גילה גמליאל
צילום: מיכאל דימנשטיין לעמ

משרד החדשנות יטמיע טכנולוגיות AI ב-9 משרדי הממשלה; מי בפנים?

?משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ומערך הדיגיטל הלאומי ישקיעו 45 מיליון שקל בהטמעה של פרויקטים ממשלתיים מבוססי בינה מלאכותית ב שורה של משרדי ממשלה, וביניהם רשות ני"ע, ביטוח לאומי, רשות המיסים והלמ"ס
איתן גרסטנפלד | (1)

משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ומערך הדיגיטל הלאומי חשפו השבוע את 9 משרדי הממשלה שיטמיעו פרויקטים ממשלתיים מבוססי בינה מלאכותית. התוכנית יצאה לדרך בהשקעה משותפת של מעל 45 מיליון שקל, פרי שיתוף פעולה ראשוני של 15 משרדי ממשלה שונים. זאת כחלק מתוכנית לאומית העוסקת בקידום המובילות הישראלית בבינה מלאכותית בעולם והטמעתה במגזר הציבורי.

קול קורא לקידום פרויקטים מבוססי בינה מלאכותית בממשלה נערך בהמשך להחלטת הממשלה 212 אשר קבעה כי על משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה להפעיל מנגנון תחרותי לבחירת ומימוש פרויקטים לאומיים להטמעת בינה מלאכותית במגזר הציבורי, וזאת בשיתוף מערך הדיגיטל הלאומי, רשות החדשנות ואגף התקציבים במשרד האוצר, ובליווי המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט כלכלי) במשרד המשפטים בנוגע להיבטים משפטיים.

במסגרת הקול הקורא הגישו 21 משרדי ממשלה ויחידות סמך כ-30 תוכניות עבודה פורצות דרך המבוססות על פיתוח והטמעת כלי בינה מלאכותית מבוססי ענן, לאחר הליך בחירה של ועדת שיפוט מקצועית זכו תשעה פרויקטים מגופים ממשלתיים שונים. המשרדים הזוכים יקבלו סיוע כספי וליווי מקצועי ממגוון מומחי AI בארץ. בנוסף יקבלו גישה למחקרים ולחוקרים מהארץ ומהעולם, הדרכות והכשרות לדרגים השונים, ליווי אתי ורגולטורי למימוש אחראי של הפתרון וסיוע בפיצוח המענה הנכון מבחינה טכנולוגית, עסקית, ומקצועית.

התוכניות הזוכות:

משרד התחבורה - התמודדות עם גודש בכבישים. כיום תהליך בחירת המיקומים לפרויקטים לשיפור זרימת תנועה לוקה בחסר, באמצעות בינה מלאכותית הפרויקט ישפר את זרימת התנועה בטווח זמן קצר, בינוני וארוך וברמה רשתית ויביא לחיסכון תקציבי מוערך של כ-6 מיליון שקל בשנה.

רשות המיסים - בעולם הסחר הבינלאומי קיימת מערכת קודים מוסכמת לסיווג סחורות, לכל סוג סחורה יש "פרט מכס" (קוד) המייצג אותה. במסגרת הפרויקט יבנו מודל סיווג פרטי מכס מבוסס בינה מלאכותית, המאפשר סיווג אוטומטי של פרט המכס המתאים לסחורה על בסיס פרטים בסיסיים על הסחורה המופעים על חשבונית היבוא. הפרויקט יביא לחיסכון תקציבי מוערך של כ-15 מיליון שקל בשנה ולשיפור מהירות הגעת הסחורה, חיסכון בדמי אחסנה, אגרות ובירוקרטיה.

המרכז למיפוי ישראל - כיום, המרכז למיפוי ישראל משקיע משאבים רבים בביצוע מיפוי שיטתי ומלא של מדינת ישראל באמצעות מערכות מידע גאוגרפי. הפרויקט יעסוק במיפוי ומידול תלת ממדי אוטומטי של אובייקטים במרחב באמצעות נתוני עתק (Big Data) ובינה מלאכותית ובכך יביא לשיפור איכות ועדכניות המידע אשר מונגש לציבור הרחב, למשרד הממשלה ולשלטון המקומי באמצעות שרת המפות הממשלתי. באמצעות הפרויקט, איסוף המידע יתקצר משלוש שנים לשנה ויביא לחיסכון תקציבי של כ-2.5 מיליון שקל בשנה.

משרד המשפטים - הפרויקט ירתום בינה מלאכותית למתן ציון סיכון וזיהוי דגלים אדומים לגבי עמותות, ישמש את כלל משרדי הממשלה בעבודה עם המגזר השלישי וכאבן בניין משמעותית ביכולת של רשויות הפיקוח במדינה לבצע פיקוח באמצעות בינה מלאכותית. הפרויקט יביא לניהול יעיל של משאבים, הפחתת נטל רגולטורי, איתור עמותות חשודות בהלבנת הון ומימון טרור והשפעה כלכלית על כלל התנהלות המגזר השלישי שמחזורה מוערך כ- 100 מיליארד שקל בשנה.

רשות לניירות ערך - הפרויקט יעסוק בשילוב מודלים פיננסים של למידת מכונה ועיבוד שפה טבעית כדי לאפשר ניתוח ותובנות אפקטיביות מהנתונים הנצברים ברשות על ידי אוטומציה של תהליכי סיווג, חיפוש וניטור של מסמכים, דיווחים ופעילויות בשוק ההון. הפרויקט יביא לחיסכון משמעותי במשאבים ושעות עבודה ולשיפור הספק האכיפה ובכך ישפר את יכולתה של הרשות להגן על ציבור המשקיעים ולהגביר את היציבות והאמון בשוק ההון.

קיראו עוד ב"בארץ"

ביטוח לאומי - הפרויקט יעסוק בייעול וקיצור ועדות רפואיות, באמצעות שילוב בינה מלאכותית כמערכת "תומכת החלטה" בתהליכי עבודה לביתיים של הביטוח הלאומי. חלק מהעבודה הידנית תוחלף בפתרונות OCR ו-AI . הפרויקט יביא לקיצור משך זמן משמעותי בין הגשת התביעה לקבלת ההחלטה, מיצוי זכויות ושיפור איכות קבלת ההחלטות. ולחיסכון תקציבי של כ-2 מיליון שקל בשנה.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - הפרויקט יעסוק במקסום פוטנציאל השימוש בנתוני למ"ס לקבלת החלטות מבוססות נתונים אמינים ומדויקים, הרחבת מאגרי המידע הזמינים והרחבת מגוון המשתמשים תוך שיפור זמינות, דיוק תוצאות גבוה יותר וחוויית משתמש נוחה. במסגרת הפרויקט יפותח מנוע חיפוש מבוסס AI, רכיב צ'אט לניהול שיחה בשפה חופשית ואינטגרציה עם מאגרי המידע של הלמ"ס.

משרד העבודה - הקמת פלטפורמה חדשנית וידידותית למשתמש, מבוססת בינה מלאכותית שתספק מידע ותמיכה אישית בנושא זכויות עובדים ומעסיקים, המותאמת לצרכים ולנסיבות האישיות. הפרויקט יביא לקיצור משך ההמתנה לקבלת מענה במוקד או מול האגף, הנגשת הידע, הרחבת יכולת אכיפה ויצירת סביבת עבודה הוגנת יותר עבור העובדים והמעסיקים.

נציבות שירות המדינה - הפרויקט יעסוק בניהול הידע של ההון האנושי באמצעות מערכת בינה מלאכותית יוצרת (Gen-AI) המספקת תשובות לשאלות בתחומי הון אנושי במהירות ובאמינות גבוהה תוך הפניה לכל המקורות שמהם נלקח המידע. מדובר במערכת מומחה אשר המשתמשים בה הם מקצועני הון אנושי ביחידות השטח של שירות המדינה, שישתמשו במערכת כמערכת תומכת לצורך מתן מידע וקבלת החלטות בתחומי אחריותם.

מנכ"ל משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גדי אריאלי: "תחום הבינה המלאכותית מתפתח במהירות שיא ומייצר הזדמנויות חסרות תקדים לחברה ולכלכלה. 9 המשרדים שנבחרו בהליך מקצועי בין עשרות מגישים מצוינים יטמיעו לראשונה בינה מלאכותית ויאפשרו קפיצת מדרגה בפעילות המשרדים והממשלה כולה. בשנת 2024 אנו מתכננים לצאת בקול קורא נוסף להטמעת בינה מלאכותית משרדי הממשלה. משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה, יחד עם שותפותיה, תמשיך לייצר פתרונות בשגרה ובחירום, כדי לסייע לעיצוב וקידום המצוינות המדעית והטכנולוגית של מדינת ישראל ".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ברוך 01/05/2024 23:11
    הגב לתגובה זו
    את יתר המשרדים לסגור ולשלוח את הבטלנים הביתה .
מטוסים חיל אוויר תקיפה
צילום: דובר צהל

התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה

ברית ששווה הרבה יותר מכסף: ישראל לא רק מקבלת סיוע - היא נכס אסטרטגי שמייצר לארה"ב חיסכון של מיליארדי דולרים מדי שנה, בזכות מודיעין, טכנולוגיה וניסיון קרבי שהופכים אותה למעבדה צבאית וכלכלית ייחודית בעולם

ד"ר אדם רויטר |

ישראל מספקת לארה"ב את הנכס הגיאו-אסטרטגי החשוב והיציב ביותר שלה במזרח התיכון ההפכפך, את שדה הניסויים הצבאיים הגדול והטוב בעולם לטכנולוגיות אמריקניות חדשות ב"אש חיה" ומידע מודיעיני רציף שלא יסולא בפז. כל אלו חוסכים לארה"ב מיליארדי דולרים כל שנה ולהערכת האמריקנים עצמם ברוב השנים התרומה הזו, גדולה לאין ערוך מהעלות של המימון והעזרה הכספית שארה"ב נותנת לישראל.

מזכיר המדינה האמריקני לשעבר, הגנרל אלכסנדר הייג, אמר פעם ש"ישראל היא נושאת המטוסים האמריקנית הגדולה בעולם שאינה ניתנת להטבעה". בישראל יש לאמריקנים בסיס צבאי מאויש יחיד קטן מאד להתרעה מפני טילים בעוד שבשאר העולם ארה"ב מוציאה 70 מיליארדי דולרים כל שנה על תחזוקת כוחות הצבא שלה - שכוללים כ-50 אלף חיילים ב-800 בסיסים ב-80 מדינות, מהם לפחות 19 בסיסים במזרח התיכון.

הגנרל ג'ורג' פ. קיגן ראש המודיעין לשעבר של חיל האוויר האמריקאי מצוטט בהרחבה כאומר שארה"ב תצטרך ליצור "חמש סוכנויות CIA" כדי להתחרות במודיעין שישראל מספקת לה. גורמים בפנטגון כמו גם בתעשיות הביטחוניות האמריקניות נפעמים כל פעם מחדש מהחידושים הישראליים שנעשים על פלטפורמות אמריקניות שתוצאתם חיסכון כספי אדיר וחיסכון זמן אדיר במציאת ופתרון תקלות שמתרחשות באמל"ח שארה"ב מעבירה אלינו, בדגש על מטוסי ה-F15, ה-F16 וה-F35.

היכולת של התעשיות הביטחוניות האמריקניות לציין שאמלח וטכנולוגיות נבדקו בשדה הקרב הישראלי תורם להן באופן ניכר בתהליך המכירה. העובדות הנ"ל מדגישות את תפקידה של ישראל כבעלת ברית ייחודית בעלת ערך מוסף, בנוסף לכך שישראל משמשת כמרכז חדשנות מוביל עבור מגזר ההייטק האמריקני, מעבדה בדוקה של הכוחות המזוינים של ארה"ב ותעשיות הביטחון והחלל האמריקניות (חסכון של מיליארדי דולרים במו"פ, הגדלת היצוא והרחבת התעסוקה בארה"ב). ישראל במובן זה היא "אולם תצוגה" המדגים את היתרון של מערכות צבאיות אמריקניות על פני מתחרות עולמיות, מקור מודיעין פורץ דרך ובסיס צבאי גדול ביותר ללא צורך בחיילים אמריקניים.

לכן, החששות מפני אמברגו נשק אמריקני עתידי, אם וכאשר יעלו הדמוקרטים שוב לשלטון בארה"ב, הם חששות מופרזים מאד, כי ישראל שותפה נאמנה לארה"ב ואינטרס אמריקני אדיר. התרומה והתמורה הישראלית עבור האמלח האמריקני שווים לאמריקנים מיליארדי דולרים רבים כל שנה כמו גם העזרה הישראלית המודיעינית שלא תסולא בפז ועוגן יציב ויחיד במזרח תיכון מוסלמי הפכפך.

בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?

נכנסים לכלכלת בחירות; סמוטריץ' יודע שאם מחירי הדירות יעלו - הציבור יאשים אותו, ומכין פתרונות וגם - מה התוכנית של סמוטריץ' לשנה הבאה ועל הפטור ממס לעולים חדשים

רן קידר |

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הציג את עקרונות התקציב. הוא דוחף להורדת הריבית ובצדק; ומדבר על הורדת מסים והורדת מחירי הדירות. סמוטריץ' יודע שיש חשש גדול שמחירי הדירות יחזרו לעלות עם סיום תוכנית דירה בהנחה במתכונתה הנוכחית, והוא יודע שהוא זה שתוטל עליו האשמה בעליית מחירי הדירות, אז הוא מכין תוכנית (הרחבה: ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?).

סמוטריץ' לא הציג תוכנית, אלא דיבר מלמעלה, בקווים כלליים. צריך לזכור שאנחנו בשנת בחירות, הבוחר הוא "המלך", הסיכוי שיפגעו בכיס שלו - נמוך. ירצו לתת לו תחושה טובה, תחושה של עושר. תחושה של ביטחון כלכלי.  בכנס של יועצי המס הוא אמר באופן ברור: "אל תקנו דירות, המחירים ימשיכו לרדת". 

סמוטריץ' טען כי שנת 2026 תהיה "גשר ממלחמה לצמיחה", עם תוספת משמעותית לביטחון, שצפויה לחרוג מ-100 מיליארד שקל, לצד ייצוב יחס החוב-תוצר. במרכז התוכנית: הורדת מס הכנסה על הכנסות מעבודה, שתעודד יציאה לעבודה והעלאת פריון. "זה יחזיר כסף לכיסי העובדים ויעזור למשק לצמוח", אמר, תוך הדגשה כי ההפחתה תתמקד במדרגות הנמוכות יותר כדי להגיע למעמד הביניים הרחב. נזכיר כי מדרגות המס הוקפאו השנה והמשמעות היא מיסוי גדול יותר. סמוטריץ' בעצם רמז על כוונה להסיר את ההקפאה בחלק מהמקומות. 

סמוטריץ' גם הבטיח הטבות מס משמעותיות לעולים חדשים: פטור ממס לא רק על הכנסות מחו"ל (כפי שקיים כיום למשך 10 שנים), אלא גם על הכנסות שיופקו בישראל עצמה. צעד כזה יכול להפוך את ישראל ליעד עלייה אטרקטיבי יותר, אבל השאלה היא למה לספק הטבה גדולה כל כך בשעה שאפשר להיטיב עם הציבור הישראלי עצמו. תושביך קודמים לעולים חדשים.  

החשש הוא שמהלכים אלו יובילו לעלייה בגירעון, אם כי חייבים להגיד שהגירעון בשליטה, ולמרות מלחמה של שנתיים ישראל התבררה כחזקה מאוד כלכלית. הפגיעה בנתונים הכלכליים היא לא אנושה כפי שיכול היה להיות. אין כלכלן אחד שחושב שהנתונים הכלכליים בהינתן השנתיים האחרונות, הם לא הפתעה לטובה. לכן, דווקא בהינתן הצמיחה של אחרי המלחמה כפי שצופים כלכלנים וגם בנק ישראל בתחזיות קדימה, עשויות לתמוך ולהשתלב בהורדת מסים.