אליעזר פישמן
צילום: ישראל הדרי

אליעזר פישמן הלך לעולמו בגיל 81

נושאים בכתבה אליעזר פישמן

איש העסקים אליעזר פישמן נפטר בגיל 81. פישמן החזיק חברות רבות בישראל בעיקר בתחום הנדל"ן כשהמרכזיות שבהן היו מבני תעשייה וכלכלית ירושלים. אלא שהחברות סבלו ממינוף גדול וחובות שלא יכלו לשרת והוא נאלץ להעביר את שליטתו למחזיקי החוב.

פישמן התחיל כרואה חשבון, אבל גילה מהר את הבורסה ונהנה מרווחי מסחר גדולים שביססו את הונו והביאו אותו לקדמת הבמה עם רכישת חברות נדל"ן שבהמשך הנפיק בבורסה. הוא הפך למיליארדר עם עסקים רבים, גם בתחום הקמעונאות, וגם בתחום התקשורת - שליטה בגלובס והחזקה מהותית בידיעות אחרונות.  

אחרי עשרות שנים מוצלחות, הוא הוכרז בשל המינוף הגדול כפושט רגל בשנת 2017 ונפרד מכל נכסיו, אם כי, ילדיו עדיין מתגוררים בנכסים שהועברו להם לפני פשיטת הרגל וכן הם מחזיקים בחברות פרטיות. 

 

מה הפיל את פישמן?

פישמן הקים בשנות ה-80 את קרנות הנאמנות רונית וענת (על שם בנותיו) יחד עם יוסי ריגר. הקרנות היו הצלחה ענקית והגיעו לכ-10% מהיקף הקרנות בתקופה ההיא (תחילת שנות ה-80). קריסת הבורסה הפילה את הקרנות ופישמן רכש ממחזיקי הקרנות את יחידות ההשתתפות במחיר נמוך שמבטא השתתפות מסוימת בהפסדיהם. כך זכה לתהילה - "האיש שמחזיר חובות". הוא לא היה אמור לעשות זאת, זה לא באמת חובות, אלא הפסדים, אבל ההשתתפות בהפסדים האלו עזרה לו בתדמית להמשך. 

פישמן חזר למקצוע ראיית החשבון אבל לא לזמן רב, הוא היה יועץ לקיבוצים, חזר לעולם ההשקעות בבורסה ובשנות ה-90' המוקדמות רכש את השליטה בחברת הנדל"ן -  כלכלית ירושלים מידי המדינה. בהדרגה ההחזקות של פישמן התרחבו לאליאנס, יצרנית הצמיגים, חברות נדל"ן, חברות קמעונאות, טקסטיל ועוד. 

הסיבה להצלחה הגדולה של פישמן בהשקעות היא גם הסיבה לכישלון - יצר ההרפתקנות והתיאבון לרווחים. הרצון להרוויח מחייב סיכון. פישמן עבד על השקעות ענקיות שהחליט עליהן בשניות וזה לא רק השקעות ריאליות - אלו גם השקעות במניות והשקעות במט"ח. כל זה במקביל למינוף מאוד גדול. התיאבון הזה הרים אותו לשמיים והפיל אותו לרצפה.

ההפסד המשמעותי ביותר של פישמן היה בלירה הטורקית בשנת 2006-2007. ההפסדים מוערכים בקרוב ל-400 מיליון דולר ומשם המצב הפך להיות בעייתי. ההון הכלכלי של החברות היה עדיין כלכלי, אבל ההון היה "דק" ביחס לחובות לבנקים ולמחזיקי אגרות החוב. ואז פישמן הימר על רוסיה. 

קיראו עוד ב"בארץ"

מילרנד של הקבוצה הפכה לזרוע השקעות בנדל"ן רוסי, והצלחה שלה היתה יכולה להחזיר בקלות את ההפסדים הקודמים. ההתחלה נראתה טוב, עד שהגיע המשבר הגדול בסוף 2008, ומירלנד שהיתה שווה מיליארדים קרסה לאפס. משם זה כבר היה סוג של "מת מהלך". פישמן ניסה לנווט את הספינה השוקעת, אבל ללא הצלחה. הנכסים החזקים - נדל"ן בישראל, לא יכלו לשרת את חובות רוסיה ויתר המקומות.  

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    יוסי 15/03/2024 15:56
    הגב לתגובה זו
    מה גם ששלם מחיר יקר על טעויותיו, בניגוד לרבים אחרים.
  • הכתבה דווקא מפרגנת לפישמן (ל"ת)
    כן מדויק 17/03/2024 05:07
    הגב לתגובה זו
  • שלומיד 16/03/2024 13:59
    הגב לתגובה זו
    סיפרו את סיפורו. מת פושט רגל שהתנהל בצורה בעייתית מאוד בסוף. לא מעוניין להוסיף מילים אבל יש שלל תיאורים שניתן להוסיף
  • סקרו את המציאות כהוויתה (ל"ת)
    לא דיברו סרה 16/03/2024 11:49
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    פושט הרגל הכי עשיר במדינה את החובות השאיר לנו לשלם (ל"ת)
    משה רבנו 15/03/2024 12:53
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    צדיק 15/03/2024 11:47
    הגב לתגובה זו
    שיורשים יחזירו חובות לקופות הפירוק
  • 6.
    תהילים פרק מ"ט לעלוי נשמתו (ל"ת)
    שלמה 15/03/2024 11:10
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שביט 15/03/2024 11:05
    הגב לתגובה זו
    אחד מהשנאים על המשקיעיםש שקעו בגללו. כמעט כל עסק שנגע בו קרס בסופו של דבר. כלכלן שהיה לקלקלן צמרת
  • 4.
    מסמלי שוק ההון בישראל לטוב ולע (ל"ת)
    גם שקמה בגדה 15/03/2024 09:59
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מה עם החובות? (ל"ת)
    שאבי 15/03/2024 09:49
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שלמה 15/03/2024 09:46
    הגב לתגובה זו
    לוחם גדול למען גיוס האברכים הפרזיטים ונגד הכפייה הדתית.
  • 1.
    לרון 15/03/2024 09:41
    הגב לתגובה זו
    היה אחד הגדולים של ישראל הישנה,וההסתבכות שלו הנדלנ"ית קורית מידי פעם אצל הרבה בהיות הנדל"ן ממונף
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"

יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה

רן קידר |

התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור  - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.

ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב. 

ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?

"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".

נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?

 "אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".

ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?

"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".

גרמניה היא לא ידידה קרובה?

"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".