שופטים קבעו: יש צורך בענישה מרתיעה של "אנשי קש"
השופטים מצאו לנכון לקבוע כי אין לייחס משקל רב להיותו של אדם "איש קש" עבור אחר, וכי אין מקום להקל משמעותית בעונש במקרים אלה
עבירות מס שני גזרי דין שניתנו לאחרונה כללו התייחסות חשובה למעמדם של "אנשי קש", אשר ביצעו עבירות מס וטענו להקלה בעונשם מכיוון שפעלו תחת איומים של גורמים עברייניים, שגרפו את הרווחים מעבירות המס לכיסם. בשני המקרים, הנאשמים הודו בעבירות המיוחסות להם, וסירבו להסגיר את האדם אשר בשליחותו פעלו. אולם בשלב הטיעונים לעונש העלו עובדה זו כנסיבה מקלה, שבגינה יש לגזור עליהם עונש קל יותר.
במקרה הראשון, גזר בית משפט השלום בפתח תקווה על הנאשם עונש של שנתיים מאסר ו-100 אלף שקל קנס בגין ניכוי חשבוניות פיקטיביות שהמס הגלום בהן הסתכם ב-3.3 מיליון שקל. גם כאן הודה הנאשם במיוחס לו במסגרת עסקת טיעון, אולם סירב להסגיר את שמו של הגורם שבשמו פעל ולא השיב למדינה את הסכום שנגרע מקופתה.
במהלך הדיון טען עורך דינו של הנאשם כי יש להקל בעונשו מכיוון שלא הוא זה שגרף לכיסו את הרווחים מעבירות המס, אלא גורמים עברייניים המטילים עליו אימה. המדינה התנגדה לטיעון זה מכיוון שלא נכתב בכתב האישום מה היה חלקו של כל מעורב בעבירות.
השופטת אליאנא דניאלי ציינה בגזר הדין כי הנאשם לא הוכיח את היותו "איש קש" בראיות וגם אם היה עושה זאת, לא הייתה מתקבלת הטענה כנסיבה משמעותית להקלה בעונשו. לדבריה, קבלת טענה זו משמעה כי "לעולם יהא מורא אותם עבריינים גדול על אנשי הקש ממורא מערכת אכיפת החוק. בהתאם לפסיקה יש לפיכך צורך בענישה מרתיעה גם של "אנשי קש", שכן אחרת לא ניתן יהא למנוע את פועלם של אלה אשר מתפתים להירשם כבעלי חברות ולהוות מגן לעבריינים הפועלים מאחורי הקלעים, או לאלו שנקלעו לסיטואציה מתוך מחשבה שמדובר בפתרון לחובותיהם".
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה נוסף, גזר בית משפט השלום ברמלה 14 חודשי מאסר בפועל וקנס של 7,000 ₪ על נאשם אשר הורשע על פי הודאתו בניכוי מס תשומות בסכום של כ-2.5 מיליון ₪ ללא חשבוניות. החשוד הואשם כי במהלך שנת 2014 הגיש שלושה דו"חות תקופתיים למע"מ שבהם דרש החזרי מס תשומות בסכום מצטבר של 2,576,383 ₪. בגזר דינו, ציין כבוד השופט מנחם מזרחי, כי הנאשם פעל באופן שהוביל למעשה לכך שמלוא סכום ההחזר הגיע לידיו, ולא קוזז כנגד חבות מע"מ, וכי "הלכה למעשה גנב הנאשם את הסכום מקופת המדינה". עוד ציין כב' השופט מזרחי, כי הנאשם "לא השיב את סכום גזל המס ואף לא את חלקו ונתון זה עומד לחובתו".
- 1.לא הבנתי 16/06/2022 06:26הגב לתגובה זולגנוב מהמדינה 2.5 מליון ולקבל שנת מאסר וקנס 7000₪ זה עונש מרתיע??? מדינה מטורללת לא פלא שכולם כאן גונבים בלי חשבון.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
