משרדי האוצר והפנים פועלים להחזרת האשראי לרשויות
משרדי האוצר והפנים פרסמו היום פנייה לגופים פיננסיים, בנקאיים ומוסדיים, להעמדת אשראי לרשויות מקומיות. הפנייה מתייחסת ל-80 רשויות מקומיות הנמצאות בשלבים שונים של יישום תוכניות ההבראה וזקוקות למקורות כספיים לשם התקדמות ביישומן. בפנייה מפורטים כל התנאים להם יזכו המלווים שייקחו חלק במהלך. יש לציין, כי צעד זה הינו ראשון מסוגו, מאחר ובעבר לא נעשו פניות דומות למתן אשראי עבור השלטון המקומי.
במסמכי הפנייה המופיעים באתרי האינטרנט של משרדי האוצר (www.mof.gov.il) והפנים (www.pnim.gov.il) נקבע, כי כל מלווה שיעמיד אשראי לרשות מקומית הנכללת בפנייה, יוכל לקבל בטוחות מסוימות המבוססות על מענקים אותם מעביר משרד הפנים באופן שוטף לאותן רשויות מקומיות וזאת על פי הכללים המפורטים בפנייה.
מדובר במהלך בעל חשיבות מכרעת לכל הגורמים המעורבים - הממשלה, הרשויות המקומיות והגופים הפיננסיים. הפנייה מופנית באופן שוויוני לכל הגופים הרלוונטיים ומהווה פוטנציאל לתחרות אמיתית על מתן אשראי לרשויות המקומיות בישראל.
בנוסף לפנייה האמורה, הוחלט להקים צוות עבודה בין-משרדי למציאת פתרון פרטני לבעיית האשראי בקבוצה נוספת של כ-20 רשויות מקומיות הנמצאות בתוכניות הבראה. צוות העבודה יכלול את סגן החשב הכללי, סגן הממונה על התקציבים והמשנה למנכ"ל משרד הפנים. הצוות יחד עם ראש כל רשות מקומית יפעל מיידית לפתרון בעיית האשראי.
כמו כן, בישיבת הממשלה הקרובה תועלה לדיון ההצעה בדבר הגבלת תוקף תיקון 31 לחוק יסודות התקציב. משמעות הדבר הינה, כי לא יכללו במסגרת תיקון החוק רשויות מקומיות נוספות מעבר לאלו שהוכפפו לתנאיו בעבר.
מהלכים אלה מהווים צעד נוסף במכלול הצעדים המבוצעים על ידי משרדי האוצר והפנים במטרה לאפשר את הבראת הרשויות המקומיות בישראל, ייצוב מצבן הפיננסי והגדלת המקורות הכספיים העומדים לרשותן.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
