שופטים קבעו: יש צורך בענישה מרתיעה של "אנשי קש"
השופטים מצאו לנכון לקבוע כי אין לייחס משקל רב להיותו של אדם "איש קש" עבור אחר, וכי אין מקום להקל משמעותית בעונש במקרים אלה
עבירות מס שני גזרי דין שניתנו לאחרונה כללו התייחסות חשובה למעמדם של "אנשי קש", אשר ביצעו עבירות מס וטענו להקלה בעונשם מכיוון שפעלו תחת איומים של גורמים עברייניים, שגרפו את הרווחים מעבירות המס לכיסם. בשני המקרים, הנאשמים הודו בעבירות המיוחסות להם, וסירבו להסגיר את האדם אשר בשליחותו פעלו. אולם בשלב הטיעונים לעונש העלו עובדה זו כנסיבה מקלה, שבגינה יש לגזור עליהם עונש קל יותר.
במקרה הראשון, גזר בית משפט השלום בפתח תקווה על הנאשם עונש של שנתיים מאסר ו-100 אלף שקל קנס בגין ניכוי חשבוניות פיקטיביות שהמס הגלום בהן הסתכם ב-3.3 מיליון שקל. גם כאן הודה הנאשם במיוחס לו במסגרת עסקת טיעון, אולם סירב להסגיר את שמו של הגורם שבשמו פעל ולא השיב למדינה את הסכום שנגרע מקופתה.
במהלך הדיון טען עורך דינו של הנאשם כי יש להקל בעונשו מכיוון שלא הוא זה שגרף לכיסו את הרווחים מעבירות המס, אלא גורמים עברייניים המטילים עליו אימה. המדינה התנגדה לטיעון זה מכיוון שלא נכתב בכתב האישום מה היה חלקו של כל מעורב בעבירות.
השופטת אליאנא דניאלי ציינה בגזר הדין כי הנאשם לא הוכיח את היותו "איש קש" בראיות וגם אם היה עושה זאת, לא הייתה מתקבלת הטענה כנסיבה משמעותית להקלה בעונשו. לדבריה, קבלת טענה זו משמעה כי "לעולם יהא מורא אותם עבריינים גדול על אנשי הקש ממורא מערכת אכיפת החוק. בהתאם לפסיקה יש לפיכך צורך בענישה מרתיעה גם של "אנשי קש", שכן אחרת לא ניתן יהא למנוע את פועלם של אלה אשר מתפתים להירשם כבעלי חברות ולהוות מגן לעבריינים הפועלים מאחורי הקלעים, או לאלו שנקלעו לסיטואציה מתוך מחשבה שמדובר בפתרון לחובותיהם".
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה נוסף, גזר בית משפט השלום ברמלה 14 חודשי מאסר בפועל וקנס של 7,000 ₪ על נאשם אשר הורשע על פי הודאתו בניכוי מס תשומות בסכום של כ-2.5 מיליון ₪ ללא חשבוניות. החשוד הואשם כי במהלך שנת 2014 הגיש שלושה דו"חות תקופתיים למע"מ שבהם דרש החזרי מס תשומות בסכום מצטבר של 2,576,383 ₪. בגזר דינו, ציין כבוד השופט מנחם מזרחי, כי הנאשם פעל באופן שהוביל למעשה לכך שמלוא סכום ההחזר הגיע לידיו, ולא קוזז כנגד חבות מע"מ, וכי "הלכה למעשה גנב הנאשם את הסכום מקופת המדינה". עוד ציין כב' השופט מזרחי, כי הנאשם "לא השיב את סכום גזל המס ואף לא את חלקו ונתון זה עומד לחובתו".
- 1.לא הבנתי 16/06/2022 06:26הגב לתגובה זולגנוב מהמדינה 2.5 מליון ולקבל שנת מאסר וקנס 7000₪ זה עונש מרתיע??? מדינה מטורללת לא פלא שכולם כאן גונבים בלי חשבון.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
