוח לאומי. ראשית, נזכיר שכן - גם אנשים שלא עובדים, בין עבודות, סטודנטים ועוד משלמים ביטוח לאומי. גם עצמאיים, פרילנסרים ועוד משלמים ביטוח לאומי. החוב הזה לא צץ מאין. שנית, מדובר על חוב עם הצמדה, ריבית, קנסות ועוד. כדי לבטל את הקנסות צריך להגיש בקשה.  

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב

על הפער בין מחירי הגבינה הצהובה של תנובה לגבינה צהובה מיובאת, על השליטה של תנובה ושטראוס בשוק החלב, ועל הרפורמה של סמוטריץ'

רן קידר |

תנובה ושטראוס מתנהלות כמו סוג של קרטל. הן כמעט ושולטות בשוק החלב ומוצריו, ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ' נערך למלחמה מולם לטובת הצרכנים. לא בטוח שזה יצליח, חבל שזה רק עכשיו לקראת סיום הקדנציה שלו. חבל שהוא רק מדבר נגד רווחי הבנקים ועושק הציבור ולא באמת פועל. "אני פותח היום במהלך כלכלי וחברתי שאני לא מתכוון לוותר עליו - רפורמת החלב. רפורמה טובה, אחראית, ובעיקר כזו שמציבה את הציונות ואת האזרח הישראלי במרכז. אנחנו באנו לעבוד בשבילכם, ולא בשביל אף אינטרס אחר". אמר סמוטריץ' והמשיך - "בניגוד לקמפיין הדמגוגי ועתיר המשאבים נגדי, רפורמת החלב שלי שומרת על היצור המקומי, שומרת על החקלאות, שומרת על החקלאים, וכן, גם פותחת את השוק לתחרות בריאה שתגדיל את ההיצע ותוריד את המחירים לעם ישראל.

"המטרה הראשונה והחשובה ביותר של רפורמת החלב היא פשוטה וברורה: להוריד את יוקר המחיה. אין כאן קיצורי דרך, אין קסמים, יש עבודה מקצועית, יש אחריות, ויש נחישות שלא להסיט את העיניים מהמטרה המרכזית: להפחית את מחירי מוצרי היסוד לכל משפחה בישראל.


"כדי להבין המהלך הזה צריך קודם כל להפנים: שוק החלב בישראל נשלט שנים רבות על ידי שתי מחלבות ענק , תנובה ושטראוס, שהוכרזו רשמית כמונופולים. כל מי שמבין בכלכלה יודע שאין דרך להתמודד עם יוקר מחיה בלי לפרק מונופולים, ודרך אחת לפרק אותם זה ליצור תחרות אמיתית. תחרות שמייצרת מחיר הוגן, איכות טובה יותר, ושוק שמשרת את הצרכן ולא את הרווח של תאגידים.


"התחרות הזו תגיע באמצעות פתיחת השוק ליבוא, במינון נכון, בזהירות ובאחריות. אנחנו לא פוגעים בייצור המקומי, אלא מגדירים מחדש את האיזון: 80% ייצור ישראלי, ו־20% פתיחה לתחרות. זהו שינוי היסטורי. זה שומר על העצמאות והחוסן החקלאי שלנו, אבל גם יוצר לחץ תחרותי שמונע מהמונופולים להמשיך לייצר רווחי עתק על חשבונכם.

ואם כבר מדברים על אינטרסים זרים, תנובה נמצאת בבעלות סינית. אז לפני שמספרים לכם כל מיני אגדות על מי ייהנה מהמהלך הזה, כדאי לזכור מי נהנה כיום מהריכוזיות הזו, ובעיקר מי משלם עליה: הציבור הישראלי.