המחירים בישראל גבוהים ב-30% מאשר הממוצע במדינות ה-OECD. יוקר המחיה גבוה והפריון נמוך. הנתונים בעולם ברורים: ככל שמדינה פתוחה יותר ליבוא ויצוא כך המחירים יורדים. ניתן לראות זאת בתחומים שפתוחים ליבוא ויצוא, ולעומת זאת – עד כמה המחירים גבוהים בתחומים שיותר סגורים. במקום להיות דומים לדרום אפריקה ולפיליפינים - ישראל יכולה וצריכה להיות דומה לאירופה וארה"ב.

הרגולציה הישראלית לעיתים היא בלתי אפשרית - חוסמים דברים סתם, היצרנים לא תמיד יכולים לשווק, בגלל רגולציה לא ברורה. דוגמאות לא חסר: תיונים, אריחים, אופניים רגילים (שאינם אופני הרים. אם תהיתם למה בישראל כולם רוכשים אופני הרים - זו הסיבה) ועוד...

על פי גורמים באוצר, ככל שהחשיפה ליבוא מהעולם גבוהה יותר, כך המחירים זולים יותר. הקשר בין סחר עולמי למחירים הוא אינטואיטיבי, אבל יש גם מתאם חיובי גם בין שוק פתוח לבין רמת הפריון. ככל שהשוק פתוח יותר ליבוא של מוצרים – גם הפריון במשק גדל.

• חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
• אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במשרד האוצר בינתיים עוד לא מעזים לצאת למאבק בשני השווקים הסגורים והריכוזיים ביותר בישראל: משקי החלב והביצים - כלומר החקלאות, וחוששים להתעמת ישירות עם מועצת הלול ומועצת החלב אבל הפעם נדמה שבאוצר רציניים יותר מבשנים קודמות, ומתכננים לטפל גם בנושא הזה בהמשך.

שינוי גישה ברוב תחומי היבוא - ושיפור של 1 מיליארד שקל למשק בכל שנה

בינתיים, באוצר משנים גישה בכל שאר התחומים: במקום לאשר כל אב-טיפוס. בכניסה לארץ, כפי שקורה כיום, בהליך שלוקח תשעה חודשים – האישור יינתן אוטומטית לכל המוצרים שיגיעו מהמדינות המפותחות, למעט חריגים. באוצר מעריכים את החסכון למשק בכל שנה בכמיליארד שקלים.

המדינה תעבור לאחידות עם סטנדרטים בין לאומיים, אכיפה בשוק ויבוא מקביל. המטרה היא לשחרר את הפקק שנקרא מכון התקנים, שכרגע נמצא בעומס גדול מדי של מלאי מוצרים לאישור. יבואנים מחכים חודשים רבים – חלקם מאז חודש נובמבר בשנת 2020 – ועדיין לא קיבלו אישור לשיווק בארץ.

• בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית
• האיחוד האירופאי מאיים להעניש את ישראל - האם זה יקרה?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות

אז איזה מוצרים יאושרו?

בגדול - כל מוצר שמאושר לשימוש במדינות המפותחות - ניתן יהיה לייבא חופשי לישראל, כולל מוצרי תינוקות, כולל גם מזון רגיש – אבל לא פירות, ירקות או בשר, כאשר בתחום החקלאות באוצר מקווים להציג רפורמה בהמשך.

מה יהיו המסלולים ומתי זה ייכנס לתוקף?

על פי הגורמים באוצר, פתיחת השוק הישראלי ליבוא תהיה ב-3 מסלולים. הראשון – כל יבואן שמייבא כיום יוכל להמשיך לייבא באותה צורה. המסלול השני יהיה, בדומה לשוויץ - "כל מה שמשווק בשוק מפותח אפשר אוטומטית לשווק כאן על בסיס הצהרת יבואן שהוא עומד ברגולציה אירופאית", כשהמטרה באוצר היא לאפשר את המסלול הזה בצורה חופשית בתוך שנה וחצי. המסלול השלישי יהיה יבוא מקביל. באוצר רוצים לחייב את כל הרגולטורים בארץ בתוך שנה לייצר מסלולים שיאפשרו יבוא מקביל, ללא מסמכי מקור מהיצרן. ואם הרגולטור לא יאפשר זאת? על פי האוצר, ניתן יהיה לעשות בדיקות מעבדה למוצר שכבר יובא, להראות שזה אותו דבר, גם אם היבואן הבלעדי לא בקשר עם היצרן המקורי.

כאמור - השאיפה של האוצר היא לקדם את המהלך בתוך שנה, כלומר ב-1 ביוני 2022 יעבור כל המוצרים שחייבים בתקן רשמי למסלול של הצהרה על עמידה בתקן עם כניסתם לשוק, ולאחר מכן תתבצע אכיפה רק בדיעבד אם יתברר שההצהרה לא נכונה - ויוטלו קנסות במקרים אלה.

מתי יתערב הרגולטור?

אם הרפורמה בתקינה תצליח לקרום עור וגידים, אז במסלול הראשון - במקום בדיקה מקדימה ובדיקה של כל אבטיפוס, מה שלוקח כאמור תשעה חודשים בממוצע - המדינה תסתפק בהצהרת יבואן.

תפקידו של הרגולטור לא ישתנה אמנם אבל מעליו ייקבע עיקרון על: כל מה שמתאים לאירופה מתאים גם לישראל. והרגולטור? הוא יוכל להמשיך להתקין תקינה אבל במקום לחסום כניסה של מוצרים חדשים, הוא יוכל להכריז על ריקול ולהטיל עיצומים – סמכות שכבר יש לו כיום, ובדומה למה שקורה באירופה. המשמעות היא שמכון התקנים לא יאכוף מניעת כניסה של מוצרים לארץ, כל משרד יקבל את הסמכויות ויוכל לאכוף במקרים של הפרה ולהטיל קנסות. 

רגולציית סטארט-אפ ניישן? לפעמים לא צריך להמציא את הגלגל

על פי הגורמים באוצר - סביר להניח שבימים הקרובים נשמע על קמפיינים של גורמים אינטרסנטים שינסו לסכל את היוזמה, יזרקו לאוויר תרחישי אימים ולטעון כי פתיחת השוק תגרום לאנשים להחליק על קרמיקה או אפילו לפגיעה בתינוקות ואולי אפילו למוות - אבל אתם יודעים, מה שטוב בעולם המערבי המפותח - יכול להיות מספיק טוב גם לישראל.

האמת היא שיש תחומים שלא צריך להיות בהם סטארט-אפ ניישן, או להמציא את הגלגל - אפשר פשוט לאמץ את מה שעושים בשאר העולם המפותח. 

הרפורמה הזו אגב מתבססת על המלצות ועדת לנג מ-2014, שאף עוגנו בהחלטות ממשלה. למה זה לא קרה עד היום? אתם יודעים - פוליטיקה, לחצים של מקורבים ואנשים ש'חייבים להם' וקבוצות לחץ אינטרסנטיות חזקות (כמו אלה שפירטנו למעלה).

שר האוצר, אביגדור ליברמן: "פתיחת השוק לייבוא ולתחרות היא השלב הראשון בסל הפתרונות שאני מקדם לטיפול ביוקר המחיה בישראל. אין סיבה שמוצר שמאושר לשימוש בארה"ב ואירופה יידרש לאישורים ולתקינה שונה בישראל. הגיע הזמן להקל ולפשט את התהליכים, תוך שאנו נוהגים באחריות הנדרשת על מנת ולאפשר לעסקים ולצרכנים ליהנות ממגוון רחב יותר של מוצרים במחירים תחרותיים".

שרת הכלכלה והתעשייה, אורנה ברביבאי: "הרפורמה נעשית בשיתוף פעולה מלא בין משרד האוצר למשרד הכלכלה והתעשייה ומצטרפת לשורת רפורמות, ובראשן הרפורמה ברגולציה, שמטרתן לחזק את כושר התחרות של המגזר העסקי, להפחית חסמים לפעילות עסקית, להגביר את יעילות המשק ולהגדיל את הפריון, וזאת במטרה להביא לצמיחה גבוהה של הכלכלה לרבות הייצור והתעשייה הישראלית".