אליעזר פישמן
צילום: ישראל הדרי

אליעזר פישמן הלך לעולמו בגיל 81

נושאים בכתבה אליעזר פישמן

איש העסקים אליעזר פישמן נפטר בגיל 81. פישמן החזיק חברות רבות בישראל בעיקר בתחום הנדל"ן כשהמרכזיות שבהן היו מבני תעשייה וכלכלית ירושלים. אלא שהחברות סבלו ממינוף גדול וחובות שלא יכלו לשרת והוא נאלץ להעביר את שליטתו למחזיקי החוב.

פישמן התחיל כרואה חשבון, אבל גילה מהר את הבורסה ונהנה מרווחי מסחר גדולים שביססו את הונו והביאו אותו לקדמת הבמה עם רכישת חברות נדל"ן שבהמשך הנפיק בבורסה. הוא הפך למיליארדר עם עסקים רבים, גם בתחום הקמעונאות, וגם בתחום התקשורת - שליטה בגלובס והחזקה מהותית בידיעות אחרונות.  

אחרי עשרות שנים מוצלחות, הוא הוכרז בשל המינוף הגדול כפושט רגל בשנת 2017 ונפרד מכל נכסיו, אם כי, ילדיו עדיין מתגוררים בנכסים שהועברו להם לפני פשיטת הרגל וכן הם מחזיקים בחברות פרטיות. 

 

מה הפיל את פישמן?

פישמן הקים בשנות ה-80 את קרנות הנאמנות רונית וענת (על שם בנותיו) יחד עם יוסי ריגר. הקרנות היו הצלחה ענקית והגיעו לכ-10% מהיקף הקרנות בתקופה ההיא (תחילת שנות ה-80). קריסת הבורסה הפילה את הקרנות ופישמן רכש ממחזיקי הקרנות את יחידות ההשתתפות במחיר נמוך שמבטא השתתפות מסוימת בהפסדיהם. כך זכה לתהילה - "האיש שמחזיר חובות". הוא לא היה אמור לעשות זאת, זה לא באמת חובות, אלא הפסדים, אבל ההשתתפות בהפסדים האלו עזרה לו בתדמית להמשך. 

פישמן חזר למקצוע ראיית החשבון אבל לא לזמן רב, הוא היה יועץ לקיבוצים, חזר לעולם ההשקעות בבורסה ובשנות ה-90' המוקדמות רכש את השליטה בחברת הנדל"ן -  כלכלית ירושלים מידי המדינה. בהדרגה ההחזקות של פישמן התרחבו לאליאנס, יצרנית הצמיגים, חברות נדל"ן, חברות קמעונאות, טקסטיל ועוד. 

הסיבה להצלחה הגדולה של פישמן בהשקעות היא גם הסיבה לכישלון - יצר ההרפתקנות והתיאבון לרווחים. הרצון להרוויח מחייב סיכון. פישמן עבד על השקעות ענקיות שהחליט עליהן בשניות וזה לא רק השקעות ריאליות - אלו גם השקעות במניות והשקעות במט"ח. כל זה במקביל למינוף מאוד גדול. התיאבון הזה הרים אותו לשמיים והפיל אותו לרצפה.

ההפסד המשמעותי ביותר של פישמן היה בלירה הטורקית בשנת 2006-2007. ההפסדים מוערכים בקרוב ל-400 מיליון דולר ומשם המצב הפך להיות בעייתי. ההון הכלכלי של החברות היה עדיין כלכלי, אבל ההון היה "דק" ביחס לחובות לבנקים ולמחזיקי אגרות החוב. ואז פישמן הימר על רוסיה. 

קיראו עוד ב"בארץ"

מילרנד של הקבוצה הפכה לזרוע השקעות בנדל"ן רוסי, והצלחה שלה היתה יכולה להחזיר בקלות את ההפסדים הקודמים. ההתחלה נראתה טוב, עד שהגיע המשבר הגדול בסוף 2008, ומירלנד שהיתה שווה מיליארדים קרסה לאפס. משם זה כבר היה סוג של "מת מהלך". פישמן ניסה לנווט את הספינה השוקעת, אבל ללא הצלחה. הנכסים החזקים - נדל"ן בישראל, לא יכלו לשרת את חובות רוסיה ויתר המקומות.  

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    יוסי 15/03/2024 15:56
    הגב לתגובה זו
    מה גם ששלם מחיר יקר על טעויותיו, בניגוד לרבים אחרים.
  • הכתבה דווקא מפרגנת לפישמן (ל"ת)
    כן מדויק 17/03/2024 05:07
    הגב לתגובה זו
  • שלומיד 16/03/2024 13:59
    הגב לתגובה זו
    סיפרו את סיפורו. מת פושט רגל שהתנהל בצורה בעייתית מאוד בסוף. לא מעוניין להוסיף מילים אבל יש שלל תיאורים שניתן להוסיף
  • סקרו את המציאות כהוויתה (ל"ת)
    לא דיברו סרה 16/03/2024 11:49
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    פושט הרגל הכי עשיר במדינה את החובות השאיר לנו לשלם (ל"ת)
    משה רבנו 15/03/2024 12:53
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    צדיק 15/03/2024 11:47
    הגב לתגובה זו
    שיורשים יחזירו חובות לקופות הפירוק
  • 6.
    תהילים פרק מ"ט לעלוי נשמתו (ל"ת)
    שלמה 15/03/2024 11:10
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שביט 15/03/2024 11:05
    הגב לתגובה זו
    אחד מהשנאים על המשקיעיםש שקעו בגללו. כמעט כל עסק שנגע בו קרס בסופו של דבר. כלכלן שהיה לקלקלן צמרת
  • 4.
    מסמלי שוק ההון בישראל לטוב ולע (ל"ת)
    גם שקמה בגדה 15/03/2024 09:59
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מה עם החובות? (ל"ת)
    שאבי 15/03/2024 09:49
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שלמה 15/03/2024 09:46
    הגב לתגובה זו
    לוחם גדול למען גיוס האברכים הפרזיטים ונגד הכפייה הדתית.
  • 1.
    לרון 15/03/2024 09:41
    הגב לתגובה זו
    היה אחד הגדולים של ישראל הישנה,וההסתבכות שלו הנדלנ"ית קורית מידי פעם אצל הרבה בהיות הנדל"ן ממונף
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.