אליעזר פישמן הלך לעולמו בגיל 81

נושאים בכתבה אליעזר פישמן

איש העסקים אליעזר פישמן נפטר בגיל 81. פישמן החזיק חברות רבות בישראל בעיקר בתחום הנדל"ן כשהמרכזיות שבהן היו מבני תעשייה וכלכלית ירושלים. אלא שהחברות סבלו ממינוף גדול וחובות שלא יכלו לשרת והוא נאלץ להעביר את שליטתו למחזיקי החוב.

פישמן התחיל כרואה חשבון, אבל גילה מהר את הבורסה ונהנה מרווחי מסחר גדולים שביססו את הונו והביאו אותו לקדמת הבמה עם רכישת חברות נדל"ן שבהמשך הנפיק בבורסה. הוא הפך למיליארדר עם עסקים רבים, גם בתחום הקמעונאות, וגם בתחום התקשורת - שליטה בגלובס והחזקה מהותית בידיעות אחרונות.  

אחרי עשרות שנים מוצלחות, הוא הוכרז בשל המינוף הגדול כפושט רגל בשנת 2017 ונפרד מכל נכסיו, אם כי, ילדיו עדיין מתגוררים בנכסים שהועברו להם לפני פשיטת הרגל וכן הם מחזיקים בחברות פרטיות. 

 

מה הפיל את פישמן?

פישמן הקים בשנות ה-80 את קרנות הנאמנות רונית וענת (על שם בנותיו) יחד עם יוסי ריגר. הקרנות היו הצלחה ענקית והגיעו לכ-10% מהיקף הקרנות בתקופה ההיא (תחילת שנות ה-80). קריסת הבורסה הפילה את הקרנות ופישמן רכש ממחזיקי הקרנות את יחידות ההשתתפות במחיר נמוך שמבטא השתתפות מסוימת בהפסדיהם. כך זכה לתהילה - "האיש שמחזיר חובות". הוא לא היה אמור לעשות זאת, זה לא באמת חובות, אלא הפסדים, אבל ההשתתפות בהפסדים האלו עזרה לו בתדמית להמשך. 

פישמן חזר למקצוע ראיית החשבון אבל לא לזמן רב, הוא היה יועץ לקיבוצים, חזר לעולם ההשקעות בבורסה ובשנות ה-90' המוקדמות רכש את השליטה בחברת הנדל"ן -  כלכלית ירושלים מידי המדינה. בהדרגה ההחזקות של פישמן התרחבו לאליאנס, יצרנית הצמיגים, חברות נדל"ן, חברות קמעונאות, טקסטיל ועוד. 

הסיבה להצלחה הגדולה של פישמן בהשקעות היא גם הסיבה לכישלון - יצר ההרפתקנות והתיאבון לרווחים. הרצון להרוויח מחייב סיכון. פישמן עבד על השקעות ענקיות שהחליט עליהן בשניות וזה לא רק השקעות ריאליות - אלו גם השקעות במניות והשקעות במט"ח. כל זה במקביל למינוף מאוד גדול. התיאבון הזה הרים אותו לשמיים והפיל אותו לרצפה.

ההפסד המשמעותי ביותר של פישמן היה בלירה הטורקית בשנת 2006-2007. ההפסדים מוערכים בקרוב ל-400 מיליון דולר ומשם המצב הפך להיות בעייתי. ההון הכלכלי של החברות היה עדיין כלכלי, אבל ההון היה "דק" ביחס לחובות לבנקים ולמחזיקי אגרות החוב. ואז פישמן הימר על רוסיה. 

קיראו עוד ב"בארץ"

מילרנד של הקבוצה הפכה לזרוע השקעות בנדל"ן רוסי, והצלחה שלה היתה יכולה להחזיר בקלות את ההפסדים הקודמים. ההתחלה נראתה טוב, עד שהגיע המשבר הגדול בסוף 2008, ומירלנד שהיתה שווה מיליארדים קרסה לאפס. משם זה כבר היה סוג של "מת מהלך". פישמן ניסה לנווט את הספינה השוקעת, אבל ללא הצלחה. הנכסים החזקים - נדל"ן בישראל, לא יכלו לשרת את חובות רוסיה ויתר המקומות.  

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    יוסי 15/03/2024 15:56
    הגב לתגובה זו
    מה גם ששלם מחיר יקר על טעויותיו, בניגוד לרבים אחרים.
  • הכתבה דווקא מפרגנת לפישמן (ל"ת)
    כן מדויק 17/03/2024 05:07
    הגב לתגובה זו
  • שלומיד 16/03/2024 13:59
    הגב לתגובה זו
    סיפרו את סיפורו. מת פושט רגל שהתנהל בצורה בעייתית מאוד בסוף. לא מעוניין להוסיף מילים אבל יש שלל תיאורים שניתן להוסיף
  • סקרו את המציאות כהוויתה (ל"ת)
    לא דיברו סרה 16/03/2024 11:49
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    פושט הרגל הכי עשיר במדינה את החובות השאיר לנו לשלם (ל"ת)
    משה רבנו 15/03/2024 12:53
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    צדיק 15/03/2024 11:47
    הגב לתגובה זו
    שיורשים יחזירו חובות לקופות הפירוק
  • 6.
    תהילים פרק מ"ט לעלוי נשמתו (ל"ת)
    שלמה 15/03/2024 11:10
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שביט 15/03/2024 11:05
    הגב לתגובה זו
    אחד מהשנאים על המשקיעיםש שקעו בגללו. כמעט כל עסק שנגע בו קרס בסופו של דבר. כלכלן שהיה לקלקלן צמרת
  • 4.
    מסמלי שוק ההון בישראל לטוב ולע (ל"ת)
    גם שקמה בגדה 15/03/2024 09:59
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מה עם החובות? (ל"ת)
    שאבי 15/03/2024 09:49
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שלמה 15/03/2024 09:46
    הגב לתגובה זו
    לוחם גדול למען גיוס האברכים הפרזיטים ונגד הכפייה הדתית.
  • 1.
    לרון 15/03/2024 09:41
    הגב לתגובה זו
    היה אחד הגדולים של ישראל הישנה,וההסתבכות שלו הנדלנ"ית קורית מידי פעם אצל הרבה בהיות הנדל"ן ממונף
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

פרופ צבי אקשטיין  (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.