משרדי האוצר והפנים פועלים להחזרת האשראי לרשויות
משרדי האוצר והפנים פרסמו היום פנייה לגופים פיננסיים, בנקאיים ומוסדיים, להעמדת אשראי לרשויות מקומיות. הפנייה מתייחסת ל-80 רשויות מקומיות הנמצאות בשלבים שונים של יישום תוכניות ההבראה וזקוקות למקורות כספיים לשם התקדמות ביישומן. בפנייה מפורטים כל התנאים להם יזכו המלווים שייקחו חלק במהלך. יש לציין, כי צעד זה הינו ראשון מסוגו, מאחר ובעבר לא נעשו פניות דומות למתן אשראי עבור השלטון המקומי.
במסמכי הפנייה המופיעים באתרי האינטרנט של משרדי האוצר (www.mof.gov.il) והפנים (www.pnim.gov.il) נקבע, כי כל מלווה שיעמיד אשראי לרשות מקומית הנכללת בפנייה, יוכל לקבל בטוחות מסוימות המבוססות על מענקים אותם מעביר משרד הפנים באופן שוטף לאותן רשויות מקומיות וזאת על פי הכללים המפורטים בפנייה.
מדובר במהלך בעל חשיבות מכרעת לכל הגורמים המעורבים - הממשלה, הרשויות המקומיות והגופים הפיננסיים. הפנייה מופנית באופן שוויוני לכל הגופים הרלוונטיים ומהווה פוטנציאל לתחרות אמיתית על מתן אשראי לרשויות המקומיות בישראל.
בנוסף לפנייה האמורה, הוחלט להקים צוות עבודה בין-משרדי למציאת פתרון פרטני לבעיית האשראי בקבוצה נוספת של כ-20 רשויות מקומיות הנמצאות בתוכניות הבראה. צוות העבודה יכלול את סגן החשב הכללי, סגן הממונה על התקציבים והמשנה למנכ"ל משרד הפנים. הצוות יחד עם ראש כל רשות מקומית יפעל מיידית לפתרון בעיית האשראי.
כמו כן, בישיבת הממשלה הקרובה תועלה לדיון ההצעה בדבר הגבלת תוקף תיקון 31 לחוק יסודות התקציב. משמעות הדבר הינה, כי לא יכללו במסגרת תיקון החוק רשויות מקומיות נוספות מעבר לאלו שהוכפפו לתנאיו בעבר.
מהלכים אלה מהווים צעד נוסף במכלול הצעדים המבוצעים על ידי משרדי האוצר והפנים במטרה לאפשר את הבראת הרשויות המקומיות בישראל, ייצוב מצבן הפיננסי והגדלת המקורות הכספיים העומדים לרשותן.
.jpg "ביטוח לאומי")
קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?
הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים
הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.
כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.
קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.
טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:
- הורות 2026 - מדריך הזכויות המלא והמעודכן לגידול ילדים בישראל
- הביטוח הלאומי מעדכן גרסה לינואר 2026: מי יקבל יותר ומי יצא מופסד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
