ברוש: הגיע "בום" של משלחות זרות מאז הבחירות ברשות
מאז הבחירות לרשות הפלשתינאית ב-9 בינואר 2005 ועד היום, ישנו "בום" של משלחות זרות המגיעות לישראל. כך מסר שרגא ברוש, יו"ר מכון היצוא ונשיא התאחדות התעשיינים, בהסתמכו על דיווחי המכון.
ברוש ציין, כי בארבעת החודשים האחרונים ועד היום, הגיעו לישראל 23 משלחות זרות יחד עם 258 אנשי עסקים כאורחי מכון היצוא או בטיפולו. מדובר בגידול של כ- 110% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
יו"ר מכון היצוא ונשיא התאחדות התעשיינים מגלה, כי כ-150 אנשי עסקים מתורכיה, אוקראינה, אוסטרליה, קטלוניה ואיטליה ב-6 משלחות, צפויים להגיע בחודש הקרוב לישראל, כאורחי מכון היצוא או בטיפולו.
כך למשל: 100 אנשי עסקים יגיעו לארץ ב- 1 במאי יחד עם ראש ממשלת תורכיה, רג'פ טייפ ארדואן, כן אמורות להגיע לישראל משלחת מאוקראינה בתחום טכנולוגיות הסביבה בראשות ראש העיר דנייפרו פטרובטק משלחת עסקית מאוסטרליה בראשות אישים מובילים בכלכלה ובתעשייה האוסטרלית משלחת מקטלוניה בראשה יעמוד נשיא קטלוניה יחד עם אנשי עסקים וכן 2 משלחות מאיטליה בנושא ביוטכנולוגיה.
ברוש מעריך, כי התחממות היחסים באזור, בד בבד עם שיפור האווירה הביטחונית והמדינית עם הרשות הפלשתינאית, יביאו לחזרה מהירה של זרם ההשקעות הזרות בישראל. להערכתו היקף ההשקעות הזרות הריאליות עשוי להגיע כבר השנה לכ-4 עד 5 מיליארדי דולרים - פי 3 לערך מאשתקד. יצויין, כי בשנת 2004 הגיע היקף ההשקעות הזרות הריאליות בארץ לכ-1.6 מיליארד דולר.
ברוש ציין, כי כך למשל, מבדיקת מכון היצוא עולה שמשלחת אחת מארגון קרן היסוד (Foundation) הגיעה מארה"ב, 2 משלחות בתחום החקלאות הגיעו מנפאל ומברזיל, משלחת אחת הגיעה מסין, משלחת אחת של אנשי עסקים הגיעה מתורכיה, 2משלחות בתחומים רב ענפיים ופארקים תעשייתיים הגיעו משבדיה, 2 משלחות בתחומי טכנולוגיות סביבה ואלקטרוניקה הגיעו מהונג קונג, משלחת בתחומי התקשורת וטכנולוגיות מידע, אגרו טכנולוגיה ואיכות הסביבה הגיעה מדרום אפריקה 2 משלחות בתחומי איכות הסביבה הגיעו מאיטליה, משלחת אחת בתחום התעשייה המסחר הגיעה מהודו, ועוד ועוד.
ברוש הביע תקווה, כי בואן של המשלחות העסקיות מחו"ל יתרום להעמקת הקשרים הכלכליים בין ישראל למדינות אלו וכן יביא לגידול ביצוא אליהן.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
