ברוש: הגיע "בום" של משלחות זרות מאז הבחירות ברשות

ברוש ציין, כי בארבעת החודשים האחרונים ועד היום, הגיעו לישראל 23 משלחות זרות יחד עם 258 אנשי עסקים כאורחי מכון היצוא או בטיפולו
חזי שטרנליכט |

מאז הבחירות לרשות הפלשתינאית ב-9 בינואר 2005 ועד היום, ישנו "בום" של משלחות זרות המגיעות לישראל. כך מסר שרגא ברוש, יו"ר מכון היצוא ונשיא התאחדות התעשיינים, בהסתמכו על דיווחי המכון.

ברוש ציין, כי בארבעת החודשים האחרונים ועד היום, הגיעו לישראל 23 משלחות זרות יחד עם 258 אנשי עסקים כאורחי מכון היצוא או בטיפולו. מדובר בגידול של כ- 110% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

יו"ר מכון היצוא ונשיא התאחדות התעשיינים מגלה, כי כ-150 אנשי עסקים מתורכיה, אוקראינה, אוסטרליה, קטלוניה ואיטליה ב-6 משלחות, צפויים להגיע בחודש הקרוב לישראל, כאורחי מכון היצוא או בטיפולו.

כך למשל: 100 אנשי עסקים יגיעו לארץ ב- 1 במאי יחד עם ראש ממשלת תורכיה, רג'פ טייפ ארדואן, כן אמורות להגיע לישראל משלחת מאוקראינה בתחום טכנולוגיות הסביבה בראשות ראש העיר דנייפרו פטרובטק משלחת עסקית מאוסטרליה בראשות אישים מובילים בכלכלה ובתעשייה האוסטרלית משלחת מקטלוניה בראשה יעמוד נשיא קטלוניה יחד עם אנשי עסקים וכן 2 משלחות מאיטליה בנושא ביוטכנולוגיה.

ברוש מעריך, כי התחממות היחסים באזור, בד בבד עם שיפור האווירה הביטחונית והמדינית עם הרשות הפלשתינאית, יביאו לחזרה מהירה של זרם ההשקעות הזרות בישראל. להערכתו היקף ההשקעות הזרות הריאליות עשוי להגיע כבר השנה לכ-4 עד 5 מיליארדי דולרים - פי 3 לערך מאשתקד. יצויין, כי בשנת 2004 הגיע היקף ההשקעות הזרות הריאליות בארץ לכ-1.6 מיליארד דולר.

ברוש ציין, כי כך למשל, מבדיקת מכון היצוא עולה שמשלחת אחת מארגון קרן היסוד (Foundation) הגיעה מארה"ב, 2 משלחות בתחום החקלאות הגיעו מנפאל ומברזיל, משלחת אחת הגיעה מסין, משלחת אחת של אנשי עסקים הגיעה מתורכיה, 2משלחות בתחומים רב ענפיים ופארקים תעשייתיים הגיעו משבדיה, 2 משלחות בתחומי טכנולוגיות סביבה ואלקטרוניקה הגיעו מהונג קונג, משלחת בתחומי התקשורת וטכנולוגיות מידע, אגרו טכנולוגיה ואיכות הסביבה הגיעה מדרום אפריקה 2 משלחות בתחומי איכות הסביבה הגיעו מאיטליה, משלחת אחת בתחום התעשייה המסחר הגיעה מהודו, ועוד ועוד.

ברוש הביע תקווה, כי בואן של המשלחות העסקיות מחו"ל יתרום להעמקת הקשרים הכלכליים בין ישראל למדינות אלו וכן יביא לגידול ביצוא אליהן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.