משרדי האוצר והפנים פועלים להחזרת האשראי לרשויות
משרדי האוצר והפנים פרסמו היום פנייה לגופים פיננסיים, בנקאיים ומוסדיים, להעמדת אשראי לרשויות מקומיות. הפנייה מתייחסת ל-80 רשויות מקומיות הנמצאות בשלבים שונים של יישום תוכניות ההבראה וזקוקות למקורות כספיים לשם התקדמות ביישומן. בפנייה מפורטים כל התנאים להם יזכו המלווים שייקחו חלק במהלך. יש לציין, כי צעד זה הינו ראשון מסוגו, מאחר ובעבר לא נעשו פניות דומות למתן אשראי עבור השלטון המקומי.
במסמכי הפנייה המופיעים באתרי האינטרנט של משרדי האוצר (www.mof.gov.il) והפנים (www.pnim.gov.il) נקבע, כי כל מלווה שיעמיד אשראי לרשות מקומית הנכללת בפנייה, יוכל לקבל בטוחות מסוימות המבוססות על מענקים אותם מעביר משרד הפנים באופן שוטף לאותן רשויות מקומיות וזאת על פי הכללים המפורטים בפנייה.
מדובר במהלך בעל חשיבות מכרעת לכל הגורמים המעורבים - הממשלה, הרשויות המקומיות והגופים הפיננסיים. הפנייה מופנית באופן שוויוני לכל הגופים הרלוונטיים ומהווה פוטנציאל לתחרות אמיתית על מתן אשראי לרשויות המקומיות בישראל.
בנוסף לפנייה האמורה, הוחלט להקים צוות עבודה בין-משרדי למציאת פתרון פרטני לבעיית האשראי בקבוצה נוספת של כ-20 רשויות מקומיות הנמצאות בתוכניות הבראה. צוות העבודה יכלול את סגן החשב הכללי, סגן הממונה על התקציבים והמשנה למנכ"ל משרד הפנים. הצוות יחד עם ראש כל רשות מקומית יפעל מיידית לפתרון בעיית האשראי.
כמו כן, בישיבת הממשלה הקרובה תועלה לדיון ההצעה בדבר הגבלת תוקף תיקון 31 לחוק יסודות התקציב. משמעות הדבר הינה, כי לא יכללו במסגרת תיקון החוק רשויות מקומיות נוספות מעבר לאלו שהוכפפו לתנאיו בעבר.
מהלכים אלה מהווים צעד נוסף במכלול הצעדים המבוצעים על ידי משרדי האוצר והפנים במטרה לאפשר את הבראת הרשויות המקומיות בישראל, ייצוב מצבן הפיננסי והגדלת המקורות הכספיים העומדים לרשותן.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
