מה יקרה כשאגרת הגודש תיכנס לתוקף? "האגרה הכרחית, אבל במודל אחר"
אגרות גודש נועדו בתכליתן לצמצם את כמות כלי הרכב שעל הכבישים בשעות העומס ובכך להקל על הפקקים. יתרונות נוספים שיש לאגרות הללו הן הפחתת זיהום האוויר ואף הקלה בהוצאה הכלכלית של האזרח ע"י הפחתת תדלוקים ברכבים ואולי גם אי החזקה של רכבים שיחסכו עלויות ביטוח וטסטים
שגרתיים.
ממשלת ישראל קבעה כי האגרה תיכנס לתוקף במרץ 2025 ומחירן יחולק ל-3 טבעות: פנימית, תיכונה וחיצונית. עפ"י המודל, כניסה לטבעת הפנימית תעלה בשעות העומס בין 06:30-10:00 כ-10 שקלים וכ-5 שקלים לשתי הטבעות האחרות. בשעות אחר הצהריים (15:00-19:00),
כניסה או יציאה לאחת משתי הטבעות הפנימיות תעלה כ-5 שקלים ואילו לטבעת החיצונית כ-2.5 שלים. בכל מקרה נקבעה תקרת תשלום יומית העומדת כל כ-37.5 שקלים.
חברת נתיבי איילון הממשלתית פרסמה באחרונה את המכרז לטובת תכנון, הקמה, הפעלה ותחזוקה של מיזם אגרות
הגודש של משרדי האוצר והתחבורה. הממשלה קבעה כי האגרות תיכנסנה כאמור לתוקפן החל ממרץ 2025 ובמסגרת תנאי המכרז נקבע כי המציע הזוכה יקבל מענק הקמה על סך 150 מיליון שקל. בראיון לביזפורטל, הפרופ' לכלכלה עומר מואב מאוניברסיטת רייכמן מברך על אגרות
- אגרת גודש בדרך - מירי רגב מסכימה, אלה התנאים
- תשלום בכניסה לגוש דן - מתי תחויבו באגרת גודש וכמה זה יעלה לכם? כל השאלות והתשובות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגודש אך טוען כי אופן ההפעלה הצפוי אינו יעיל ולא בהכרח ישיג את מלוא מטרותיו.
כיצד אגרות הגודש תשפענה על הכלכלה?
"כלכלנים ומומחי תחבורה מסכימים הסכמה מלאה על נחיצות הדבר. על כל מוצר שנמצא במחסור - ובין אם זה לחם או נפט
- יש לגבות תשלום אחרת מנגנון ההקצאה משתבש והופך ללא יעיל. לצד זאת צריך לשים דגש על אופן היישום. מודל נכון לשימוש באגרות גודש הוא תשלום על עצם השימוש בכביש עמוס וכמעט ללא פטורים - מצב המשפר את היעילות הכלכלית ואת רווחת הציבור. כדי להקל על הגזרה, אגרות גודש
יכולות לבוא במקום מסים אחרים, זוהי דרך מצוינת לגביית מס על חשבון מס אחר שאולי פוגע בפעילות הכלכלית. הטענה שמדובר בנטל היא איננה נכונה, זוהי חלוקה אחרת של הנטל וחכמה יותר - אנשים משלמים בהתאם לשימוש במשאב שנמצא במחסור.
"כעת נשאלת השאלה מה יקרה
- רשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל
- הסכמי אברהם שמו את קזחסטן על המפה - היעד הבא של הישראלים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...
בסופו של דבר בכמות הנסיעות? אז קודם צריך לשאול איזה נסיעות. אדם שנוסע לעבודה זה אכן דבר חשוב מכיוון שהוא תורם לכלכלה אך עדיין אין הדבר מצדיק סבסוד לכך. כך למשל גם אדם שקונה פטיש או מחשב לצרכי עבודה, תורם לכלכלה אך עדיין אינו זכאי לסבסוד.
"הורדת
כלי רכב ב-10%-20%, תשפר קודם כל את מהירות התחבורה הציבורית והאוטובוסים, אך כמובן שבמקביל יש לתגבר את תדירות האוטובוסים. חשוב לומר כי עצם הורדת כלי הרכב תשפר את אמינות התחבורה הציבורית - אנשים יצטרכו לעבור לתחבורה ציבורית והאלטרנטיבה תשתפר. מבחינת הכלכלה זה
כמעט Win-Win, תמיד אפשר למצוא מישהו שיפסיד, בכל רפורמה יש מישהו שלא מרוצה, אבל אם היינו נשמעים לכל אחד שכזה, הרי שהיינו תקועים שנים רבות מאחורה".
זה באמת יגרום לאנשים לעבוד מהבית? והאם חברות תשלמנה עבור עובדיהן?
"זה לא
משנה אם מעסיקים ישלמו בעבור העובדים, המס ייגבה והטענה שלכן זה לא יעבוד היא משוללת כל יסוד. אם יהיה פטור רחב להרבה אנשים הרי שהמודל נועד לכישלון. אנו עדים לעלייה חדה במספר הנכים בישראל מכיוון שיש תמריץ כלכלי להיות נכה. לפי המתווה, הנכים יהיו פטורים מהאגרה -
אבל האם מישהו שאל כמה נכים סובלים מבעיות התניידות? מדובר בנקודה רגישה ציבורית, אבל רציונאלית אין שום סיבה לפטור את הנכים כשם שהם משלמים על לחם. נסיעה בכביש היא מוצר שהאזרח צורך בדיוק כמו כל דבר אחר ולכן יש לשלם עליו".
האם הממשלה טעתה
כשקבעה שהמיזם יחל לפעול במרץ 2025 ולא הניעה אותו במידי?
"דחייה היא טעות - אם לא הפעלה מלאה אז לפחות הפעלה הדרגתית. אבל הטעות החמורה לא פחות היא מודל הטבעות שבעצם יוצר נסיעה דיסקרטית. אזרח יכול לנסוע בתוך גבולות הטבעת בה הוא נמצא ללא הפסקה -
להקשות כמובן על העומס בכבישים - ולא לשלם אגרה מכיוון שלא עבר בין טבעות. מודל הטבעות הוא מודל שגוי מהיסוד. מודל תקין וראוי הוא התקנת מצלמות בכל רמזור ובכל צומת, שכן ממילא יש מצלמות ברובן לכן זה לא מצריך השקעה גבוהה מדי. כך, על כל צומת שעוברים משלמים בהתאם לעומס
סכום של 20 אגורות לדוגמא. גם פתרון של תשלום באמצעות מיקומי המכוניות וה-GPS שעליהן, ראוי הרבה יותר כשם שעשו לאחרונה ברפורמת דרך שווה בתחבורה הציבורית".
האם התחבורה הציבורית מסוגלת להכיל את אלו שיוותרו על הרכב?
"חייבים לתגבר
את התחבורה הציבורית, אבל זה ביצה ותרנגולת. אגרת גודש תביא להפחתת התנועה, שתביא להגברת מהירות האוטובוסים, שתביא לשיפור השירות לנוסע. כמובן שצריך לתגבר אבל שני הדברים באים יחדיו. משקיעים מיליארדים ברכבות קלות ומאות מיליארדים במטרו אבל לא מסוגלים להשקיע כמה מאות
- 14.אחד שיודע 25/11/2022 14:53הגב לתגובה זואני משלם 62% מס הכנסה (כולל מס על פקדות המסעיק לפנסיה ולפיצויים - הודות למשה כחלון). אז בשיעורי מס כאלה, אני אמור לקבל רפואה חינם ברמה של ארה"ב, תחבורה ציבורית ופרטית בחינם ברמה עולמית, למעשה שהכל יהיה ורוד. אבל זה לא כך, ואז מספרים לי שעליי לשלם עוד קנס של 900 ש"ח בחודש בשביל להגיע מהשרון לת"א. ספרים לי שיש לי האפשרות להגיע מוקדם, בשעה 06:00, כדי לא להפריע לתל אביבים. אז אני אצא מהבית בשעה 06:00, ושהילדים שלי ילכן לגן בעצמם. תודה רבה על הנאורות. ואישתי שעובדת במרכז גם כן, אז נשלם כמשפחה עוד 1800 ש"ח בחודש, בנוסף ל-62% מס הכנסה. כמובן שהח"כים הרקובים עצמם לא ישלמו את המס, כי "הם נוסעים לעבודה". לעצמם הם יסדרו פטורים - או שהמשדינה (כלומר אני) תשלם. הכל צפוי וידוע. כל הממשלות שהזניחו את הכבישים, והמחלפים, והמנהרות והגשרים - פתאום מאשימות אותי, שאני אחראי לפקקים. הממשלות שעודדו בנייה אינסופית של מגדלי בבל, ומשרדים באזורי המרכז - הן החצופות שמאשימות אותי ורוצות לקנוס אותי. ועל הצביעות של התל אביבים אני בכלל לא מדבר. ועל הצביעות של יפי הנפש החילונים אני מעדיף שלא לפתוח פה. מזל שהחרדים יבטלו
- 13.דני 19/09/2022 20:55הגב לתגובה זוהמודל עצמו נועד לכשלון מהיותו בר-עקיפה.
- 12.גולדפינגר 19/09/2022 19:00הגב לתגובה זואגרת הגודש היא בדיחה רעה, אם מישהו חושב שזה יפטור איזשהו בעיה הוא טועה ובגדול. כל עוד אין אלטרנטיבה סבירה (ואין) שום אגרת גודש לא תשנה דבר. הועדים החזקים ועובדי המדינה יקבלו תוספת גודש והעובדים החלשים ישלמו את המחיר. עובדים יחשבו פעמים לפני שהם בוחרים מקום עבודה והמעסיקים יזעקו שלא רוצים לעבוד. על יוקר המחיה כבר דיברנו
- 11.כמו ילד שתקוע על אייאן ראנד עם מנטרות שחוקות (ל"ת)לא נמאס לך? 19/09/2022 18:20הגב לתגובה זו
- 10.אריה מיטלמן 19/09/2022 17:00הגב לתגובה זוכל רכב יקבל מדבקה עם יום בשבוע בו אסור לו להיות על הכביש.
- 9.אורן 19/09/2022 16:38הגב לתגובה זותחבורה ציבורית מעולה תחבורה ציבורית מעולה רכבות תחתיות אוטובוסים זמינות כל מספר דקות וכו לכן גם אין צורך ברכב פרטי. אבל מדינת הגנבים הולכת כרגיל להכניס את היד לכיס של הציבור הטיפש
- 8.דן 19/09/2022 16:10הגב לתגובה זוהגיע מהקיבוץ ולא פתח שום עסק מימיו. כמה קל לחשוב ולהתחכם כשמדובר בתיאוריות..ספרים....הגיון '' בריא'' רק חבל שבמציאות הכל הפוך. וככה זה שכלכלנים שבחיים שלהם לא עבדו בעבודות זבניות..עשר שעות בעיר. הרגישו את העיר בזעתם מגיעים למסקנות כאלה. אגרת גוש לא אמורה לעלות על דעת אף אחד כל עוד אין תחבורה ציבורית בשבת. תחנות אוטובוס קרובות לבית . זמינות גבוהה של אוטובוסים . אבל אמרנו כבר שהמדינה הזאת מנוהלת על ידי חובבנים ?
- 7.טל 19/09/2022 16:08הגב לתגובה זועסקים קטנים בבתל אביב ייקרסו כי פחות אנשים ייכנסו לעיר. מזל שלא פתחתי עסק בעיר..הייתי אוכל חצץ. פחות אנשים יבואו בגלל האגרה הזאת. יישארו בבתים ,הרכבת הקלה לא תפתור את זה.גם לה יש קיבולת מסויימת ואנשים רוצים לבוא עם הרכב שלהם.
- 6.ברק 19/09/2022 15:55הגב לתגובה זוהסיבה שתל אביבים מחזיקים רכב היא כי אין תחבורה ציבורית בשבת.
- 5.שמוליק 19/09/2022 15:44הגב לתגובה זומרכז לונדון זה איזור היסטורי מתוייר עם בניינים יחסית נמוכים. מרכז תל אביב זה הכל משרדים ומגדלים. לרוב האנשים פשוט אין צורך להיכנס למרכז לונדון. למרכז תל אביב נכנסים כי עובדים שם. אף אחד לא הולך לשם בבוקר כי התחשק לו - נכנסים כי חייבים. זה סתם עוד מס.
- 4.אנונימי 19/09/2022 15:28הגב לתגובה זוכל הניסיונות להפחית את התנועה בכביש לא עבדו מעולם!!! ממליץ לכל הכלכלנים הגאונים לצאת לכבישי ישראל ולחוש את טעם חוסר ההצלחה המובהק של משרד התחבורה בנתיבים ל 2 פלוס ועד לגודש!!!! הגיע הזמן לתחבורה ציבורית אמינה ויעילה ושינוי דפוס התנהגות של האזרח!!
- 3.מנכ"ל 19/09/2022 15:26הגב לתגובה זוהמודל לא נכון כי המס הזה לא הגיוני.
- 2.המדינה לוקחת מספיק, צריך ללכת להפגין מול הבתים של נערי האוצר, הם מנהלים את המדינה כמו הקומוניסטים עם מכסות וראשיונות למכשור רפואי והם לא משקעים מספיק בתשתיות, המדינה גדלה אבל הם לא הגדילו את הוצאה בהתאם, רק לוקחים כסף מהציבור! (ל"ת)אמיר 19/09/2022 15:21הגב לתגובה זו
- 1.אלמוג 19/09/2022 15:18הגב לתגובה זוהאוצר לא משקיע בתשתיות חשמל תקשורת כבישים וחוסך על שרותים לציבור כמו חינול ובריאות.המדינה לא צריכה לקחת יותר מהציבור כבר לוקחים מספיק.הבלו זה מס לא פרופורציונלי, בניגוד למע"מ הבלו צמוד למדד.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
משפחה ישראלית מטיילת בנור סולטאן קרדיט: chat gptהסכמי אברהם שמו את קזחסטן על המפה - היעד הבא של הישראלים
אחרי ההכרזה על הצטרפות הסכמי אברהם, קזחסטאן צפויה להפוך ליעד חם עבור התיירים הישראליים, אז מה יש לראות במדינה המרכז אסייתית?
הצטרפותה של קזחסטן להסכמי אברהם, מסמנת התפתחות דיפלומטית משמעותית. ישראל וקזחסטן אומנם בקשרים שוטפים, אבל החותמת הדיפלומטית והתיווך האמריקאי מעלים את היחסים לשלב גבוה יותר. זה עשוי להוביל גם לעלייה משמעותית בהיקף הסחר והעסקאות בין המדינות, כשלישראלי "הממוצע" זה יתבטא בעיקר בעוד אזור שניתן לטייל ולנפוש בו. כן, יעד תיירותי נוסף. כבר כעת ניתן לבקר ולטייל במדינה הגדולה, אבל על רקע ההסכם, זה ירחיב את האפשרויות, יוביל לטיסות ישירות, וישים את קזחסטן על המפה של התייר הישראלי.
ביום חמישי האחרון, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שוחח טלפונית עם נשיא קזחסטן קאסים-ג'ומארט טוקאייב וראש הממשלה בנימין נתניהו, והודיע כי קזחסטן היא "המדינה הראשונה בכהונתי השנייה" שמצטרפת למסגרת, שהוקמה ב-2020 לנרמול יחסים בין ישראל למדינות מוסלמיות. טוקאייב, שהגיע לוושינגטון עם מנהיגי אוזבקיסטן, טורקמניסטן, טג'יקיסטן וקירגיזסטן, תיאר את הצעד כ"המשך טבעי" למדיניות קזחסטן של דיאלוג ויציבות אזורית. טקס חתימה רשמי צפוי להתקיים בקרוב בבית הלבן, עם כוונה להרחיב את המעגל למדינות נוספות, כולל סעודיה שמתוכננת לביקור וושינגטון ב-18 בנובמבר, אם כי לא צפויה הכרזה על הסכם וגם לא על נורמליזציה, אם כי יכול להיות שהטון מהמפגש יהיה חיובי.
החשיבות של המהלך עולה על ההיבט הסמלי: קזחסטן, שמקיימת יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל מאז 1992, מצטרפת כמדינה מוסלמית מרכז-אסייתית ראשונה, מה שמרחיב את ההסכמים מעבר למזרח התיכון ומחזק את ישראל בעיני העולם לאחר ביקורת על מלחמת עזה. מבחינה גיאופוליטית, זהו צעד אמריקאי לחיזוק ציר נגד השפעת סין, רוסיה ואיראן, קזחסטן, שגובלת ברוסיה ובסין ומחזיקה במאגרי אורניום (כ-40% מייצור העולם) ונפט, משמשת כגשר אסטרטגי. במקביל להכרזה נחתמו עסקאות בשווי 16 מיליארד דולר, כולל רכישת מטוסי בואינג ופרויקט כריית טונגסטן ב-1.1 מיליארד דולר בתמיכת בנק EXIM האמריקאי, שמטרתם להבטיח גישה מערבית למשאבים קריטיים. עבור ישראל, זה פותח דלתות לשיתופי פעולה בטכנולוגיה, חקלאות וסייבר, עם פוטנציאל להסכמי סחר חופשי דרך האיחוד האירואסייתי.
עבור הישראלי הממוצע, ההשפעה המיידית של ההסכמים תהיה תיירותית: פתיחת שמיים פוטנציאלית תהפוך את קזחסטן שנתפסה כיעד מרוחק ומסתורי, לנגיש כמו גיאורגיה או אזרבייג'ן. חברות תעופה ישראליות בוחנות קווים ישירים לאלמטי ולנור-סולטן (לשעבר אסטנה), שיקצרו את הטיסה ל-5 שעות בלבד, בהשוואה ל-7-9 שעות כיום דרך איסטנבול או דובאי. כניסה ללא ויזה ל-30 יום מאז 2017, יחד עם עלויות נמוכות שירדו עוד יותר, הופכים את המדינה לאופציה משתלמת למשפחות ולמטיילים עצמאיים. בחצי השנה הראשונה של 2025 ביקרו במדינה 7.5 מיליון תיירים, עלייה של 25%, והממשלה שואפת ל-12 מיליון ב-2026.
- החלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים
- האיחוד שחתם הסכם שלום עם ישראל לא יוותר עליו כל כך מהר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נור-סולטן, הבירה הצעירה שנוסדה ב-1997 ותוכננה על ידי אדריכלים כמו נורמן פוסטר, משלבת עתידנות עם שורשים נוודיים ומציעה ביקור של יומיים-שלושה כחלק מטיול רחב יותר. העיר אירחה השנה מעל 500 אירועים בינלאומיים, כולל הופעה של ג'ניפר לופז וכנס קומיק-קון בהובלת אנדי סירקיס, מה שהוביל לעלייה של 13% בתיירות.
