כצפוי: ליברמן מוותר מראש על אגרות הגודש - הפקקים לגוש דן יימשכו
כצפוי, לאחר שמשרד האוצר הפריח בלון ניסוי לאוויר על החלת אגרות גודש כדי להקל על הפקקים בכניסה לת"א, שר האוצר אביגדור ליברמן קיבל רגליים קרות וגונז את הרעיון עוד לפני שבכלל רקם עור וגידים. הסברנו כיצד למדינות אחרות בעולם הבינו כי מדובר בפתרון ראוי, אך למרות זאת הערכנו כי למעשה הסיכויים נמוכים שאגרת גודש אכן תחל לפעול בת"א. באופן לא מפתיע, ליברמן התקפל והודיע היום כי "אם משרד התחבורה יתמוך במס גודש אנחנו נתמוך. אם לא - אנחנו לא נתמוך". שר האוצר אמנם מבין היטב את מה שהסברנו כאן, ואף הצהיר היום שאגרות גודש הן לא מיסוי נוסף על הציבור כי מטרתן להוריד את העומס בכבישים ולא להעשיר את קופת האוצר, אבל השורה התחתונה היא אותו דבר - הוא לא יקדם פתרון תחבורתי טוב אם משרד התחבורה מתנגדים. או יותר מדויק: כל עוד הוא לא יהיה בטוח שהציבור יתמוך בכך. ומה באשר לשוק הדיור? ליברמן התייחס גם לנושאים נוספים ואמר בהתייחס לשוק הדיור כי "צריך פשוט לשפוך דירות לשוק. הניסיונות לקבוע מחיר יעד ומחיר מפוקח לא עזרו" רם בלינקוב מנכ"ל משרד האוצר הזכיר כי היעד בהסכם הקואליציוני הוא 300 אלף דירות בתוך 4 שנים וכי הם מקווים לעבור את המספר הזה, כלומר לשווק יותר מ-75 אלף דירות בשנה. עם זאת, הוא סירב להתייחס למחירי הדיור עצמם, והאמת? אחרי עשור שכל הפוליטיקאים מוכרים הבטחות לציבור - מדובר בצעד חכם. מה גם שכפי שכתבנו כבר לא מעט פעמים, לאוצר אין באמת אינטרס בירידת המחירים, כמו אגב לציבור שכבר רכשו דירות. "יהיה תוואי גירעון יורד - למרות שבנק ישראל לא אופטימי" שר האוצר לא הסכים לתת יעד גירעון ספציפי שאליו הוא מכוון אך התחייב שגירעון המבני לא יגדל מעבר ל-4.2%, השיעור הנוכחי. מנכ"ל המשרד רם בלינקוב אמר כי "יהיה תוואי יורד של גירעון במשך כמה שנים. נחזיר את השליטה בתקציב ובמשק. זה לא יהיה אחראי להציג עכשיו יעד מתי נגיע חזרה ליחס חוב תוצר של 60%" והוסיף כי יעד הגירעון (7.1%) של בנק ישראל לסוף שנת 2021 "אינו אופטימי". עוד התייחס ליברמן לנושא הצמיחה, חזר על הצהרותיו נגד העלאת מסים וטען כי התקציב הנוסף יגיע מצמיחה במשק: "שינוי דרמטי ברגולציה אמור להכניס כ-7.5 מיליארד שקל בשנה. אם נשמור על צמיחה של 5% בשנה זה יהיה הישג". גיל הפרישה לנשים והתייעלות בענף החקלאות - טרם הוכרעו באופן לא מפתיע, ליברמן מתחמק בינתיים מנושאים נפיצים כמו העלאת גיל הפרישה לנשים (על אף שהמשמעות היא שנשים ימשיכו לעבוד פחות שנים וגם לחסוך פחות שנים, מה שימשיך לפגוע להן בפנסיה), רפורמות מתבקשות בענף החקלאות או עצירת ההשתוללות בתקציב הביטחון והפנסיות התקציביות השערורייתיות של יוצאי מערכת הביטחון, שמהווה למעשה את רוב תקציב הביטחון. נזכיר, כי אם ליברמן מחפש מקורות תקציביים, בבנק הפועלים אמרו כי "כדי שהמיסים לא יעלו, האוצר יצטרך לצמצם את הוצאות הקורונה", ואנחנו הצבענו על מקור תקציבי חשוב ואפשרי לא פחות: הנפקה של החברות הממשלתיות. לקריאה נוספת: > לידיעת ליברמן: מה יסגור את הגירעון? הנפקה של חברות ממשלתיות > ליברמן קורץ להורים: "מעונות היום להורים שעובדים - חינם" > "כדי שהמיסים לא יעלו, האוצר יצטרך לצמצם את הוצאות הקורונה" > ליברמן כשר אוצר יפעל לצמצום הגירעון אבל לא דרך העלאת מסים
- 7.היצע הדירות 14/07/2021 00:25הגב לתגובה זולא עוד תוכניות של פקידים. לבנות עכשיו! להוריד מייד חתימות דיירים ל50% בתמא38 הריסה ובניה. רק זה יתן פתרון בהול. כל השאר ביורוקרטיה של פקידים זריית חול בעניים ואסון דיור ידוע מראש. פה תישאר רק מדינה בפנסיה.תשתיות? שהממשלה תממן במקביל לבניה.
- 6.אגרת גודש רק אחרי הפעלת קווי המטרו. לא לפני (ל"ת)דודו 14/07/2021 00:03הגב לתגובה זו
- 5.איך 13/07/2021 21:07הגב לתגובה זואיך אפשר לתכנן משהו כשלכל חברי הממשלה ברור.שכל שבוענשהממשלה שרדה הוא נס ונזק בו זמנית למדינה.
- 4.פקה פקה 13/07/2021 20:23הגב לתגובה זוהאיש הוא יותר בעניין של דיבורים ופחות מעשים. בעיקר אם זה מרגיז מישהו שהוא רוצה ביקרו.
- 3.יעקב 13/07/2021 19:15הגב לתגובה זוקודם כל שיסדרו תח"צ כמו שצריך. שיעלו שכר לנהגי אוטובוס כדי שיהיו נהגים. אח"כ כשתהיה תח"צ למופת אפשר להטיל אגרת גודש. בנוסף הייתי מצפה ממנכ"ל המשרד ומכל מי ששותף לרעיון להודיע הוא מוותר על המכונית הפרטית או שהוא מסכים שלא ישלמו לו הוצ' רכב במשכורת. זאת היתה צריכה להיות ההתחלה. דוגמה אישית.
- 2.דרור 13/07/2021 17:56הגב לתגובה זולפתוח רק לאוטובוסים ומוניות וכמובן לרכב ביטחון .
- 1.דגני 13/07/2021 17:47הגב לתגובה זומה זה לשפוך דיור לשוק מילים שאומרים אפס מה זה דלי מים יש בלי סוף דירות ומשרדים ריקים ורואים את זה בשטח אבל לא יורידו מחירים כי יפגע בקופת האוצר ולדחוף את העגלה נותנים משכנתאות ביד רחבה במאות מיליארדים ולאן זה יוביל שכל אחד ינחש לעצמו ולפי הבנתו

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.

מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע.
המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק
הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.
ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה.
בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.
בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.
- מדרגות מס הכנסה: איך נקבע המס שאתם משלמים? מדריך
- הקפאת מדרגות המס עברו בקריאה ראשונה - איך זה ישפיע עליכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.