ברוש: הגיע "בום" של משלחות זרות מאז הבחירות ברשות
מאז הבחירות לרשות הפלשתינאית ב-9 בינואר 2005 ועד היום, ישנו "בום" של משלחות זרות המגיעות לישראל. כך מסר שרגא ברוש, יו"ר מכון היצוא ונשיא התאחדות התעשיינים, בהסתמכו על דיווחי המכון.
ברוש ציין, כי בארבעת החודשים האחרונים ועד היום, הגיעו לישראל 23 משלחות זרות יחד עם 258 אנשי עסקים כאורחי מכון היצוא או בטיפולו. מדובר בגידול של כ- 110% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
יו"ר מכון היצוא ונשיא התאחדות התעשיינים מגלה, כי כ-150 אנשי עסקים מתורכיה, אוקראינה, אוסטרליה, קטלוניה ואיטליה ב-6 משלחות, צפויים להגיע בחודש הקרוב לישראל, כאורחי מכון היצוא או בטיפולו.
כך למשל: 100 אנשי עסקים יגיעו לארץ ב- 1 במאי יחד עם ראש ממשלת תורכיה, רג'פ טייפ ארדואן, כן אמורות להגיע לישראל משלחת מאוקראינה בתחום טכנולוגיות הסביבה בראשות ראש העיר דנייפרו פטרובטק משלחת עסקית מאוסטרליה בראשות אישים מובילים בכלכלה ובתעשייה האוסטרלית משלחת מקטלוניה בראשה יעמוד נשיא קטלוניה יחד עם אנשי עסקים וכן 2 משלחות מאיטליה בנושא ביוטכנולוגיה.
ברוש מעריך, כי התחממות היחסים באזור, בד בבד עם שיפור האווירה הביטחונית והמדינית עם הרשות הפלשתינאית, יביאו לחזרה מהירה של זרם ההשקעות הזרות בישראל. להערכתו היקף ההשקעות הזרות הריאליות עשוי להגיע כבר השנה לכ-4 עד 5 מיליארדי דולרים - פי 3 לערך מאשתקד. יצויין, כי בשנת 2004 הגיע היקף ההשקעות הזרות הריאליות בארץ לכ-1.6 מיליארד דולר.
ברוש ציין, כי כך למשל, מבדיקת מכון היצוא עולה שמשלחת אחת מארגון קרן היסוד (Foundation) הגיעה מארה"ב, 2 משלחות בתחום החקלאות הגיעו מנפאל ומברזיל, משלחת אחת הגיעה מסין, משלחת אחת של אנשי עסקים הגיעה מתורכיה, 2משלחות בתחומים רב ענפיים ופארקים תעשייתיים הגיעו משבדיה, 2 משלחות בתחומי טכנולוגיות סביבה ואלקטרוניקה הגיעו מהונג קונג, משלחת בתחומי התקשורת וטכנולוגיות מידע, אגרו טכנולוגיה ואיכות הסביבה הגיעה מדרום אפריקה 2 משלחות בתחומי איכות הסביבה הגיעו מאיטליה, משלחת אחת בתחום התעשייה המסחר הגיעה מהודו, ועוד ועוד.
ברוש הביע תקווה, כי בואן של המשלחות העסקיות מחו"ל יתרום להעמקת הקשרים הכלכליים בין ישראל למדינות אלו וכן יביא לגידול ביצוא אליהן.
.jpg "ביטוח לאומי")
קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?
הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים
הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.
כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.
קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.
טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:
- הורות 2026 - מדריך הזכויות המלא והמעודכן לגידול ילדים בישראל
- הביטוח הלאומי מעדכן גרסה לינואר 2026: מי יקבל יותר ומי יצא מופסד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.
ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש
סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023. מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.
לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.
- גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")