אליעזר פישמן
צילום: ישראל הדרי

אליעזר פישמן הלך לעולמו בגיל 81

נושאים בכתבה אליעזר פישמן

איש העסקים אליעזר פישמן נפטר בגיל 81. פישמן החזיק חברות רבות בישראל בעיקר בתחום הנדל"ן כשהמרכזיות שבהן היו מבני תעשייה וכלכלית ירושלים. אלא שהחברות סבלו ממינוף גדול וחובות שלא יכלו לשרת והוא נאלץ להעביר את שליטתו למחזיקי החוב.

פישמן התחיל כרואה חשבון, אבל גילה מהר את הבורסה ונהנה מרווחי מסחר גדולים שביססו את הונו והביאו אותו לקדמת הבמה עם רכישת חברות נדל"ן שבהמשך הנפיק בבורסה. הוא הפך למיליארדר עם עסקים רבים, גם בתחום הקמעונאות, וגם בתחום התקשורת - שליטה בגלובס והחזקה מהותית בידיעות אחרונות.  

אחרי עשרות שנים מוצלחות, הוא הוכרז בשל המינוף הגדול כפושט רגל בשנת 2017 ונפרד מכל נכסיו, אם כי, ילדיו עדיין מתגוררים בנכסים שהועברו להם לפני פשיטת הרגל וכן הם מחזיקים בחברות פרטיות. 

 

מה הפיל את פישמן?

פישמן הקים בשנות ה-80 את קרנות הנאמנות רונית וענת (על שם בנותיו) יחד עם יוסי ריגר. הקרנות היו הצלחה ענקית והגיעו לכ-10% מהיקף הקרנות בתקופה ההיא (תחילת שנות ה-80). קריסת הבורסה הפילה את הקרנות ופישמן רכש ממחזיקי הקרנות את יחידות ההשתתפות במחיר נמוך שמבטא השתתפות מסוימת בהפסדיהם. כך זכה לתהילה - "האיש שמחזיר חובות". הוא לא היה אמור לעשות זאת, זה לא באמת חובות, אלא הפסדים, אבל ההשתתפות בהפסדים האלו עזרה לו בתדמית להמשך. 

פישמן חזר למקצוע ראיית החשבון אבל לא לזמן רב, הוא היה יועץ לקיבוצים, חזר לעולם ההשקעות בבורסה ובשנות ה-90' המוקדמות רכש את השליטה בחברת הנדל"ן -  כלכלית ירושלים מידי המדינה. בהדרגה ההחזקות של פישמן התרחבו לאליאנס, יצרנית הצמיגים, חברות נדל"ן, חברות קמעונאות, טקסטיל ועוד. 

הסיבה להצלחה הגדולה של פישמן בהשקעות היא גם הסיבה לכישלון - יצר ההרפתקנות והתיאבון לרווחים. הרצון להרוויח מחייב סיכון. פישמן עבד על השקעות ענקיות שהחליט עליהן בשניות וזה לא רק השקעות ריאליות - אלו גם השקעות במניות והשקעות במט"ח. כל זה במקביל למינוף מאוד גדול. התיאבון הזה הרים אותו לשמיים והפיל אותו לרצפה.

ההפסד המשמעותי ביותר של פישמן היה בלירה הטורקית בשנת 2006-2007. ההפסדים מוערכים בקרוב ל-400 מיליון דולר ומשם המצב הפך להיות בעייתי. ההון הכלכלי של החברות היה עדיין כלכלי, אבל ההון היה "דק" ביחס לחובות לבנקים ולמחזיקי אגרות החוב. ואז פישמן הימר על רוסיה. 

קיראו עוד ב"בארץ"

מילרנד של הקבוצה הפכה לזרוע השקעות בנדל"ן רוסי, והצלחה שלה היתה יכולה להחזיר בקלות את ההפסדים הקודמים. ההתחלה נראתה טוב, עד שהגיע המשבר הגדול בסוף 2008, ומירלנד שהיתה שווה מיליארדים קרסה לאפס. משם זה כבר היה סוג של "מת מהלך". פישמן ניסה לנווט את הספינה השוקעת, אבל ללא הצלחה. הנכסים החזקים - נדל"ן בישראל, לא יכלו לשרת את חובות רוסיה ויתר המקומות.  

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    יוסי 15/03/2024 15:56
    הגב לתגובה זו
    מה גם ששלם מחיר יקר על טעויותיו, בניגוד לרבים אחרים.
  • הכתבה דווקא מפרגנת לפישמן (ל"ת)
    כן מדויק 17/03/2024 05:07
    הגב לתגובה זו
  • שלומיד 16/03/2024 13:59
    הגב לתגובה זו
    סיפרו את סיפורו. מת פושט רגל שהתנהל בצורה בעייתית מאוד בסוף. לא מעוניין להוסיף מילים אבל יש שלל תיאורים שניתן להוסיף
  • סקרו את המציאות כהוויתה (ל"ת)
    לא דיברו סרה 16/03/2024 11:49
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    פושט הרגל הכי עשיר במדינה את החובות השאיר לנו לשלם (ל"ת)
    משה רבנו 15/03/2024 12:53
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    צדיק 15/03/2024 11:47
    הגב לתגובה זו
    שיורשים יחזירו חובות לקופות הפירוק
  • 6.
    תהילים פרק מ"ט לעלוי נשמתו (ל"ת)
    שלמה 15/03/2024 11:10
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שביט 15/03/2024 11:05
    הגב לתגובה זו
    אחד מהשנאים על המשקיעיםש שקעו בגללו. כמעט כל עסק שנגע בו קרס בסופו של דבר. כלכלן שהיה לקלקלן צמרת
  • 4.
    מסמלי שוק ההון בישראל לטוב ולע (ל"ת)
    גם שקמה בגדה 15/03/2024 09:59
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מה עם החובות? (ל"ת)
    שאבי 15/03/2024 09:49
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שלמה 15/03/2024 09:46
    הגב לתגובה זו
    לוחם גדול למען גיוס האברכים הפרזיטים ונגד הכפייה הדתית.
  • 1.
    לרון 15/03/2024 09:41
    הגב לתגובה זו
    היה אחד הגדולים של ישראל הישנה,וההסתבכות שלו הנדלנ"ית קורית מידי פעם אצל הרבה בהיות הנדל"ן ממונף
קק"ל (לע"מ)קק"ל (לע"מ)

איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?

הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קק"ל

 אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול. 

ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.    


מי זאת קק"ל? 

מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.

היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.

בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.

אינפלציה מדד
צילום: תמר מצפי

בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"

1,600 מנהלים מספקים תמונה מדויקת מזו של הלמ"ס: מחקר חדש של בנק ישראל מציג שיטה למדידת פער התוצר בזמן אמת באמצעות דיווחי מנהלים והתוצאות מפתיעות במיוחד לגבי תקופת המלחמה; גישה חדשנית שעשויה לשנות את אופן ניהול המדיניות המוניטרית בישראל
מנדי הניג |

חוקרים בבנק ישראל פיתחו שיטה חדשנית למדידת נתונים כלכליים, המבוססת על תשובות ישירות של כ-1,600 מנהלי חברות המשתתפים בסקר המגמות העסקיות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המחקר, שפורסם על ידי אלכס אילק ויובל מזר מחטיבת המחקר של הבנק המרכזי, מציג ממצאים מפתיעים במיוחד לגבי המצב הכלכלי בתקופת מלחמת "חרבות ברזל".

בניגוד למודלים הסטטיסטיים המסורתיים שהצביעו על פער תוצר שלילי ב-2024, השיטה החדשה מגלה תמונה הפוכה, "בזמן שהשיטות האחרות הניבו פערי תוצר שליליים במהלך מלחמת 2024, בעיקר כתוצאה מהירידה בקצב הצמיחה בפועל", נכתב במחקר, "מדד פער המגבלות מצביע על עודף ביקוש, מה שמוביל לפער תוצר חיובי".

המנהלים יודעים משהו שהמודלים לא תופסים

הבסיס לשיטה החדשה הוא פשוט אבל מהפכני. במקום להסתמך רק על נתונים סטטיסטיים היסטוריים, החוקרים משתמשים בהערכות של מנהלי חברות לגבי המגבלות שהם חווים בזמן אמת. "מנהלי החברות מספקים תשובות ישירות על מגבלות ביקוש והיצע הספציפיות לחברות שהם מנהלים", מסבירים החוקרים. "זה מבטיח שהתובנות שלהם מבוססות על הידע האינטימי שלהם על הפעילות שלהם עצמם, ולא על תפיסות של המצב הכללי במשק".

המחקר מגלה שבתקופת המלחמה, מגבלת כוח האדם זינקה באופן דרמטי: "בסוף 2023 היה זינוק משמעותי במגבלת ההיצע של כוח אדם בעקבות פרוץ המלחמה בישראל. הסכסוך הוביל לגיוס מסיבי של מילואים, צמצום חד ומיידי במספר העובדים הפלסטינים והזרים, ופינוי של אלפים רבים מאזורי הצפון והדרום".

הממצא המרכזי של המחקר הוא שהשיטה החדשה מסבירה טוב יותר את האינפלציה בישראל בהשוואה לכל השיטות המקובלות האחרות. "מדד פער התוצר החדש שהוצג תורם בין 2.6% ל-38.8% להסבר של האינפלציה - תלוי בסוג האינפלציה הנמדד", קובעים החוקרים. במיוחד בולטת התרומה להסבר מחירי התוצר העסקי, שם השיטה תורמת כמעט 40% לכוח ההסבר.