בצלאל סמוטריץ
צילום: רפי בן חקון/לע״מ

תוספת של 330 מיליון שקל תעלה את שכר המטפלים באנשים עם מוגבלויות ל-7,200 שקל בשנת 2024; האם זו לא משכורת מעליבה?

משרדי האוצר והרווחה הגיעו להסכם עם הארגונים המטפלים באנשים עם מוגבלויות, שמוערך בתוספת תקציבית של 330 מיליון שקל. שכר המטפלים והמדריכים יעלה ל-7,200 במקום 5,572 שקל כיום. אך גם זאת רק בשנה הבאה. האם זה מספיק?
נחמן שפירא | (3)

משרד האוצר ומשרד הרווחה הגיעו להסכם מול הארגונים המטפלים באנשים עם מוגבלויות על תוספת תקציבית של 330 מיליון שקל, שיעלו את שכר המטפלים מ-5,572 שקל כיום שכר המינימום, ל-7,200 שקל. 

במשרדים ציינו כי לאחר עבודת מטה הוחלט לפני פתיחתה של שנת הלימודים תשפ"ד על הכרה בטיפול באנשים עם מוגבלויות כמקצוע בעל מעמד מיוחד המצריך הכשרה בסיסית. אך למרות ההודעה החגיגית ערב תחילת שנת הלימודים המשכורת תגיע לסכום המובטח רק בחודש יוני בשנה הבאה. 

במסגרת ההסכם, יוקצו 330 מיליון שקל "לטובת חיזוק מעמד המטפלים באנשים עם מוגבלויות תוך יצירת מערך הכשרות ייעודי לעוסקים בתחום". 

על פי עיקרי ההסכם, משרד הרווחה והביטחון החברתי ישפה את הארגונים להעלאת שכר המטפלים והמדריכים במסגרות הדיור (הפועלות 24/7) כך ששכרם יגיע ל-7,300 שקל בחודש למשרה מלאה ובמסגרות היום והתעסוקה בהן הפעילות היא יומית, ל-7,200 שקל לחודש למשרה מלאה וזאת החל אמצע השנה הבאה. מחודש יוני 2024, ולאחר הכשרה. 

בארגונים מסבירים כי מדובר בהעלאה רצינית, בהשוואה לשכר המינימום, העומד על 5,572 שקל לחודש, בו תוקצבו משרות אלה עד כה.

תוספות התקציב לארגונים יבוצעו בשתי פעימות. בפעימה הראשונה הארגונים ישופו בתוספת תקציבית לצרכי שכר המטפלים והמדריכים כבר בחודש ספטמבר הקרוב. בפעימה השניה תינתן לכלל המטפלים והמדריכים תוספת שכר חודשית בסך 500 שקל לאחר שיעברו הכשרה מקצועית ע״י משרד הרווחה ובמימון המדינה.

הכשרה זו הינה בסיסית ותאפשר שירות וטיפול טובים יותר באנשים ובילדים עם מוגבלות. תוספת שכר זו בסך 500 שקל תוענק למטפלים והמדריכים החל מחודש יוני 24', ובכך יגיע שכרם לסך של 7,200 שקל עד 7,300 שקל בחודש, כאמור.

בארגונים הסבירו היום כי תוספת שכר זו הינה עבור משרה בהיקף מלא וכי הם יוכלו להיעזר בתוספת זו באופן דיפרנציאלי בתגמול עובדים ע"פ פרמטרים של עבודה סיעודית שהינה מאתגרת יותר, ותק, היקף משמרות ועוד.

בארגונים טענו היום להישגים ואמרו כי "ההסכם אליו הגיעו מטה המאבק ומשרדי האוצר והרווחה נשען על שלושה רכיבים – הגדרתו מחדש של תפקיד המטפל והמדריך כתומך מקצועי לאדם עם מוגבלות, המלווה אותו – חברתית, טיפולית ורגשית ומסייע להכללתו בחברה. כן הוא נשען על חובת הכשרה של כלל התומכים המקצועיים ועל תוספות השכר".

קיראו עוד ב"בארץ"

שר האוצר צילום לעמ

שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. צילם לע"מ

הפוליטיקאים חוגגים - השאלה האם יש על מה?

במשרד האוצר ובמשרד הרווחה טוענים כי "המהלך יקדם באופן משמעותי את תפיסת הטיפול החדשה ברוח "חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות". וכי המהלך מסדיר את הפרופסיה המקצועית של תומכים לאנשים עם מוגבלות על ידי קידום המקצועיות שלהם על ידי הכשרות שבגינן יזכו גם לתוספת שכר".

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' אמר "ההסכם היום הוא אבן דרך משמעותית בהכרה לה אנו מחויבים כחברה כלפי אנשים עם מוגבלויות. מדובר בתוספות משמעותיות לשכר המטפלים וזו בשורה של ממש. אני מודה לסגנית שר האוצר מיכל וולדיגר על ההובלה וההסכם ועל קידום מדיניות חברתית חשובה במשרד האוצר. תודה לשר הרווחה יעקב מרגי ולכלל הגורמים הנוגעים בדבר. נמשיך לדאוג לכל אזרחי ישראל". 

שר הרווחה והביטחון החברתי, יעקב מרגי אמר "ההסכם אליו הגענו הוא פריצת דרך של ממש. לאחר שנים ארוכות שבהן שכר המטפלים נשחק, אנו מסדירים את המקצוע החשוב של תומך באדם עם מוגבלות כפרופסיה, יוצרים מסלולי קידום ונותנים תוספת שכר משמעותית אשר תהפוך משרות אלו לאטרקטיביות. ההסכם מתווסף לתוספות נוספות שיינתנו לתחום המוגבלות במסגרת חוק שירותי הרווחה. מדובר בבשורה משמחת לקהילת אנשים עם מוגבלות בישראל, קהילה שנמצאת בליבת העשייה של משרד הרווחה".

סגנית שר האוצר, מיכל וולדיגר ציינה "ההסכם הזה מביא לידי ביטוי את התפיסה החברתית העמוקה שלנו. מי שעובדים עם אוכלוסיות המתמודדים עם מוגבלות מקבלים היום חיזוק רציני מאוד. אנחנו משדרגים את השכר שלהם, מעניקים להם מעמד ופרופסיה. המטופלים זקוקים ליציבות וההסכם הזה ישאיר את העובדים בתחום. זו תוכנית רחבה ומצוינת ואני שמחה שהמאמצים שהשקענו נשאו פרי".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    יהודה 26/01/2025 18:18
    הגב לתגובה זו
    רעיון יפה מאד הבעיה שהכסף ניתן למנהלים שמחלקים אותו כרצונם ולא נותנים 500 שח אפילו למי שעובד במשרה מלאה...הם לוקחים אותו לעצמם..הוצאות מעביד לדבריהם ...נורא ואיום
  • 2.
    מטפל סיעודי בעדי נגב 26/07/2024 20:10
    הגב לתגובה זו
    משכורת שכר מינימום היא: 5880.02 ש״ח כאשר זה תעריף של 31.61₪ לשעה. אם יהיה העלאה של 500₪ לאחר הקורס אשר עברתי אותו הגעתי ל-6,380.02₪ ולא 7,200₪ כמו שהכתבה אומרת. איפה נעלמו עוד -819.98 נעלמו בדיוק? השכר שלנו עגום ואנחנו מקווים שזה ישתפר בחודש הקרוב. 500₪ זה לא תוספת רצינית, סליחה!
  • 1.
    מי בדיוק יעבוד בשביל סכום כזה??????? (ל"ת)
    מזעזע 31/08/2023 19:57
    הגב לתגובה זו
בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)
פרשנות

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות

רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות 

מנדי הניג |

בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.  

 הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים

הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.

המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק. 


ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד.  הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין  והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד. 

אלעד מקדסי. מנכ"ל משרד התקשורת. קרדיט: שלומי יוסףאלעד מקדסי. מנכ"ל משרד התקשורת. קרדיט: שלומי יוסף
ועידת התשתיות

מנכ"ל משרד התקשורת: "95% ממשקי הבית בישראל כבר נגישים לסיבים אופטיים"

בשיחה עם ביזפורטל, אלעד מקדסי מציין כי ההשקעה האדירה בתשתיות, כ-10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות - היא שאפשרה את ההישג, ומבהיר: "הביקוש למידע יגדל פי ארבע עד 2030, ואנחנו נערכים לסגור את רשתות הנחושת ולעבור לעידן הסיבים במלואו"

צלי אהרון |


במסגרת ועידת התשתיות של ביזפורטל, שוחחנו עם מנכ"ל משרד התקשורת, אלעד מקדסי, על המעמד של עולם התקשורת כתשתית לאומית קריטית ועל האתגרים שמחכים לנו בשנים הקרובות. מקדסי הציג תמונת מצב די מרשימה: שאמר כי כבר כיום, 95% ממשקי הבית בישראל נגישים לסיבים אופטיים - נתון חריג גם בהשוואה עולמית, ואת זה הוא מסביר הודות להשקעות עתק של כ-10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות.

לדבריו, המשמעות רחבה הרבה יותר מאינטרנט מהיר בבית: תקשורת מתקדמת היא הבסיס לכלכלה מודרנית, החל מעבודה מרחוק ועד לצמצום פערים בין מרכז לפריפריה. מקדסי הזהיר כי עד שנת 2030 יזנק הביקוש למידע פי ארבע, ולכן נדרש להיערכות מיידית - לרבות סגירה הדרגתית של רשתות הנחושת הישנות ומעבר מלא לעידן הסיבים.

בשיחה שקיימנו הוא התייחס גם לתפקיד הקריטי של תקשורת בשעת חירום, להסרת חסמים בתחום חוות השרתים, למעמדה של ישראל כצומת תעבורת נתונים בינלאומית, וגם לסוגיות בוערות כמו ההפרדה המבנית בבזק וצפיפות אנטנות הסלולר.


איך אתה רואה את התקשורת כתשתית לאומית, ועד כמה היא קריטית בעיני הממשלה?

"בלי תקשורת אין משק מתקדם. זה לא רק שירותי גלישה – אלא היכולת לעבוד מהבית, לצמצם פערים בין מרכז לפריפריה, ולהבטיח צמיחה במשק מודרני. גם בהיבט הביטחוני מדובר בתשתית קריטית: מערכות מתקדמות רבות, שנראות במבט ראשון ביטחוניות בלבד, מבוססות בפועל על רשתות תקשורת. בשנתיים האחרונות ההיבט החירומי היה במוקד העבודה שלנו, ואנחנו פועלים כל הזמן מול גורמי הביטחון כדי להבטיח יציבות ועמידות של המערכות".

באילו הישגים מרכזיים אתה גאה, ומה עוד דורש שיפור?

"אני מחלק את זה לשני עולמות – תקשורת נייחת וניידת. בעולם הנייח, ההישג הגדול הוא פריסת הסיבים: כבר היום 95% ממשקי הבית נגישים לסיבים, וזה נתון חריג גם בקנה מידה עולמי. מדובר בהשקעות עתק של כ־10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות. המטרה הבאה היא לא רק להסתפק בפריסת סיב אחד לכל בית, אלא להבטיח תחרות וריבוי תשתיות. לכן הפחתנו משמעותית את מחירי הגישה לתעלות, ואנחנו מקדמים מתווה לסגירת רשתות הנחושת – צעד שדוחף את כל השוק לעבור במהירות לעידן הסיבים".

מה התחזית שלכם לביקוש למידע בשנים הקרובות?