משרדי האוצר והפנים פועלים להחזרת האשראי לרשויות

מלווה שיעמיד אשראי לרשות מקומית הנכללת בפנייה המפורסמת באתר משרד הפנים, יוכל לקבל בטוחות מסוימות המבוססות על מענקים ממשרד הפנים. בשלב זה מדובר על 80 רשויות בלבד
אמיר כהן |

משרדי האוצר והפנים פרסמו היום פנייה לגופים פיננסיים, בנקאיים ומוסדיים, להעמדת אשראי לרשויות מקומיות. הפנייה מתייחסת ל-80 רשויות מקומיות הנמצאות בשלבים שונים של יישום תוכניות ההבראה וזקוקות למקורות כספיים לשם התקדמות ביישומן. בפנייה מפורטים כל התנאים להם יזכו המלווים שייקחו חלק במהלך. יש לציין, כי צעד זה הינו ראשון מסוגו, מאחר ובעבר לא נעשו פניות דומות למתן אשראי עבור השלטון המקומי.

במסמכי הפנייה המופיעים באתרי האינטרנט של משרדי האוצר (www.mof.gov.il) והפנים (www.pnim.gov.il) נקבע, כי כל מלווה שיעמיד אשראי לרשות מקומית הנכללת בפנייה, יוכל לקבל בטוחות מסוימות המבוססות על מענקים אותם מעביר משרד הפנים באופן שוטף לאותן רשויות מקומיות וזאת על פי הכללים המפורטים בפנייה.

מדובר במהלך בעל חשיבות מכרעת לכל הגורמים המעורבים - הממשלה, הרשויות המקומיות והגופים הפיננסיים. הפנייה מופנית באופן שוויוני לכל הגופים הרלוונטיים ומהווה פוטנציאל לתחרות אמיתית על מתן אשראי לרשויות המקומיות בישראל.

בנוסף לפנייה האמורה, הוחלט להקים צוות עבודה בין-משרדי למציאת פתרון פרטני לבעיית האשראי בקבוצה נוספת של כ-20 רשויות מקומיות הנמצאות בתוכניות הבראה. צוות העבודה יכלול את סגן החשב הכללי, סגן הממונה על התקציבים והמשנה למנכ"ל משרד הפנים. הצוות יחד עם ראש כל רשות מקומית יפעל מיידית לפתרון בעיית האשראי.

כמו כן, בישיבת הממשלה הקרובה תועלה לדיון ההצעה בדבר הגבלת תוקף תיקון 31 לחוק יסודות התקציב. משמעות הדבר הינה, כי לא יכללו במסגרת תיקון החוק רשויות מקומיות נוספות מעבר לאלו שהוכפפו לתנאיו בעבר.

מהלכים אלה מהווים צעד נוסף במכלול הצעדים המבוצעים על ידי משרדי האוצר והפנים במטרה לאפשר את הבראת הרשויות המקומיות בישראל, ייצוב מצבן הפיננסי והגדלת המקורות הכספיים העומדים לרשותן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%. 

אנשים וגרפים
צילום: FREEPIK

התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%

הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%

רן קידר |
נושאים בכתבה תמ"ג צריכה פרטית

התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.

על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.


תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים


צריכה פרטית

בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).