מחיר החשמל יקפוץ בחודש אוגוסט ב-9.6%
מכה נוספת לצרכנים בישראל: מחירי החשמל צפויים לזנק בחודש הבא (אוגוסט) ב-9.6%, כך שמחיר החשמל יעמוד על כ-49.5 לקוט"ש. הסיבה היא הזינוק במחירי הפחם בעולם, וזה כמובן לא מפתיע כאשר האינפלציה בעולם מזנקת ומגיעה ל-9% באירופה ובארה"ב.
מדובר על שימוע שרשות החשמל מבצעת ורק לאחר מכן ייצא העדכון הסופי, אבל בפועל אפשר כבר להגיד שזו למעשה העלייה שהולכת להיות. גם אם זה יישתנה טיפה לכאן או לשם.
נזכיר כי בתחילת השנה כבר הוחלט ברשות על הקפצת התעריפים ב-5.7%, אבל לאחר מכן שר האוצר אביגדור ליברמן החליט לבזבז קצת כסף מהקופה הציבורית ולבטל את הבלו על הפחם, מה שהוביל להוזלה מסוימת במחירים ועליה של 2.2% בסופו של דבר.
אבל עצירה זמנית של עליית המחירים על ידי הממשלה זה כמובן לא פתרון, והמחירים ממשיכים לעלות - מה שמאיין את הפעולה של ליברמן.
- 3.אפללו 21/07/2022 11:42הגב לתגובה זוהאזרחים לא נהנים פה מכלום , הכסף זורם למיעוט קטן וחזק
- 2.nav 12/07/2022 09:05הגב לתגובה זויש לסגור את תחנות הכח בפחם במיוחד את יחידות 1-4 בחדרה המזהמות אבל חוסר יכולת החלטה של שרת האנרגיה גורמת לזיהום סביבתי וליקור מחיר החשמל.
- 1.לא משתמשים בגז ???? מה זה הטמטום הזה (ל"ת)11/07/2022 20:53הגב לתגובה זו
- אבי 12/07/2022 07:36הגב לתגובה זוהעלויות זה רק ייצור האנרגיה ??? הברזל לא התייקר ? כל רשת ההולכה העמודים מברזל ... שינוע ימי לא התייקר ???של ברזל לדוגמא? לך תלמד לתמחר עלויות תפעול ואז תחזור
- מחכים עד שיבנו עוד תחנות כוח על גז. ואז יעברו לעוד 11/07/2022 22:27הגב לתגובה זומחכים עד שיבנו עוד תחנות כוח על גז. ואז יעברו לעוד חלק מסוים בגז.
- אבי 12/07/2022 07:37עלויות שכר עלויות חומרי גלם שונים שינוע ימי ...
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
