האם יש יתרון לגודל או יתרון לקוטן, והאם מניות גדולות עדיפות על מניות קטנות?
לאיזו חברה יהיה יתרון בשוק: לחברה קטנה, או לחברה גדולה? מצד אחד, לחברה קטנה יש יתרון לקוטן: מספר העובדים מצומצם ולכן מנהל אחד יכול לשלוט בכל העובדים. בנוסף, ניתן ליישם רעיונות חדשים במהירות כי כולם יכולים ללמוד מכולם. מצד שני, לחברה גדולה יש לעתים יתרונות לגודל: קל לה יותר לגייס הון, קל לה יותר לגייס עובדים ומנהלים מוכשרים, היא רוכשת מוצרים ושירותים בכמויות גדולות ולכן מקבלת מחירים מיוחדים. לעתים קרובות, כאשר חברה גדולה רואה חברה קטנה שמצליחה להשתלט על נתח שוק בעזרת טכנולוגיה חדשה או רעיון שיווקי מוצלח, היא יכולה או לחקות את מה שהחברה הקטנה עושה, או לרכוש אותה.
בבורסה במקרים רבים נותנים "פרמיית רכישה", פרמייה על הסיכוי להירכש. מעבר לכך, למניות קטנות של חברות קטנות יש סיכוי גדול יותר לצמוח. לגדול פי 2 ממיליון שקל מכירות ל-2 מיליון שקל, זה הרבה יותר קל מאשר לגדול ממיליארד שקל ל-2 מיליארד שקל. אז לכאורה מניות קטנות צריכות להיסחר בפרמיה, אבל בפועל השוק נותן פרמיה לגודל, גם מסיבות שלא דווקא קשורות לביצועים עצמם או ליכולת הצמיחה. אלא ליכולת לגדול דרך רכישות, ליכולת להשפיע על השוק, למותג החזק, לוותק וגם בשל נתוני סחירות. המשקיעים מעדיפים שיש סחירות גבוהה בנייר הערך וככל שאתה גדול יותר זה סחיר יותר. מנגד, ככל שאתה קטן הסיכון כמובן גדול יותר.
שאלת הגודל הנכון עבור חברות הוא בעיה מרכזית בתחום של מבנה שווקים, וגם עבור ההנהלה ובעלי המניות. מי שלמד תורת המחירים, יודע שכלכלנים מניחים שחברות יכולות להיות עם תשואה יורדת לגודל, תשואה קבועה לגודל, או תשואה עולה לגודל. אם התשואה היא יורדת לגודל, חברה אינה יכולה לגדול עוד מבלי לספוג גידול בעלויות. אם התשואה קבועה או יורדת לגודל, העלויות של החברה אינן גדלות כשהחברה מתרחבת, ואפילו קטנות. שוק תחרותי יכול להתקיים רק בתנאי שלכל החברות בשוק יש תשואה יורדת לגודל. כאשר יש חברה אחת או יותר שיש להן תשואה קבועה או יורדת לגודל, החברות האלו יכולות להמשיך להרחיב את הפעילות שלהן על חשבון האחרון, ואם לא יעצרו אותן, הן ישתלטו בסופו של דבר על השוק.
העניין הוא שבשוק שבו חברה אחת (או מספר קטן של חברות) יכולות להרוויח מגידול בהיקף הפעילות שלהן, לא ברור האם יש טעם לעצור את ההתרחבות שלהן. הרי אם גידול בהיקף הפעילות יביא לירידה בעלויות, כל ניסיון לעצור את ההתרחבות יביא לעלייה בעלות הייצור. אז נכון שלאפשר לחברה אחת להשתלט על השוק יהפוך אותה למונופול שיכול למכור באיזה מחיר שהיא רוצה. אבל מצד שני, חלוקה של השוק למספר חברות קטנות יגרום לכך שכל אחת מהן תייצר בעלות גבוהה יותר, ולא ברור שהצרכן בהכרח ירוויח.
- יאנגו דורשת מרשות התחרות: הכריזו על Gett כמונופול
- איך Zillow הפכה למפלצת הנדל"ן הדיגיטלית של אמריקה - והאם היא עומדת להתרסק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדוגמה, לשוק החשמל יש שני חלקים עיקריים: ייצור, והולכה. בייצור, קל יחסית לייצר תחרות. כל מה שצריך זה לאפשר למי שרוצה להקים תחנת כוח. אבל הולכה זה עניין אחר. מכיוון שהולכה דורשת פריסה של חוטי חשמל, נקודות חלוקה וכו', יש יתרון ברור לגודל. אם היו מנסים לייצר תחרות בהולכת החשמל, זה אומר שלכל בית היו צריכים להגיע מספר חוטי חשמל, וכל אחד מהחוטים הללו היה מחווט למערכת בקרה אחרת. זה היה גם מאוד לא יעיל, וגם מאוד לא רווחי. אף חברה לא הייתה נכנסת לעסק כזה, בלי לדעת מראש שהיא תקבל שליטה על חלק מכובד מהשוק. אז הפתרון שנמצא הוא להקים חברה אחת ולתת ה מונופול על הולכת החשמל.
השתלטות של חברה על שוק קורית גם בלי שהמדינה תיתן לה מונופול באופן רשמי. מייקרוסופט יצרה לעצמה מונופול על מערכות הפעלה ועל תוכנות אופיס. גוגל יצרה לעצמה מונופול על חיפושים ועל מערכות הפעלה לטלפונים ניידים. בשני המקרים הללו, לא ברור שהלקוח היה מרוויח מריבוי של ספקים; אם היה מספר ספקים גדול של מערכות הפעלה למחשבים ביתיים, למשל, צרכנים היו צריכים להתרגל לממשק שונה כשהם היו עוברים מהמחשב הביתי למחשב בעבודה, וכשהם היו מחליפים מחשב, הם היו צריכים להחליף גם את כל התוכנות, כי מה שמתאים למערכת הפעלה אחת לא בהכרח מתאים למערכת הפעלה אחרת.
הבעיה היא שבשלב כזה או אחר, היתרונות לגודל בדרך כלל נגמרים. חברה כמו מייקרוסופט יכולה לרכב על היתרונות לגודל ולגדול עד שהיא משתלטת על השוק. אבל בשלב מסוים, היא כבר לא יכולה להתרחב יותר בלי שהעלויות יגדלו. בחברה בגודל של מייקרוסופט, למשל, אם לעובד יש רעיון חדש ומצוין, הוא יצטרך לחכות חודשים רבים עד שיתחילו ליישם אותו, אם בכלל. זה אומר שהיכולת של החברה להמשיך לצמוח ולהתחדש נעשית מוגבלת. מצד שני, היכולת של החברות הללו להגביל את התחרות באמצעות רכישה של מתחרים היא כמעט לא מוגבלת. המחסום העיקרי הוא מגבלות של ממונים על הגבלים עסקיים. אבל בפועל, בדרך כלל, המגבלות הללו הן חלשות מכדי להוות איום משמעותי על מונופולים שגדלו יותר מדי.
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
- 1.לוקו 08/12/2022 10:49הגב לתגובה זוהואיל וכל חברה שואפת לגדול, על מה נותר לדבר?
- אבי 08/12/2022 12:53הגב לתגובה זולגדול באיזה מובן? בכמות עובדים? בתחומי פעילות ? בהקיפי מחזור? בכמה עליה בהכנסות מגדילה את הקיף ההוצאות ? מספיק נושאים לדבר ?
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
