הדולר שומר על יציבות הבוקר

מתחזק קלות הבוקר ב-0.01%, ונסחר סביב שער של 4.367 שקל. אליו מצטרף האירו שמוסיף 0.1% ונסחר סביב רמת 5.726 שקל. בעולם: הדולר שומר על יציבתו כנגד האירו
דרור איטח |

הדולר האמריקני מתחזק קלות הבוקר ב-0.01%, ונסחר סביב שער של 4.367 שקל. אליו מצטרף האירו שמוסיף 0.1% ונסחר סביב רמת 5.726 שקל.

מחדר העסקאות של פינוטק נמסר כי הדולר שומר על יציבתו כנגד האירו, אולם כנגד היין הוא ממשיך לאבד גובה. כעת נסחר הדולר סביב הרמה של 1.3110 כנגד האירו וסביב הרמה של 102.10 כנגד היין. יציבותו של הדולר כנגד העיקריים למעט היין נובעת מחוזקם של נתוני התעשייה ונתוני המחירים של ארה"ב שהתפרסמו ביום שישי. נתוני התפוקה התעשייתית לחודש דצמבר הצביע על עלייה של 0.8% לעומת ציפיות האנליסטים לעלייה של 0.4% בלבד.

גם מדד המחירים ליצרן (PPI) הצליח לעודד את השוק האמריקאי, כאשר הצביע על עלייה של מחירים ב-0.7% בדצמבר, לעומת 0.55 בלבד בחודש נובמבר וזאת למרות ירידה של מחירי הנפט. השוק עדיין מצפה להמשך עליית הריביות על ידי ה-FED, כאשר האנליסטים מצפים כי כבר בטווח הקצר יעלה שיעור הריבית לרמה של 3.0% לעומת 2.0% בלבד בגוש האירו.

אין ספק כי הפרש ריביות זה עשוי לחזק את המטבע האמריקני, למרות כי ציבור המשקיעים עדיין רוצה לראות צמצום של גירעונות של ארה"ב על מנת להמשיך ולרכוש את הדולר.

השוק האמריקאני סגור היום לרגל יום מרטין לותר קינג ולכן צפה למסחר דליל בטווח.

הדאגה מהעלייה האחרונה של האירו לא מפסיקה להעסיק ולהדאיג את בכירי האוצר האירופאי, כאשר בשבוע שעבר שוחררו הצהרות חדשות לשוק בכדי להסב את תשומת הלב השוק מחוזקו של האירו לעבר המדינות האסייתיות. נגיד הבנק המרכזי האירופאי (ECB), ג'אן קלוד טרישה אמר כי ישנה הסכמה בין חברי ה-7G להכריח את המדינות האסיאתיות לאפשר לשוק להתנהל באופן חופשי. בכיר ה-ECB איסינג תמך בדבריו של המושל כמה ימים קודם לכך, כאשר דבריהם השפיעו בעיקר על אירו/יין, אשר ירד ביותר מ-5% לרמתו הנוכחית של 134.00 מרמת שיא של 141.90 יין לאירו.

היומן הכלכלי האירופאי ריק היום מנתונים בעלי חשיבות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.