קנס של 200 אלף שקל לבנק אגוד
ועדת עיצומים וקנסות של רשות ניירות ערך בראשות יו"ר גב' ענת גואטה, אישרה את המלצת מחלקת אכיפה מנהלית ברשות, להטיל עיצומים כספיים בסך כולל של 508 אלף שקל על חברה בעלת רישיון ייעוץ השקעות, מיזם שאינו מפוקח, בעל עניין וארבעה תאגידים מדווחים.
עיצומים אלו הוטלו על מספר הפרות ובהן הפרת האיסור על יועץ השקעות בבנק להניא לקוח שלא לעבור לשירות ניהול תיקים, הצעה לציבור ללא תשקיף, מכירת מניות חסומות, ואיחורים בהגשת דוחות עיתיים.
עיצום כספי בסך 200 אלף שקל הוטל על בנק איגוד לישראל (שנקנה ע"י בנק מזרחי טפחות -4.85% ), בגין הנאת לקוח שלא לעבור לשירות ניהול תיקים. במהלך חודש אוקטובר 2020 התקשר לקוח עם יועץ של הבנק של הבנק על מנת לעבור לשירות מנהל התיקים ולחתום על ייפוי כח בהתאם. לשיחה ענה יועץ השקעות בסניף. מבדיקת סגל הרשות את השיחה המוקלטת של היועץ עם הלקוח נמצא כי יועץ ההשקעות ניסה להניא את הלקוח מלעבור לשירות ניהול התיקים. בכך הפר היועץ את האיסור להניא לקוח המנוי בהוראה שנקבעה מכוח חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות. ניצול עמדה שיווקית זו של הבנק פגעה בתחרות ההוגנת בין השחקנים השונים בשוק. יצוין כי בשנתיים האחרונות הוטלו עיצומים בגין הפרת איסור זה גם על בנק מזרחי, בנק יהב ובנק לאומי.
נציין כי בעבר על מנת לעבור משירות ייעוץ השקעות של הבנק אל שרותי מנהל תיקים נדרש לקוח מיועץ להגיע אל סניף הבנק בו מנוהל חשבונו ולחתום על ייפוי כוח לטובת מנהל התיקים. ההתייצבות לחתום על יפוי כוח נוצלה בעבר על ידי הבנקים על מנת לשכנע לקוחות לעבור לחברת ניהול תיקים שקשורות לבנק או שלא לקבל בסופו של דבר את שירותיו של מנהל התיקים. ניצול כוח זה התאפשר בגלל טבע הקשרים בין לקוח לבנק (קשרי הכרות ארוכי שנים, ידע רב של הבנק על הלקוח ורצונותיו, ותלות של הלקוח לעיתים בבנק). ובשל העובדה שיועצי ההשקעות בבנקים נתפסים בעיני הלקוחות כגורמים מקצועיים ואובייקטיביים הכפופים לחובות האמון וזהירות.
- חיסכון בקופת גמל להשקעה הציבור מעביר כספים, יש לכך סיבות טובות
- קרן טיטאן תקים קרן גלובלית חדשה בהיקף של 100 מ' ד'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
משמיעת הקלטת השיחה עולה שלמרות שלא התבקש ולא נשאל על כך, העריך היועץ שמדובר בהשקעה בקרנות הנאמנות של מנהל התיקים, התייחס לתנאים שיקבל הלקוח אצל מנהל התיקים, לכך שהעלויות שלו יגדלו בין השאר שכן מדובר בקרנות נאמנות יקרות באופן יחסי, שאל מה הסיבה שהלקוח בחר בניהול תיקים, התייחס לרמות הסיכון של הלקוח אצל מנהל התיקים, התייחס לתוצאות לא טובות שיש לאותו מנהל תיקים באותה שנה, סקר בפני הלקוח מה עשתה הקרן המנייתית של אותו מנהל תיקים ולכך שלא היו להם ביצועים טובים באותה שנה וכן התייחס לתשואות הטובות שעשה התיק המיועץ של אותו לקוח בבנק. במקום להתייחס לשאלתו של הלקוח לגבי הפרוצדורה, בחר היועץ לשים דגש בשיחה על הסיבות למעבר, על הביצועים הירודים של מנהל התיקים וכד'. זוהי בדיוק הפעולה אותה אוסרת ההוראה.
לעמדת סגל הרשות, האיסור "להניא" מתקיים גם כאשר השיחה היא ביוזמת הלקוח. כלומר, בכל מקרה של אינטראקציה בין יועץ השקעות לבין לקוח, כאשר יועץ ההשקעות יודע שהלקוח שוקל מעבר לניהול תיקים, היועץ צריך להימנע מנקיטת פעולה שיש בה כדי להניא את הלקוח ממעבר לניהול התיקים. התייחסות היועץ לביצועים הלא טובים של מנהל התיקים וכן לביצועים הטובים שלו כיועץ – זהו לב ליבו של האיסור להניא.
שני עיצומים נוספים בסך כ-215 אלף שקל הוטלו בגין הפרות של האיסור להציע ניירות ערך ללא תשקיף. עיצום כספי בסך כ-90 אלף שקל הוטל על רילקו השקעות נדל"ן בע"מ, בגין הפרות של הצעה לציבור ללא תשקיף. עיצום כספי בסך כ-125 אלף שקל הוטל על סטרוברי פילדס ריט לימיטד, בגין הפרה של הצעה לציבור ללא תשקיף. לדרישת העיצום הכספי המלאה– לחץ כאן.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
