הדולר שומר על יציבות הבוקר

מתחזק קלות הבוקר ב-0.01%, ונסחר סביב שער של 4.367 שקל. אליו מצטרף האירו שמוסיף 0.1% ונסחר סביב רמת 5.726 שקל. בעולם: הדולר שומר על יציבתו כנגד האירו
דרור איטח |

הדולר האמריקני מתחזק קלות הבוקר ב-0.01%, ונסחר סביב שער של 4.367 שקל. אליו מצטרף האירו שמוסיף 0.1% ונסחר סביב רמת 5.726 שקל.

מחדר העסקאות של פינוטק נמסר כי הדולר שומר על יציבתו כנגד האירו, אולם כנגד היין הוא ממשיך לאבד גובה. כעת נסחר הדולר סביב הרמה של 1.3110 כנגד האירו וסביב הרמה של 102.10 כנגד היין. יציבותו של הדולר כנגד העיקריים למעט היין נובעת מחוזקם של נתוני התעשייה ונתוני המחירים של ארה"ב שהתפרסמו ביום שישי. נתוני התפוקה התעשייתית לחודש דצמבר הצביע על עלייה של 0.8% לעומת ציפיות האנליסטים לעלייה של 0.4% בלבד.

גם מדד המחירים ליצרן (PPI) הצליח לעודד את השוק האמריקאי, כאשר הצביע על עלייה של מחירים ב-0.7% בדצמבר, לעומת 0.55 בלבד בחודש נובמבר וזאת למרות ירידה של מחירי הנפט. השוק עדיין מצפה להמשך עליית הריביות על ידי ה-FED, כאשר האנליסטים מצפים כי כבר בטווח הקצר יעלה שיעור הריבית לרמה של 3.0% לעומת 2.0% בלבד בגוש האירו.

אין ספק כי הפרש ריביות זה עשוי לחזק את המטבע האמריקני, למרות כי ציבור המשקיעים עדיין רוצה לראות צמצום של גירעונות של ארה"ב על מנת להמשיך ולרכוש את הדולר.

השוק האמריקאני סגור היום לרגל יום מרטין לותר קינג ולכן צפה למסחר דליל בטווח.

הדאגה מהעלייה האחרונה של האירו לא מפסיקה להעסיק ולהדאיג את בכירי האוצר האירופאי, כאשר בשבוע שעבר שוחררו הצהרות חדשות לשוק בכדי להסב את תשומת הלב השוק מחוזקו של האירו לעבר המדינות האסייתיות. נגיד הבנק המרכזי האירופאי (ECB), ג'אן קלוד טרישה אמר כי ישנה הסכמה בין חברי ה-7G להכריח את המדינות האסיאתיות לאפשר לשוק להתנהל באופן חופשי. בכיר ה-ECB איסינג תמך בדבריו של המושל כמה ימים קודם לכך, כאשר דבריהם השפיעו בעיקר על אירו/יין, אשר ירד ביותר מ-5% לרמתו הנוכחית של 134.00 מרמת שיא של 141.90 יין לאירו.

היומן הכלכלי האירופאי ריק היום מנתונים בעלי חשיבות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: