הישראלים אוהבים את קפריסין ויוון - כמה זה עולה? ולמה בארץ יקר יותר?
קפריסין היא אחת המדינות הכי קרובות לישראל, ואחת המדינות האהובות ביותר על הישראלים לחופשת הקיץ הבאה. האי מלא בחופים עם מי טורקיז מנצנצים, עם מסעדות מלאות בשרים מעשנים ושווקים למזכרות. אבל כמה עולה טיול לשם?
מחיר טיסה הלוך-חזור ממוצע באל על נע בין 1,500-2,000 שקל באוגוסט. אם מוצאים חברת לואו-קוסט זולה, המחיר הממוצע צונח משמעותית ונע בין 750-1,250 שקל. אבל זה רק מחיר ההגעה לקפריסין, ההוצאות לא נגמרו עדיין. מחיר לילה במלון 5 כוכבים בקפריסין הוא בסביבות 600-700 שקל, ואם רוצים אפשר גם לבחור AIR-BNB שאפשר פמצוא אפילו במחיר ממוצע של 150 שקל ללילה. האוכל בקפריסין זול בהרבה מהאוכל בארץ, והמבורגר ממוצע עולה בסביבות 35 שקל למנה. המחיר של 3 ארוחות מלאות ביום יהיה בין 100-175 שקל. ואם תרצו לרכוש חבילת הכוללת טיסה, מלון וארוחות ל-3 לילות זה יכול לנוע בין 2,900 ל-3,700 בעונת הקיץ לאדם.
גם יוון היא בין היעדים הפופולרים ביותר בקרב הישראלים, וזה לא יהיה נדיר אם תשמעו עברית שאתם מטיילים ברחוב. כמו קפריסין, יוון מושכת את התיירים בעזרת החופים היפים והנרחבים, האוכל היווני המפורסם ואתרי העתיקות המרשימים שלה. אבל מה המחיר לטיול ביוון? מחיר טיסה הלוך חזור ממוצע באל על נע גם הוא בין 1,500-2,200 שקל. אם מוצאים חברת לואו-קוסט זולה, המחיר הממוצע יורד משמעותית ונע בין 850-1,400 שקל.
האוכל היווני המפורסם בהחלט ראוי לשמו בטעם, אבל האם גם במחיר? מתברר שכן. מחיר ממוצע ל-3 ארוחות ביום יגיע ללא יותר מ-180 שקל. מחיר הלינה הממוצעת במלון 5 כוכבים ינוע בין 650-750 שקל ללילה, וחדר זול אפשר למצוא אף ב-150 שקל ללילה. חיבלת נופש הכוללת טיסה, מלון וארוחת תעלה לכם בין 2,200 ל-3,000 לאדם ל-3 לילות.
- חנוכה באוויר: כ-508 אלף נוסעים צפויים לעבור בנתב״ג
- טיסות לאילת בתדירות גדולה יותר - וכמה עולה טיסה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל יש גם את אלו שנשארים בארץ
כמובן לא כולם רוצים לטוס לחו"ל בכל פעם כשיש להם הזדמנות. יש ישראלים שרוצים לטייל בארץ, לראות את הנופים ואת הים, את הארכיאולוגיה וההיסטוריה. במקרים כאלו אין להם עלויות טיסה, מה שמקל משמעותית על ההוצאות ובמקום זאת הם יסעו בתחבורה ציבורית או ברכב הפרטי שלהם. מחיר כרטיס רכבת נע בין 9-48 שקל תלוי במרחק, ולאלה שבוחרים לטייל במכונית הפרטית, מחיר דלק הוא 6.85 שקל לליטר, ובטיול בארץ אתם עשויים להוציא בין 150-250 שקל על הדלק.
עם זאת, ולמרות החיסכון בהוצאות התחבורה, האוכל והלינה בישראל יקרים בהרבה מקפריסין ויוון - מחיר 3 ארוחות ביום בישראל נע בין 150 שקל ל-400 שקל ביום אם אתם ממש רוצים להתפנק. גם מחיר לילה במלון גבוה בהרבה, ויכול לנוע בין 1,200 שקל ללילה במלון 5 כוכבים, ל-400 שקל ב-AIRBNB בחודשי הקיץ. באופן כללי, מלון הכל כלול בישראל בעונת הקיץ יתחיל מ-1,000 שקל ללילה לאדם, מה שמעלה שוב את האפשרות של נופש בחו"ל למרות עלות הטיסה.
- 8.ישראלי 03/07/2023 17:43הגב לתגובה זוכל חודש אני נוסע ליוון
- 7.פשוט המדינה מנוהלת ע"י מושחתים במשך עשרות שנים (ל"ת)יובל 03/07/2023 09:20הגב לתגובה זו
- 6.פפ 03/07/2023 07:57הגב לתגובה זובישראל נסיעה לאילת ברכב 700 800 שקל לא 250 חניות וכו ושעמום . טיסה לקפריסין יוון 1200 שקל .מלון רק 400 קל גג .וכלכלה זוה
- 5.קשה לעם ישראל אז הם יוצאים לעבוד בחול פפפחחח (ל"ת)משה ראשל"צ 03/07/2023 07:55הגב לתגובה זו
- 4.יוקר המחייה כל כך קשה שצריך לצאת ולנוח ממנו פפפחחח (ל"ת)משה ראשל"צ 03/07/2023 07:53הגב לתגובה זו
- 3.מייקל 03/07/2023 07:15הגב לתגובה זולילה בדירה פשוטה באזורי תיירות בארץ לא יורד מ600 מחירי הטיסות השנה מופרכים
- 2.חיים 02/07/2023 23:33הגב לתגובה זויקר שם יותר משאר חלקי כארץ הכל. הגיע הזמן שמשלם המיסים יפסיק להיות פראייר
- 1.חיים כהן 02/07/2023 22:23הגב לתגובה זושבוחרים לצאת מישראל .ומתארגנים נכון וניתן לשלב בין מלונות לדירות .כולל השכרת רכב וכמובן לחופשה בריאה נגיד 7 ימים . לא ניתן להשוות כמה הנאה היוון והמחיר והיחס מדהימים.אנקדותא.לא היתה ארוחה במסעדה שלא הגישו קינוח על חשבון הבית .יוון מנצחת בגדול

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
