ארה"ב: התביעות החדשות לאבטלה עלו במפתיע ל-324 א'

שי פאוזנר |

בשבוע האחרון נרשמו ביקושים לדולר האמריקני לאחר ייקור הריבית הדולרית ל-2.75%. למרות העובדה שהבנק הפדראלי לא הפתיע למעשה את השווקים, עת החליט לייקר ב-0.25% את הריבית המוניטרית, הדולר זכה השבוע לביקושים ערים, אשר גררו התחזקות חדה מול כל המטבעות הנסקרים.

האינדקס הדולרי (DXY) ננעל ביום ו' בניו יורק ברמה של 84.15 (82.05 בשבוע שעבר), המשקפת התחזקות ממוצעת בשיעור 2.5% של הדולר האמריקני מול סל המטבעות הכלולים בו (יורו, ין, ליש"ט, דולר קנדי, כתר שבדי ופרנק שוויצרי). מתחילת השנה ההתחזקות הממוצעת בדולר מסתכמת כעת ב-3.9%.

יותר מששחקני המט"ח התייחסו לייקור הריבית, הם בחנו בקפדנות את הצהרת הוועדה אשר קבעה כי "לחצי האינפלציה גברו" ובכך לדעתם הוועדה אותתה על האפשרות כי הבנק הפדראלי יהיה יותר ניצי בעמדתו בחודשים הקרובים, קרי: ייקר את הריבית בקצב גבוה יותר מאשר הקצב המדוד בשיעור של 0.25% בכל ישיבה.

החששות מאינפלציה בארה"ב קיבלו חיזוק נוסף בדו"ח האינפלציה הצרכנית האחרון המתייחס לחודש פברואר, אשר הצביע על עלייה גבוהה מהתחזיות הן במדד הכללי והן במדד הליבה (נא ראה להלן).

במגמת התחזקות הדולר תמך הפרסום מיום ד' האחרון ולפיו מדד הסנטימנט הגרמני, ה- IFO, נפל לרמתו הנמוכה ביותר ב- 18 החודשים האחרונים לאחר שרשם קריאה של 94.0 בחודש מרץ, בהשוואה לרמה של 95.4 (נתון מעודכן מטה) בפברואר ולעומת 95.5 לו ציפו הכלכלנים.

בעניין ההתפתחויות הצפויות בשוק המט"ח, חשוב לציין שתי ידיעות של סוכנות הידיעות בלומברג ולפיהן למרות התחזקות הדולר בשבועיים האחרונים מול הדולר והין, בית ההשקעות ליהמן מעריך כי מהלך זה איננו מהלך התחזקות ממושך, וכי ענק הבנקאות סיטיגרופ מייעץ ללקוחותיו למכור את הדולר כנגד היורו.

טווחי מסחר הצפויים לשבוע הקרוב: 1.282 עד 1.320 דולר ליורו, 104.00 עד 107.80 ין לדולר. יעדים ל-2005: יש לצפות לתנודתיות גבוהה יחסית, במסגרתה יושגו היעדים שלהלן: 1.38 עד 1.44 דולר ליורו, 96 עד 100 ין לדולר, 1.97 עד 2.04 דולר לליש"ט, 1.10 עד 1.12 פר"ש לדולר, 1.11 עד 1.13 דולר קנדי לדולר, 0.82 עד 0.84 דולר אוסטרלי לדולר, 0.75 עד 0.77 דולר ניו זילנדי לדולר.

באשר לטווח הקצר: נראה כי הביקושים לדולר יכולים להימשך, כל עוד שחקני המט"ח ידבקו בספקולציות הנוגעות להאצה הצפויה בקצב ההידוק המוניטרי בארה"ב.

באשר לטווח הבינוני: אין שינוי בהערכה, לפיה מגמת החלשות הדולר האמריקני שהחלה בשנת 2002 צפויה להתחדש בעיקר על רקע: 1. גירעונות גבוהים וגדלים בחשבון השוטף במאה"ת האמריקני. 2. גירעון תקציבי תופח. 3. סיכון גיאו-פוליטי אותו יש לייחס למטבע האמריקני. 4. עמדת משרד האוצר האמריקני ולפיה יש להימנע מהתערבויות בשוק המט"ח.

מאת: רפאל עברון - אנליסט ראשי במט"ח ובניירות ערך זרים

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: