מתחילת הרפורמה: תשואה עודפת של 300 מיליון שקל לחוסכים בקרנות הפנסיה
החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג, הגיש לממשלה ולוועדת הכספים את הדיווח השנתי בנושא מנגנון הבטחת השלמת התשואה לסוף 2023.
נתוני האוצר על קרנות הפנסיה (משרד האוצר)
בהתאם לדיווח, נכון לסוף שנת 2023, סך הנכסים להם מדינת ישראל העניקה רשת ביטחון תחת מנגנון הבטחת השלמת התשואה, בהתחשב בהבטחת השלמת התשואה הריאלית השנתית לה זכאים נכסים אלו, עומד על 24.97 מיליארד שקל. שווי הנכסים בפועל, בהתחשב בתשואות אותן השיאו קרנות הפנסיה בשוק ההון, נכון לסוף שנת 2023, עמד על 25.28 מיליארד שקל, כך שהחוסכים בקרנות הפנסיה צברו תשואה עודפת של כ-300 מיליון שקל מעל התשואה המובטחת במסגרת מנגנון הבטחת השלמת התשואה. זאת בחלוף שנה ושלושה חודשים מתחילת יישום הרפורמה.
בהתאם לרפורמה, החשב הכללי הפסיק בחודש אוקטובר 2022 את הנפקתן של אגרות חוב מיועדות אשר הונפקו לתקופה של 15 שנים בתשואה של 4.86% צמודה למדד, והחל ביישום מנגנון הבטחת השלמת תשואה. במסגרת מנגנון זה, המדינה תספק רשת ביטחון בגין 30% מנכסיהם של החוסכים בקרנות הפנסיה, ותבטיח תשואה ריאלית שנתית של 5.15%. בהתאם למנגנון, אם לאחר חמש שנים התשואה אותה ישיאו קרנות הפנסיה תהיינה נמוכה מתשואת היעד, המדינה תשלים את הפער לטובת החוסכים. במידה והתשואות יהיו גבוהות מהיעד שנקבע, קרנות הפנסיה יעבירו את הסכום העודף לחשבון ייעודי שמנוהל על ידי החשב הכללי במטרה לאפשר מימון השלמת תשואה עתידית, ככל ויעלה הצורך.
כמו כן, במסגרת הרפורמה נקבע כי המדינה תבצע הפרשה תקציבית שוטפת לטובת מימון השלמת תשואה עתידית עם קרנות הפנסיה, היה והתחשבנות כזו תידרש. שיעור ההפרשה השנתי לו המדינה מחויבת עמד בשנת 2023 על 3.15% והוא יורד באופן הדרגתי ומתייצב על 1.95% מהנכסים הזכאים משנת 2029 ואילך. בהמשך לאמור, בשנת 2023 בוצעה הפרשה מתקציב המדינה בסכום כולל של 421 מיליון שקל.
- 20,000 עובדי מדינה בסכנה: החשב הכללי בתוכנית לקיצוץ שליש מכוח האדם
- הגירעון נותר יציב - 5.2% מהתוצר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פרוטקשן (דאלי)שב"כ ייכנס לתמונה? "פרוטקשן הוא טרור"
ראש מועצת חצור הגלילית, מיכאל קבסה, דיבר בכנס מיוחד של הפורום הצפוני לקידום תעשייה ותעסוקה, שהתמקד במאבק בתופעת הפרוטקשן, וקרא להגדיר את התופעה של גביית דמי חסות כטרור לכל דבר. לדבריו, "כולם צריכים להרים את הראש, לא להתבייש, לא לפחד ולפעול בנחישות.
זה מאבק על הצפון שלנו"
כנס מיוחד של הפורום הצפוני לקידום תעשייה ותעסוקה, שהתמקד במאבק בתופעת הפרוטקשן, נערך היום במלון פסטוראל שבכפר בלום. בין המשתתפים הבולטים נכח מיכאל קבסה, ראש מועצת חצור הגלילית ונציג אשכול גליל מזרחי, שהוביל קריאה נחושה לשינוי תפישתי ומוסדי ביחס לאיום ההולך וגובר על יישובי הצפון והמגזר העסקי. קבסה פתח את דבריו בהבעת תודה לכל הגורמים שהגיעו לכנס כדי להשמיע קול משותף נגד התופעה: "תודה לכל השותפים שהגיעו ושמשמיעים את הקול שלנו בסוגיה שמטרידה את כולנו ולא פוסחת על שום פרק זמן או סקטור. אני שמח שמתחילים לדבר על זה בצורה רחבה, כי זו בעיה שמקיפה ונוגעת לכולם".
לדבריו, המאבק בפרוטקשן אינו יכול להישאר באחריות המשטרה בלבד, ויש צורך להגדיר את התופעה כפעילות טרור לכל דבר, כדי לאפשר לשב"כ להיות מעורב. "פניתי שנים לשירותי הביטחון בדרישה לקרוא לזה טרור. אם זה יוגדר כטרור - גם השב"כ יוכל להיות מעורב. עם האמצעים והיכולות שלהם אפשר להשלים את עבודת המשטרה בהיבט הזה", הוא הוסיף.
על פי נתונים של מארגני הכנס, יותר מ-60 אירועי פרוטקשן התרחשו בחודשיים האחרונים בצפון, כולל גביית דמי חסות באיומים, הצתות ופעולות אלימות שונות. לדבריהם, רק באחרונה פורסם כי 160 תיקים נפתחו במשטרה בגין עבירות כאלה, כש-78% מהתיקים שנפתחו הם מהצפון.
קבסה הדגיש כי, "זו שעת רצון גדולה בתקווה שכולם ישלבו כוחות במאבק נגד הפרוטקשן. נעלה הילוך ונצטייד בכלים משמעותיים. זו לא גזירת גורל - כולם צריכים להרים את הראש, לא להתבייש, לא לפחד ולפעול בנחישות. תעודדו את כולם להתלונן ולתקוף. זה מאבק על הצפון שלנו, זו משילות ברמה הכי גבוהה שיש".
- הפרוטקשן מגיע לשליחי וולט - מה יהיה השלב הבא?
- שלושה תושבי הדרום נעצרו בחשד לגביית פרוטקשן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד הנושאים שעלו בכנס והוגדרו כ"חמורים במיוחד" הוא היבט הביטוח. קבסה אף התריע כי חברות ביטוח רבות אינן מבטחות עסקים שנפגעו מפרוטקשן - מה שמכניס בעלי עסקים למעגל שתיקה וחוסר יכולת להתגונן. לדבריו, "אם עסק מאבד את הפוליסה - הוא נכנס למעגל שתיקה. וכשהוא עוד מקבל חשבונית רשמית ומוכרת כהוצאה - לאן הגענו?". הוא טען כי לאחר מלחמת חרבות ברזל והחלפת ראשי שירותי הביטחון, הוא חש כי המשטרה מעבירה הילוך במאבק, וזה הזמן להתקדם ולהקים מנגנוני פעולה ברורים: "אני חושב שיש שעת רצון גדולה אחרי המלחמה. מרגישים שהמשטרה מעבירה הילוך".
