שופטים קבעו: יש צורך בענישה מרתיעה של "אנשי קש"
השופטים מצאו לנכון לקבוע כי אין לייחס משקל רב להיותו של אדם "איש קש" עבור אחר, וכי אין מקום להקל משמעותית בעונש במקרים אלה
עבירות מס שני גזרי דין שניתנו לאחרונה כללו התייחסות חשובה למעמדם של "אנשי קש", אשר ביצעו עבירות מס וטענו להקלה בעונשם מכיוון שפעלו תחת איומים של גורמים עברייניים, שגרפו את הרווחים מעבירות המס לכיסם. בשני המקרים, הנאשמים הודו בעבירות המיוחסות להם, וסירבו להסגיר את האדם אשר בשליחותו פעלו. אולם בשלב הטיעונים לעונש העלו עובדה זו כנסיבה מקלה, שבגינה יש לגזור עליהם עונש קל יותר.
במקרה הראשון, גזר בית משפט השלום בפתח תקווה על הנאשם עונש של שנתיים מאסר ו-100 אלף שקל קנס בגין ניכוי חשבוניות פיקטיביות שהמס הגלום בהן הסתכם ב-3.3 מיליון שקל. גם כאן הודה הנאשם במיוחס לו במסגרת עסקת טיעון, אולם סירב להסגיר את שמו של הגורם שבשמו פעל ולא השיב למדינה את הסכום שנגרע מקופתה.
במהלך הדיון טען עורך דינו של הנאשם כי יש להקל בעונשו מכיוון שלא הוא זה שגרף לכיסו את הרווחים מעבירות המס, אלא גורמים עברייניים המטילים עליו אימה. המדינה התנגדה לטיעון זה מכיוון שלא נכתב בכתב האישום מה היה חלקו של כל מעורב בעבירות.
השופטת אליאנא דניאלי ציינה בגזר הדין כי הנאשם לא הוכיח את היותו "איש קש" בראיות וגם אם היה עושה זאת, לא הייתה מתקבלת הטענה כנסיבה משמעותית להקלה בעונשו. לדבריה, קבלת טענה זו משמעה כי "לעולם יהא מורא אותם עבריינים גדול על אנשי הקש ממורא מערכת אכיפת החוק. בהתאם לפסיקה יש לפיכך צורך בענישה מרתיעה גם של "אנשי קש", שכן אחרת לא ניתן יהא למנוע את פועלם של אלה אשר מתפתים להירשם כבעלי חברות ולהוות מגן לעבריינים הפועלים מאחורי הקלעים, או לאלו שנקלעו לסיטואציה מתוך מחשבה שמדובר בפתרון לחובותיהם".
- לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה נוסף, גזר בית משפט השלום ברמלה 14 חודשי מאסר בפועל וקנס של 7,000 ₪ על נאשם אשר הורשע על פי הודאתו בניכוי מס תשומות בסכום של כ-2.5 מיליון ₪ ללא חשבוניות. החשוד הואשם כי במהלך שנת 2014 הגיש שלושה דו"חות תקופתיים למע"מ שבהם דרש החזרי מס תשומות בסכום מצטבר של 2,576,383 ₪. בגזר דינו, ציין כבוד השופט מנחם מזרחי, כי הנאשם פעל באופן שהוביל למעשה לכך שמלוא סכום ההחזר הגיע לידיו, ולא קוזז כנגד חבות מע"מ, וכי "הלכה למעשה גנב הנאשם את הסכום מקופת המדינה". עוד ציין כב' השופט מזרחי, כי הנאשם "לא השיב את סכום גזל המס ואף לא את חלקו ונתון זה עומד לחובתו".
- 1.לא הבנתי 16/06/2022 06:26הגב לתגובה זולגנוב מהמדינה 2.5 מליון ולקבל שנת מאסר וקנס 7000₪ זה עונש מרתיע??? מדינה מטורללת לא פלא שכולם כאן גונבים בלי חשבון.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
