בדיסקונט ממליצים להשקיע כ-20% באפיק המנייתי
מדדי תל אביב 25 ו-100 במגמת ירידה שהחלה במחצית השנייה של חודש מארס. מהערכות שפרסמה ועדת ההשקעות של בנק דיסקונט עולה כי, בבנק ממליצים להמשיך ולפזר את ההשקעה המנייתית בין שוק המניות הישראלי ושוק המניות בארה"ב, וזאת במטרה להקטין את הסיכון.
חברי הועדה מעריכים כי ברמות הנוכחיות של מדדי ת"א-25 ות"א-100 (640 ו-660 נקודות, בהתאמה), ישנה העדפה בבנק להשקיע ברכיב המנייתי 20% מסך תיק ההשקעות. חברי הועדה מונים את הסיבות שלטענתם תומכות בהשקעה באפיק המנייתי:
צפי לצמיחה של התמ"ג בשיעור של כ-3.7% בשנת 2005 במשק הישראלי, כאשר התמ"ג העסקי יצמח בשיעור של כ-5%.
ריבית בנק ישראל, נמצאת ברמה נמוכה (3.5%), וצפויה להמשיך ולהשאר ברמה נמוכה לכל אורך שנת 2005. להערכת כלכלני הבנק, ריבית בנק ישראל בסוף השנה תעמוד על רמה של 4.3%.
צפי לצמיחה של התמ"ג בשיעור של כ-3.8% בארה"ב בשנת 2005. בבנק ממליצים לבצע את ההשקעה בארה"ב באמצעות תעודות סל העוקבות אחר המדדים המובילים (אינדקסים) בארה"ב.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
