ילדים
צילום: FREEPIK

גרים בפריפריה? אתם גוזרים שכר נמוך גם על הילדים שלכם בעתיד

כך קובע מחקר של אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר. הסיכוי של ילד מראשון לציון לשפר את השכר גבוה יותר מפי 2 מאשר של ילד מטבריה. הפער בשכר השנתי העתידי של הילדים? יותר מ-10%. זה מה שממליצים באוצר לעשות
נתנאל אריאל | (18)

מי אמר שבחירת מקום מגורים היא עניין של טעם בלבד? הורים קובעים את מקום המגורים שלהם לפי מגוון שיקולים רחב (קירבה למשפחה המורחבת, רצון לגור באזור עם נוף, בתים עם גינות ועוד) אבל יש לכך גם מחיר כלכלי משמעותי - לא רק עליהם אלא גם על הסיכוי של הילדים שלהם לשפר את השכר שלכם, כך על פי מחקר חדש של אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר.

מדובר למעשה בפגיעה כלכלית ביכולת ההשתכרות של הילדים שלכם - בעוד עשרות שנים.

מוביליות (ניידות/ניעות) חברתית גבוהה כלפי מעלה היא מצב בו ילדים המשתייכים למשפחות ממעמד חברתי-כלכלי נמוך מצליחים לטפס בבגרותם במעלה הסולם ולשפר את מצבם ביחס להוריהם בתדירות גבוהה. במילים פשוטות, המחקר בחן את הסיכוי למוביליות בשכר של הילדים של משפחות מהפריפריה, לעומת משפחות ממרכז הארץ. 

על פי המחקר, ובדומה למחקרים בארה"ב, הסיכוי של ילד שמגיע ממשפחה עם הון חברה גבוה יחסית (כלומר - שיעור עבירות אלימות נמוך ושיעור גיוס גבוה לצבא) והורים שמנהלים תא משפחתי זוגי - גבוה הרבה יותר, לעומת משפחות עם הון חברתי נמוך ומשפחות חד הוריות.

אבל אם זה ממצא שניתן לומר שהוא 'נתון' ואולי אין הרבה איך לשנות אותו, הנתון של מקום המגורים משמעותי לא פחות ואף יותר. 

המחקר בדק נתונים של שנתונים 1979-1983 ובחן את הקשר בין ההכנסה של 432 אלךף צעירים בגילאי 28-36 עם הכנסות ההורים שלהם מעבודה סביב גיל 50 (כשהילדים היו בני 20-24).

מהנתונים עולה כי הסיכוי של צעירים ממשפחות חרדיות לשפר את ההכנסה הוא נמוך מאוד, הסיכוי של צעירים מהציבור הערבי גבוה יותר אך עדיין נמוך מאוד ביחס לציבור היהודי שאינו חרדי (הישוב הערבי עם הסיכוי הגבוה ביותר מגיע רק לחציון של שאר הציבור בישראל). 

בנוסף, הסיכוי של צעירים מהפריפריה לשפר את מצבם ביחס להוריהם נמוך בהרבה מאשר הסיכוי של צעירים מיישובים במרכז הארץ. ההזדמנות של ילד מהשכבות הנמוכות במרכז הארץ דומה לסיכוי של ילד ממשפחה בינונית בפריפריה.

כך, ילדים מהאחוזון ה-25 שגדלו בנפת פתח תקווה הגיעו בבגרותם להכנסה דומה לזו של ילדים שגדלו בנפת צפת במשפחות מהאחוזון ה-49.

מה המשמעות הכספית?

על פי האוצר, ההכנסה השנתית הממוצעת מעבודה של ילדים שהגיעו מהחציון התחתון ושגדלו באזור פתח תקווה עמדה בבגרותם על כ-76 אלף שקל, לעומת כ-68.8 אלף שקל בקרב מי שגדלו באזור הכנרת – פער של יותר מ-10%.

קיראו עוד ב"בארץ"

הסיכוי של ילד בטבריה שנולד למשפחה מהחמישון התחתון להגיע לחמישון העליון הוא רק 10%, בעוד הסיכוי של ילד מראשון לציון להגיע לחמישון העליון הוא יותר מפי 2 ועומד על 23%. הפער בשכר הוא כ-14% בהכנסה השנתית. ההכנסה של ילדים מהחציון התחתון מראשון לציון עמדה בבגרותם על כ-77.2 אלף שקל, לעומת כ-67.6 אלף שקל בקרב מי שגדלו בטבריה. לחילופין, ילדים מהאחוזון ה-25 שגדלו בראשון לציון הגיעו בבגרותם להכנסה דומה לזו של ילדים שגדלו בטבריה במשפחות מהאחוזון ה-53.

באוצר מציינים כי אם לא היה קשר בין הכנסות ההורים להכנסות של הילדים שלהם בעתיד - היינו צריכים לקבל שהסיכוי של ילדים מהחמישון התחתון להגיע לחמישון העליון הוא כ-20%, כלומר בעוד המצב בראשון לציון מצוין - המצב בטבריה, איך לומר, על הפנים

(רק רמת הגולן יוצאת דופן, אך באוצר מסבירים שמדובר ככל הנראה עקב מספר התושבים הנמוך וממילא מעט נתונים).

למעשה, כמעט כל הישובים בארץ שמסווגים ברמת המוביליות הגבוהה ביותר נמצאים במרכז הארץ (ואליהם מצטרפים גם מיתר בדרום, מבשרת ציון ליד ירושלים וזיכרון יעקב). בניגוד לכך - רוב הישובים עם המוביליות הנמוכה נמצאים רחוק מהמרכז - בעיקר בצפון.

הפער הגדול ביותר נמדד בין כוכב יאיר ובין מעלה אפרים, פער של 20 נקודות אחוז או פער של 35% בשכר. ההכנסה השנתית הממוצעת מעבודה של ילדים שהגיעו מהחציון התחתון ושגדלו בכוכב יאיר עמדה בבגרותם על כ-85 אלף שקל, לעומת כ-63 אלף שקל בקרב מי שגדלו במעלה אפרים.

הנה רשימת הישובים עם הסיכויים הגבוהים ביותר, ורשימת הישובים עם הסיכויים הנמוכים ביותר. פער של 5 נקודות במדד פירושו פער של יותר מ-10% בשכר

מוביליות חברתית בישראל. הסיכוי של צעירים לשפר את השכר ביחס להוריהם. מקור: משרד האוצר

עד כמה משמעותית השונות הגיאוגרפית ברמת המוביליות? על פי האוצר, "אנחנו מחשבים שעבור יהודים שאינם חרדים שיפור של סטיית תקן אחת בגובה המוביליות ברמה המקומית מהווה כ-G, כלומר, לאזור מהאפקט של שיפור בסטיית תקן אחת בדירוג הכנסת ההורים של הפרט. המגורים יכולה להיות תרומה שאינה מבוטלת למידת ההצלחה של ילדים ממשפחות ממעמד חברתי-כלכלי נמוך, אף ביחס לשיפור תיאורטי בהכנסותיהם של הוריהם.

מפת האזורים עם הסיכויים הגבוהים ביותר, והאזורים עם הסיכויים הנמוכים ביותר:

אמנם מדובר במחקר שמתאר מצב ולא מחקר סיבתי, החוקרים במשרד האוצר מצאו קשר חזק מאוד בין הנתונים (0.8%), ובאוצר ממליצים למדינה למקד את הסיוע בדיור במעבר של משפחות לאזורים חזקים יותר בארץ - כלומר כן: לגרום לאנשים לעבור לגור יותר במרכז ופחות בפריפריה.

תגובות לכתבה(18):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    חן 26/01/2022 22:01
    הגב לתגובה זו
    בכל מקום יש להם העדפות: באוניברסיטאות, במקומות עבודה ציבוריים, ומה לא. ואילו לחרדים- כלום להפוך בדיוק. רק דוחים אותם מכל מקום . עם שאוכל את בשרו
  • 10.
    ממש 26/01/2022 15:10
    הגב לתגובה זו
    אתם גוזרים על עצמכם ועל ילדים שלכם עוני ויאוש עשרות שנים קדימה. שום שכר לא יציל אותכם... הכתבה מעודדת לקחת משכנתא ל- 80 שנה ולשעבד את החיים. בהצלחה
  • 9.
    אמיר 26/01/2022 14:16
    הגב לתגובה זו
    אכפת לכם רק מכסף !!!! מה עם שמחה ? אהבה ? אושר ? ככל שאנשים יותר בפריפריה הם יותר שמחים ומרוצים ! כסף לא הכל בחיים . בושה לכתבה
  • משה 15/01/2023 04:35
    הגב לתגובה זו
    החיים בפריפריה חרא ממש, מנסיון.
  • גבי 26/01/2022 19:46
    הגב לתגובה זו
    אלוף
  • 8.
    לרון 26/01/2022 13:48
    הגב לתגובה זו
    אך מדובר בכל מדינת ישראל בשטח כולל פצפון יחסית למדינות אחרות,והמוזר הוא שבשטח כה קטן קיימת בכלל "פריפריה"
  • 7.
    אנונימי 26/01/2022 13:43
    הגב לתגובה זו
    לא מעניין אותם,במקום לפתח תעסוקה בצפון ובדרום,דואגים רק לעצמם. מדינת עולם שלישי. מי שצעיר שיברח מפה,בחיים לא יהייה לו בית וחסכונות,אלא אם אבא נתן לי..
  • 6.
    אחד העם 26/01/2022 13:43
    הגב לתגובה זו
    מרוויחים פחות, עושים פחות ספורט, מעשנים יותר, שמנים יותר, וכל זה בגלל שהם גרים בפריפריה. הנחמה - זה המצב בכל העולם . והכי חשוב - דרעי וליצמן יעשו הכל לשמר את המצב, ביחוד בכל הנוגע לחינוך שזה הגורם הכי חשוב , אחרת המוסד שלהם יתמוטט.
  • שמעון לביא 26/01/2022 13:59
    הגב לתגובה זו
    תקרא את הכתבה...
  • 5.
    מפה מוזרה 26/01/2022 13:35
    הגב לתגובה זו
    "מוביליות גבוהה" (אדום), באזור רמלה. מובליות בינונית באזור השרון?! המפה הפוכה מהנתונים במקרה הזה.
  • אמנון דוידי 26/01/2022 14:01
    הגב לתגובה זו
    יותר קשה להתקדם עוד הרבה מעבר לשכר שהוא כבר גבוה. אבל ממקום כמו רמלה שהוא 'הפריפריה' של המרכז - יש סיכויים טובים יותר להתקדם מאשר ממקומות רחוקים יותר בארץ
  • 4.
    יודע 26/01/2022 13:20
    הגב לתגובה זו
    גיליתם שבפריפריה מרוויחים פחות . ואווו. אינשטיין
  • לא נכון. תקרא. הרעיון הוא שגם הילדים ייפגעו (ל"ת)
    שמעון לביא 26/01/2022 14:01
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אם זאת המסקנה צריך לסגור את המדינה! (ל"ת)
    יפית 26/01/2022 13:01
    הגב לתגובה זו
  • למה? צריך להביא אנשים למרכז. במקום לזרוק אותם רחוק (ל"ת)
    דוד כהן 26/01/2022 14:02
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימי 26/01/2022 12:25
    הגב לתגובה זו
    אם היו לנו היכולות/הכסף היינו גרים במרכז...
  • ברור שכן. אני גר בפריפריה כי טוב לי (ל"ת)
    אבי צרפתי 26/01/2022 14:01
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    וואי, נשארה דירה בשבילי במרכז?! חחח (ל"ת)
    איציק 26/01/2022 12:18
    הגב לתגובה זו
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.