ת"א: הדואליות יקשו על המשך המגמה החיובית
האם תמשיך הבורסה לני"ע בתל אביב במסע צפונה ותחתום את השבוע בירוק? נראה, כי וול סטריט לא תסייע הפעם, שכן היא חתמה אמש ללא שינוי ניכר הומניות הדואליות של האחד העם עתידות לפתוח את המסחר במגמה מעורבת של פערי ארביטראז' עם נטיה שליליה ברורה.
אתמול, היה זה יום נוסף של עליות בתל אביב. מדד תל אביב 25 עלה ב-0.62% לרמת 645 נקודות, מדד תל אביב 100 הוסיף 0.79% לרמת 668.5 נקודות, ומדד התל טק 15 עלה ב-0.88% לרמת 410.93 נקודות.
במרכז תעמודנה, כמידי יום, מניותיה של ענקית הפרמצבטיקה, חברת טבע. החברה מצויה, על פי פרסומים, במגעים לרכישת יצרנית התרופות הגינריות האמריקנית, אימפקס לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר וכבר החלה בבדיקת הנאותות. מניות טבע שחתמו אמש את המסחר בוול סטריט בתוספת קלה של 0.12% תפתחנה את המסחר הבוקר בפער חיובי של 1.04%.
עוד בדואליות. אלדין, שאך לפני יומיים נהנתה מזינוק מרשים בשל עדכונה מעלה את התחזיות ל-2004, תפתח בפער שלילי של 1.42%, לאחר שאיבדה אמש שיעור דומה מערכה. טאואר גם היא תפתח בפער שלילי ובשיעור של 1.72%, לאחר שזינקה אמש ב-6% בעקבות דיווח על ביצועים טכנולוגיים מהמתקדמים בעולם בתחום מוצרי ה-FPGA (מתוכנתים בשדה) אשר מייצרת Quick Logic בטאואר.
בפערים שליליים תפתחנה גם ג'קדה (6.17%), אודיוקודס (5.76%), אורית (5.43%), אלווריון (4.75%), גילת (1.32%), אלרון (1.24%), סרגון ורבוע כחול (1.23% כל אחת), גיוון (0.51%) וריטליקס (0.49%). בין המעטות שתפתחנה בפערים חיוביים ניתן למנות בנוסף לטבע ולנייס גם את אלביט מערכות (0.68%), את מג'יק (1.09%) ואת פריגו (2.97%).
מניות נייס תחלנה להסחר בפער חיובי של 1.07%, לאחר שאתמול קפצו ב-2.11%, על רקע המלצה חמה מבנק ההשקעות אונטנברג-טובין, שם סבורים, כי החוזה עם מכבי האש של ניו-יורק יתן דחיפה לעסקי נייס וחוזרים על המלצת הקניה עם מחיר יעד של 35 דולר ל-12 חודשים.
וקצת סכסוכי עבודה. מחמיר הנתק בין הנהלת הבנק הבינ"ל למנהלים ומורשי החתימה. יו"ר ועד המנהלים ומורשי החתימה יונה גולדשלגר הורה למנהלים להחרים גם מחר כנס שארגנה ההנהלה למנהלי הבנק בנושא איסור הלבנת הון. מפגש המנהלים היה מתוכנן להתקיים מחר בצהרים במלון דויד אינטרקונטיננטל ובהשתתפות נציגות בנק ישראל. גולדשלגר מאשים את מנכ"ל הבנק דוד גרנות באי עמידה בהסכמים שהושגו במסגרת המו"מ בין הצדדים
מעריב מדווח הבוקר, כי מסתמן פתרון לסכסוך העבודה בבזק, לפיו רוכש השליטה בחברה יאריך את הסכמי הפרישה עד ל-2011 ובעלות של עד ל-800 מיליון שקל. עובדי בזק, נזכיר, הכריזו על סכסוך עבודה לפני כיומיים והודיעו, כי אם לא תעננה דרישותיהם, הם יפתחו בשביתה ב-21 באפריל.
מניות בזק תסחרנה גם על רקע הודעתה של קבוצת אלג'ם, כי תתמודד על רכישת השליטה בבזק, גם ללא השותפה, פראנס טלקום. בשבוע הבא יחליטו ראש הממשלה ושרת התקשורת האם יותר לפראנס טלקום להשתתף במכרז. אתמול המליץ השב"כ שלא להתיר לה להשתתף במכרז, משום שהיא בעלת אחזקות בחברות תקשורת וטלפוניה בירדן ובמצרים.
ההכנות לחג. שופרסל צופה גידול של כ-70% בתנועת הקונים בשת כשבוע לפני החג, לעומת שבוע רגיל. החברה הזמינה כמויות גדולות מן הרגיל של המוצרים המבוקשים ותתגבר בקופות נוספות ובאורזים נוספים. מניות הרשת עשויות להגיב להערכות כמו גם לתחזית החגיגית.
מניותיה של מנועי בית שמש תמשוכנה את תשומת הלב הבוקר, על רקע פרסום בידיעות אחרונות, כי בכוונת כלל תעשיות להגדיל את אחזקותיה בחברה ב-15% ל-36%. בתמורה ל-15% ממנועי בית שמש עתידה כלל, על פי העיתון, לשלם כ-3 מיליון דולר.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
