"האוצר ינחית מכת מוות על כ-60% מהחקלאים"? - בואו נדבר עובדות

משרד האוצר מתכנן להפחית את סבסוד מחירי המים והחקלאים מוציאים מהבוידעם את הקלישאות על סכנה לחקלאות ועל חשיבות "הביטחון התזונתי". האמת היא שלא ייתכן ביטחון תזונתי על בסיס תוצרת מקומית - אבל הם רוצים לשמור את השמנת קרוב אליהם
סתיו קורן | (5)
נושאים בכתבה אינטר חקלאות

משרד האוצר מנסה להפסיק לסבסד את עלויות המים לחקלאות ולהנשים בצורה מלאכותית תעשייה שצריכה להתייעל, ונציגי החקלאים עולים להתקפה: "המשמעות של צעד כזה היא פגיעה אנושה בחקלאים הישראלים ובחקלאות המקומית, עד כדי חיסול גידולים מסוימים" הם מאיימים וטוענים כי "באופן אירוני, המהלך מתרחש לאור משבר הקורונה – שבמהלכו הוכיחה חקלאות ישראל את חשיבותה הגדולה לביטחון המזון הלאומי. כך, במקום לסייע לחקלאות המקומית, בוחרים במשרד האוצר לפגוע בה". 

אלא שהדברים הללו פשוט לא נכונים. "לישראל אין ולא יהיה ביטחון מזון בתוצרת חקלאית" הסביר מנכ"ל משרד החקלאות, שלמה בן אליהו, במכתב ששלח לפני כשנה, במאי 2020, לראש המועצה הלאומית לכלכה פרופ' אבי שמחון. לדבריו "אחריותה של המדינה לדאוג כי לאזרח תהיה רשת ביטחון תזונתי מקומית בשגרה ובחירום, בהווה ובדורות הבאים - כפי שדורשת השדולה החקלאית - הינה בגדר חזון ראוי, אך בלתי ישים בעליל".

בן אליהו פירט: "כל מדינה, וכך גם מדינת ישראל, חפצה שכל תוצרתה החקלאית תתבסס על ייצור עצמי ולא על יבוא. אך איך לדרישה זו כל היתכנות אופרטיבית. גם מדינות כמו רוסיה, סין, הודו, מדינות באירופה מייבאות תוצרת חקלאית, כיוון שאינן יכולות להסתמך אך ורק על התוצרת החקלאית הגדלה בארצם - כך שגם למדינות אלו אין בעצמם כל ביטחון מזון".

למעשה, מה שיש כאן הוא מאבק של קבוצת אינטרס מסוימת על חלקה בעוגה. הם מצידם מעוניינים לשמור על השמנת קרוב אליהם ולא להתייעל כדי להפוך ליותר תחרותיים ורלוונטיים הן למשק הישראלי והן לחו"ל (לעומת חקלאים רבים שכבר היום בהחלט מייצרים בישראל בצורה תחרותית ומייצאים לחו"ל) ומשתמשים לשם כך בהגבלות דרקוניות על ייבוא מוצרים - מה שמעלה את יוקר המחיה לכל הציבור הישראלי. כך למשל, המכס על שום בישראל עומד על 160%, על עגבניות המכס עומד על כ-270% ועל תפוחים? לא פחות מ-560%. אבל אם אפשר לדרוש מהמדינה כסף, הגבלות וחוסר תחרות, אז בשביל מה להתאמץ?

בכל מקרה, היום התקיים כנס בנושא מחירי המים לחקלאות, אותו יזמו התאחדות חקלאי ישראל וארגון מים לישראל. במהלכו אבשלום (אבו) וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, התבטא בחריפות נגד המהלך: "החקלאות שלנו בסכנה. המהלך החד-צדדי והבלתי חוקי שמנסה לקדם משרד האוצר ינחית מכת מוות על כ-60% ממשקי החקלאות הישראלית שלא יהיו מסוגלים לעמוד בכך - ויסגרו. מדובר באיום משמעותי ואמיתי על החקלאות בארץ".

"מעבר לכך, מדובר גם במהלך שיגרום לאלפי חקלאים לאבד את פרנסתם ומקום עבודתם ויגדיל את מעגל דורשי העבודה בישראל – שמונה כבר כיום מאות אלפי אנשים בגלל השלכות משבר הקורונה. הממשלה וגורמי המדינה צריכים לקבל החלטות תוך התחשבות גם בשיקולים משקיים-תעסוקתיים, ולא לגרום במישרין להגדלה ישירה של מעגל האבטלה במדינת ישראל. זוהי לא פחות מהכרזת מלחמה נגד החקלאות הישראלית, ולא נסכים לשום הסכם שלא יושג ללא הידברות עימנו. אנו יוצאים למאבק, במטרה למנוע את הפגיעה בחקלאות המקומית ולהביא לכך שמחירי המים בישראל יהיו הוגנים ויאפשרו את קיומה של החקלאות".

איתן ברושי, יו"ר ארגון מים לישראל: "צריך קודם כל לחוקק את חוק החקלאות. זה הבסיס שממנו אפשר לצאת למהלכים הבאים. לתשומת לב הממשלה הבאה: תכללו את זה כדרישה בהסכם הקואליציוני, זה התנאי להכל - אחרת לא תהיה חקלאות בישראל. אני פונה לרשות המים: אין מנוס מלקיים את הדיון הזה כחוק, או אפילו לדחות אותו - ממש לא בוער לחסל את החקלאות. מה שהוצאתם זה פקודה לא חוקית בעליל". 

קיראו עוד ב"בארץ"

עמית יפרח, מזכ״ל תנועת המושבים: ״העלאת מחירי המים תמוטט משקים חקלאיים בכל רחבי הארץ ואף תפגע בענפים שלמים. חקלאי ישראל מספקים תוצרת חקלאית טרייה ואיכותית לתושבים בעת חירום ושגרה כאחד. אנו לא ניתן יד להעלאת מחירי המים לחקלאות״

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    [email protected] 12/04/2021 15:51
    הגב לתגובה זו
    וזו רק דוגמא אחת עךיכם לדעת מי עומד בראש הפירמידה-או- הנאצים החדשים..
  • 4.
    דביר 11/04/2021 23:58
    הגב לתגובה זו
    זה רמת התחקיר שצריך לעשות, בשביל להוציא כתבה? לא כדאי קצת לקרוא חומר ולראות נתונים לפני?המכס על תפוחים אינו גבוה עד לא קיים, כלשנה נעקרים 2500 דונם של מטעי תפוחים, אין ספק שזה כבר לא כלכלי לגדל תפוחים. עגבניה ברגע של מחסור מיובאת ללא מכסים. מדינת ישראל צריכה לראות ארצות אחרות בשביל להבין ולהחכים, אל לנו להמציא את הגלגל, בכל אירופה, ששם כוח העבודה יותר יקר, המים לא ממש זולים, החקלאים מקבלים סובסידיות פר דונם. אז ישראל והחקלאים בה יכולים להתמודד מול כל חקלאי בכל מדינה עם הטכנולוגיה שלנו ועם הפיתוחים שלנו שמיעלים את התפוקה והאיכות. החקלאות בישראל צריכה להישמר, כי היא אינה רק עניין כלכלי, שגם בזה יש יתרון לתוצרת מקומית, אלא עניין של חירות, פרנסה, טכנולוגיה וכמובן שמירה על שטחי הארץ.
  • 3.
    שלטון הליכוד 11/04/2021 20:44
    הגב לתגובה זו
    פעם ראיתי חנות שמכרה דובדבנים ב 120 שח לקילו בלי בושה. עגבניות נמכרות ב 16 שח לקילו וכו משקל הירקות בזהב אפילו זהב זול יותר זה בכוונה כמו בועת הנדלן . עד שלא נתחיל למכור כליה כדי לאכול הליכוד לא יפסיק. ואל תשכחו את ועדת בכר והפנסיה שלכם כסף לא ישאר לכם בבורסה הישראלית וגם אוכל בפחים לא תמצאו במחירי ירקות ופירות כאלה אנשים יאכלו עובש
  • 2.
    החקלאים מתייעלים 11/04/2021 20:39
    הגב לתגובה זו
    מקפיאים מלפפונים מילונים עגבניות תפוחי אדמה ועוד לא פלא שהכל נרקב אחרי יומיים במקרר במקום לאכול ירקות אנחנו זורקים לפח . לא קונה פירות יותר
  • 1.
    מחל מחלה 11/04/2021 20:37
    הגב לתגובה זו
    ביבי הקמצן לא מוכן לסבסד חקלאים ומים מעדיף יבוא לאט לאט יסגור הכל . עד שלא נהיה בסגר כל החיים או שנישלח למחנות חינוך מחדש הוא לא יפסיק. איזה קללה נפלה על ראשינו
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית; קרדיט: רשתות חברתיותאורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית; קרדיט: רשתות חברתיות

האיחוד האירופאי מאיים להעניש את ישראל - האם זה יקרה?

נשיאת האיחוד האירופי, אורסולה פון דר ליין, הודיעה בנאום "מצב האיחוד" כי תבקש לעצור חלק מהתשלומים הדו-צדדיים לישראל, להטיל סנקציות על שרים ומתנחלים אלימים ולהשעות את ההטבות המסחריות בהסכם האסוציאציה; סער הגיב: "אירופה מעבירה מסר שגוי, שמחזק את חמאס והציר הרדיקלי במזרח התיכון"

רן קידר |

בנאומה בפרלמנט האירופי בשטרסבורג, הציגה נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין שורה של צעדים מדיניים וכלכליים חריפים כלפי ישראל. בין ההצעות שהוצגו: השעיה חלקית של הסכם האסוציאציה עם ישראל, המתמקד בהטבות מסחריות ובפרט במשטר הפטור ממכס על מוצרים ישראליים. עצירת תשלומים ותכניות שיתוף פעולה דו־צדדיות, למעט תמיכה בחברה האזרחית ובמוסדות ייחודיים כגון "יד ושם". דבר נוסף שהעלתה הוא הטלת סנקציות אישיות על "שרים קיצונים" ועל מתנחלים ביהודה ושומרון. עוד אמרה פון דר ליין כי תוקם קבוצת תורמים פלסטינית שתכלול מנגנון ייחודי לשיקום רצועת עזה. 

לדברי פון דר ליין, מדובר בצורך מוסרי נוכח "רעב מעשה ידי אדם" ותשלום כבד שמוטל על האוכלוסייה הפלסטינית. עם זאת, היא הודתה כי "יהיה קשה למצוא רוב" למהלכים, שכן חלק מהמדינות החברות מתנגדות לקו תקיף מול ישראל. הנשיאה צייצה ברשת ה-X וכתבה, "מה שמתרחש בעזה טלטל את מצפונה של הקהילה הבינלאומית. רעב מעשה ידי אדם לעולם אינו יכול לשמש כנשק מלחמה. הדבר הזה חייב להיפסק. הסיוע של האיחוד האירופי לעזה עולה בהרבה על זה של כל שותף אחר. אבל ברור שאירופה צריכה לעשות יותר. הנה צעדים אפשריים להמשך הדרך:

1. השעיית התמיכה שלנו בישראל, מבלי לפגוע בחברה האזרחית או ביד ושם.

2. הצעות חדשות בנושא: סנקציות על שרים קיצוניים ומתנחלים אלימים. השעיה חלקית של הסכם השותפות בנושאים הקשורים לסחר.

3. הקמת קבוצת תורמים לפלסטין, כולל מנגנון ייעודי לשיקום עזה.


המשמעות הכלכלית והתגובה הישראלית

שר החוץ גדעון סער הגיב מיידית ואמר כי "דבריה של נשיאת הנציבות האירופית הבוקר - מצערים. חלקם גם נגוע בהדהוד תעמולת הכזב של חמאס ושותפיו. ‏פעם נוספת מעבירה אירופה מסר שגוי, שמחזק את חמאס והציר הרדיקלי במזרח התיכון. ‏ישראל, המדינה היהודית היחידה בעולם והדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, נלחמת מלחמת קיום נגד אויבים קיצוניים הפועלים לחיסולה. הקהילה הבינ״ל צריכה לגבות את ישראל במאבקה זה".

האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל, עם נתח של כ-32% מהסחר הכולל בשנת 2024. במהלך 2024, הסתכם היקף היצוא של האיחוד לישראל בכ-26.7 מיליארד אירו , בעיקר בציוד מכני, כלי תחבורה וכימיקלים. לכן, כל פגיעה במשטר הפטור ממכס צפויה להיות בעלת השפעה משמעותית על הכלכלה הישראלית. עם זאת, כדי לבצע מהלך של השעיה חלקית של הסכם האסוציאציה נדרש רוב מוסמך (Qualified Majority), כלומר, תמיכה של 55% מהמדינות המייצגות לפחות 60% מאוכלוסיית האיחוד.