כצפוי: ליברמן מוותר מראש על אגרות הגודש - הפקקים לגוש דן יימשכו
כצפוי, לאחר שמשרד האוצר הפריח בלון ניסוי לאוויר על החלת אגרות גודש כדי להקל על הפקקים בכניסה לת"א, שר האוצר אביגדור ליברמן קיבל רגליים קרות וגונז את הרעיון עוד לפני שבכלל רקם עור וגידים. הסברנו כיצד למדינות אחרות בעולם הבינו כי מדובר בפתרון ראוי, אך למרות זאת הערכנו כי למעשה הסיכויים נמוכים שאגרת גודש אכן תחל לפעול בת"א. באופן לא מפתיע, ליברמן התקפל והודיע היום כי "אם משרד התחבורה יתמוך במס גודש אנחנו נתמוך. אם לא - אנחנו לא נתמוך". שר האוצר אמנם מבין היטב את מה שהסברנו כאן, ואף הצהיר היום שאגרות גודש הן לא מיסוי נוסף על הציבור כי מטרתן להוריד את העומס בכבישים ולא להעשיר את קופת האוצר, אבל השורה התחתונה היא אותו דבר - הוא לא יקדם פתרון תחבורתי טוב אם משרד התחבורה מתנגדים. או יותר מדויק: כל עוד הוא לא יהיה בטוח שהציבור יתמוך בכך. ומה באשר לשוק הדיור? ליברמן התייחס גם לנושאים נוספים ואמר בהתייחס לשוק הדיור כי "צריך פשוט לשפוך דירות לשוק. הניסיונות לקבוע מחיר יעד ומחיר מפוקח לא עזרו" רם בלינקוב מנכ"ל משרד האוצר הזכיר כי היעד בהסכם הקואליציוני הוא 300 אלף דירות בתוך 4 שנים וכי הם מקווים לעבור את המספר הזה, כלומר לשווק יותר מ-75 אלף דירות בשנה. עם זאת, הוא סירב להתייחס למחירי הדיור עצמם, והאמת? אחרי עשור שכל הפוליטיקאים מוכרים הבטחות לציבור - מדובר בצעד חכם. מה גם שכפי שכתבנו כבר לא מעט פעמים, לאוצר אין באמת אינטרס בירידת המחירים, כמו אגב לציבור שכבר רכשו דירות. "יהיה תוואי גירעון יורד - למרות שבנק ישראל לא אופטימי" שר האוצר לא הסכים לתת יעד גירעון ספציפי שאליו הוא מכוון אך התחייב שגירעון המבני לא יגדל מעבר ל-4.2%, השיעור הנוכחי. מנכ"ל המשרד רם בלינקוב אמר כי "יהיה תוואי יורד של גירעון במשך כמה שנים. נחזיר את השליטה בתקציב ובמשק. זה לא יהיה אחראי להציג עכשיו יעד מתי נגיע חזרה ליחס חוב תוצר של 60%" והוסיף כי יעד הגירעון (7.1%) של בנק ישראל לסוף שנת 2021 "אינו אופטימי". עוד התייחס ליברמן לנושא הצמיחה, חזר על הצהרותיו נגד העלאת מסים וטען כי התקציב הנוסף יגיע מצמיחה במשק: "שינוי דרמטי ברגולציה אמור להכניס כ-7.5 מיליארד שקל בשנה. אם נשמור על צמיחה של 5% בשנה זה יהיה הישג". גיל הפרישה לנשים והתייעלות בענף החקלאות - טרם הוכרעו באופן לא מפתיע, ליברמן מתחמק בינתיים מנושאים נפיצים כמו העלאת גיל הפרישה לנשים (על אף שהמשמעות היא שנשים ימשיכו לעבוד פחות שנים וגם לחסוך פחות שנים, מה שימשיך לפגוע להן בפנסיה), רפורמות מתבקשות בענף החקלאות או עצירת ההשתוללות בתקציב הביטחון והפנסיות התקציביות השערורייתיות של יוצאי מערכת הביטחון, שמהווה למעשה את רוב תקציב הביטחון. נזכיר, כי אם ליברמן מחפש מקורות תקציביים, בבנק הפועלים אמרו כי "כדי שהמיסים לא יעלו, האוצר יצטרך לצמצם את הוצאות הקורונה", ואנחנו הצבענו על מקור תקציבי חשוב ואפשרי לא פחות: הנפקה של החברות הממשלתיות. לקריאה נוספת: > לידיעת ליברמן: מה יסגור את הגירעון? הנפקה של חברות ממשלתיות > ליברמן קורץ להורים: "מעונות היום להורים שעובדים - חינם" > "כדי שהמיסים לא יעלו, האוצר יצטרך לצמצם את הוצאות הקורונה" > ליברמן כשר אוצר יפעל לצמצום הגירעון אבל לא דרך העלאת מסים
- 7.היצע הדירות 14/07/2021 00:25הגב לתגובה זולא עוד תוכניות של פקידים. לבנות עכשיו! להוריד מייד חתימות דיירים ל50% בתמא38 הריסה ובניה. רק זה יתן פתרון בהול. כל השאר ביורוקרטיה של פקידים זריית חול בעניים ואסון דיור ידוע מראש. פה תישאר רק מדינה בפנסיה.תשתיות? שהממשלה תממן במקביל לבניה.
- 6.אגרת גודש רק אחרי הפעלת קווי המטרו. לא לפני (ל"ת)דודו 14/07/2021 00:03הגב לתגובה זו
- 5.איך 13/07/2021 21:07הגב לתגובה זואיך אפשר לתכנן משהו כשלכל חברי הממשלה ברור.שכל שבוענשהממשלה שרדה הוא נס ונזק בו זמנית למדינה.
- 4.פקה פקה 13/07/2021 20:23הגב לתגובה זוהאיש הוא יותר בעניין של דיבורים ופחות מעשים. בעיקר אם זה מרגיז מישהו שהוא רוצה ביקרו.
- 3.יעקב 13/07/2021 19:15הגב לתגובה זוקודם כל שיסדרו תח"צ כמו שצריך. שיעלו שכר לנהגי אוטובוס כדי שיהיו נהגים. אח"כ כשתהיה תח"צ למופת אפשר להטיל אגרת גודש. בנוסף הייתי מצפה ממנכ"ל המשרד ומכל מי ששותף לרעיון להודיע הוא מוותר על המכונית הפרטית או שהוא מסכים שלא ישלמו לו הוצ' רכב במשכורת. זאת היתה צריכה להיות ההתחלה. דוגמה אישית.
- 2.דרור 13/07/2021 17:56הגב לתגובה זולפתוח רק לאוטובוסים ומוניות וכמובן לרכב ביטחון .
- 1.דגני 13/07/2021 17:47הגב לתגובה זומה זה לשפוך דיור לשוק מילים שאומרים אפס מה זה דלי מים יש בלי סוף דירות ומשרדים ריקים ורואים את זה בשטח אבל לא יורידו מחירים כי יפגע בקופת האוצר ולדחוף את העגלה נותנים משכנתאות ביד רחבה במאות מיליארדים ולאן זה יוביל שכל אחד ינחש לעצמו ולפי הבנתו
מילואימניקים. קרדיט: Xהרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
מילואימניקים יש בסיפור הזה כמה תובנות מעניינות - כולנו עם המילואימניקים, מגיע להם הרבה על השמירה, הגנה ועל הניצחונות. אין לאף אחד ספק בכך. הם ראויים לכל תשלום שיקבלו. חלק מהם גם בזכות כל המענקים מסביב הגיעו למספרים מאוד גבוהים. ההכנסות שלהם היו מעל השכר באזרחות, ושוב - זה מוצדק. אבל מה קורה אם באזרחות הם חייבים הרבה כסף - האם השכר במילואים יכסה את החוב כפי שלכאורה צריך להיות? אחרי הכל, דמיינו שמילואימניק הקים עסק ונפל ובדרך אנשים שילמו ולא קיבלו את השירות, האם בזכות העובדה שהוא מילואימניק הוא יקבל הקלה בהחזרת החוב לאזרחים התמימים האלו? זו שאלה קשה. התשובה היא כן.
בית המשפט הכריע והקל על מילואימניק שהעסק שלו נפל חודשים לפני המלחמה כי הוא מילואימניק - בית המשפט השלום בירושלים, בשבתו כבית משפט לענייני חדלות פירעון, קבע בימים אלה כי תגמולי ימי מילואים המשולמים לחייבים המשרתים שירות מילואים ממושך, מוגנים, ולא יועברו לקופת הנשייה. ההחלטה ניתנה בימים אלה על ידי השופט עופר יובל, בעקבות מחלוקת ממושכת בין מילואימניק לבין הנאמן שמונה לו, שבמהלכה ייחס הנאמן למילואימניק ולבא כוחו חוסר תום לב והסתרת הכנסות.
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- רמ"י דורשת מיליונים ממשרתי מילואים שזכו במגרשים בהאון - אך המועצה מונעת בנייה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעקבות כישלון החופשה, האיצה החשיפה השלילית ברשתות החברתיות את קריסת חברת התיירות וגררה את החייב לחובות כבדים. במסגרת הבקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון נאמדו חובותיו לנושיו בכ-3.42 מיליון שקלים. ימים ספורים לאחר שהוגשה הבקשה, פרצה מלחמת "חרבות ברזל". כבר ב-7 באוקטובר גויס החייב בצו 8 לשירות מילואים פעיל, ומאז הוא משרת ברציפות כרס״פ פלוגה בגדוד מילואים, כבר יותר מ-630 ימים ברציפות, לרבות שבתות וחגים.
מיכל כהן ומלחמתה בקרטל הבנקים
רשות התחרות עשויה להשיג לכם מה שאף אחד לא עשה למענכם בעבר - להתמודד עם הבנקים החזקים ולהכריח אותם לתת לכם ריבית בעו"ש, לספק עמלות סבירות, ופשוט - לעודד את התחרות על אמת, ולא כמו שבנק ישראל מתנהל - כמפקח שדואג דווקא להגדלת רווחי הבנקים
מיכל כהן, הממונה על רשות התחרות יכולה "לקנות את עולמה". היא נתפסת כיבשה, חלשה, אבל המהלך שהיא מניעה עכשיו יכול למחוק לה שנים של בינוניות ולהציב אותה בצמרת הרגולטורים שהשפיעו על הצרכן הישראלי. כולם יודעים שהבנקים עושקים אותנו. כמעט כולם יודעם שזה בחסות בנק ישראל שמדבר על יציבות הבנקים, אך בעצם דואג לרווחים שלהם. הרווחים האלו לא נורמליים וכשבנקים מרוויחים ככה זה על חשבונכם - אתם לא מקבלים ריבית בעו"ש, אתם מקבלים ריבית נמוכה על פיקדונות, אתם משלמים ריבית גבוהה על הלוואות ואתם משלמים עמלות מאוד גבוהות.
בנק ישראל עוצם עיניים, אבל משקיע המון ביח"צ שמנסה לדברר כמה הוא עוזר לנו - הציבור, מול הבנקים וכמה הוא מצליח לכופף את הבנקים לתת לנו הטבות ומענקים. זה לא נכון, כל תרגילי היח"צ וההשקעה העצומה בהם רק מוכיחה את זה. אם מראש הבנקים היו דואגים פחות לרווחים שלהם ויותר לרווחה של הציבור, הם הרי לא היו צריכים יח"צ. יח"צ צריך בעיקר כדי להשפיע ולסובב את דעת הקהל. בפועל, הבנקים אכן מעבירים לכם עכשיו תשלומים, החזרי עמלות וכו', אבל זה כסף קטן. אם הם היו מספקים לכם את מה שמגיע לכם בעולם הגון והוגן - ריבית על העו"ש, זה היה מיליארדים רבים שנכנסים לחשבון שלכם; אם הם היו לוקחים עמלות סבירות בפעילות בניירות ערך, זה היה מוסיף לכם פי כמה וכמה מכל ההטבות לכאורה שהם נותנים.
זו נתינה לשם יחסי ציבור, בפועל מדובר בזאב שמנסה להתחפש לכבש. כולם יודעים זאת, גם מיכל כהן, אלא שהיא מנסה ללכת עד הסוף. רשות התחרות לקראת הכרעה דרמטית ראשונה מסוגה במגזר הפיננסי, שתעניק לה סמכויות התערבות בפעילות חמשת הבנקים הגדולים - לצד בנק ישראל. זה לא עניין של מה בכך.
השאלה הגדולה היא האם חמשת הבנקים הגדולים יוגדרו כקבוצת ריכוז? רשות התחרות הזמינה אותם לשימוע נוסף, ומתגבש תרחיש שבו הרגולטור עשוי לקבל סמכויות חדשות להתערב בפעילותם. ההכרזה, אם תתבצע, תייצג צעד חסר תקדים במגזר הפיננסי, ותעניק לממונה על התחרות את היכולת להנחות בפועל את הבנקים, במקביל לפיקוח הקיים של בנק ישראל.
- ממשיך בתוכניות: ניר ברקת מקדם את הדחת הממונה על התחרות
- בנק ישראל מכחיש: לא סוכם עם רשות התחרות על בדיקת ריכוזיות הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתרחש על רקע מבנה שוק מרוכז במיוחד - חמשת הבנקים מחזיקים כמעט את כל נכסי המערכת הבנקאית הקמעונאית ומשקי הבית מתמודדים עם חסמי מעבר וכניסה. רשות התחרות טוענת כי התחרות בענף נמוכה והחסמים קיימים, וההכרזה עשויה להיות צעד מפתח בהגדלת כושר המיקוח של הצרכנים וחיזוק התחרות הפיננסית. זה יהיה מאבק. לא ברור ולא ידוע עד כמה מיכל כהן נחושה וחזקה. הבנקים יגיעו, יאיימו, יזיזו את בנק ישראל לטובתם, יהיו לוביסטים, פוליטקאיים שיתנגדו. תזכרו שלא משנה מה אומרים ומי אומר, השורה התחתונה שידועה - אין תחרות אמיתית בין הבנקים. ואם כך - אז בטח שרשות התחרות צריכה להתערב.
