אליעזר פישמן
צילום: ישראל הדרי

אליעזר פישמן הלך לעולמו בגיל 81

נושאים בכתבה אליעזר פישמן

איש העסקים אליעזר פישמן נפטר בגיל 81. פישמן החזיק חברות רבות בישראל בעיקר בתחום הנדל"ן כשהמרכזיות שבהן היו מבני תעשייה וכלכלית ירושלים. אלא שהחברות סבלו ממינוף גדול וחובות שלא יכלו לשרת והוא נאלץ להעביר את שליטתו למחזיקי החוב.

פישמן התחיל כרואה חשבון, אבל גילה מהר את הבורסה ונהנה מרווחי מסחר גדולים שביססו את הונו והביאו אותו לקדמת הבמה עם רכישת חברות נדל"ן שבהמשך הנפיק בבורסה. הוא הפך למיליארדר עם עסקים רבים, גם בתחום הקמעונאות, וגם בתחום התקשורת - שליטה בגלובס והחזקה מהותית בידיעות אחרונות.  

אחרי עשרות שנים מוצלחות, הוא הוכרז בשל המינוף הגדול כפושט רגל בשנת 2017 ונפרד מכל נכסיו, אם כי, ילדיו עדיין מתגוררים בנכסים שהועברו להם לפני פשיטת הרגל וכן הם מחזיקים בחברות פרטיות. 

 

מה הפיל את פישמן?

פישמן הקים בשנות ה-80 את קרנות הנאמנות רונית וענת (על שם בנותיו) יחד עם יוסי ריגר. הקרנות היו הצלחה ענקית והגיעו לכ-10% מהיקף הקרנות בתקופה ההיא (תחילת שנות ה-80). קריסת הבורסה הפילה את הקרנות ופישמן רכש ממחזיקי הקרנות את יחידות ההשתתפות במחיר נמוך שמבטא השתתפות מסוימת בהפסדיהם. כך זכה לתהילה - "האיש שמחזיר חובות". הוא לא היה אמור לעשות זאת, זה לא באמת חובות, אלא הפסדים, אבל ההשתתפות בהפסדים האלו עזרה לו בתדמית להמשך. 

פישמן חזר למקצוע ראיית החשבון אבל לא לזמן רב, הוא היה יועץ לקיבוצים, חזר לעולם ההשקעות בבורסה ובשנות ה-90' המוקדמות רכש את השליטה בחברת הנדל"ן -  כלכלית ירושלים מידי המדינה. בהדרגה ההחזקות של פישמן התרחבו לאליאנס, יצרנית הצמיגים, חברות נדל"ן, חברות קמעונאות, טקסטיל ועוד. 

הסיבה להצלחה הגדולה של פישמן בהשקעות היא גם הסיבה לכישלון - יצר ההרפתקנות והתיאבון לרווחים. הרצון להרוויח מחייב סיכון. פישמן עבד על השקעות ענקיות שהחליט עליהן בשניות וזה לא רק השקעות ריאליות - אלו גם השקעות במניות והשקעות במט"ח. כל זה במקביל למינוף מאוד גדול. התיאבון הזה הרים אותו לשמיים והפיל אותו לרצפה.

ההפסד המשמעותי ביותר של פישמן היה בלירה הטורקית בשנת 2006-2007. ההפסדים מוערכים בקרוב ל-400 מיליון דולר ומשם המצב הפך להיות בעייתי. ההון הכלכלי של החברות היה עדיין כלכלי, אבל ההון היה "דק" ביחס לחובות לבנקים ולמחזיקי אגרות החוב. ואז פישמן הימר על רוסיה. 

קיראו עוד ב"בארץ"

מילרנד של הקבוצה הפכה לזרוע השקעות בנדל"ן רוסי, והצלחה שלה היתה יכולה להחזיר בקלות את ההפסדים הקודמים. ההתחלה נראתה טוב, עד שהגיע המשבר הגדול בסוף 2008, ומירלנד שהיתה שווה מיליארדים קרסה לאפס. משם זה כבר היה סוג של "מת מהלך". פישמן ניסה לנווט את הספינה השוקעת, אבל ללא הצלחה. הנכסים החזקים - נדל"ן בישראל, לא יכלו לשרת את חובות רוסיה ויתר המקומות.  

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    יוסי 15/03/2024 15:56
    הגב לתגובה זו
    מה גם ששלם מחיר יקר על טעויותיו, בניגוד לרבים אחרים.
  • הכתבה דווקא מפרגנת לפישמן (ל"ת)
    כן מדויק 17/03/2024 05:07
    הגב לתגובה זו
  • שלומיד 16/03/2024 13:59
    הגב לתגובה זו
    סיפרו את סיפורו. מת פושט רגל שהתנהל בצורה בעייתית מאוד בסוף. לא מעוניין להוסיף מילים אבל יש שלל תיאורים שניתן להוסיף
  • סקרו את המציאות כהוויתה (ל"ת)
    לא דיברו סרה 16/03/2024 11:49
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    פושט הרגל הכי עשיר במדינה את החובות השאיר לנו לשלם (ל"ת)
    משה רבנו 15/03/2024 12:53
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    צדיק 15/03/2024 11:47
    הגב לתגובה זו
    שיורשים יחזירו חובות לקופות הפירוק
  • 6.
    תהילים פרק מ"ט לעלוי נשמתו (ל"ת)
    שלמה 15/03/2024 11:10
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שביט 15/03/2024 11:05
    הגב לתגובה זו
    אחד מהשנאים על המשקיעיםש שקעו בגללו. כמעט כל עסק שנגע בו קרס בסופו של דבר. כלכלן שהיה לקלקלן צמרת
  • 4.
    מסמלי שוק ההון בישראל לטוב ולע (ל"ת)
    גם שקמה בגדה 15/03/2024 09:59
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מה עם החובות? (ל"ת)
    שאבי 15/03/2024 09:49
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שלמה 15/03/2024 09:46
    הגב לתגובה זו
    לוחם גדול למען גיוס האברכים הפרזיטים ונגד הכפייה הדתית.
  • 1.
    לרון 15/03/2024 09:41
    הגב לתגובה זו
    היה אחד הגדולים של ישראל הישנה,וההסתבכות שלו הנדלנ"ית קורית מידי פעם אצל הרבה בהיות הנדל"ן ממונף
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

וויז אייר
צילום: רשתות חברתיות

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026

בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות

מנדי הניג |

התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.

בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.

בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.

על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.

שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.