אישה מבוגרת קשישים
צילום: Istock

ככה יעשה למי שמנצל קשישים - קנסות של 8.3 מיליון שקל

בת שבע מחלוף ניצלה ושיקרה קשישים ואנשים מוגבלים, כדי לקחת את כספם; ערערה על הקנסות,  השופטת כרמית בן אליעזר הכריעה שאין הוכחה שמצדיקה הפחתת קנס, וכן הציגה את גישת בית המשפט לייצר הרתעה כלכלית

מסר חשוב מבית המשפט. השופטת כרמית בן אליעזר, מבית המשפט השלום בראשון לציון, דחתה ערעור שהוגש על ידי בת שבע מחלוף על החלטת הממונה לאכיפה מינהלית ועיצומים כספיים ברשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, להטיל עליה עיצום כספי בסך העולה על 8.3 מיליון שקל, בגין הפרות שונות של חוק הגנת הצרכן, אשר בוצעו רובן ככולן כנגד לקוחות קשישים וחסרי ישע. השופטת בעצם קבעה

עיצום זה הוטל אחרי סדרת הפרות חמורות של חוק הגנת הצרכן שביצעה מחלוף נגד קשישים וחסרי ישע, כשמכרה להם מוצרים שונים בעסקת מכר מרחוק הידועות גם כ"טלמרקטינג". הפרות אלו כללו בין היתר שימוש בשיטות מכירה אגרסיביות, ניצול מוגבלות הצרכנים, יצירת רושם מוטעה כאילו מדובר בהטבה או זכייה בהגרלה ולבסוף, גם במקרים בהם ביקשו הלקוחות לבטל את העסקה, ביטול זה היה כמעט בלתי אפשרי. במסגרת הערעור מחלוף טענה בין היתר שהטלת עיצום כספי גבוה כל כך על אדם פרטי הוא שימוש לא ראוי בכוח שיוביל אותה לפשיטת רגל וכי יש להורות על ביטולו, או לחילופין יש להפחית את העיצום הכספי לשיעור שלא יעלה על אחוז מסוים ממחזור עסקיה וציינה כי אפשרות זו לא נבחנה על ידי הממונה. עוד טענה המערערת כי ככל שלא יבוטל העיצום הכספי יש להחיל בעניינה את הכלל ״צרכן אחד-הפרה אחת״, וזאת בניגוד לאופן שבא לידי ביטוי בהחלטת הממונה אשר מנתה מאות הפרות שביצעה מחלוף כנגד הצרכנים.

בית המשפט השיב את הדיון בשאלת ההפחתה לממונה, ומחלוף התבקשה להציג אסמכתאות להיקף מחזור עסקיה. למרות זאת, המערערת נמנעה באופן שיטתי מהצגת האסמכתאות ומסמכים רלוונטיים והציגה מצג חלקי ומטעה שלא אפשר לקיים דיון ענייני בבקשתה להפחתה. 

בפסק הדין שדחה את הערעור קבע בית המשפט בין היתר כי: "אף כי יש היגיון בטענות אלו של המערערת, בנסיבות העניין מצאתי לדחותן. אין חולק, כי סכום העיצום הכספי שהוטל על המערערת הוא עצום...על אף האמור, בנסיבות ענייננו אני סבורה כי אין מקום להתערב בהחלטת הממונה לדחות את הבקשה, שהיא סבירה ואף מתחייבת בנסיבות העניין. המפתח לגילוי היקפו המדויק של מחזור העסקאות של המערערת, ממנו נגזר השיעור שאליו ניתן להפחית את העיצום... הוא בידי המערערת ובידיה בלבד." ועוד הוסיף כי: "גם לאחר שניתנה לה הזדמנות נוספת והיא התבקשה באופן קונקרטי להמציא מסמכים הנמצאים בהישג ידה ויש בהם כדי ללמד על היקף העסקאות, היא נמנעה מלעשות כן... לא נתנה הסבר לאי הצגת המסמכים... בנסיבות אלו, המערערת לא הותירה לממונה כל ברירה אלא לדחות את בקשתה להפחתה."

בית המשפט ציין עוד כי העיצום הכספי ואופן חישובו כפי קבע הממונה בהחלטתו מתיישבים עם מטרות החקיקה ליצירת הרתעה כלכלית. מאידך, קבלת טענותיה של מחלוף עשויים ליצור תמריץ שלילי, ולהציג מצג כי משתלם לבצע הפרות רבות כנגד כל לקוח כי יוטל עליו עיצום כספי בודד בגין כל ההפרות ולכן הורה על דחיית טענתה זו.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    הייתה צריכה גם להכנס לכלא !!!! 08/09/2022 07:48
    הגב לתגובה זו
    הייתה צריכה גם להכנס לכלא !!!!
  • 10.
    אזרחית 08/09/2022 07:22
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד לשופטת. מקווה שמי שהיא ניצלה יקבל את כספו חזרה.
  • לכלא 08/09/2022 15:18
    הגב לתגובה זו
    והיא תשלם את הקנס הזה ? הצחקתם אותי ,לא תשלם שקל
  • 9.
    האמיתי 07/09/2022 19:32
    הגב לתגובה זו
    אין בכלל מה לקחת ממנה אז מה עשו היו צריכים לתת גם 8 שנות מאסר אפסים הפרקליטות
  • 8.
    דוד 07/09/2022 13:16
    הגב לתגובה זו
    הקשישים זכאים להגנה,לכן ענישה תסייע להרתעת נוכלים.
  • 7.
    לעתים נדירות, פסיקה שמאפשרת לחוש גאווה במערכת המשפט (ל"ת)
    גבי 07/09/2022 12:04
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    דרור 07/09/2022 11:54
    הגב לתגובה זו
    סוף כול סוף! אין רחמיי לאלה שרמסו את כבודם וממונם של הקשישים שלנו. הלוואי שהפסיקה הזו תהיה אבן דרך למקרים רבים אחרים של ניצול ציני וחסר רחמים או בושה כלפי חסרי ישע. גם אם תפשוט את הרגל גם אם תקלע למצוקה כלכלית שתאלץ אותה לכתת רגליה בין בתי תמחוי או בפחי אשפה ללקט אוכל- זהו עונש ראוי והחברה צריכה להקיא מתוכה אנשים רעי לב כאלה מתוכה ויסלח לי האל שאלו התחושות שאישה כמוה מעוררת בי.
  • 5.
    זאב 07/09/2022 11:33
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד לשופטת סוף כל סוף עונש כראוי המשכי כך
  • 4.
    עמי 07/09/2022 11:25
    הגב לתגובה זו
    עושק קשישים - פשע חמור
  • 3.
    אדם כנה 07/09/2022 11:25
    הגב לתגובה זו
    הייתי מתבל את זה באיזה 12 שנה בכלא
  • 2.
    הם רצים לשלם את הקנסות עכשיו...רק מאסר ארוך יכול, (ל"ת)
    נו באמת 07/09/2022 11:16
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מציע שיפור קטן 07/09/2022 11:07
    הגב לתגובה זו
    בנוסף: כלא, תקופה ארוכה. כדי שתסבול, כדי להרתיע אחרים, כי ההגיון הפשוט אומר זאת. כולנו נהיה מבוגרים בעתיד ונשמח לדעת שהחברה שומרת עלינו.
  • לשעברניק 07/09/2022 12:36
    הגב לתגובה זו
    במקום לכלוא אותה בכלא, עדיף להציב אותה כסוהרת... אז היחס עוד יותר גרוע.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%. 

סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.