מטוס שדה תעופה
צילום: Pixbay

טרמינל 3 מתרחב - ולמה צריך לחשוש מכאוס תעופתי?

נמל התעופה בן גוריון מרחיב את התשתיות בטרמינל חדש - טרמינל 3Aׂ; תוקם זרוע חמישית לחניות מטוסים בנתב"ג ככל הנראה הזרוע האחרונה, הרשות תצטרך לעשות חושבים לפני כאוס תעופתי בעשור הבא
נתן טגי |

טרמינל 3 מתרחב. נמל התעופה בן גוריון מרחיב את התשתיות בטרמינל חדש - טרמינל 3Aׂ. השמיים בישראל פתוחים ונמל התעופה בן גוריון הינו השער הראשי למדינת ישראל. רשות שדות התעופה מדווחת כי במהלך שנת 2023 תמשיך לשפר את השירות בנתב"ג, כמו כן במהלך שנת 2023 יחנך טרמינל חדש ומודרני בעל עיצוב חדשני ודיגיטלי המשלב יעילות בשירות ונוחות, כך על פי הודעת הרשות.

כאמור רשות שדות התעופה מאיצה את הליך הרחבת טרמינל 3 במסגרת תהליכי שיפור השרות ליוצאים מהשער של ישראל - נתב"ג. בצד המערבי של טרמינל 3 יבנה טרמינל חדשני בו יתווספו 22 דלפקי צ'ק אין, מערכות בידוק בטחוני ומסועים מחוברים למערכות ה-HBS תוך יעילות בשירות ונוחות לנוסעים. הטרמינל בשטח של 3900 מ"ר, ברוחב 30 מטר ואורך 130 מטר.

במקביל, ובאישור מועצת הרשות וההנהלה יצאה חטיבת ההנדסה של רשות שדות התעופה בתכנון להקמת הזרוע חמישית לחניות מטוסים בנתב"ג, זרוע A, הוספת שטחים לבדיקת כבודת הנוסעים, חיבור מסועי מזוודות, הקמת מתחמי אוכל נוספים לשירות הנוסעים והקמת חדרי VIP נוספים. הרשות והנהלתה פועלים לשורה של מהלכים אסטרטגים ובכלל זה הרחבת טרמינל 3 והתאמתו לגידול הצפוי בהיקף הנוסעים. הליכי הרחבת טרמינל 3 יחלו כבר בסיום חגי תשרי. 

מגמת הגידול בתנועת הנוסעים הבינלאומית בנתב"ג צפויה להמשך, ורשות שדות התעופה מתאימה את תכניות ההשקעה והפיתוח לעלייה בתנועה מנתב"ג. שיעורי הגידול בתנועת הנוסעים בנתב"ג נמשכים כאשר נתב"ג צפוי להיכנס ב-2024 לקטגוריית השדות הגדולים בעולם. הגידול והיציאה לפרויקטים בתשתיות לזמן הביניים יאפשרו מענה לתת שרות מיטבי גם בתוך גידול בתנועת הנוסעים. 

על פי התוכנית רשות שדות התעופה תבצע השקעה והתאמות מתקציבה בסך של כחצי מיליארד שקל בתשתיות נתב"ג לטווח הקצר והארוך. במהלך חודש ספטמבר השנה יעברו בנתב"ג 2 מיליון נוסעים. בחודש אוקטובר צפויים לעבור כ-2 מיליון נוסעים נוספים בטיסות בינלאומיות. מעל 2.2 מיליון נוסעים עברו במהלך חודש אוגוסט בנתב"ג. השנה צפויה תנועת הנוסעים בנתב"ג להסתיים עם 18 מיליון נוסעים בטיסות בינלאומיות.

בדרך לכאוס תעופתי? לא אם נתכנן מהיום

זרוע A - לכשתבנה - צפויה להוסיף לקיבולת של נתב"ג עוד כ-2,000 נוסעים נוספים בממוצע מדי שעה. איפה הקאץ'? זו הזרוע האחרונה שביכולתו של נתב"ג לבנות (אחרי שבנה לפני 3 שנים את זרוע E), מה שאומר שבעוד 10 שנים בערך השדה מגיע לקצה גבול הקיבולת שלו. כלומר צריך להתחיל למצוא חלופות כבר מעכשיו אחרת בעוד עשור יהיה פה כאוס תעופתי.

מנכ"ל רשות שדות התעופה חגי טופולנסקי ציין: "בחלקו המערבי של טרמינל 3 בנמל התעופה בן גוריון יבנה טרמינל מתקדם נוסף שישלב חדשנות ויעילות וירחיב את השירות לנוסעים היוצאים לחו"ל. טרמינל 3 יעבור החל מהשנה הקרובה הליך דיגיטציה שיאפשר לנהל את היציאה לחו"ל בקלות בהליכים עצמאיים. היעד המרכזי שלנו הינו שיפור השירותים הניתנים לנוסעים באמצעות אסטרטגיה המבוססת על השקעות, חדשנות, בראיה ארוכת טווח תוך מעבר לשדה דיגיטלי ומתקדם שישפר את השירות בנמל התעופה בן גוריון וחווית הטיסה לנוסעים".

קיראו עוד ב"בארץ"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-40 מיליארד שקל מעל היעד״

בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס

ליאור דנקנר |

ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.

אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-40 מיליארד שקל מעבר ליעד.

הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה. 

הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%


נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות

לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.

בזן
צילום: שגיא מורן

חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה

עידית סילמן: "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה" קבוצת בזן: "קבוצת בזן פועלת ותמשיך לפעול בשקיפות מלאה אל מול גורמי המקצוע בתחום הגנת הסביבה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בזן

מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה שלח התראה וזימון לשימוע לבז"ן בזן 1.07%   , לכרמל אולפינים ולגדיב, בעקבות שורה של הפרות לכאורה של תנאי היתרי הפליטה והרעלים ושל הוראות חוק אוויר נקי וחוק החומרים המסוכנים. המסמכים שנמסרו לחברות מתארים ליקויים חוזרים בפליטות מזהמות, בתשתיות ובניהול חומרים מסוכנים.

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה כי "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה. המשרד להגנת הסביבה לא יאפשר למפעלים לסכן את בריאות הציבור והסביבה ויפעל בכל הכלים העומדים לרשותו כדי להבטיח עמידה מלאה בחוק".

על פי נתוני המשרד, בתחנות הניטור ובדיגומים על גדר המתחם נרשמה מגמת עלייה עקבית בריכוזי בנזן, חומר המוגדר כמסרטן, החל מ-2020 ועד 2024. לפי המשרד, העלייה נובעת מפליטות המתחם המשותף של בז"ן וגדיב, וחשפה את הציבור לרמות מזהם הגבוהות מאלה שנקבעו בערכי הסביבה. בנוסף לכך נמצאו חריגות רבות מערכי הפליטה המותרים לבז"ן ולכאו"ל לגבי מזהמים שונים, בהם תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן וחלקיקים. בחלק מהמקרים דווח על פליטות עשן שחור שהוגדרו כזיהום אוויר חזק או בלתי סביר, בניגוד לתנאי היתר הפליטה.

בממצאים הנוגעים לגדיב התגלו שתי הפרות מהותיות של תנאי היתר הרעלים: הפעלה של קווי דלק חוץ-מפעליים המוליכים חומרים מסוכנים ללא מערכת הגנה קתודית במקטע מסוים, מצב שמגביר את הסיכון לקורוזיה ולדליפות; וכן הפעלה מחדש של מכלי אחסון מסוכנים אחרי אירועים חריגים ללא אישור מחודש של בודק מוסמך, בניגוד לדרישות ההיתר.

בשל הליקויים, המשרד להגנת הסביבה שוקל צעדי אכיפה ובהם צו מינהלי לפי חוק אוויר נקי לצמצום ומניעת זיהום, וכן הטלת עיצומים כספיים. לפני קבלת החלטה סופית זומנו החברות לשימוע.