בלעדי: הפועלים מזהיר מהענפים הגרועים של 2005
לאחר שאתמול הבאנו כאן ב-Bizportal את ההערכות של יחידת המחקר בבנק הפועלים את המניות הצפויות להנות מתשואה חיובית בשנת 2005, אנו מביאים את ניתוח האנליסטים של הפועלים המציג את הענפים המסוכנים בבורסה ב-2005. ביחידת המחקר סבורים, כי מספר ענפי תקשורת יסבלו מתשואות שליליות, לדוגמת: תקשורת פנים ארצית, תקשורת בינלאומית וספקיות האינטרנט, סלולרית, ולבסוף מציינים כי ענף הנדל"ן הסובל מספר שנים מחולשה לא יבצע תפנית חיובית וימשיך במגמתו השלילית.
תקשורת פנים ארצית. האנליסט בני שרביט סבור, כי תהליך המכירה של גרעין השליטה בחברת בזק מתקדם, וצפוי להסתיים באמצע 2005. להערכתו, באם בזק אכן תהפוך לחברה בבעלות פרטית, הרי שנראה בה תהליכי התייעלות שישפרו את רווחיותה (אם כי הדבר יארך מספר שנים, בעיקר בשל הועד החזק), וגם נראה ירידה בפגיעות הרגולטוריות (כשכיום היא סובלת מהם הרבה יותר מאשר חברות התקשורת הפרטיות, המפגינות יותר כוח התנגדות מול הרגולטור).
בזק תמשיך להיפגע בתחום התקשורת הפנים ארצית, הן בשל העדפה הולכת וגוברת של לקוחות לדבר מהסלולר גם מהבית (כשבזק מנסה להתגונן על ידי השקת מכשירי DECT), והן בשל הירידה במחיר השיחות, ולמרות העליה בדמי השימוש החודשיים הקבועים.
שרביט מציין כי, חברת הכבלי םהמאוחדת, HOT נכנסה עתה כמתחרה בתחום התקשורת הפנים ארצית. להערכתו היא מבצעת חדירה איטית במכוון, כדי לא להגיע בשנים הקרובות לפלח שוק של 15%, כיוון שאז יוסרו חלק מההגבלות הרגולטוריות המוטלות כיום על בזק והיא תוכל להתחרות ב-HOT בצורה יותר אגרסיבית. באמצע 2005 יוכלו עוד מתחרים להיכנס לתחום (ללא חובת אוניברסליות, כך שיוכלו להתמקד בפלחי אוכלוסיה מסוימים), כך שהתחרות תגבר והמחירים ירדו.
שרביט מסכם, בזק ממתינה לסיום מכירת גרעין השליטה, ובינתיים פעילותה בתחום התקשורת הפנים ארצית תמשיך להיפגע בשנת 2005, הן מכיוון חברות הסלולר והן מפתיחת השוק לתחרות. חברת HOT אמנם תיכנס לתחום, אך בקצב איטי, ואינה צפויה להחזיר את ההשקעה הגדולה בשנים הראשונות.
תקשורת בינלאומית וספקיות האינטרנט. לדברי שרביט, בתחום התקשורת הבינ"ל פועלות כיום 3 חברות, עם נתחי שוק די דומים, אך עתה נכנסות לתחום 3 חברות נוספות (אינטרנט זהב, נטויז'ן ואקספון) ולהערכתו הדבר יגרום לירידת מחירים מהותית, שתלווה בעליה קלה בלבד בגודל השוק (כיוון שכבר כיום המחירים סבירים).
כיוון ששלושת החברות הקיימות הינן גם ספקיות אינטרנט, הדבר גרם לירידת מחירים חדה במחירי האינטרנט המהיר (כך שהחברות לא נהנו ממלוא הצמיחה המהירה בתחום זה), שכן החברות הציעו חבילות (שיחות בינ"ל פלוס אינטרנט מהיר) במחירים זולים כדי למנוע נטישת לקוחות ל-3 החברות החדשות.
להערכת שרביט, חדירתה של תקשורת ה-VoIP (שיחות טלפון העוברות על בסיס תשתית האינטרנט), תפגע בשלב הראשון בתחום התקשורת הבינ"ל (ורק בעוד מספר שנים תורגש השפעתה על תחום התקשורת הפנים ארצית ותחום הסלולר), שכן כבר כיום ניתן לבצע באמצעים פשוטים (מחשב עם חיבור אינטרנט, למשל) שיחות טלפון בינ"ל בחינם או במחיר נמוך מאוד.
שרביט סבור, כי כל 6 החברות בתחום התקשורת הבינ"ל תיפגענה מתחרות המחירים ומכך שהשוק כמעט ולא יגדל. פעילות חלק מהחברות בתחום האינטרנט המהיר, שימשיך לצמוח, תפצה על כך, אך גם שם תימשך מלחמת המחירים.
תקשורת סלולרית. בתחום תקשורת הסלולר ישנן 3 חברות גדולות (סלקום, פלאפון ופרטנר) ועוד שחקן נישה קטן (מירס). לדברי שרביט, השוק עצמו רווי, עם שיעור חדירה מהגבוהים בעולם (כ-100%).
שרביט מספר, כי משרד התקשורת ניסה לאחרונה להוריד בצורה חדה את דמי הקישוריות, ולאחר התנגדות החברות הוחלט על הורדה מתונה יותר בדמי הקישוריות שתיפרס על פני תקופת זמן ארוכה יותר. ההחלטה צפויה לפגוע ברווחיות חברות הסלולר הגדולות (אם כי היא תיטיב עם חברת מירס ועם פעילות התקשורת הפנים ארצית של בזק), להערכת שרביט, נראה בקרוב פעולות שימתנו פגיעה זו (העלאת מחירים, הקטנת סבסוד המכשירים, קיצוץ בהוצאות וכו').
לדברי שרביט 3 החברות עסוקות כיום בכניסה ראשונית לדור השלישי (3G), מוקדם מהתכנון הראשוני, כשלהערכתו יעבור עוד זמן רב עד שהן תראינה הכנסות שיצדיקו את השקעות הענק שלהם בתחום (תשתית, סבסוד מכשירים וכו'). עוד מעריך שרביט כי, הראשונים לאמץ את G3 יהיו הצעירים (כפי שהיה עם ה-SMS) ואחריהם הלקוחות העסקיים (שיחות וידאו?) ורק עוד זמן רב נראה את הציבור הרחב מאמץ אותה.
שרביט מסכם את תחום הסלולר, כשוק רווי וטוען, כי החברות מתמקדות בשמירה על הלקוחות הקיימים ושידרוגם לטכנולוגיות המתקדמות יותר (G3) שיגדילו את ההכנסה הממוצעת ממנוי. בשנת 2005 נראה את ההשפעה השלילית של ההחלטה לגבי דמי הקישוריות, ואת המשך ההשקעות הגדולות של החברות ב-G3.
נדל"ן. לדברי האנליסטית תמר ברינקר, בהיעדר תפנית כלכלית חיובית ומדיניות ממשלתית תומכת, כולל החזרת המענקים לזכאים והשקעה מסיבית בתשתיות, לא צפוי שיפור מהותי ברמות הפעילות בענף הנדל"ן המקומי. במגזר הבניה למגורים, שיעור האבטלה הגבוה והביטחון התעסוקתי הנמוך הנגזר מכך, ימשיכו להעיב על היקף העסקאות. כמו כן, הענף סובל מהתייקרות עלויות הבניה בשל גירושם של העובדים הזרים והיעדר כוח עבודה מיומן וזול אחר.
להערכת ברינקר, במהלך שנת 2005 צפויה עלייה בריבית בנק ישראל, ביחס לשנה החולפת, דבר אשר יגדיל את סעיף הוצאות המימון ויכביד על חברות הנדל"ן, להן יחס גבוה של הון זר מסך המאזן. מנגד, פיחות בשער השקל מול הדולר צפוי להגדיל את הביקוש לדירות, אך ההערכות הן, כי בשנה הבאה ירשם פיחות מתון בלבד.
באשר למגזר הנכסים המניבים, מעריכה ברינקר, כי החברות הגדולות, ימשיכו לדווח על גידול, בהיקף נכסים אלה ובהכנסותיהן ממגזר זה, לאור המגמה הרווחת בענף, לממש נכסים להם תשואה נמוכה ופוטנציאל לרווח הון, ורכישת נכסים מניבים בחו"ל בתשואה עדיפה.
ביום א' הקרוב תתפרסם הכתבה השלישית בסדרה על ענפים שצפויים להערכת יחידת המחקר להצביע על מגמה מעורבת.
מאת: דרור איטח

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

"ספרד לא ביטלה הזמנות מרפאל" - המנכ"ל חושף: צבר ההזמנות יחצה את ה-75 מיליארד ודוחף להנפקה
ה"בטן" בצבר? - "רפאל חברה שקלית וזה קשור לתנודות במטבע, בפועל הצבר יעבור את ה-75 מיליארד שקל בסוף שנה"; מרגישים "חצי חרם"? - "ההזמנות והמכירות בקצב גבוה אבל, כנראה שאפשר היה יותרצה" - מנכ"ל רפאל יואב תורג'מן מדבר על הכל ומדבר על הנפקה
רפאל סיכמה את הרבעון השני ואת המחצית הראשונה של השנה עם צמיחה בהכנסות וברווח. היקף המכירות ברבעון עמד על 4.74 מיליארד שקל עלייה של כ־20% לעומת התקופה המקבילה והרווח הנקי זינק ל-340 מיליון שקל, לעומת 132 מיליון שקל ברבעון המקביל. בהשוואה לרבעון הראשון
זו צמיחה מתונה יותר של כ־2%, אבל אם מסתכלים חצי שנתית המספרים מרשימים: מכירות של 9.36 מיליארד שקל, עלייה של כמעט 20% לעומת מחצית השנה הקודמת, ורווח נקי של 612 מיליון שקל קפיצה של 68%.
במקביל, נתוני הצבר מעוררים שאלות. ברבעון הראשון נרשם שיא של
67 מיליארד שקל, אבל בסוף הרבעון השני הצבר ירד ל־65.7 מיליארד שקל. עם זאת, בהשוואה לשנה שעברה זו עדיין עלייה משמעותית שאז הצבר עמד על 59 מיליארד שקל. בתוך כך נחתמה עסקה גדולה בגרמניה לאספקת פודי Litening 5 בהיקף מוערך של 350 מיליון אירו, מה שמראה את ההתרחבות
של הפעילות.
על רקע התוצאות הללו, ישבנו לשיחה עם מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, שהסביר מה עומד מאחורי התנודות בצבר, על תחושת ה"חצי חרם" בעולם, על שימור ההון האנושי וגם על האפשרות שהמדינה תאפשר לחברה ללכת במסלול
של הנפקה.
האמת שזה אולי היה די ברור וצפוי, אבל הייתה קצת, נקרא לזה, ״בטן״ בצבר. מה קרה שם?
"שאלה טובה. שתי דברים אני יכול להגיד על זה. תקופה קצרה מאוד אחרי שסגרנו את הספרים קיבלנו עוד הזמנות בהיקף של כ־5 מיליארד שקלים, כך שהבטן בצבר היא קטנה, קטנה והפכה להיות שלילית זאת אומרת חיובית במובן שלי.
- הצבר של רפאל ירד, אבל צפוי לעלות בהמשך - "נגיע לצבר של 75 מיליארד שקל"
- רפאל מוכרת לגרמניה מערכות למטוסי קרב ב-350 מיליון אירו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, מכיוון שאנחנו חברה שקלית, בניגוד לתעשייה האווירית ואלביט כשלהם יש הזמנה של מיליארד דולר, אז אם הדולר עולה או יורד, זה נשאר מיליארד דולר. אצלנו, אם יש לי הזמנה של מיליארד דולר והדולר יורד ב־7%, אני מקטין את הצבר ב־7%, ב־70 מיליון. לכן הירידה בשער הדולר השפיעה עלינו. אם הייתי כותב את הדוחות בדולר, זה היה נשאר הסכום במדויק, אבל אני כותב בשקלים ולכן הערך משתנה בהתאם לשער החדש. עכשיו כשהדולר עולה חזרה, זה גם יחזור למעלה. בכל מקרה, זו תנודה מקומית, ותזמון של הגעת הזמנות. כמו כן זמן קצר אחרי שסגרנו את הרבעון הגיעו הזמנות גדולות, ואני צופה שבשנה הזו נעלה אל מעבר להיקף ההזמנות של השנה שעברה - זו הולכת להיות שנת שיא".
מה זה אומר על הצבר? יגיע ל־75 מיליארד?
"הוא יעבור את ה־75 מיליארד".
מה ״הלהיטים״ בצבר נכון להיום?