שופטים קבעו: יש צורך בענישה מרתיעה של "אנשי קש"
השופטים מצאו לנכון לקבוע כי אין לייחס משקל רב להיותו של אדם "איש קש" עבור אחר, וכי אין מקום להקל משמעותית בעונש במקרים אלה
עבירות מס שני גזרי דין שניתנו לאחרונה כללו התייחסות חשובה למעמדם של "אנשי קש", אשר ביצעו עבירות מס וטענו להקלה בעונשם מכיוון שפעלו תחת איומים של גורמים עברייניים, שגרפו את הרווחים מעבירות המס לכיסם. בשני המקרים, הנאשמים הודו בעבירות המיוחסות להם, וסירבו להסגיר את האדם אשר בשליחותו פעלו. אולם בשלב הטיעונים לעונש העלו עובדה זו כנסיבה מקלה, שבגינה יש לגזור עליהם עונש קל יותר.
במקרה הראשון, גזר בית משפט השלום בפתח תקווה על הנאשם עונש של שנתיים מאסר ו-100 אלף שקל קנס בגין ניכוי חשבוניות פיקטיביות שהמס הגלום בהן הסתכם ב-3.3 מיליון שקל. גם כאן הודה הנאשם במיוחס לו במסגרת עסקת טיעון, אולם סירב להסגיר את שמו של הגורם שבשמו פעל ולא השיב למדינה את הסכום שנגרע מקופתה.
במהלך הדיון טען עורך דינו של הנאשם כי יש להקל בעונשו מכיוון שלא הוא זה שגרף לכיסו את הרווחים מעבירות המס, אלא גורמים עברייניים המטילים עליו אימה. המדינה התנגדה לטיעון זה מכיוון שלא נכתב בכתב האישום מה היה חלקו של כל מעורב בעבירות.
השופטת אליאנא דניאלי ציינה בגזר הדין כי הנאשם לא הוכיח את היותו "איש קש" בראיות וגם אם היה עושה זאת, לא הייתה מתקבלת הטענה כנסיבה משמעותית להקלה בעונשו. לדבריה, קבלת טענה זו משמעה כי "לעולם יהא מורא אותם עבריינים גדול על אנשי הקש ממורא מערכת אכיפת החוק. בהתאם לפסיקה יש לפיכך צורך בענישה מרתיעה גם של "אנשי קש", שכן אחרת לא ניתן יהא למנוע את פועלם של אלה אשר מתפתים להירשם כבעלי חברות ולהוות מגן לעבריינים הפועלים מאחורי הקלעים, או לאלו שנקלעו לסיטואציה מתוך מחשבה שמדובר בפתרון לחובותיהם".
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה נוסף, גזר בית משפט השלום ברמלה 14 חודשי מאסר בפועל וקנס של 7,000 ₪ על נאשם אשר הורשע על פי הודאתו בניכוי מס תשומות בסכום של כ-2.5 מיליון ₪ ללא חשבוניות. החשוד הואשם כי במהלך שנת 2014 הגיש שלושה דו"חות תקופתיים למע"מ שבהם דרש החזרי מס תשומות בסכום מצטבר של 2,576,383 ₪. בגזר דינו, ציין כבוד השופט מנחם מזרחי, כי הנאשם פעל באופן שהוביל למעשה לכך שמלוא סכום ההחזר הגיע לידיו, ולא קוזז כנגד חבות מע"מ, וכי "הלכה למעשה גנב הנאשם את הסכום מקופת המדינה". עוד ציין כב' השופט מזרחי, כי הנאשם "לא השיב את סכום גזל המס ואף לא את חלקו ונתון זה עומד לחובתו".
- 1.לא הבנתי 16/06/2022 06:26הגב לתגובה זולגנוב מהמדינה 2.5 מליון ולקבל שנת מאסר וקנס 7000₪ זה עונש מרתיע??? מדינה מטורללת לא פלא שכולם כאן גונבים בלי חשבון.
בנימין נתניהומשבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?
פנסיה תקציבית לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.
המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%, כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.
בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.
- הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.
